| נשלח ב-21/2/2011 01:52 |
 |
| |
הקשבה לנטיות הטבעיות שבך
לא פעם יצא לי (ואני בטוח שגם לכם) לראות סרט ובו מישהו גוי מורד בסמכות הדתית (המושחתת או לא) במדינתו, אם מטעמים מוסריים ואם מטעמים שכליים.
ותמיד אומר בלב: "כל הכבוד! אל תקשיב להבלים האלו! (כמעט תמיד מדובר בנצרות) תלך אחר שכלך הישר ואחר מוסרך הטוב!"
ובעצם אני חושב לעצמי.. הרי גם אני אותו דבר.. נתון לאקסיומות יסוד שלא פעם סותרות את שכלי הישר (ניסים וכו'..) ואת המוסר הטבעי שבי (יחס לנשים, להומוסקסואלים, לעבדות, לגוי, לכופר וכו'..) אני יודע שהתורה לא אמורה לסתור את השכל ואת המוסר הטבעי.. אבל עדיין יש הרבה דברים בהם אני קרוע בתוכי.
האם איני צבוע? האם האדם אינו קרוא ללכת אחרי הנטיות הטבעיות שבו?..
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2011 22:27 |
|
| |
הרמב"ם כותב בתחילת הלכות נחלות- בכל מקום אין לנקבה עם הזכר ירושה.
האם המשיח (האינטרנט ? נפוליאון ?) עומד לעדכן את הרמב"ם הזה ?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2011 22:03 |
|
| |
| שותפיסוד כתב: |  | | רווקה לא נהנית משום ירושה (אם יש בנים). |
|
טעות שלך, וחבל,,,,,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2011 21:53 |
|
| |
| maxmen כתב: | | אם חוקי החברה דורשת מהבעל לפרנס את המשפחה,
אין סיבה שהחתן יזכה בירושה, (הרי לא הבת זוכה בזה רק החתן)
ולכן באמת רווקה כן נהנת מהירושה, |
|
רווקה לא נהנית משום ירושה (אם יש בנים).
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2011 21:27 |
|
| |
הרב מיימוני
אכן ישנם לא מעט דוגמאות כאלו וקצרה ידי להקליד את כולם, מה גם שאני חושב שלכל אחת מהדוגמאות מן הראוי להקדיש אשכול..
וכבר פירטתי למעלה שבעיקרון קשה לי עם יחס ההלכה לנשים (למרות שאני מכיר בשונות הגבר והאשה) ועם היחס להומוסקסואלים, ואל גוים ואל כופרים ובקיצור כמעט כל מי שהוא אינו גבר יהודי שומר מצוות..
כבר שמעתי תשובות (או תירוצים במקרים מסויימים) לחלק מהדינים הקשים.. עם חלקם הסכמתי עם חלקם לא..
לגבי הסתירות בשכל, ישנם גם כאלו ואני לא מדבר על טעיות מדעיות שהיו לחז"ל אלא על קשיים שכליים אחרים ומגוונים החל מאפשרות של נס ושינוי סידרי הטבע (שמופיעים אינספור פעמים בתנ"ך) דרך שאלות ביקורת המקרא וכלה בקושיות תאולוגיות כמו אקראיות דרווניסטית מול התפתחות מכוונת וכו'..
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2011 21:22 |
|
| |
ומה עם -זכות היא- מכלל שזכין אדם שלא בפניו
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2011 21:20 |
|
| |
| מיימוני כתב: | | | .אין ירושה לבת מן התורה.ייבום וחליצה? |
|
הרב מיימוני היקר,
הצלחת להרגיז אותי,
ירושת הבת היא עניין חברתי צודק בעליל,
אם חוקי החברה דורשת מהבעל לפרנס את המשפחה,
אין סיבה שהחתן יזכה בירושה, (הרי לא הבת זוכה בזה רק החתן)
ולכן באמת רווקה כן נהנת מהירושה,
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2011 21:10 |
|
| |
קנר
אני מאד מתפעל ממסירותך לאמת ולצדק.
