| נשלח ב-20/1/2011 08:23 |
|
| |
״עתיד החזנות״
שלום וברכה לחברי הפורום וצופיו
״עתיד החזנות״
מה דעתכם לגבי עתיד החזנות בעולם ?
כשאני מסתכל על חזנים בדורינו כגון : בן ציון מילר,ישראל רנד,יעקב מוצן, בנימין מולר,נפתלי הרשטיק ועוד.
אני תוהה האם החזנים הצעירים כיום (ואני ישתדל לא לנקוב בשמות) יש סיכוי להגיע לרמה של הדור הזה.
שהרי דבר ברור הוא: שהדור של החזנים כיום נחות בכמה רמות מתור הזהב של החזנות. הרי לא שייך בכלל להשוות אפילו את הטוב שבטובים לקוורטין או לרוזנבלט או למי שזה לא יהיה מהמפורסמים בדור ההוא.
ולכן דאגתי היא , מה יהיה האם החזנים הצעירים כיום ירדו עוד כמה רמות, ומה שישאר בסופו של דבר מהחזנות זה רשימה קטנה של יצירות והעומדת בראשם תהיה ״משה ואהרן״ של ר׳ שלוימלה קרליבך ?
האם החזנות זה דבר שיאבד מן העולם באיזה שלב?
האם יש לזה תקנה ?
אני חושב שהבעיה כיום אצל חזנים (בעיקר אצל צעירים) היא תחושת המושלמות המדומה , אצל אחד זה כי יש לו דו גבוה , אצל השני זה כי יש לו רה נמוך, אצל השלישי זה כי יש לו רגש כמו של יוסלה ,ואצל הרביעי כי סבא שלו אמר לו שיש לו קול כמו של הלפגוט. אין אחד עם כל התכונות!
והם אינם מנסים להשתלם בנוסח או במוזיקה או בדיקציה.
אני לא רואה היום חזן צעיר (שטרק לא נחשב אצלי צעיר) שיהיה חזן גדול במלוא מובן המילה.
ולצערי הרב אני לא חושב שישנה תקנה לזה, אלא בביאת המשיח.
כל טוב ויום טוב
_________________
בכבוד רב יוסי
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2012 15:01 |
|
| |
כשראיתי את האשכול שנפתח ע"י קנטור יוס מיהרתי לפתוח בחושבי שקנטור יוס חזר לפעילות בפורום, אך התאכזבתי לראות שהמדובר באשכול ישן שהוקפץ מחדש. בנוגע לנושא האשכול, שוחחתי לאחרונה ארוכות עם החזן משה שטרן, חשבנו לארגן קונצרט חזנות בחנוכה עם חזנים ידועי שם, וכשהתקשרתי לחזן משה שטרן להזמינו לקונצרט שמעתי מפיו עד כמה הוא מאוכזב קשות מהמצב של החזנות כיום, ועד כמה גדולה אכזבתו מכך שאין כמעט חזנים יוצרים ושכולם חוזרים שוב ושוב על אותם קטעים נדושים ושכתוצאה מכך הוא התפטר מכל הנשיאויות שהיו לו בבתי ספר ומכונים לחזנות שלדעתו לא מכוונים בדרך שבה היו צריכים לכוון. כמובן שכתוצאה מהדברים ביטלנו את הקונצרט המתוכנן. אמנם יש חזנים צעירים מוכשרים ומוסיקליים, אך נקווה שדברי החזן משה שטרן יפלו על אוזניים קשובות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2012 13:00 |
|
| |
לענ"ד יש בעיה נוספת והיא השפעת המוזיקה הכללית על החזנות, ואבאר כוונתי:
זה דבר פשוט שבכל תקופה של החזנות מאז ומעולם היתה השפעה מסוימת מהסגנון השירה הכללית על החזנות בתפילה ובקונצרטים כאחד, וטעם הדבר הוא שהקהל מתחבר עם הסגנון שמדבר אליו וכיון שהסגנון הרווח אז בשירי עם וכדו' לא היו רחוקים כ"כ מהחזנות (וראיה לדבר הוא שהיום מחשיבים שירי עם באידיש כחזנות) אזי כל אחד התחבר לחזנות ולתפילה.
וכן דור מאוחר יותר דהיינו החזנים שהוזכרו לעיל ע"י פותח האשכול ג"כ באותו תקופה סגנון המוזיקה החסידית הרווח היה דוד ורדיגר ובן ציון שנקר ודומיהם, שגם אלו שחבבו את הסגנון הזה לא הרגישו כ"כ מנוכרים לחזנות ולא הרגישו כ"כ מרחק בין החזנות לשירה העממית.
אמנם לצערינו בדורנו אנו שסגנון המוזיקה הוא כ"כ זול וללא תוכן, וסוג השירה אינו עולה בקנה אחד עם החזנות (ודוגמא לדבר שניסו בעבר[חזנים טובים שאין לי דבר נגדם] לחבר חזנות עם מוזיקה אלקטרונית הי"ש) אזי אנו עדים לתופעה זו שגם החזנים אינם מצליחים להיות "חזנים" ברמ"ח ושס"ה שלהם וגם ציבור השומעים הוא או הזקנים והמבוגרים יותר שעדיין גדלו על המוזיקה הישנה או צעיריםשרואים בחזנות מודה ויש בזה סטייל להיות חובב חזנות, ומאותו סיבה גם מדקדקים על הקנייטש שהחזן עשה ולא על החזנות שבביצוע.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-6/1/2012 12:07 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 22:20 |
|
| |
לצערי. אין היום חזנים עם "בשר"! כמו "טאקר". "טאובה". ("שמואל ברוך".) "פירס". "אוישר". "ברקין". ו"סירוטה"! בבתי ספר; לא מלמדים לא הלחנה! ולא קטעים שהמזל שלהם הוא שהם פחות מפורסמים היום; מסיבות לא ידועות!
