אני בת 28 ושלושה ילדים, מורה במקצועי אך לא עובדת, נשואה 71/2 שנים ובשנים האחרונות אני ובעלי רבים כמעט על כל דבר. בשלב מסויים הלכנו לייעוץ זוגי אבל די מהר בעלי עזב בטענה שאני לא משתנה בכלל. לאחרונה שוב הצעתי שנלך לרב או ליעוץ נישואין והוא מסרב ואומר לי "תלכי את לבד אם את רוצה" ואני לא יודעת מה לעשות! מה יעזור שאלך לבד אם הוא לא בא?
מה אני עושה?
נשלח ב-28/2/2011 00:28
מסכימה איתך יפה נפש...
נשלח ב-28/2/2011 00:28
ברור אז הבחור (מתיסיהו)שאל בצדק
נשלח ב-27/2/2011 10:24
ישאלו את השאלות הללו, השאלה היא רק מתי ואיך.... טיפול פסיכולוגי/זוגי לא ממציא דברים חדשים, הוא מחדד את השאלות המתבקשות והדעות הקיימות, שהאדם לבדו לא מגיע ולא מצליח לעשות את זה לבדו.
ברור שאין הוקוס פוקוס אבל גם בטיפול זוגי ישאלו את השאלה הזאת
נשלח ב-27/2/2011 01:11
ממליצה מאד לפנות לייעוץ אישי/זוגי בהקדם. ברגע שלך יהיה ברור יותר היכן את נמצאת במצב ביניכם, יהיה לך קל יותר להתמודד עם הדברים. ואח"כ כמו שאמרה רונית אולי לשתף גם את בעלך. בהצלחה!
מתיסיהו.. אם זה היה כ"כ פשוט לענות על השאלות האלו...חיי הזוגיות של הרבה אנשים היו קלים וברורים.
נשלח ב-26/2/2011 23:52
לפני כל טיפול זוגי שחייב להתבצע גם אם לבדך מה גרם לשינוי באווירה המשפחתית ?מה הפך בית רגוע לבית שרבים בו על כל דבר? ברגע שתעני על זה יש לך חצי פתרון לבעיה שלכם כזוג
נשלח ב-26/2/2011 20:39
שבוע טוב. מצטרף לדעתם של הכותבים לפני. ותרשי לי להוסיף שאחוזים גדולים של השינויים לטובה בשלום בית הגיעו דווקא ע"י צד אחד שהסכים להשתנות והצליח אוטומטית אחרי זמן מסוים לשנות גם את בן הזוג. ברצוני להוסיף ששלום בית דומה להרבה נושאים פסיכולוגים אחרים. ואתן כלל שלו הרבה פרטים: הקושי לוותר נובע מדבר אחד. שהגבר או האשה צריכים את קבלת דעתם בשביל מצב רוחם הכללי. לעומת זאת מי שמרוצה מעצמו גם בלי זה יותר קל לו לוותר. ולפי זה צריך לבדוק למה כל אחד מהבני זוג לא מרוצה מהחיים גם בלי זה. בהצלחה ובברכה.
נשלח ב-25/2/2011 13:30
תודה רבה רבה לכם! על העידוד והחיזוק! איזו ברכה שיש פורום כזה. הייתי על סף יאוש, ואת צודקת רונית גם בעלי.
באמת ביעוץ הזוגי שהיינו לא יכולנו להגיע לשום מקום, הלחץ של כל אחד מאיתנו ..אקיצר היה רק גרוע יותר ויותר.
שוב תודה לציפיליפ ול yefenefesh על השתתפותכם המחזקת ולד"ר רונית על דברייך המופלאים!
אני מתלבטת להראות לבעלי את הדברים שכתבתם..
שבת שלום
נשלח ב-25/2/2011 06:58
דבי שלום לך
אני מבינה את שאלתך ומסכימה שהמצב האופטימלי לבעיה זוגית, הוא ששני בני הזוג ילכו יחד לטיפול זוגי. אולם, אני חוששת שבמצבכם כפי שמתואר,שבו אתם רבים כמעט על כל דבר ועומק הייאוש שעולה משניכם גם יחד- מאד יקשה לעשות משהו מקדם כשאתם ישובים יחד בחדר טיפול.
לפיכך,ההצעה ללכת לחוד /לבד לטיפול עשויה להתברר לא רק ברירת מחדל אלא כדבר המתאים ביותר למצב הנתון. בטיפול כזה יהיה לך מרחב חשיבה רחב יותר , שיעזור ויאפשר לך להבין יותר את המצב ללא לחץ אינטנסיבי. תוכלי לברר יותר את רגשותייך, מחשבותייך ביחס לזוגיות, ביחסלעצמך, לבעלך , על הילדים. במצב כזה של "הרחבת הדעת" את עשויה לגלות שיש לך דרגת חופש גבוהה יותר לפעול בבית באופן שטוב לך ולסביבה ותתפלאי לגלות שגם הסביבה עשויה להגיב בהתאם.
אני ממליצה שתלכי לאיש/ת מקצוע העוסק גם בטיפול זוגי ולא המתמחה רק בטיפול אישי. זאת כדי שברגע שיתאפשר, תוכלו לגייס גם את בעלך לטיפול.
איומים לא יעבדו? אם למשל תגידי לו קשה לי להמשיך ככה עולי בי לפעמים מחשבות לפרק את המשפחה ? ואם זה מה שהוא ירצה אז אין לך הרבה מה לעשות נ.ב. הרבה גברים חושבים שלגשת ליעוץ זה פוגע בכבוד שלהם
נשלח ב-24/2/2011 17:32
אל תתיאשי! אולי תנסי ללכת באמת לבד, ולנסות לפעול לפי הנחיות איש/ת המקצוע כיצד למשוך גם אותו לטיפול או לכל הפחות לרכך מעט את המצב בבית? אולי אם הוא יראה מצדך רצון טוב ולא מלחמה, הוא יתרכך בהמשך לאט לאט? אני מקוה בשבילך.