האם תרצה לציין עוד דוגמאות שקשה לך להשלים עמהן.
אולי אני יכול לנחש?
איסור להציל חיי גוי בשבת. וכבר היה על זה אשכול בעבר אבל איני זוכר איך הצלחנו לבאר זאת. כמדומה שוטו בעל הסברות המופלא עשה זאת. ואין לנו היום לינקי שימצא את ההסבר.
אין ירושה לבת מן התורה.
ייבום וחליצה?
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2011 21:08 |
|
| |
ירוחם
שאלה פשוטה. האם המילה "זכות" מופיעה בתלמוד?
בדיקה קצרה בפרוייקט השו"ת מעלה מאות ואלפים של מופעים במקורות.
אולם שם המונח משמש במובנים אחרים.
1. מעשה טוב או מצוה שעשה אדם. ("זכות הרבים תלויה בו", "אם יש לה זכות תולה לה").
2. לימוד סנגוריה על ידי אספקת ביאור חיובי למעשה שנראה שלילי (אם אמר מישהו שיש ללמד זכות על הנידון למוות מחזירים אותו).
3. השכר שזכאים לו על ידי הזכות במובן 1. זה כבר קרוב למובן המודרני המשפטי של "זכות" במובן של "מגיע לי בגלל". (מה זכות היתה בידך שואלים חכמים את קמחית אם כהנים גדולים).
4. טובה. (גירושין לאשה נחשבים לחובה אך אם היא שונאת את בעלה או שהוא גוסס ותיפול לפני יבם, זו זכות עבורה לקבלם על ידי שליח שלא מדעתה).
5. מצאתי! מצאתי! יש דיון אם למשל אדם מוריש "זכות בתו לבנו" (כתובות מג א). זה כבר מאד קרוב למה שאני מחפש. אבל אין כאן עדיין כמדומה זכות במובן המודרני של מה שמעניק לי את היכולת לבוא ולתבוע מה שמגיע לי.
וכן גיטין פא ב.
ייראה לי שכאן המילה "זכות" באה במובן של מה שזכו בו בדין.
ועוד בב"ק ח ב והרבה מקומות: מה מכר ראשון לשני, כל זכות שתבוא לידו.
את השאלה השניה אני מניח לפי שעה.
6.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< language="">
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/2/2011 00:53 |
|
| |
עיני_בדולח
לא הבנתי את תשובתך...
יש לי בעיה בסיסית כשמארג האמונות שבחרתי (או אם תירצה שגדלתי לתוכו) אינו תואם את המוסר והשכל, שרק לפיהם אפשר לקבוע משהו כאמיתי או לא בימינו (שאין נבואה)
אני חוזר ומדגיש שאיני מתיימר להבין הכל בשכלי אך אני מאמין שלא יכול להיות משהו שנוגד אותו (או את המוסר הטבעי-בסיסי-אנושי שבי) ואם גורם כזה קיים במערכת האמונות שלי אז סימן שמשהו פגום.
את התשובה שנתת לי אפשר לתת גם לנוצרי\ מוסלמי\ הינדי\ ועכו"ם למניהם, ואכן זו תשובה מצויה במיסיון הנוצרי וגם אצל בעלי כתות למניהם, ולצערי התחילה להיות בשימוש גם בזרמים אחדים ביהדות.
אפשר לדון באופן שכלי אם הייתה התגלות או לא אבל גם זה יהיה קטיגוריא שכלית ועל כן היא תהיה שקולה לקטגוריות שכליות אחרות כגון מציאות ניסים וכו'..
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 23:20 |
|
| |
לך קנר...
לפי שאלתך הראשונה הבנתי שהסתירות שלך עולות בענייני המוסר בתורת ישראל.
השאלה הבסיסית שעלינו להתמקד בה היא- האם אנו מאמינים/יודעים שהתורה אמת וניתנה מהקב"ה ?
למול הנצרות לא נצטרך לעשות (כדבריך) גזור/הדבק לתשובתי הקודמת, ואצלה לבטח לא יהיו לך סתירות,מהסיבה הפשוטה.
