למה הקבה ברא את העולם אם כל כך הרבה צרות????? [ואני לא מכיר אף אחד שטוב לו, ולא רוצה שיהיה לו יותר טוב]
ואם נאמר כדי לזכך את האדם לקראת העולם הבא
הרי ידוע שגם בעולם הבא יש דרגות שונות בין כל בן אדם ולכן גם שם למעישה האדם יהיה בצער שהוא לא בדרגה יותר גדולה
כמובן שיש את הגדולים שהם באמת ניצלו את הכוחות שלהם ויהיו בדרגה הכי גבוה שאפשר
אבל שאליתי זה על כל יהודי פשוט
וכי יתכן שרוב בני האדם ניבראו רק בשביל לסבול ולהיות בצער כל הזמן?????.
[וכידוע הפתיחה של המסילת ישרים שהאדם לא ניברא אלא להתנעג ]
נשלח ב-16/1/2011 23:06
יש סצנה נהדרת בסרט מטריקס ( המתאר עולם בו בני האדם חיים בעולם וירטואלי כשמוחם מחובר למחשב עצום המדמה את החיים, ומכונות מנצלות את האנרגיה שמפיץ גופם כדי לחיות ) בה ה"סוכן" שהוא נציג השכל של המכונות מספר לבן האדם שהמטריקס הראשון היה דימוי של עולם מושלם בלי סבל ובלי רוע כלל ( גן עדן ממש) אבל המוח האנושי לא קיבל את זה ובני האדם לא שרדו את החיבור למטריקס, המכונות ניסו שוב ושוב זה נכשל, עד שהם הבינו, בני האדם מגדירים את החוויות שלהם דווקא ע"י הסבל, רגשות כמו חמלה, רחמים, שותפות גורל, ואפילו האושר עצמו הן השלכות של תחושת השתחררות מסבל, בלי הצער והקושי, בלי המוות והרוע,לא היה מקום לצדק ולטוב לצמוח, כמאמר הקלישאה "אין האור ניכר אלא מתוך החושך"
התחושה הסוביקטיוית והמקרים הפרטיים אינם מוצדקים בטענה זו אבל הקו הכללי מוכרח
נשלח ב-13/1/2011 20:52
בגמרא יש מגווןדעות ומחלוקות- הרי על כל דעה יש שלש דעות מנוגדות- מה עוד שדעות אלו מנוגדות למקרא- היו בעם ישראל השפעות חיצוניות זרות בענין היסורים הממרקים ועולם הבא- הדבר התחיל עם הופעת הנצרות והשפעתה,
כל מי שפוסק הלכות והנהגות מהגמרא- עושה זאת על אחריותו האישית, ורק הוא נושא בתוצאות מעשיו,
נשלח ב-13/1/2011 20:17
והגמרא שהוזכרה לעיל שקשה לו להוציא מטבע הבגד לא מוצא חן בעיניו (ערכין טז:) שם מבואר שמי שלא מקבל יסורים פעם בשלשים יום אין לו חלק לעוה"ב
עד היכן תכלית יסורין אמר רבי אלעזר כל שארגו לו בגד ללבוש ואין מתקבל עליו מתקיף לה רבא זעירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני גדולה מזו אמרו אפילו נתכוונו למזוג בחמין ומזגו לו בצונן בצונן ומזגו לו בחמין ואת אמרת כולי האי מר בריה דרבינא אמר אפילו נהפך לו חלוקו רבא ואיתימא רב חסדא ואיתימא רבי יצחק ואמרי לה במתניתא תנא אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלש ועלו בידו שתים דווקא שלש ועלו בידו שתים אבל שתים ועלו בידו שלש לא דליכא טירחא למישדייהו וכל כך למה דתניא דבי רבי ישמעאל כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורין קיבל עולמו במערבא אמרי פורענות מזדמנת לו,
נשלח ב-13/1/2011 20:10
לא רוצה להשמע משגיח, אבל יש גמרא מפורשת שכולנו נבראנו בכדי לקבל יסורים (לעמול), ומי שזוכה יהיה עמלו בתורה.
אמר רבי אלעזר: כל אדם - לעמל נברא, שנאמר (איוב ה ז) כי אדם לעמל יולד [ובני רשף יגביהו עוף]; איני יודע אם לעמל פֶּה נברא, אם לעמל מלאכה נברא; כשהוא אומר 'כי אכף עליו פיהו' - הוי אומר לעמל פֶּה נברא; ועדיין איני יודע אם לעמל תורה אם לעמל שיחה? כשהוא אומר (יהושע א) לא ימוש ספר התורה הזה מפיך - הוי אומר לעמל תורה נברא,והיינו דאמר רבא: כולהו גופי - דרופתקי (דהיינו שצריכים לעמול יעו"ש ברש"י) נינהו טובי לדזכי דהוי דרופתקי דאורייתא (סנהדרין צט:)
נשלח ב-13/1/2011 16:00
מי סיפר לך את ההבלים הללו?
