תחזל
לשאלתך
יבמות דף צ
א"ר אלעזר בן יעקב: שמעתי, שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה - אלא לעשות סייג לתורה; ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים, והביאוהו לב"ד וסקלוהו, לא מפני שראוי לכך - אלא שהשעה צריכה לכך; ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה, והביאוהו לבית דין והלקוהו, לא מפני שראוי לכך - אלא שהשעה צריכה לכך! מיגדר מילתא שאני.
חידושי הרמב"ן מסכת יבמות דף צ עמוד ב
הכל לפי השעה שמע לו, קשיא לן אדרבה איפכא קשיא דמשמע לפי השעה שמע לו אבל לתקן לדורות לא, אלמא אין ב"ד מתנין לעקור דבר מן התורה, לא קשיא דכל תקנות חכמים לפי השעה הם, משום גדר דבר, וקס"ד דלא אמרו לפי שעה אלא להוציא נביא שאמר חזר בו הקדוש ברוך הוא ממצוה פלונית ואינו רוצה שתעשו אותה לעולם, שאין שומעין לו,
מה שהגמרא מסבירה- יש דברים ומצוות שהשעה משנה להקל או להחמיר יותר, אליהו בכרמל עבר עבירה חמורה- אבל השעה, היתה צריכה למעשה.
כשרצו לאחר מלחמת חשמונאים להחזיר למסלולם את דרכי הצניעות הנורמלית. הקפידו על דברים, שלכאורה לא היו אמורים להיות נענשים בעונש זה. זה משמעו של- השעה צריכה-
- לפני קביעת הלוח- השעה היתה צריכה את יום השני של גלויות- למרות ה-בל תוסיפו-. אבל מיד עם קביעת הלוח - זה הפך לבל תוסיף, כמבואר.
תקיעת שופר בשבת בר"ה לאחר החורבן לא היו בתי דין ות"ח בכל מקום, לכן לצורך השעה אסרו תקיעות בשבת במקום שאין בתי דין, אבל לאחר הזמן והקמתם של ממסדים הלכתיים- האיסור הזה היה מיותר ופסול
כנ"ל איסור לשעתו של ארבעת המינים בשבת- לשעתה היא אולי היתה מוצדקת- אבל לא לדורות
