| נשלח ב-11/1/2011 21:47 |
 |
| |
דיווח מקונצרט בחצרות אדמורים בהיכל התרבות
דיווח זה נכתב בזמן שהקונצרט בעיצומו.
חלקו הראשון של הקונצרט שבר אותי ואכזב אותי קשות.
לפחות הנסיעה לנתניה הייתה קלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 21:30 |
|
| |
כחובב קוגל תפוחי אדמה אחזיר את הדיון לנושא של הקונצרט.
גם אני נוכחתי ונהנתי.
תחושתי הראשונה הייתה כפי שכתבו לא מעט חברים שלא היו מספיק קטעים חזניים קלאסים והיה הרגשה של ערב שירה בציבור.
יחד עם זאת , הלא בתור הזהב חזנים לא שילבו שירים באידיש או שירי ארץ ישראל בקונצרטים שלהם?
נראה לי שגם חזן של בית כנסת משלב ניגונים חסידים לתפילה
כמו כן לדעתי שיש כאן עניין נוסף - בקונצרט הכולל קטעים חסידים ניתן לחובב חזנות "מורעל" להביא בן משפחה ולחשוף אותו לקטעים החזניים ולקוות שעם הזמן הוא יהפוך לחובב. נראה לי שזה משיקוליו של ד"ר סובול.
ברצוני לשאול שתי שאלות לגבי הרפטואר -
1. הקטע אדם יסודו מעפר של רופשיץ שבוצע על ידי החזן יעקב מוצן - נאמר שהוא התפרסם על ידי החזן לייב גלנץ. האם זה היצירה הזו (המתחיל אמת כי אתה) ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 20:58 |
|
| |
רוני , ע"מ שתוכל גם להנות ( ולא רק להתענות ) להלן המתכון :
אצלנו מתענגים על המאפה הזה בשבת בבוקר.
מומלץ בחום. המתכון של אהרוני.
500 גרם אטריות ביצים מבושלות לפי הוראות היצרן ומסוננות 4 ביצים
רבע כוס שמן
מלח, והמון פלפל שחור,
חצי כוס צימוקים... אני לא שמתי
חצי כוס קרמל.... מופיע בהוראות הכנה. | |
אופן ההכנה1. מחממים את התנור לחום נמוך (100 מעלות)
2. מכינים את הקרמל: מניחים במחבת מעל להבה נמוכה חצי כוס סוכר ושתי כפות מים, בוחשים ללא הפסקה עד שהסוכר נמס ומקבל גוון כתום או חום בהיר מרגע שהצבע נשתנה מסירים מהאש. מהרגע שהסוכר משחים ועד שהוא נשרף עוברות שניות מספר, לכן, חשוב לא להפסיק לבחוש, לשים לב לרגע בו הצבע משתנה ומיד להסיר מהאש. הקרמל מתקשה מהר מאוד לכן מכינים אותו רק כששאר החומרים כבר מוכנים וכל מה שנדרש זה להוסיפו.
3. טורפים את הביצים עם המלח והפלפל טורפים פנימה את הקרמל (לא כשהוא רותח אחרת הוא יבשל את הביצים).
4. לתערובת הביצים והקרמל מוסיפים את האטריות ומערבבים היטב. מוסיפים את הצימוקים ומערבבים שוב.
5. מכניסים לסיר משומן שיכול להיכנס לתנור ומהדקים מעט כלפי מטה. מכסים את הסיר בנייר כסף ואופים במשך הלילה.
תוקן על ידי שרגאפייבל ב- 15/01/2011 20:59:43
|
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 20:42 |
|
| |
מדוע אתה לועג ומנסה להשפיל ? אתה לא איש טוב נקודה.
|
|
|
|
| נשלח ב-15/1/2011 20:09 |
|
| |
הקוגל של מילר
אומנם עברו חלפו להם כבר כמה ימים מהקונצרט,
אבל אני עדיין מסתובב לא שקט ואכול ספיקות, מה באמת קרה שם, בביתו של מילר בניו-יורק.
ד"ר סובול! לא יעלה על הדעת שדוקא את הקטע החשוב ביותר והמרתק ביותר שנשמע במהלך הערב
השארת לוט בערפל, ולא הסברת את הדברים בצורה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
שוחחתי בעניין גם עם כמה מחברי שנכחו באולם, הקשיבו לכל מילה מסיפורך, ו... לא כולם הבינו אותו דבר.
