הוריו ביקשו לשאוב זרע מגוויתו. זה נעשה והזרע הוקפא.
ההורים ביקשו להפרות פונדקאית כדי שיהיה זרע לבנם.
בקשה כזו אינה מוכרת בחוק הישראלי הנוכחי.
עכשו זה כנראה יגיע לבג"ץ או משהו.
הסיפור נוגע מאד ללב. לפי דרכנו, הבה ננתח את מה שטמון בו. אני מצביע על כמה מהשאלות הבולטות:
1. למי שייכים אבריו של מת? לפי החוק, המוסר ולהבדיל ההלכה?
2. למי שייך הזרע של מת?
3. האם הבקשה להפרות בזרע זה אשה, אלמנתו או אחרת, היא מוצדקת לפי החוק, המוסר, ההלכה?
4. האם זה ראוי במובן הרחב של המילה? למשל, שיוולד ילד שאביו מת לפני הולדתו? (אני מסכים ששאלה זו נראית זרה ומוזרה יחסית לאחרות. וכי את מי ישאלו? את מי שלא נולד? ומצד שני, האם יש תביעה ל"חברה" - יש שאני כופר בקיומו - למנוע הולדת ילד שעלול להוות נטל סוציאלי? או יסבול מבעיות פסיכולוגיות?).
האשכול הנוכחי נפתח למרות אשכול דומה בנושא קרוב של מואדיב, על זכות ותוקף האדם להצהיר שהוא חפץ בהמתת חסד כשיהיה משותק או צמח.
*** הכתבה מ"הארץ". לדעתי כן ראוי להעתיק לאחר הסיכום לעיל כי החומר עשוי להיות רלוונטי ומצד שני להעלם מהאתר שם.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
נשלח ב-14/2/2011 21:21
[
כתבת:
"הכל מותר חוץ ממה שאסור." אלו דברי אלוקים בתורה הכל אסור -אלו דברי הנחש בתורה
האם אתה מקבל את גישת הרמב"ן הן ביחס ל"ועשית הישר והטוב" והן ביחס לנבל ברשות התורה?
איני זוכר בדיוק מה היא גישתו- לדעתי כל אדם צריך לעשות את הישר והטוב- ולא רק אנשי מעלה השאלה היא תמיד- מה זה טוב? לדעתי הישר והטוב היא התיחסותו של האדם לזולת- לשני. והטוב הוא הנהגה החברתית הנהוגה באותה חברה, כלומר המוסר.
האם אתה עם החזו"א שמזהה הלכה עם מוסר או שמא אתה כן מוצא ענין בגישת בעלי המוסר?
איני חושב שהלכה זה מוסר- לפעמים ממש לא- ההפך . בענין בעלי המוסר- רק כשהנושא הוא בין אדם לחברו ולסביבתו
האם יתכן שיש מוסר אנושי לדעתך בתחומים אלו או שלא?
יש רק מוסר אנושי. אין מוסר לא אנושי. כי את המוסר האנשים קובעים.
נשלח ב-14/2/2011 20:41
ירוחם,
כתבת:
"הכל מותר חוץ ממה שאסור."
האם אתה מקבל את גישת הרמב"ן הן ביחס ל"ועשית הישר והטוב" והן ביחס לנבל ברשות התורה?
האם אתה עם החזו"א שמזהה הלכה עם מוסר או שמא אתה כן מוצא ענין בגישת בעלי המוסר?
האם יתכן שיש מוסר אנושי לדעתך בתחומים אלו או שלא?
אני שמח ומודה לך שאתה מתבטא בכנות ולא מסתתר תחת ההלכה.
נשלח ב-14/2/2011 17:40
ירוחםשמ כתב:
יונתן את שאלתך שאל הפראק המהלך- בעמוד הקודם ועניתי שם
אם הכוונת שרק אחרי הקבורה וכו', כמו שכבר כתבו אין הדבר כך.
