ידועה מסקנה הכלולה ב"מורה הנבוכים", כי אינסוף בו-זמנית ("סטטי") בגשמי – בטל.
אלא יש מציאות לאינסוף "דינאמי" – ריבוי (חילוק) אינסופי בזמן.
כאן הציטוט:
"וביאור הדבר, שכבר הוכח, כי נמנע הוא מציאות גודל שאין לו סוף, ולא מציאות גדלים שאין סוף למספרם, ואף על פי שכל אחד מהם יש סוף לגדלו, ובתנאי שיהו אלה שאין להן סוף מצוים יחד בזמן.
...הוכח חלוקת העצם עד בלי סוף בכוח, וחלוקת הזמן עד בלי סוף". (רמב"ם, מו"נ, א, עג: יא)http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/more/a22b-2.htm
בהנחה לאינסוף "דינאמי" בזמן, אז "הכל צפוי" לא יכול להתקיים, כי כרוך באינסוף פרטים, מספרים, אשר אמורים להיות "צפויים" מראש בו-זמנית.
מקווה אני כי הצלחתי להיות מובן ואקבל הסכמות, הסברים, והתנגדויות מנומקות למסקנתי.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
נשלח ב-19/7/2011 16:21
צריכים להשביע את רצונך ולחשוב ולכתוב כרצונך? אתה לא אוהב שסותמים לך את הפה
נשלח ב-19/7/2011 16:19
טוב, לא ממש השבעת את רצוני. נעזוב את זה כרגע.
סתם ככה, בתור מומחה פיתגוראי, מה הנקודה של מלבן מול ריבוע ?
נשלח ב-19/7/2011 15:34
על הדמיון בין תכונות עשר הספירות ורשימת הנגודים הפיתגוראיים
שלום,
שותפי סוד מבקש שאראה קוי דמיון שמצאתי בין תכונות עשר הספירות לרשימת הניגודים הפיתגוראית.
אינני מתכוון כמובן למספר עשר, אם כי הוא ראוי בהחלט לבדיקה. למה עשרה נגודים? למה עשר קטגוריות אריסטוטליות שתופסות את כל ההויה? למה עשר ספירות.
אבל אני מבקש לשים לב לענינים פנימיים.
שני הזוגות הבולטים בדמיון התכונות הם ימין-שמאל, זכר-נקבה, וכמובן, הימין זכר והשמאל נקבה.
את הספירות נוהגים לתפוס גם לצייר כעץ. חכמה חסד ונצח הן בימין, בינה גבורה הוד הן בשמאל. ההקשרים בין המינים זכר ונקבה מובלטים אף הם. תפארת מציינת זיווג חסד וגבורה. יסוד גם היא ספירה זכרית ומלכות נקבית.
הגבול הוא השם גבול, התוחם, המעניק. הבלתי מוגבל, המקבל, הנתחם המצטמצם.
הזכר הוא הפרט, האחד, האחד הנקבה היא הזוג הרבוי.
הריבוע נוצר מן הנקודה האחת המלבן נוצר משתי נקודות.
זוג נגודים נוסף, אריסטוטלי, הנבנה עלנגודים אלו הוא צורה וחומר.
הצורה היא הזכר, המוגדר המגביל המעניק, החומר הוא הנקבה, הבלתי מוגדרת המקבלת הגדרה.
כיוון שתורת האצילות היא התורה הנאופלטונית, יסודות פיתגוראיים צפויים להמצא בתוכה.
עודד
נשלח ב-18/7/2011 21:30
על שאלתי, 932woland, לא ענית, זה סימן הסכמה אתי יש להניח.
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
נשלח ב-18/7/2011 19:52
שלום,
כיוון ששאלת החירות שיש לאדם היא בראש ובראשונה שאלה אישית מן החשובות ביותר, ראוי לי ורשות לי לנסות להשיב עליה בעצמי, כפי יכולתי.
כאשר אני מתבונן בעצמי מתוכי, ולא מבחוץ, כיצור המותנה על ידי דברים חיצוניים לי, הכרת החירות, חופש הרצון, היא עבורי עובדה נתונה.