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 20:28 |
|
| |
כשנבים את המשפיעים יהיה ניתן לנתח ולתת השערות לעתיד.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 20:14 |
|
| |
עתיד החזנות
כבר דובר רבות על כך, אין טעם לחזור ולדוש עוד פעם ועוד פעם.
באופן כללי החזנות ב''בית הכנסת'' איבדה את ערכה, אם יש עוד היום בתי כנסיות שמחזיקים חזן במשרה שנתית,
הרי ברגע שהוא עוזב, -לצערנו- לא לוקחים חזן חדש. אם לפני שנים התואר המכובד ביותר שהיה לחזן זה היה
''דער עמוד קינצלער'' (אמן העמוד) ורק ליד העמוד היתה היכולת לחזן להתפתח,כאשר במהלך התפילה, הוא היה יכול
לשים לב לטעויות שעשה ובהמשך לשפר אותן.
אולם כיום כל החזנות נמדדת בקונצרטים ז.א. בבידור, לומדים מספר קטעים ועושים מאמץ לגמור (אם זה טוב או לא
טוב) בטון גבוה, ובזה מדמיינים לעצמם שהם חזנים מעולים.
אם נקח חזן שהיה משכמו ומעלה במחשבה, במוסיקה, בחזנות וברעיונות הרי הוא החזן לייב גלאנץ ע''ה
אנא שמעו לקטעי החזנות שהוא שר (מלבד קטעים בודדים) הרי כל קטעי החזנות שהוא שר
הוא אינו גומר בטון גבוה וזה היופי שבאמצע הקטע שומעים טונים גבוהים ולאו דווקא בסוף.
ואם נשמע לאריות אופראיות, הרי רובם לא מסתיימים בטונים הגבוהים.
אולם לאכזבתנו כמו שכתבתי לעיל כל אחד מוכרח לגמור בטון גבוה.
לסיכום לא נשנה את המצב.
בברכה
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 10:35 |
|
| |
שאלה ישנה ואין לה תשובה חד משמעית. לגבי השמות של החזנים המוזכרים כחזני דורינו, לגבי חלקם אני מסכים לגבי היתר ממש לא, ואינני מוצא חותם שהם משאירים לדור הבא אחריהם. לא מבחינה "חזנית" לא סגנון ולא מוזיקלית. לגבי ההשוואות שעושים לדורות קודמים הייתי מציע לא להתמם, ואילו יוסלה וקוורטין היו חיים בימינו הרי שהם לא היו זוכים להגיע לתהילת עולם כפי שזכו בזמנם, והסיבות לכך רבות. אשר על כן אולי באמת הגיע הזמן להפסיק לעשות את ההשוואה הלא נכונה עובדתית הזו ולהתקדם בעניין... לא יודע אם יצא לך להסתובב בבתי ספר לחזנות או אצל מורים למוזיקה וכו' אבל התחושה שקיבלת כאילו יש הרגשת שלימות היא הפוכה מהמציאות, אני לא מכיר מורה שיאמר לתלמידו הנה אתה שלם מלא וגדוש צא וכבוש את העולם, אלא להיפך, תמיד יאמרו לתלמיד "כל מה שאתה יודע ועדיין אינך יודע כלום..." ומנסיון אני כותב זאת! ובכלל הגיע הזמן שאנשים המתעניינים ומחבבים את נושא החזנות האשכנזית לסוגיה יפנימו שא"א לרקוד על 2 החתונות, או במקביל לאכול את העוגה ולהותירה שלימה, וכוונתי לעניין הציפיות מהחזנים הצעירים שמצד אחד ייטיבו לבצע קטעי חזנות מוכרים מהעבר, ומאידך שיבטאו את ה"אני" המוזיקלי שלהם... והדבר הוא בלתי אפשרי בעליל. חזנות וקלאסיקה לא עובדת בצורת "כוכב נולד" שבו לוקחים טקסט ולחן ומפרשים זאת איש איש לנפשו וכדוגמת צלם נשמתו, מלחין שהלחין יצירת חזנות שם שם קודם את עצמו ואח"כ את יכולותיו ושוב חזר לחשוב על עצמו (המדובר במלחין שגם מבצע את היצירה שהלחין) ברגע שיבצע המבצע את אותו לחן אבל בקווים המתאימים לו מוזיקאלית יבואו המבינים ויאמרו אההה (במנגינת ביטול והטעמת זלזול) זה לא דומה למה שהחזן ההוא וההוא עשו. ועל ידי כך מוציאים את העוקץ מהביצוע ובעצם הורסים כל אפשרות להלחנת קטעי חזנות בעתיד.
אני הייתי מבקש מכל חזן צעיר, מתבגר, ומבוגר, להתחיל להביא את עצמו לבמה (כפי שישנם מעטים העושים זאת) ולהפסיק לנסות ולהטעימנו חזנות בטעם של פעם משום שריח העובש העולה מכך חריף מידי באפי... אין לי התנגדות שאופי הביצוע יתאים למה שכתב המלחין, נהפוך הוא, וכך צריך להיות, אך מחלקת העופות ותת מחלקת התוכים החקיינים זמנם לעבור מן העולם. ונדמה לי שעל ידי כך גם תבוא תשובה לשאלתך עתיד החזנות לאן...
תוקן על ידי נוטהלפקפק ב- 20/01/2011 11:27:04
 |
|
|
|
|
|