לדעתי, לא.
אביא דוגמה בנושא. חשובים ומעניינים הם דברי רבי ידעיה הפניני הבדרשי ב"כתב התנצלות". בהם הוא מדבר על חשיבות המחשבה הפילוסופית וחשיבות באותה תקופה לידע שפה ערבית, עבור לימוד הפילוסופיה יוונית, והגנה על אמת בקרב חכמי יהדות.
הנוצרים הם משועבדים ב"גשמות" הא-ל, אלא חכמים מוסלמים באותה תקופה היו מתרגמים ומעבירים את אריסטו ואפלטון. הדבר הזה עזר לחכמים יהודים אשר גרו בסביבה ערבית ועזר לכל היהדות לא ליפול לאפלות "גשמות".
"והתבוננו רבותינו בעוצם כלליות תועלות החכמה לכולנו, ואפילו למי שימאסוה. כי מן הדברים המפורסמים מאוד התפשט ההגשמה בדורות הקדמונים כמעט בכל גלות ישראל מיום גלות הארץ, אלא שעמדו בכל הדורות גאונים וחכמים בספרד ובבל ובערי האדנלורס, שמתוך בקיאותם בלשון ערב הזדמנה להם ההכנה הגדולה להריח ריח החכמות ברב או במעט, אשר הם מועתקות ללשון ההוא. ומתוך כך התחילו לברר וללבן דעות רבות בתורתם. ועל הכל ביחוד הא-ל ובהרחקת ההגשמה בפרט בראיות העיוניות הלקוחות מספרי המחקר." ("כתב התנצלות" 4. ביטול ההגשמה אצל חכמי ישראל)
לאיש דעה , תפיסת העולם שלך לגבי ״נשתנו הטבעים ״ היא זו שהשתנתה....
נשלח ב-20/2/2011 18:05
"השתנו הטבעים" היינו שהשתנה משהו באנשים/בעולם עצמו. "השתנתה התפיסה" היינו, ששום דבר ממשי לא השתנה, אלא, שאנו תופסים את הדברים, בצורה שונה.
נשלח ב-20/2/2011 15:54
"לא השתנו בכלל.""תפיסת העולם השתנתה "
למה אתה קורא טבע אנושי ולמה אתה קורא תפיסת עולם והאם אין קשר בין הדברים?
נשלח ב-20/2/2011 15:27
לא השתנו בכלל, תפיסת העולם השתנתה ואיננו מסוגלים [רק אם לא מתאמצים...] לקבל את המטאפורות של התורה ושל חז"ל כמו שהם. כמעט כולנו, מסתכלים על חז"ל כעל מדענים העוסקים במדע מדויק. ואז מתחלקים ל2: או שנאמר שכל דבריהם אמת, או שהם מבלבלים את המח. זאת שטות גמורה לנסות לקרוא טקסטים קדומים כ"כ בעין שמחפשת "הוכחות".
נשלח ב-20/2/2011 15:19
כרגיל אין מה לעשות נגד טענת המחץ :השתנו הטבעים.
נשלח ב-20/2/2011 15:14
אתה אירופאי מידי מכדי להבין את אירועי התנ"ך ואת הסימבוליות שסימלו אז אירועים מסוימים
נשלח ב-18/2/2011 15:31
אש"ד
לך נראה הגיוני ולי נראה תמוה שכך קובעים גורלות עמים, לפי סעודה וברכות (מה עם שכר ועונש), והכי גרוע שהמתברכים עצמם אינם מאמינים בברכה כי עשיו מצפה להרוג את המתברך על אף שבורך, והמתברך מפחד שייהרג והברכה לא תחול.
נשלח ב-18/2/2011 14:18
תלמידטועה כתב:
נניח פי האתון לר"מ, בריאת העולם, גן עדן ועוד ועודמ (זה בחלק העובדתי של התורה. בחלק המשפטי גם יש שיטענו כי מצינו גישה כזו, אבל לא זה העניין כרגע). האם יש מישהו שיכול להתוות גבול? כתבת שהגבול ייקבע ע"י מדע המבוסס על הוכחות.
איך למשל תקבע עפ"ז אם איוב היה? אם הפירוטכניקה במעמה"ס היתה באמת או משל היתה. מספרי ההרוגים בקרבות בתנ"ך ועוד. בסופו של דבר השאלה אינה רק מדעית
לגבי "פי האתון",
דברי רס"ג מפי הראב"ע, אשר כתב בפירושו לתורה:
"ויאמר רב סעדיה גאון, אחר שהתברר לנו, שאין דיבור ודעת כי אם באדם לבדו, נצטרך לומר כי הנחש גם האתון לא דיברו, רק מלאך דיבר בשבילם" (ראב"ע, בראשית ג'/א')
לגבי בריאת העולם,
"והעולם לא נברא בראשית זמנית כמו שביארנו כי הזמן מכלל הנבראים... דע, כי יש הבדל בין הראשון והראשית והוא, שהראשית מצוי הוא במה שהוא לו ראשית, או עמו, ואף על פי שלא קדמו בזמן. כמו שאומרים שהלב ראשית החי..." (מו"נ ח"ב פרק יג)
לגבי גן עדן עם סיפור אדם וחוה, ונחש המדבר,
הרי ברור כי משל כאן, וברור יותר מסיפור איוב.