הנצרות עונה על צרכים אנושיים ונותנת למאמין ריגושים וסיפוקים.
הנצרות מציגה אלוהים הרבה יותר מוחשי,בגובה העיניים,עם קשר אנושי חם,עם פסיכולוגיה של הזדהות מתוך צער וכאב עמוק,עם רגשות טרגיים של חסד וקורבן,ולא חשוב בכלל-האם באמת יש מאחורי המטאפורה הריגשית,הריגושית והממכרת "אמת צרופה".
ולכן אם הייתה חוקר את הנצרות לא היית סובל מנכות רציונאלית.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 17:15 |
|
| |
| ירוחםשמ כתב: | | אנחנו לא יכולים להאשים מישהו בגלל שאלוקים לא נתן לנו את הכלים האלה או האלה. אנחנו יכולים להאשים רק אנשים שלא מנצלים את הכלים שאלוקים כן נתן להם.
כדי שהרע ינצח אין צורך אלא שאנשים טובים ישתקו (אדמונד ברק). |
|
ירוחם היקר: תודה, אהבתי מאוד,
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 15:45 |
|
| |
חשבתי אולי זה לענין בכל אופן זה יפה
כמה רציתי לעשות אותו מאושר! כמה רציתי להביא, ולו רק פעם אחת, איזה
"כמעט טוב" אחד במקום כל ה"מספיק בקושי" אבל לא יכולתי.
ביום שבת אחד, כשרק אני ואבא שלי היינו בבית, הייתי אז אולי בכיתה ה' או
ו', החלטתי לדבר איתו על זה. להגיד לו שאני נורא מצטער שאני לא גורם לו
נחת כמו שאחותי גורמת לו.
הוא שמע את מה שאמרתי, הסתכל עלי במבט האוהב שלו ובניגוד לאופי שלו, שהוא
אופי של בנאדם שבקושי מוציא מילה מהפה שלו, הוא נתן לי את ההרצאה הכי יפה
ששמעתי בחיים שלי.
"גדי", הוא אומר לי : "אבא לא אוהב את הילדים שלו בגלל שהם מביאים הביתה
ציונים טובים.
"אבא אוהב את הילדים שלו בגלל שאי אפשר אחרת. הם בדם שלו. הם הנשמה שלו.
הוא מוכרח לאהוב אותם. אפילו אם הם עושים דברים רעים, בכל זאת הוא אוהב
אותם. אבל אתה, גדי – אתה אף פעם לא עשית דבר רע."
אני מתחיל להגיד לו "אבל, אבא.." הוא מפסיק אותי ואומר "ששש... גדי. תקשיב!
"כשאלוקים ברא את העולם הזה, לצערנו או לשמחתנו, הוא החליט לברוא עולם
מעניין, לא עולם מושלם. בגלל זה הוא ברא אנשים עם כל מיני צורות, כל מיני
צבעים כל מיני כישרונות.
"ולכל אחד הוא נתן כלים אחרים, לזאת הוא נתן יופי, ולהוא הוא נתן ידיים
טובות, לזה הוא נתן כישרון במוזיקה, ולהיא הוא נתן כשרון במתמטיקה. אנחנו
לא יודעים למה אלוקים עושה מה שהוא עושה. אנחנו לא יכולים להאשים מישהו
בגלל שאלוקים לא נתן לנו את הכלים האלה או האלה. אנחנו יכולים להאשים רק
אנשים שלא מנצלים את הכלים שאלוקים כן נתן להם.
לפעמים לוקח לנו קצת זמן בשביל לגלות את הכלים שאלוקים נתן לנו
"בגלל זה, גדי, אני אומר לך דבר אחד ומסביר לך דבר שני. הדבר שאני אומר
לך הוא – אל תתלונן על הכלים שאלוקים נתן לך. והדבר השני שאני מסביר לך
זה שלפעמים לוקח לנו קצת זמן בשביל לגלות את הכלים שאלוקים נתן לנו, בגלל
שהכלים שהוא נתן הם לפעמים מוסתרים. אז תהיה סבלן, גדי. תהיה סבלן כמו
אבא. יום אחד גם אתה תגלה שיש לך כלים טובים".