נשלח ב-14/2/2011 16:51
חימאייר הדיון התחיל. כתגובה רגשית - עבר לפסים הלכתיים- ושוב חזר להגיון ולרגש. אדם שניסה כל חייו לקיים מצות פרו ורבו- ולא הצליח. האם הוא קיים את המצווה? אם לאחר מותו אשתו ילדה, האם הוא קיים את המצוה? בחיו. הרי אחרי מותו לא חלים עליו המצוות.? אני לא מסתתר תחת ההלכה- ההלכה היא במחלוקת- יש דעות שונות לפי הרגשות והתחושות של כל פוסק. יש שיטות שונות בהלכה, הכל מותר חוץ ממה שאסור. הכל אסור חוץ ממה שמותר הכל אסור אפילו אם הוא מותר והכל מותר אפילו אם הוא אסור אתה יכול לנחש לאיזה מהם אני משתיך- מה שבראש בהירות למינימום- לכל אחד מאתו יש בהיריות אחרת,
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-14/2/2011 14:43
אני מסכים שלא להסכים. אבל זה קצת מוציא את הטעם מהדיון. אולי כדאי לברר למה איננו מסכימים בעומק מעבר לרמה ההלכתית. 1. לדעתי אין מקום לתרגם מונחים מודרניים לשפה הלכתית אם גנטיקה לא נמצאת שם אז היא לא נמצאת ואין לפיכך לדמות הפריה תאית חוץ גופית לפרו ורבו. הדבר בעיני נכון גם לגבי זמן המוות. ההלכה לא מכירה במוות מוחי כי היא לא יודעת מזה זה. הכנסת המונח מוות מוחי לדיון הלכתי יוצר מן זיהום שכתוצאה ממנו הדיון משתנה מדיון הלכתי לדיון לא הלכתי. 2. שאלות מוסר החל מהעדר אבא ואמא בהפרייה כזאת וכלה בשאלת רמת המעורבות האנושית בהינדוס הטבע הם שאלות שחייבות להשאל בד בבד ,עם, לפני ואחרי השאלות ההלכתיות, אי אפשר ואסור להסתתר תחת המטרייה ההלכתית. 3. אם ההלכה לא אסרה זה לא אומר שהיא מתירה. זה אומר עוד יותר שיש לפתח רגשיות מוסריות חוץ הלכתיות להכרעה. 4. בכל מקרה של אי בהירות צריך ללכת על המינמום ההכרחי.
נשלח ב-14/2/2011 13:35
חיימאיר תודה על מקורותיך- אבל למרות זאת- המה מסכימים ואנחנו מסכימים, איני חייב הרי להסכים , זו לא התורה משמיים המחייבת אותי להתישר לפיה. כנגד דעתו של הרב ישראלי יש כאמור דעות אחרות, ודעתי כמובן. הרי זו לא הלכה למעישה - המחייבת אותי.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-14/2/2011 00:15
ירוחם
המל"מ שהבאת מוכר וישר כח על הציטוט אך ראה כאן תשובת הרב ישראלי הנוגעת לענין דידן. והתשובה מובאת באתר באריכות . ראה גם דברי הט"ז שדוחה את הראיה מר"פ בנימוק שזה אולי לחומרה.
אני מצרף גם לינק בסוף לתשובת הרב ישראלי המלאה.
ו"ת במראה הבזק
(מתוך ח"ד)
מילאנו, איטליה Milano, Italy
אדר א, ה'תשנ"ז
פטור מחליצה בנתעברה מבעלה בהזרעה מלאכותית לאחר מותו.
שאלה
אשה שנזרעה בהפריה מלאכותית מהזרע הקפוא של בעלה הנפטר, האם על ידי זה אפשר להתיר לה להינשא לעלמא מבלי להצריכה חליצה, הואיל ויש לה זרע מבעלה המנוח, או לא?
תשובה
בגלל חשיבותו העקרונית, אנו מצרפים את מאמרו של מרן הגר"ש ישראלי "אבהות בהזרעה שלא כדרכה"1. במאמר זה קובע מורנו ורבנו, כי גם אם נפסוק כדעה, שנתעברה באמבטיה (כיום - בהפריה מלאכותית), הוולד מתיחס לבעל הזרע [קביעה שהרב מתיחס אליה כ"ספק גדול"], ודאי שלא ניחס ולד כזה לבעל-הזרע, אם ההתעברות התרחשה רק לאחר מותו, מן הנימוקים שהמחבר מעלה במאמר. ולכן, בתשובה לשאלתך - אי-אפשר לפטור את האשה הנ"ל מחליצה.
חימאייר אם בשביל כבודי אתה כותב הרב, אין זה לכבודי, מספיק ירוחם- ראה ערך אביי בספר הערוך.
