לאחר שכולם כבר קיבלו את השוחד

לאחר שכל תושבי המועצה קיבלו את השוחד מהישיבה, אני שמח על ההזדמנות שניתנה לי לדון בנושא ישיבת תורת החיים (הורתה בטומאה ולידתה בטומאה).

לא נראה שיש רבים המכירים את ההתנהלויות מסביב לישיבה כולל כל דוחותיה הכספיים, כמוני ואני מרשה לעצמי להעלות את כמו שאני רואה אותו.

הערה חשובה ולפני הכל, אין לי דבר ח"ו נגד תלמידיה ורוב רבניה של הישיבה ואני בטוח שרובם ככולם עושים הכל באמת ולשם שמים.

כשאני קניתי את השטח שלי ביד בנימין ב 2004 עדיין התב"ע הקובעת היתה בר/256 (תב"ע מדהימה ביופיה) במרכז היישוב בצורה מאוד ברורה ומוגדרת שטח למוסד חינוכי ולידו שטח המיועד לבית הארחה וכו', למכרז שלנו, היחיד שהיה פתוח לציבור הרחב (לא תושבים מקומיים) הצטרפו מספר מועט מאוד של אנשים שראו רק שדות והאמינו שבמקום יפרח ישוב לתפארת.

ברגע מסוים מאוד, משהו כאן התחיל להשתבש, פתאום כל עבודות הפיתוח הוסטו לאזורים אחרים ובדיעבד התברר ש"לכל מפונה יש בית" זה כאן, מישהו החליט לעזור לזרז את הגירוש ע"י מציאת פתרונות להיכן לגרש.

התברר לי שהשינויים כאן נעשים ע"י מכה של אריק שרון על איזו מכונית שעמדה כאן ושאין שום התרי בניה, הבנתי שללא התרים אני נישאר לגור במעברה ובהפקרות עד סוף ימי חיי, הגשתי עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים (שעלתה לי הרבה) ובעקבותיה כך נאמר לבית המשפט סודרו כל העניינים והעתירה נמשכה ונסגרה (בדיעבד מתברר שיש אנשים שחושבים שהעולם הוא הפקר וגם זה מטופל).

לאחר מספר חודשים מוגשת בקשה לשינוי תב"ע, תב"ע שלטענת המגישים אמורה להציל את המגורשים המסכנים, אלא שהתבע לא שינתה כלום לטובת אותם מסכנים, מספר המגרשים שניתנו למינהלת סל"ע לא שונו ואפילו מגורש אחד לא מצא את מקומו אתנו בזכות אותו שינוי, לעומת זה שונה הפיזור, שונו שטחי ה"מוסד החינוכי" המוסד התפזר לכל עבר ובית הארחה הפך לחלק משטחי המוסד החינוכי. ובעיקר נוספו ל"מוסד החינוכי" זכויות בניה ל 120 דירות.

מכאן רוב המידע מבוסס על דבריו של מבקר המדינה ואין לי כל חשש לעמוד בפני תביעת דיבה. את ניהול המשא ומתן עם המדינה בעת ולפני גירוש יהודי גוש קטיף עשה או משך בחוטים ככל הנראה איש הנדל"ן והקומבינטור בעסקי נדלן אחיו של ראש הישיבה מר נחום לנגנטל, הוא זה אשר חתום על זיכרון הדברים בין הישיבה לבין מינהלת סלע, הסכם שבושל במשך מעל חצי שנה לפני הגירוש כשהרב טל ראש הישיבה צועק בכל פורום ובכל זמן (ומקים קרן מיוחדת) שאסור לשבת ולדון עם נציגי מדינת ישראל  על פינוי ופיצוי – לטענתו הוא לא ידע כלום – סתם כך בסוף ה"מתווך" גזר קופון של מאות אלפי ₪ לכיסו, לקראת תום המשא ומתן כשעלה המשא ומתן על שירטון לא התבייש הרב טל לצאת מגדרו ובפעם היחידה והמיוחדת יצא לבית הכנסת הגדול של נווה דקלים כדי לשאת את דברו בפני התושבים ובעיתונות פורסמה ידיעה שלתלמידי הישיבה יש כמה דברים מתחת למיטות והם ילחמו בחיילי צה"ל.

הישיבה העבירה מספר שיקרי של משפחות זכאיות ובדיעבד התברר שרוב הקראוילות שניבנו ביד בנימין עבור הישיבה מיותרים ורוב תלמידי ורבני הישיבה לא זכאים לקראוילה, ובזכות המספר המנופח נשארו ביד בנימין עודף של קראוילות ובפרט קראוילות של 120 מ"ר, שהופנו לתפזורת שהפכה בהמשך לקהילת שבות קטיף, אלא שהישיבה הקימה ועדת איכלוס והיא זו שהחליטה מי מתאים לה מבין המגורשים בזמן שהמגורשים היו מפורקים נפשית.

כיום בית הספר טוהר לבנות הוקם מחוץ לשטח הישיבה, תלמוד התורה לבנים מוקם מחוץ לשטח הישיבה, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה החצוף ואתו כל אנשי מינהלת סל"ע מסבירים לי שעל ההסכם עם ישיבת תורת החיים חל הגנת "צנעת הפרט" ה"פרט" שגונב ממני את שטחי הציבור כדי לבנות עליהם 120 דירות.

לסיכום ומנסיון העבר, בעתיד הלא רחוק הישיבה תפשוט רגל כמו קודמתה כאן ביד בנימין ויתברר שהיא חייבת הרבה כסף לגזבר שלה ולעוד כמה אנשים שבתמורה יקבלו 120 דירות למכירה, כמובן שאין סיכוי שמישהו מהמועצה יהיה שותף לכך, כי מהנסיון גם בישיבה הקודמת המועצה היתה שותפה מלאה ב 50%.

עכשיו למי שעדיין לא שתה את השמן, אפשר לשתות אותו בעתיד הוא יעזור להחליק את 120 הדירות וכך ימצא לכל אחד מקום בבית הכנסת ובחניה, על המכולת אין מה לדאוג היא מחוץ לישוב.