יש אומרים שאכן מילר הזמין אותך לביתו לארוחת ערב, וכך היה -
כשנכנסת לביתו צעק מילר: מרדכי, שב בסלון, אני תיכף מגיע...
שאלת: בן ציון, מה אתה עושה במטבח?
מילר ענה: מכין לך קוגל, חבל על הזמן...
לפי הבנה זו בסיפור אכן זכית לטעום ממנו, בעצם לא רק לטעום אלא ממש לאכל ואפילו כדי שביעה...
אולם יש אחרים (ואני בתוכם) שהבינו את הסיטואציה אחרת לחלוטין.
אתה נקלעת לביתו של מילר בחמישי בערב, כאשר מילר עזר לגב' מילר בהכנות לשבת...
כשנכנסת לביתו צעק מילר: מרדכי, שב בסלון, אני תיכף מגיע...
שאלת: בן ציון, מה אתה עושה במטבח?
מילר ענה: מכין קוגל לשבת, חבל על הזמן...
לפי הבנה זו בסיפור אומנם ריחו של הקוגל עלה באפך, אבל כלל לא זכית לאכל ממנו...
אז, ר' מרדכי, מה האמת?
האם תוכל לרמוז, אולי בתוכניתך הקרובה ברדיו קול חי, מה באמת קרה שם?
האם אי פעם נדע את האמת?....
שבוע טוב ושמח לכל החברים, רוני
מקוה שכולם מבינים שמדובר בקטע הומוריסטי,
לא כמו הקרקר המיובש שמגיב בהמשך...
תוקן על ידי rophir ב- 15/01/2011 20:56:25
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2011 20:46 |
|
| |
מזל שהחובבמנתניה הוא רק חובב חבל שהוא לא מסוגל לפרגן-מאוד מצער
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2011 10:19 |
|
| |
רשמים מקונצרט החזנות...
ל lironl,
ניתן לשלם עבור החניה במכשיר שבלובי גם במהלך הקונצרט/ההפסקה.
אבל, ששששששששששש...... אל תגלה לאף אחד, שלא יהיו תורים גם שם...
לענתאור,
כך הבנת את הסיפור? שבן ציון מילר הכין את הקיגל לסובול?
אני הבנתי שמילר הכין אותו לעצמו...
שבת שלום!
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2011 21:05 |
|
| |
כולם באים להנות וכולם (אני מקווה) משלמים כרטיס, אמ'מה לפעמים אעפעס משהו חורק ולפעמים יותר ממשהו, לא יודע לגבי קונצרט ספציפי זה מה היה, אך לפי מספר האנשים שמבקרים אי אילו דברים וטוענים אי אילו טענות כנראה שמשהו באמת הפעם לא דפק...
לגבי החזנים שהם לא מכונות וכו' ומותר לטעות וכו, נכון הדבר, אבל כשקונצרט אחד מכיל די הרבה בעיות מסתבר שהדברים קצת יותר מורכבים, ומי שמשלם על כרטיס, זכותו לדרוש, וחובת "מספק השירות" לדאוג שדברים כגון הא לא יקרו וכמובן שלא יישנו.
ד"ש לחבר'ה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2011 18:40 |
|
| |
יש אנשים שבאים להנות ובהחלט אפשר היה להנות, ויש אנשים שבאים לתפוס את החזנים ואת הד״ר בטעיות , וכמו שנאמר אין צדיק בארץ וכו׳ החזנים הם לא מכונות שירה , הם אנשים כמו כולנו שמתרגשים , כן כן... גם חזנים שמופיעים עשרות שנים יכולים להתרגש ולהתבלבל. ולא קרה כלום, איני חולק על זה שחזן חייב להיות בקיא ברזי תורת המוסיקה , אבל אם הוא טועה זה לא חייב להיות שזה בגלל בורות במוזיקה אלא יכול להיות גם מהתרגשות ,
בכ״א , כשאדם בא להנות אפשר לספוג בהחלט פשלה קלה פה ושם כי כמו שאמרתי כולנו ב נ י א ד ם אבל כשאדם בא לבקר ולמצא פסול , הוא לעולם לא יהנה , ומוטב לו שישאר בבית.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2011 17:54 |
|
| |
וילך האדמו"ר הד"ר ויאסוף ניגונים מחצרות אדמו"רים וישלבם בקונצרט חזנות
שייך או לא שייך זה מה שהיה
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2011 16:59 |
|
| |
סליחה שאני סוטה מהנושא וכותב על הקונצרט בחצרות אדמורי״ם
היה קונצרט קליל ויפה בסגנון יותר שירה ופחות חזנות וזה לא הפתיע אותי שהרי זה היה הנושא של הקונצרט.
