ישבו רבי יהודה, רבי יוסי ורבי שמעון בר יוחאי ושוחחו ביניהם על השלטון הרומאי ששלט במדינה. נענה רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהן של אומה זו! בנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות...רבי יוסי שתק. ואילו רבי שמעון הגיב בחריפות: כל מה שתקנו, לא תקנו אלא לצורך עצמן! בנו שווקים, כדי להושיב בהם פרוצות; בנו מרחצאות, כדי לעדן עצמם; בנו גשרים, כדי לגבות עליהם מכס! ישב לידם אדם בשם יהודה בן גרים, שהלך והלשין לשלטונות על שיחת החכמים. מששמעו זאת הרומאים, גזרו: רבי יהודה שעילה ושיבח את המלכות, יתעלה; רבי יוסי ששתק, יגלה כעונש לעיר ציפורי; ואילו רבי שמעון שגינה את המלוכה, יוצא להורג.....ברח רבי שמעון עם בנו והתחבא.... (תלמוד בבלי, מסכת שבת לג, עמוד ב' בעברית קלה)
לומר את האמת, מכיוון שאני סובר כרשב"י, קשה לי לסמוך על אסקוזידו, אבל אני בדילמה קשה.
מצד אחד, מתברר בימים האחרונים שכשאסקוזידו רוצה אז גם ריח לא יהיה ביד בנימין ואין ספק שהוא ממש הופך עולמות כדי לדאוג בימים אלו לתיקון הבעיה, ומקריאת כל מסמכי המכרז להקמת המט"ש החדש אני כמעט בטוח ומקווה שהשיטה החדשה תעבוד.
אלא שאני ממש לא מבין את ההבדל בין SBR או MBR לשיטה הקיימת כיום שלאף אחד אין מושג מהי.
ומהצד השני, כרגיל אצלנו בנחל שורק הכל חייב להיות בקומבינות, המכרז המבוסס על תב"ע בר/275/א מסתיים לפני קבלת הערערים ע"י הועדה המחוזית לתכנון ובניה ובעצם המכרז שקובע שהמט"ש יתקרב אלינו בעוד 75 מטר, הופך את הוועדה לחותמת גומי ואין שום בעיה לעצור את המכרז ע"י פניה פשוטה למנהלת המחוז בבקשת הסברים.
וכאן בדיוק הדילמה שלי, האם עיקוב המכרז יהיה לטובה כי בכך הרשויות יבדקו במקצועיות את המכרז ואת ההשפעה שלו עלינו בקירובו ליד בנימין ב 75 מטר, או שעדיף לתת למכרז לרוץ וכך תוך כשנה וחצי יסתיים הסיוט אם מאמינים לאסקוזידו.
מבדיקות שעשיתי ומקניות מוזרות של קרקעות באזור המיועד לאזור התעשייה הדרומי של גדרה ברור כשמש שהסיבה היחידה ללחץ הפתאומי הוא אינטרסים מהוויכוח של רשב"י וחבריו, ואני לא יודע מה לעשות עם הדילמה. (אשמח לקבל תגובות באימייל [email protected] )
עפ"י המכרז המכון אמור לעבוד בשיטת SBR כמו ברעננה בגלל מגבלות מקום, וזה מה שכותבים ברעננה: והשאלה האם זו לא אותה בעיה שיש לנו כיום שבגלל שפכים כימיים הכל מפסיק לעבוד.
מערך טיהור השפכים והטיפול בבוצה של תאגיד "מי רעננה"
מכון טיהור השפכים של רעננה פועל בשיטת SBR - תהליך מנתי מקבוצת ה"בוצה המשופעלת", ומטפל כיום בספיקה של 13,000 מ"ק ליום.