לא נראה לי קושי לקבל את הנ"ל.
לא נראה לי חשיבות לקביעה האם איוב היה היסטורית. אותו דבר לגבי הפירוטכניקה במעמה"ס, מספרי ההרוגים בקרבות בתנ"ך ועוד. אם כי היסטוריונים, מדענים רלוונטיים יכולים להתעסק בזה ולברר משהו.
בחלק המשפטי,
כמו שחוקי הטבע מתעדכנים, ידוע כי ההלכה גם כן מתעדכנת. (בעיה עם לא קורה את זה בזמן).
_________________
לְיִשְׁרֵי-לֵב שִׂמְחָה
נשלח ב-18/2/2011 12:41
תלמיד למה אתה הולך רחוק כל כך? דווקא שם, אתה יכול להסביר הכול כפשוטו!
נשלח ב-18/2/2011 11:44
בעל מפרשת השבוע
רמב"ן שמות פרק לב
ודעת ר"א כי משה לא התפלל בעד ישראל כל זמן שהיתה ע"ז ביניהם, אבל כאשר אמר לו הרף ממני ואשמידם (שם ט יד) התבונן כי הדבר תלוי בו וירד ובער העגל ושב להתפלל בארבעים יום, ואין מוקדם ומאוחר בתורה: ואין דעתי כן, בעבור שהתפלה שעשה בשובו היא אשר יספר אנא חטא העם הזה חטאה גדולה (בפסוק לא), ואם הכל תפלה אחת שעשה בארבעים היום אחרי שובו להר, למה יחלק אותה, ויזכיר כאן (בפסוקים יא - יג) מקצתה ואחרי הירידה (להלן בפסוק לא) יזכיר המקצת הא
רמב"ן שמות פרק לג
בעשרה בתשרי נתרצה הקדוש ברוך הוא לישראל ומסר לו לוחות האחרונות וירד, התחיל לצוות על מלאכת המשכן ועשאוהו באחד בניסן, ומשהוקם המשכן לא נדבר עמו אלא משם. וכן דעת רבי אברהם שהיה כל זה אחר שהוריד את הלוחות השניות, ואין מוקדם ומאוחר בתורה: ואינו נכון בעיני, כי מה טעם להזכיר זה בכאן באמצע הפרשה
נשלח ב-18/2/2011 09:21
אש"ד
קח פרשת ברכת יצחק. שני גדיי עיזים בדווקא? זה הרי המון למאכל איש אחד. אתה לשיטתך שזה לאו דווקא והעיקר הוא סיפור הסעודה שבה נקנית הברכה. תמשיך הלאה – הברכה ניתנת למי שיתן סעודה חד פעמית. לא הזוי? טוב, גם זה לאו דווקא, העיקר לספר שהיצחק בחר ביעקב. בכלל – הברכה (אפילו אם אינה גנובה) קובעת ולא מעשי האדם? טוב, גם זה לא העיקר. העיקר הוא שיעקב נבחר ע"י ה' וכו' וכ'ו. ברגע שאין קו תחום יש לנו בעיה.
נשלח ב-18/2/2011 05:44
ירוחםשמ כתב:
מענין דווקא הרמב"ן לא רואה בתורה היסטוריה- הוא הפרשן המקורב ביותר לקבלה- והוא מתנגד נחרצות לקביעה זו.
אנא הדגם
נשלח ב-18/2/2011 03:41
האמת, שעוד לא זכיתי להיות חוקר מקרא. וכלא כזה, רוב המקומות לא מפריעים לי. אם הסיפרים הם לפי הסדר שהיה מקובל לספר בזמנם, אזי כל קושיא ניתן לנסות להסביר, אך א"א לפרוך ממנה
נשלח ב-17/2/2011 20:44
מענין דווקא הרמב"ן לא רואה בתורה היסטוריה- הוא הפרשן המקורב ביותר לקבלה- והוא מתנגד נחרצות לקביעה זו.
כאיש דעה תסכים איתי ,שחיב להיות עקביות מסוימת בסדר הדברים , אם רוב הפעמים זה לפי הסדר- אזי אם מספר פעמים זה לא. זה חייב הסבר. זה חייב הבנה, אולי יש בכך רמזים ומסרים, ואנחנו מתעלמים מהם בתרוצים סיפרותים של קש.
נשלח ב-17/2/2011 20:36
התרוץ דחוק מאד למי שהתרגל לראות בתורה ספר היסטוריה ולפרוך את זה. תנסה להתרגל לעקרון. זה לא רע. לאחרונה התפטרתי ממשרת הממונה על המפרשים...