מי שהגיע על מנת לשמוע חזנות כבדה טעה בכתובת! לא זה היה הנושא של הקונצרט.
ולמי שמפריע לו הענין לא היה חייב ללכת לקונצרט אתמול
על פי מה שראיתי לזה הקהל ציפה ומזה הוא נהנה כמו שצריך.
ישר כח לחזנים למקהלה לתזמורת למפיק הנודע יצחק ראשי , למנצח והמנהל המוזיקלי ד״ר מרדכי סובול ולבנו המוכשר אופיר.
אני נהנתי !
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2011 16:57 |
|
| |
היה ברור לפי נושא הקונצרט שמדובר יותר במוזיקה חסידית, מכיון שלא ציפיתי לחזנות הצלחתי להעביר את הערב בהנאה רבה כערב שירה, ותודה למי שישב לידי שלא תקע לי מרפקים בצלעות כשקצת הגזמתי.
לגבי הרפרטואר , אולי הייתי בוחרת ביותר מארשים ולא ביצירה כמו "נר לרגלי" שלא נראתה לי מתאימה. אבל זה ענין של טעם וריח.
לגבי החזנים [ ואין ספק שלמר היה הכוכב] אף אחד מהם לא נראה מתלהב במיוחד או נהנה , פשוט באו לעבודה , וככה זה נראה.
הקטע שסובול חיבר לתזמורת היה נפלא לטעמי.
מעניין כמה גדול היה הקיגל שבן ציון מילר הכין לסובול,כי התשלום עבורו היה ארוך מידי ואפילו משעמם.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2011 16:56 |
|
| |
חובבמנתניה וקאמרטון, גם אני מאוכזב מהיחס שירה \ חזנות בקונצרט, אולם לדעתי זו כבר שנה שניה או שלישית שאחד מחמשת הקונצרטים הוא בסגנון כזה , כלומר שירתי בעיקרו.כנראה שד"ר סובול מעוניין גם בקונצרטים מסוג זה,שאליהם מגיע קהל קצת שונה בחלקו. בחצי הראשון, במיוחד ביצירות ה"שיריות" הטהורות , כמו אל-אדון, הרגשתי כאילו משתמשים בטנק כדי להרוג ציפור... לא חבל להביא כאלו תותחים בשביל כזה קטע? אני בטוח שגם לחזנים עצמם זו אכזבה במידה מסויימת שאינם יכולים להביא את מלא יכולתם אל הבמה.
אולם אכזבתי הגדולה ביותר אתמול היתה מה....חניון החדש.
חניתי בו ע"פ המלצת אחד מהחברים שכתב בפורום שבקונצרט הקודם הוא חנה שם והיה מעולה, ללא עומס.
לקח לי כמעט חצי שעה לצאת מהחניון לאחר הקונצרט, גם לעמוד בתור למכונת התשלום, כי משלמים ביציאה ולא בכניסה, וגם בתור לצאת עם המכונית מהחניון.
חבל
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2011 16:37 |
|
| |
בדרך כלל כשבאים לתת ציון לקונצרט קשה מאוד לקבוע חד משמעית את ציונו משום שיש הרבה אלמנטים לקחת בחשבון, ואפילו אם היו הרבה דברים לא טובים, מן הסתם היו כמה דברים שכן ראויים לציון, על כן על נותן הציון לשקלל את מכלול הנתונים הקיימים ולסכם, על כן אתכבד לסכם, וציון?! אשאיר לאחרים...
אפתח בחזנים:
יעקב מוצן - מצויין(כרגיל בד"כ) שירה יפה ודינאמית עמידה מכובדת על במה ומקצוענות! מגיע מוכן ולא משאיר כמעט כלום ליד המקרה. הביצועים שלו בערב היו מושלמים!