עובדה זו מתנגשת בתפיסה הרואה את העולם כבעל חוקיות שנקבעה מראש ונכפתה על העולם מבחוץ. על פיה, כל דבר שיארע לי נקבע על ידי שרשרת סיבתית שגבר נקבעה. עובדת החירות נראת כמתנגשת גם בתפיסה שיש לאנשים ביחס לאל כמי שיודע הכל וקובע הכל וממילא הדברים חוזרים לתפיסה הדטרמיניסטית שתוארה קודם.
דווקא שיוך האל לעניין נותן הצעת פתרון קלה יותר. עובדה היא שיש מציאות, ומציאות זו אינה הכרחית מצד עצמה, אלא היא מעשה אלהים, חסד שעשה. והוא אף נתן בו סיבתיות מנוסחת בחוקים, שהרי יכול היה העולם להיות אנרכי לגמרי. ועוד הוסיף שהחי יכול לפעול באופן ספונטאני, מקרבו. יכולת שאינה קיימת במציאות הדוממת. מכאן אלמד שאם נתנה יכולת זו משמע שהגביל האל את עצמו ביכולותיו המנוגדים, כדי לתת לה מקום ובטוי.
כך אני קורא את דבריו של רבי עקיבא:
1. הכל מותקן לסעודה – עולם כמנהגו נוהג, ועל שולחנו שלל דברים מגוונים לשימוש.
2. הכל צפוי, רשות נתונה, החנות פתוחה והחנווני מקיף, הפנקס פתוח והיד כותבת – כל האפשרויות פתוחות ומזמנות אותך לפעול כדרך שאדם פועל בשווקים שיש לו הצע של סחורות ומציאים לו תנאים למסחר.
3. הרשות נתונה, וכל הרוצה ללוות יבא וילוה – חופש ובחירה ומעשה ספונטניים, כדרך שאדם פועל בשווקים, רשותו לבדוק את הסחורה אם טובה היא עבורו ויכול לקנות או ללכת למקום אחר. גם תנאי אשראי מצויים לפעולותיו, והוא יכול לבצע עסקאות למשך זמן ארוך. כמובן, עליו גם לשלם על הקניה שקנה, כדרך שאחרים שלמו לו כשקנו ממנו סחורה או עבודה. כל אלו הם תאור של פעילות עיסקית חופשית וארוכת טווח, הנתנת לאדם על פי רצונו ובחירתו.
4. העולם נדון, היד כותבת, הכל בערבון, מצודה פרוסה על החיים, הגבאים מחזירים, נפרעין מן האדם, דין אמת – אתה עושה ופועל מתוך רצון ובחירה חופשיים, אבל משעשית, אתה גם נושא באחריות, נותן את הדין ומפצה את הניזוק. כאן מתבטא יסוד חדש באותה פעילות חופשית, המוסר. המוסר אפשאי במקום שאפשר לדרוש אחריות, ואחריות קימת במקום שאדם עומד ברשות עצמו, חופשי לבחור ולעשות.
5. הכל מותקן לסעודה – כאן אנחנו מסיימים בחזרה אל ההתחלה. גם אתה מכין ומבשל לאותה סעודה, וטיבה של אותה סעודה תלויה גם בך, ואתה אוכל ממנה ומשלם עליה, ומשאיר את השולחן ערוך לברים אחריך.
אם אני מבקש להוציא את האל מן הדיון ולהניח עולם דטרמיניסטי מחד ולדרוש חופש רצון מאידך, קשה הדבר הרבה יותר. אני פונה לקאנט, אשר תורת המוסר שלו נשענת גם על עקרונות יהודיים. משום כך, ומשום הקושי של תורתו, גם משום חשיבותה העצומה, אני מעדיף לעסוק בא בנפרד, בתקווה שימצאו לי קוראים. אכן, לא קל לאדם בעולמו של קאנט. הוא נדרש להיות בוגר.
מה שאמצא בדברי ראוי לתיקון אתקן
עודד
נשלח ב-18/7/2011 15:42
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 18/07/2011 16:08:11
נשלח ב-18/7/2011 15:28
עודד,
מחכים אנחנו לתגובתך.
נשלח ב-14/7/2011 16:52
ירוחםשמ כתב:
מה אתה מתכון להגדיר אותם? כל ספירה וספירה להגדיר? או למנות אותם בסדר עולה?
בצורה העדינה ביותר שאפשר -ובצורה הקצרה ביותר שאפשר
כוונת הדמיון לדעתי הוא - הספירה מספרת לנו את עשר תכונותיו (הנהגתו) של הבורא. שלפיו ברא את העולם.