משנה למלך הלכות אישות פרק טו הלכה ד
היה הבן סריס וכו'. ברייתא בפרק הבא על יבמתו וגרסינן בפרק ב' דחגיגה (דף י"ד) שאלו את בן זומא בתולה שעיברה מהו לכ"ג מי חיישינן לדשמואל אמר להו דשמואל לא שכיחא וחיישינן שמא באמבטי עיברה ע"כ. ונראה דמשכחת לה נמי שתלד ולד של קיימא שהרי בליקוטי מהרי"ל כתוב שבן סירא היה בנו של ירמיה שרחץ באמבטי וכו'. והחכם בעל חלקת מחוקק סימן א' ס"ק ח' נסתפק באשה שנתעברה באמבטי אם קיים האב פריה ורביה ואי מיקרי בנו לכל דבר יע"ש. ואין ספק דלא נאסרה לבעלה משום דאין כאן ביאת איסור וכן מבואר בהגהת סמ"ק מה"ר פרץ הביאו הב"ח יו"ד סימן קצ"ה ס"ה וז"ל אשה נדה יכולה לשכב על סדיני בעלה ונזהרות מסדינין ששכב עליהם איש אחר פן תתעבר מש"ז של אחר ואמאי אינה חוששת פן תתעבר בנדתה מש"ז של בעלה ויהיה הולד בן הנדה והשיב כיון דאין כאן ביאת איסור הולד כשר לגמרי אפי' תתעבר מש"ז של אחר כי הלא בן סירא כשר היה אלא דמש"ז של איש אחר קפדינן כי היכי דקפדינן אהבחנה גזירה שמא ישא אחותו מאביו כדאיתא ביבמות עכ"ל הסמ"ק. מהכא מוכח דהוי בנו לכל דבר שהרי חששו שמא ישא אחותו מאביו וכ"כ בעל ב"ש סימן א' ס"ק י' יע"ש:
נשלח ב-11/2/2011 13:41
הרב ירוחם,
בעיברה באמבטי מדובר שיש זרע בעין, ואז יש בחינת פריה ורביה כפי שכתבתי וראה שם לגבי הדיון שצריך להיות יורה כחץ ואם לא לא מפרה ומסבירים הראשונים שכשיצא אז זה ירה כחץ משמע שוב בזרע בעין.
יונתן
אמת אמרת גם הפעם וגם פעם קודמת.
נשלח ב-11/2/2011 12:41
אממ לפי האגדה שרבא (כמדומני) ברא גולם, הוא פטור ממצוות...
נשלח ב-11/2/2011 12:27
תלמוד בבלי מסכת חגיגה דף טו עמוד א
מר להו: דשמואל לא שכיח, וחיישינן שמא באמבטי עיברה. -
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-11/2/2011 12:18
אתה פסקני משהו- דבריך צריכים אסמכתא האם אתה מכיר את המהרי"ל ואת המדרש על בן סירא?. אתה מודע להתרים שניתנים לרווקות מבוגרות להיות מופרות. לפני היותן בלתי כשרות להולדה? התורה לא מכירה בגנטיקה? אבל מכירה בהפריה שלא בדרך הרגילה.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-11/2/2011 11:52
לולי דמסתפינא. הייתי אומר שכל שבא מתרומת זרע, כאשר כבר אין זרע בעין, אלא רק תאים, ולפיכך כל הפריית ביצית בוודאי מחוץ לרחם. יהיה פטור מתורה ומצוות ואולי אין שם אדם עליו להתחייב עליו ברציחה.
תרומת זרע בזרע בעין יכול להיות יחוס אבל רק לחומרא.
רק אם נאמר שבהפריית ביציות יש צד שהתורה מכירה בילוד אשה שהוא לא בן אדם [ כמו ישו ..לפלפולא בעלמא] וכמו דברי המדרש "מה לילוד אשה ביננו" אז יש צד של קשר לאמא ויתחייב בתורה ובמצוות ושם ילוד אשה יהיה עליו.
בכל מקרה זוהי דרך נפלאה להתיר ממזרים אבל גם לא יהיה חייב בכבוד אביו ובבת גדולה יהיה שאלה של ייחוד.
במקרה כמו בשכונה שלנו שהייתה הפריית ביצית ואם פונדקאית לדעתי זה ממש שאלה אם שם אדם עליה ואם כן זה יהיה מצד האם הפונדקאית וחייבת גיור לכתחילה באם הפונדקאית אינה יהודית ואין לה שום ייחס לא לאב ולא לאם ויכולה למעשה להתחתן עם "אביה."
המקור לדברי הוא שהתורה לא מכירה בגנטיקה. ולמעשה יוצא שילדים כאלה הם כמו הכינים שהזכירה הגמרא בשבת שמותר להרוגן בשבת ואין בזה הוצאת נשמה מכיוון שאינם פרים ורבים. ומשמע דפרים ורבים היינו כפשוטו.
נשלח ב-11/2/2011 10:57
יונתן אם כשיטתכם- לא צרכה בעצם להיות כל בעה הלכתית בתרומת זרע.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-11/2/2011 00:03
יש היגיון בדברי חימאייר. הרי אפשר תיאורטית להנדס גנטית זרע עם אותו ד.נ.א. כמו של המת והבן שהיה נולד לא היה מתייחס אליו..
כשקורה משהו בעולם (קניין, מכירה, לידה) צריך "דעת" (יישות) שתהיה מאחורי זה אם אנחנו רוצים לייחס אליה.
