מכתב הרב שוימר בעניין שחיטת הידורים

מרוב עצים לא רואים את היער, הבלגן בעיצומו, עוד ייאמרו רבות במילים בעניין, כותבי הטורים עוד יכתבו מאמרים מאלפים אודות רעש האדמה הפוקד את העדה החרדית שייזכר לדורות, בסך הכול פתח אחד הרבנים את פיו, והוציא מה שכנראה לא בדיוק רצו שייצא, אך אם בארזים נפלה שלהבת, מה יאמרו אזובי הקיר, וכאן המקום לומר, מה יעשו הבד"צ לא כ"כ מעניין, מה שכן מעניין, מה יעשה הציבור??? וכאן המקום לצטט את דבר המשורר, איך שגלגל מסתובב,,, העד"ח עלתה עד לשמים, כבשה כל חלקה טובה, במשך שנים רבות, אין פינה שלא הגיעה לשם, ואין גוף כשרות יהיה מי שיהיה שלא טעם את נחת זרועם, בצורה זו או אחרת, הרב פפנהיים אולי בלי משים לב, או ביודעין, הפך את גוף הכשרות למסחרי לכל דבר ועניין, ושכח בצד את הפן הכשרותי שלשמו הוקמה כל המערכת הנכבדה הזו, וכאן חברו להם יחדיו ביזנס וכשרות, אותה הכשרות שאמורה הייתה להיות מהמפוארות שהיו בהיסטוריה, הפכה את פניה, ומופיעה במדורי העיתונים מיוחצנת ומפורסמת לא פחות מגדולי החברות במשק הישראלי, והדברים מדברים בעד עצמם בשנים האחרונות, אנשים מבפנים מנבאים זאת זמן רב, ואומרים זה עניין של זמן, לא ייקח הרבה זמן, והאיש שאמור להצעיד את הבד"צ קדימה, יפיל את המערכת לבור שאין תקומה ממנו, זה התחיל עם קיצוצים מרחיקי לכת, לוותיקים שעובדים שנים רבות וכאשר ניסה מאן דהוא לפצות את פיו, מהר מאוד הבין שטעה טעות מרה, מסכת רדיפה אישית התחילה לקרסם במעמדו, למרות ניסיונו הרב בתחום בו הוא אחראי, כל ברוכי הכשרונות וכל הנסיון שצברו בכל תחום ועניין, לא עמדו להם ביום פקודה, כך או כך נאלצו להבין זאת בדרך הקשה רבים מחברי ועדת הכשרות, והעדיפו להיות מאשר לא להיות, מצד אחד מילאו את פיהם מים, ומצד שני ציפו ליום בהיר שיוכלו לשאול לכל הפחות, למה? ומדוע? מדוע פרנסתנו נחתכה למחצה לשליש ולרביע, אך עד להיום לא קיבלו מענה, וספק אם יקבלו, מעקבים שהחלו להיות גם מנת חלקם, שאינם מקובלים בקנה מידה כזה במסגרות אלו, הפכו אף הם לחלק בלתי נפרד, רובם ככולם העדיפו לזרום עם הזרם, ולא ח"ו לפצות פה, עד כאן על קצה המזלג מצד העובדים, מהצד של הציבור, הדברים לא נראים טוב יותר, שנים רבות נקעה נפשו של הציבור לומר את דברו, אין שום צדק בעולם לשלם מחיר כה יקר על חתיכת בשר, בני המשפחות הצורכות את הכשרות הגבוהה לעיתים בקושי מפרנסות את משפחתם, ועם כל זה, בלית ברירה עליהם לשלם דמים מרובים תרתי משמע לכל חתיכת בשר, ואין פוצה ומצפצף, הקופה מתמלאת ברמה שאין לה אח ורע, והעם משלם, ומשלם, ומשלם, מדוע קילו בשר למרות ההשגחה המיוחדת שנעשית, אמור לעלות כה דמים מרובים, מדוע משפחות יקרות, שבקושי מצליחות להביא ליקיריהם מנת בשר שבועית או דו שבועית, אשר חוסכים מכספם בקושי, על מנת להביאם עוף או בקר, במחיר מרקיע שחקים, העיקר להדר בכשרות בד"צ! אין לזה כל הצדקה, אין לזה כל הסבר, לאן הולכים הסכומים, מי קובע את המחירים, הציבור שתק עד היום, וימשיך לשתוק, כי אין עם מי לדבר, לציבור נמאס, כשרות כשרות, אבל לא בנק! ההמשך ידוע, במשך הזמן הפינה התמלאה אנשים, שעמדו וחיכו ליום אשר יוכלו לשים רגל, או שניים, לאותה הנהלה חדשה גם ישנה, שהונחתה עליהם, ושכחה מי הקים, מי זרע, ומי טיפח יום יום, שעה שעה, המדרון חלק, השערוריה בתחילת דרכה, ומי יודע לאן פניהם מועדות, מה שברור שמה שהיה עד היום, לא יוסיף להיות, ויתכן שהשינוי בתחילת דרכו, לאן, ה' יודע, אנו תפילה שחסד ה' מעולם, ישמור את רגלי חסידיו, וישמרנו ממאכלות אסורות, ויזכנו להידורים, במחירים סבירים,,, הגונים וישרים.