הלוח הפיתגורי מספר לנו להבדיל על התכונות האנושיות והעולמיות שאנו חיים בו.
אני מתכוון להסביר מה זה כתר, מה זו חכמה, בינה, חסד וכו' וכו' (שהרי סתם למנות אותן יכול כל גוגליסט מצוי).
ואחרי שמסבירים מקשרים אחד לאחד (אם ניתן בכלל) לעשרת העקרונות ההם.
ואחרי זה אפשר יהיה בכלל להתחיל לדון האם זה מקור לזה או שמא זה מקור לזה.
קביעתו הפסקנית של עודד מעידה לכאורה שהוא יכול לבצע משימה זאת.
הבה נראה.
נשלח ב-14/7/2011 14:38
מה אתה מתכון להגדיר אותם? כל ספירה וספירה להגדיר? או למנות אותם בסדר עולה?
בצורה העדינה ביותר שאפשר -ובצורה הקצרה ביותר שאפשר
כוונת הדמיון לדעתי הוא - הספירה מספרת לנו את עשר תכונותיו (הנהגתו) של הבורא. שלפיו ברא את העולם. הלוח הפיתגורי מספר לנו להבדיל על התכונות האנושיות והעולמיות שאנו חיים בו.
נשלח ב-14/7/2011 13:43
ירוחםשמ כתב:
שותף
אני מכיר את הספירות ואת הגדרתם- שותף לא?
סוד שיודעים אותו הרבה שוב אינו סוד, למרות ההילה שאתה ואחרים רוצים להלביש לו.
ברגשות שלך ושל אחרים, אני אמנם מתבדח אבל משתדל לא לפגוע ברגשות. לא תמיד בהצלחה.
בבניה שונה התכונתי להשוואה שאפשר לעשות- בסאטירה או יותר נכון פארודיה.
פה לא מאמינים בשום דבר.
אם אתה יודע את הגדרות עשר הספירות אנא אמור אותן והשווה אותן לטבלה שהביא עודד בתור "מקור".
אם אינך יודע עזוב את הדיון ונמתין לעודד שיעשה את המלאכה (אם הוא אכן יודע מה שהוא מדבר).
נשלח ב-14/7/2011 13:22
שותף אני מכיר את הספירות ואת הגדרתם- שותף לא? סוד שיודעים אותו הרבה שוב אינו סוד, למרות ההילה שאתה ואחרים רוצים להלביש לו. ברגשות שלך ושל אחרים, אני אמנם מתבדח אבל משתדל לא לפגוע ברגשות. לא תמיד בהצלחה. בבניה שונה התכונתי להשוואה שאפשר לעשות- בסאטירה או יותר נכון פארודיה.
נשלח ב-14/7/2011 11:37
ירוחםשמ כתב:
שותף
לא מדובר על דמיון מילולי- אלא על דמיון מבני של היסדות.
אבל אם תתעקש אתה יכול בבניה שונה למצא דמיון- לא רציתי לפגוע ברגשות.
א. מה זה דמיון מבני של היסודות ?
ב. האם אתה מכיר את הגדרת עשר הספירות ?
ג. מה הן אותן ברגשות שלא רצית לפגוע בהן ?
נשלח ב-14/7/2011 10:10
שותף
לא מדובר על דמיון מילולי- אלא על דמיון מבני של היסדות.
אבל אם תתעקש אתה יכול בבניה שונה למצא דמיון- לא רציתי לפגוע ברגשות.
נשלח ב-13/7/2011 23:09
932woland כתב:
עשרת העקרונות הפיתגוראים. האסכולה הפיתגוראית מונה עשרה זוגות של עקרונות. כל זוג מציין עקרון מסוים ועקרון המנוגד לו מאותו הסוג. אלו הם:
מוגבל – בלתי מוגבל
פרט – זוג
אחד – רבוי
ימין – שמאל
זכר – נקבה
מנוחה – תנועה
ישר – עקום
אור – חושך
טוב – רע
ריבוע – מלבן
(אם טבלה זו מזכירה לקורא תכונות של עשר הספירות, אין הוא טועה. טבלה זו היא המקור).
טבלה זאת לא מתחילה אפילו להזכיר את תכונות עשר הספירות, לדעתי.
אולי תוכל להראות את הדמיון לדעתך ביניהן ?