נשלח ב-13/1/2011 15:58
נירא לי שהתשובה פשוטה
אנחנו הרי בעולם הזה רק גילגולי נשמהות
ולכן כל הצער שיש לנו בעולם הזה זה רק תיקון וזיככוך לעולם הבא ששם נתענג על ה
מסכימים?
נשלח ב-12/1/2011 18:05
יכל להיות כאב נפשי ויכל להיות סבל גופני ולכן החלוקה אינה חדה כל כך.
אתה טענת שהכל יחסי-אם ראובן מקבל מכות הוא יסבול רק בגלל שלוי לא מקבל מכות ועל כך עניתי.
לגבי שתיית משקאות חריפים הרי ברור שההנאה הנגרמת מהשתיה מחפה על הכאב שאולי נוצר בעצבים בפה אבל מה זה שייך לנושא הסבל לא ברור לי.
נשלח ב-12/1/2011 17:47
צענע
אני מדבר על סבל ואת מדברת על כאב. כאב הוא אכן תחושה אובייקטיבית, אך סבל הוא יחסי. כתבתי כבר שאת גורמת לעצמך לא מעט כאבי גוף בכל יום, כאבים שאם אחר היה גורם לך היית חשה סבל. אפילו שתיית משקאות חריפים גורמת כאב בעצבים שבפה. הבחירה אם לסבול היא של האדם, וגם כשהוא חש על כרחו סבל ובצדק, זה משום שהוא חש כאב שלא ציפה לו. שוב: כאב הוא פיזי, סבל הוא נפשי.
נשלח ב-12/1/2011 15:58
נדמה לי כי כל אלו המאמצים את השיטה הזו. גורמים לעצמם במו ידיהם לסבל מיותר.
נשלח ב-12/1/2011 15:54
אוי אלוקים.. מי אנחנו שנדבר על תקופות קשות כשואה.
נושא האשכול היה על מידת הסבל בעולם בדורינו. בשוטף..
וע"כ תגובתי:
עניין ההסתר פנים כידוע מה שמביא על האדם את ההרגשה הרעה מדברים כאלו או אחרים, מגיעים איפה מהאדם העמו. ולא כמו שכתבו פה שבן אדם רואה בזה כך או אחרת, אלא שהאדם מחמת שעשה דבר שהוא נגד רצונו יתב' מרגיש מנוול ומחמת זה מדמה בנפשו ששוב אינו מבניו של קוב"ה.
וזה מה שעושה מקום לההסתר פנים. וכמו שביארו גדולי החסידות שאין דבר בעולם שהוא אינו טוב, ואך ענין של בטחון הוא. ולזה באה התורה והמצות, לתת לנו דרך להתקרב חזרה.
ותשובת התשובות.. שאם היתה תשובה לזה לאדם במידה ששוב לא יהרהר בזה בימי חייו מה יתרון יהיה לו מכל החי?????
נשלח ב-12/1/2011 15:52
מהו סבל - אי שם נזכר בגמ' כי מי שחיפש מעות בכיס הבלתי נכון- גם זה סבל
נשלח ב-12/1/2011 15:18
"אני שב על עצמי, אם כל העולם מקבל מכות חצי יום, לא ניתן לתאר את זה כסבל "
הגוף של האדם בנוי כך שהוא יחוש כאב .
והכאב לא קשור למה שהשני חש.
ומי שטוען ההפך מדבר על עולם אחר שבו אנשים בנויים אחרת מבחינה גופנית ולא על עולמינו.
נשלח ב-12/1/2011 15:10
צענע
אני שב על עצמי, אם כל העולם מקבל מכות חצי יום, לא ניתן לתאר את זה כסבל.
זה שברור לך שזה סבל, זה משום שאת מכירה עולם בו ניתן שלא לקבל מכות בכלל.
בעולם אחר, שאינו קיים, גם תנועותייך הרגילות יכולות להחשב כסבל.
תוקן על ידי ymy33655 ב- 12/01/2011 15:11:28
נשלח ב-12/1/2011 14:57
לבעלבעמיו
אתה מעלה את שאלת הנחמה וזוהי שאלה אחרת.
י"א שצרת רבים היא חצי נחמה-אני אישית לא מאמינה בנחמה כזאת. באושוויץ ששם היתה צרת רבים לא היתה שום נחמה.
לסבל אין נחמה-יש רק פתרונות שכל אחד ממציא (או מקבל עצות מאחרים)עבור עצמו.