איך אהבתי אותו, את אבא שלי, באותו יום שבת! רציתי לחבק, או אפילו לנשק
אותו, אבל התביישתי. ואל תשכחו שאת ההרצאה הזאת האבא שלי, האיש הפשוט
והטוב והחכם הזה, נתן לי אולי לפני 30 שנה, לפני שבמדינה הזאת ידעו הרבה
על דברים כמו דיסלקציה, או קשיי למידה, או כל מיני מגבלות אחרות.
שנה או שנתיים אחרי השיחה הזאת מצאתי את הכלים שאלוקים נתן לי. ישבתי
בשיעור אני-לא-זוכר-איזה. המורה שלנו היה חולה, אז הייתה לנו
מורה-מחליפה. היא מדברת על מה שהיא מדברת, ואני בעולם אחר. פתאום אני
רואה את המורה-המחליפה עומדת על ידי. לפני שאני מספיק להגיד מילה, היא
סוחבת לי את הנייר שאני מקשקש עליו.
היא מסתכלת על הנייר ואומרת לי: "מה אתה עושה?" אני אומר לה, "סתם
מקשקש". היא אומרת "מה ציירת פה?" אני אומר לה, "סתם". היא אומרת לי "סתם
מה?" אני אומר לה "סתם ציירתי אותך עומדת על-יד הלוח". היא לקחה את הציור
והכניסה אותו לתיק שלה.
אחר-כך התברר שאבא של המורה-המחליפה הזאת הוא צייר בעל שם עולמי, והיא
לקחה את הציור והראתה לו. תוך כמה ימים (הצייר) בא לבית שלנו, הסתכל על
עוד ציורים שלי ומיד המליץ שההורים שלי יעשו הכל בשביל לטפח את הכישרון
שלי בציור.
מה אני אומר לכם? מאותו יום אבא שלי הוציא את המיץ של עצמו כדי שאוכל
ללמוד עם הציירים הכי גדולים שיש-גם פה בארץ וגם בחוץ-לארץ.
היום אני בן 42, ובחודש שעבר פתחתי את התערוכה ה- 28 שלי, והפעם-
בניו-יורק במוזיאון לאמנות מודרנית.
ואבא שלי (שעכשיו הוא כבר בפנסיה) - מה הוא אומר על כל ההצלחה שלי? - הוא
אומר: "מה אתם עושים רעש? הילד מצא את הכלים, והילד משתמש בכלים".
*הסיפור הגיע לשולחת ללא שם רק עם הכותרת "הכלים שאלוקים נותן". השולחת
מודה מקרב לב למי שכתב את הקטע.
כדי שהרע ינצח אין צורך אלא שאנשים טובים ישתקו (אדמונד ברק).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 15:44 |
|
| |
מקס
אני סבור שיסוד התופעה של הדגשת הצדיקות דווקא, נובעת משני גורמים:1
1. זניחת הפילוסופיה.
2. גאונים יש לכולם.. מול הרמב"ם אביא לך את שפינוזה, מול הגר"א אביא לך את קאנט, ומול הרב קוק אביא לך את איינשטין..
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 15:27 |
|
| |
קנר היקר צודק לגמרי,
אין דבר זה "שכל אלוקי"
השכל שלנו הוא הוא השכל האלוקי,
ולכן אומרים חכמינו שצריך להדבק בחכמים כי להם יש יתר שכל כביכול,
הבעיה שלנו (החרדים) היא שאנו מגדירים חכמים לפי צדקותם ולא לפי חכמתם, (כפי שהרב מיימוני ציין לגבי סיפור הלוויה,)
כלומר: אנו לא סובלים חכמים באמת, אנו מחפשים צדיקים, ולכן שר' שלמה זלמן נפטר ?! באף עיתון לא הדגימו את חכמתו, רק את צדקותו, בתחילה חשבתי שזה הבעיה של העיתונאים, בסוף התברר לי (כי שלחתי מאמר שמדגים את גאונותו,) שאין לההמון צורך בזה כי הם לא מתרגשים מחכמים\גאונים, רק מצדיקים,
(וזה מה הראש ישיבה הנ"ל רצה להדגים בלוויה, צדקנות ושוב צדקנות,)
ותשאלו מהי הצביעות שקנר היקר נזעק עליה ?!