המכון מפיק קולחים באיכות גבוהה מאוד המוגדרת "השקיה ללא מגבלות" – איכות "שלישונית". בקיץ מנוצלים כ- 60% מקולחי המכון להשקיה חקלאית באזור רעננה והשאר – כאשר אין צריכה חקלאית - מוזרמים בחורף לנחל פולג. פרויקט לאומי באזור מועצה אזורית חוף השרון, הנמצא כעת בשלבי ביצוע מתקדמים, ישלב את עודפי הקולחים של רעננה, ויאפשר ניצול מלא של הקולחים להשקיה חקלאית בחוף השרון.
כל הבוצה הנוצרת במכון מפונה לאחר סחיטה למפעל ייצור קומפוסט המשמש לדישון חקלאי בגידולים מורשים.
שפכי תעשייה:
העיר רעננה אינה תעשייתית במהותה. אזור התעשייה של רעננה מכיל מעט עסקי מלאכה קטנים, ועיקרו במבני הייטק. כמות שפכי התעשייה מהווה כ-7% מכלל שפכי העיר, ואיכותם נחשבת "סניטארית" – שפכים ביתיים.
אף על פי כן, ומכיוון שכמות קטנה של שפכים בעייתיים עלולה להשפיע על פעולת מכון הטיהור ועל יעילות התהליך הביולוגי, ומכאן גם לפגום באיכות הקולחים המופקים, מתבצע מעקב אחר איכות השפכים הנכנסים למכון הטיהור, וכן באמצעות תוכנית פיקוח מקיפה אחרי איכות שפכי עסקים בעיר.
שפכים שמקורם בשימוש ביתי:
בשימוש ביתי קיימים חומרים רבים שהשלכתם לביוב עלולה לגרום לנזקים לתהליך הטיפול בשפכים, ולכן יש חשיבות רב להקפדה ולמודעות של הציבור ברעננה.
כיצד יכולים התושבים לסייע בשמירה על איכות השפכים?
1. חומרים כימיים שונים ביניהם חומרי ניקיון חזקים, צבעים מדללים, שאריות תרופות וכדומה, רעילים לאוכלוסיית החיידקים "הטובים" המפרקים את החומר האורגני שבשפכים. יש להימנע משפיכת חומרים אלה לביוב.
2. שמנים לסוגיהם מגדילים את העומס על המכון ובנוסף שמן מינרלי שנשפך על הקרקע, עשוי לזהם את מי התהום. קיימות חברות שונות הדואגות לאסוף את השמן מעסקים שונים, ממחזרות אותו, ובכך מונעת את הגעתו למערכת הביוב. גם במשק הבית ניתן לאסוף שמנים אלו ולהשליכם לאשפה במקום למערכת הביוב.
3. אבקות למכונות כביסה ומדיחי כלים מכילות לעיתים ריכוזים גבוהים של זרחן, בורון וכלורידים המזיקים לחקלאות ועלולים לזהם את מי התהום. מומלץ להשתמש באבקות המכילות ריכוזים נמוכים של חומרים אלה (אשר אינם תורמים ליעילות הניקיון) וכן להשתמש באבקות אלה במינון הנדרש בלבד. עודף אבקה אינו תורם לניקיון. קיימות כיום דסקיות אקולוגיות מיוחדות, אותן ניתן להכניס למכונת הכביסה, ואין צורך כלל באבקת כביסה!
4. מוצקים למיניהם כגון: שערות, סמרטוטים, חומרים פלסטיים, מגבונים לחים, תחבושות, פדים וכדומה- גורמים לסתימות במערכות הובלת השפכים ומקשים על התחזוקה. אין לסלק מרכיבים אלה דרך הביוב.
5. מי גשמים מנוקזים במערכת ניקוז נפרדת ממערכת הביוב. מרזבים המחוברים למערכת הביוב גורמים לעומס יתר במערכת הולכת השפכים ובמכון הטיהור. אין לחבר מרזבים למערכת הביוב.
תוקן על ידי איציק_בלוי ב- 23/02/2011 22:07:41