יעקב למר - חזן צעיר ומבטיח, בעל קול נעים, לא "חופר" בגבוהים ולא מנסה למכור סחורה שאין ברשותו, מודע למגבלותיו ומתמודד עמן בצורה מעוורת התפעלות. אך דא עקא וספרתי לו 2 טעויות ואחת מתוכן חמורה מאוד, וזאת בעת ביצוע היצירה "אתה חונן" ממשלקראת סיומה. אילו היה בקיא יותר בקריאת מוזיקה היה מונע מעצמו את המבוכה...את השיר השני שביצע ביידיש ביצע באופן מושלם!
ישראל רנד - נמצא בתקופה קולית לא טובה (בלשון המעטה) ולא יכול לשיר יותר מקטע אחד בכל מחצית קונצרט, ולאחר ביצוע היצירה עליו לתת מנוחה לקולו דקות ארוכות, כל זאת עקב שימוש טכני קלוקל בקול והפעלת לחץ מיותר בעת השירה. היו גם כמה נפילות בקצב בכמה ביצועים, אך מבחינתי הבעייה המרכזית היא בהפקת הצליל אשר גם מקשה עליו להפיק קולרטורות מורכבות וניכרת היטב כבדות ולאות בקול.
בן ציון מילר - אמירה חזנית משובחת אך בעייתית בעקבות איכות הקול אשר בנמוכים (פה נמוך ומטה) כמעט ולא קיים (כמה חבל שאת היצירה אזי בשלישי אשר אותה ביצע כתב המעבד בסולם נמוך מאוד וכך נוצר מצב של אי דומיננטיות בולטת בחצי הראשון של היצירה) ובגבוהים מנסר יותר מידי, ספרתי כניסה אחת ברוטאלית לפני הזמן, וחבל מאוד, לאיכות הקולרטורה כמעט ואין מתחרים!
דוד וינבך - עקב אכילס של הקונצרט הזה (ולפחות עוד קונצרט שאני זוכר) לא היתה יצירה אחת בו הוא נטל חלק שלא הוחרבה וירדה מהפסים, הן בעיית קצב והן בעיות התמצאות במוזיקה, קטסטרופלי לכל תזמורת ומנצח. מקומו ליד עמוד התפילה או על במה בליווי פסנתר בלבד עם תזמורת בנפח כזה זה לא עובד ולא יעבוד...
המנצח אף הוא לא חף מטעויות וספרתי 2 קריטיות וקול גמגום התזמורת נשמע ברמה לגודל המבוכה, לזכות של המנצח ניתן לומר שבדרך כלל ניצוחו ללא רבב בקונצרטים מסוג זה, וייתכן שלא חש בטוב כל כך וכד'.
מבחינת העיבודים, חלקם מאוד מצאו חן בעיניי חלקם פחות, התזמורים לחלק מהשירים המוכרים נתנו טעם חדש לקלאסיקה הזו, ואני מוצא בה חן לעיתים.
חלק מהעיבודים היו יומרניים ולא באמת שירתו את השיר אלא את התזמורת או המעבד.
אני בטוח שלקראת הקונצרט הבא יופקו לקחים שצריכם להלמד מערב זה.
המקהלה היתה סבירה והוכנה באופן מניח את הדעת, אך עדיין אני סבור שיש לשפר את הצליל שהמקהלה הזו מפיקה, (אולי ע"י שילוב זמרים צעירים בהרכב).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2011 16:13 |
|
| |
גם אני ממש התאכזבתי
א. זה לא היה קונצרט חזנות.
ב. היו יותר מידי פאדיחות, כל מיני טעויות למיניהם.
ג. לחזן יעקב למר, אתה עוד תהיה גדול, יש לך צבע קול מדהים, אך אתה חייב עוד להשקיע בלימודים, הן מבחינת הקצב, והן מבחינת הרגש.
ד. לחזן ישראל רנד, הייתי משעמם לגמרי, עמדת על הבמה כאילו היא שייכת לך, לא היית בפנים השירה, זה היה נשמע כאילו אתה קורה טקסט.
ה. לחזן ויינבך, היית ענק.
ו. לחזן מוצן, רואים שאתה משקיע, אתה נכנס לשיר בכל מילה ומילה שאתה מוציא מפיך, תמשיך לעלות ולהצליח.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2011 15:41 |
|
| |
_________________
בעזרת השם
|
|
|
|
|