כי שמגיע למצב שצריך את החכמים ?! אז יודעים למי ללכת ! כמו לרופא וכדומה,
או עצם "דת ההשקפה" טוענת לרציונליות,
הרי אם יש שכל אלוקי ?! אז למה צריך דת ההשקפה ???
כלומר: דת ההשקפה בא להגן על היהדות מתוך טענות רציונליות ופילפולי סרק של ההיגיון כביכול,
אמר ידידינו היקר "אראלסגל" דבר יפה ונפלא באשכול זה האם הרמב"ם מורה לת"ח לפרוש מלימודו לצורך פרנסתו?
אם "דת ההשקפה" טוענת שהיום אנו חלשים ולכן התורה משתנה ?! אז מי אומר כמה השתנה !
הרי אנו טוענים בתוקף שהתורה היא שכל אלוקי, ואלוקים אמר לעבוד " וכל תורה שאין עמה מלאכה - סופה בטלה וגוררת עוון". אז איך אנו טוענים (דת ההשקפה) שהיום אי אפשר כי יכולים להתקלקל ח"ו ???
התשובה המקובלת של דת ההשקפה היא, שחכמים דורשים, "עשו משמרת למשמרתי" או כל דור ודור וחכמיו הוא,
נווו, אז יש לנו שכל אלוקי כאן ?? או שכל חכמים של בכל דור ודור ?
בכלל מכאן ראיה שאלוקים מבקש את שכלינו אנו, אחרת בשביל מה צריך נביא\חכם בכל דור ??
והיות שיוצא לנו שרק חכמים הם הם התורה,
אז בואו חברים יקרים לבדוק לאן הוביל אותנו החכמים (=צדיקים = בעלי ההשקפה) באלפיים שנות גלות,
יצאנו לגלות בכמה ? ניקח אפי' רק את השמות הידועים, ונעשה חשבון כמה יהודים היו צריכים להיות אחרי אלפיים שנה,
(מטריף אותי כל פעם שאני חושב על זה,) יש לכם מושג כמה מעט משפחות חרדיות היו בקום המדינה ?? בירושלים היית רק שש מאות משפחות,
עכשיו: לאן מוביל אותנו דת ההשקפה ?? כל החצי מיליון החרדים שיש היום ב"ה,
האם עוד פעם ניפול כזבובים מול ההשכלה ?? אז בתקופתם (לפני מאתיים שנה רק) הפסדנו 90% מהאומה,
בשביל מי אנו (ההמון החרדי) עמילים כל כך בלהוליד ולגדל משפחות 10\14 גדולות ??
בשביל שבדור הבא הם יתבוללו ח"ו ???
או במקרה הטוב יהיו חילונים, (אם עוד יהיה מדינה ) ואז המעט שישאר יחזיר אותם בתשובה וחוזר חלילה וחלילה ???
האם לא זה העונש המבטח בתורה "עונש כרת"
האם יכול רב\גאון\פוסק של הדורות הקודמים לומר ש"צאצאי קיימים" ?? (ואם הם קיימים הם ערלים בגויים, עד כדי כך שיש אומרים שגם היטלר היה צאצאי יהודים)
והתשובה המקובלת היא, שאין אנו יודעים חשבונות שמים,
אז למה דת ההשקפה עושה חשבונות שמים ??
האם יש פרדוקס יותר גדול מזה ??
סליחה שנסחבתי,,,,,,,
max
תוקן על ידי maxmen ב- 21/02/2011 16:14:44
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/2/2011 14:24 |
|
| |
מקוצר זמן לא אוכל להגיב ומקווה שיצא לקראת ערב.
מצטער שיצאו לי כמה העתקים משהו השתבש לי באקספלורר.
|
|
|
|
|
