המשמעות של ציון מאורעות בתאריכים שונים.

סגסג

אני מוצא בדבריך כמה שאלות:

א. האם תאריכים חוזרים על עצמם, וכיצד מבררים זאת?

זו אינה שאלה פשוטה כלל ועיקר. מנין השנים יכול להתבצע בצורות שונות. כפולות של 365 ימים של שנה שמשית (=הזמן שכדור הארץ מקיף את השמש), 12 חודשי לבנה (שהם כעשרה ימים פחות), שנה שלפעמים היא 12 חודשי לבנה ולפעמים 12, כלומר שנה מעוברת. החודשים תלויים בהכרעת בית דין, על פי הראיה של הירח החדש, אלא שאנו קובעים את התאריכים לפי חשבון.

אם השנה אכן חוזרת על עצמה באופן שאמור להיות משמעותי, מהו המחזור? מה שנוהג עם ישראל? האם שינוי במנהג מתקופה לתקופה משנה את החזרה?

ואולי ניתן לקבוע את מקומו של כדור הארץ בחלל וכאשר הוא נמצא באותו מקום כשהיה בפעם הקודמת, זוהי החזרה? כיון שאורך השנה משתנה לפי הספירה היהודית, מסתבר שלא זה הקובע. כמו כן, "חזרת כדור הארץ", לפי המעט הידוע לי, אינה מדוייקת. האם הוא חוזר יחסית לשמש, יחסית לשאר כוכבי הלכת במערכת השמש? יחסית לגלקסיות - אך כאן קראתי שמערכת השמש עצמה נעה? וכל זה אם נניח שהחלל, המרחב, הוא דבר קיים ועומד, ולא דבר המשתנה לפי נוכחות העצמים בתוכו...

ב. אם נניח שיש חזרה כזו, עם כל המיגבלות שלה, כפי שהיא נניח משתקפת בתודעה האנושית היהודית, מה יכול להשתנות עם התאריך? מה טיבה של השפעה זו, והאם היא נמדדת בכלים פיזיקליים במעבדה? או שצריך עבורה מערכת כלים אחרת, אם יש?

אני משער שעלינו לדרג את התשובות האפשריות לפי מספר קריטריונים. האם החזרה של התאריך היא הסכמית (=תלויה בתפיסה האנושית) או אובייקטיבית, כזו שתהיה תמיד גם אם לא יהיה אדם בעולם? האם השינוי שאמור לחול באותו יום הוא אובייקטיבי וקיים או רק פסיכולוגי? (האם פסיכולוגי הוא "רק"?).

לאור דברי צענערענע על הקדושה של שבת, יש כאן מבחן מעניין אם כי שברו בצידו. אם נניח שיש השפעות ייחודיות, שאולי הן מדידות וניתנות לתפיסה, שחלות רק ביום השבת, אזי יש לנו בוחן מעניין להכריע במחלוקת הלכתית ידועה. נחלקו החזו"א ובני דורו בשאלה מתי חל יום השבת בקצה הדרום מזרחי של אסיה. איני יודע את הצדדים, אבל יש מחלוקת לגבי היום. ויום שבת של זה הוא יום חול של זה.

אם השבת חלה מעצמה, אולי היה כדאי להביא מי שמסוגל לחוש בהשפעות הייחודיות של אותו יום שיעיד מתי זה קורה, ויש לנו הכרעה...

אמנם שברו של הרעיון אינו רק בשאלה מי יכול לדעת ואיך נדע שהוא יודע, אלא גם בקביעה מפורסמת שהנחיל לנו הגר"א. לדבריו, הסוד הולך אחר הפשט. כאשר ההלכה נקבעת על פי הפשט, הסוד משנה את עצמו כדי להתאים להכרעה המסורה לחכמים, לאדם. לפי זה, כל עוד לא הוכרעה המחלוקת לגבי איזור השאלה, אי אפשר לחוש מה שישתנה לפי בעלי הדעה החולקים. (אך מה יאמר הגר"א על שאלה שלא הוכרעה? האם הסוד מתאים את עצמו באופן שונה לפי בעלי המחלוקת? זאת איני יודע).

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < language="">