| נשלח ב-26/2/2011 21:21 |
 |
| |
פירוש מהרי"ט אלגזי לבכורות במהדורת עוז והדר
כידוע, מהדורת עוז והדר הוציאה במסכת בכורות את פירוש המהרי"ט אלגזי "מחדש" בתוספת הערות ומשא ומתן בדבריו. והנה, בהתבוננות קצרה נוכחתי לגלות כי ההערות כולן מועתקות מלה במלה ממש [חוץ מאי אילו השמטות מועטות] מהמהדורה הידועה של הרב אויערבך והרב שדמי [ירושלים תשנ"ג]. חשבתי לעצמי כי כנראה עוז והדר רכשו מהם את הזכויות, אולם מה רבה היתה תדהמתי לגלות כי בשער המהדורה לא מוזכרת מלה מענין זה, ורק בסוף המבוא, בסקירת המהדורות השונות של המהריט"א במשך השנים, מוזכרת כבדרך אגב גם מהדורת הרב אויערבך והרב שדמי הנ"ל, תוך איזושהי נימת התנצלות כי "עשינו שימוש רב בעבודתם המועילה". וכאן הבן שואל, כך נותנים קרדיט? הן מדובר כאן בהעתקה גמורה מלה במלה, [כמעט] מבלי לשנות דבר!
הותאמה כותרת
תוקן על ידי ספרות ב- 22/12/2011 18:54:20
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 22:01 |
|
| |
חושב? החושב אתה שהם מבינים כעת? יש כאלו שלעולם לא מבינים את הזולת, שכן הם הם התורה בעצמה.... ואיך העיז עוז והדר לא להכיר בתורה עצמה. וד"ל.
רק זאת כן, כשם שהליטאים בספרותם מצנזרים מה שלדידם פסול ו"מחוץ למחנה", כך מותר לעוז והדר לצנזר מה שלא מקובל אצלם כגון רבנים שעודדו בחירות למדינות ישראל ועוד. כל אחד זכאי לסנן את הדברים שאינם עולים בקנה אחד עם הדעת תורה שלהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/12/2011 21:56 |
|
| |
חכם לעצמו,עוסק_בתורה, מחפש אמת ודעימיא.
כעת אתם אולי מרגישים את הטעם והעלבון של תלמידי הגדולים שתורתם לא נזכר ברמב"ם מהדורת שבתי פרנקל.
תוקן על ידי חושבשחושב ב- 27/12/2011 21:58:51
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 23:40 |
|
| |
בחיפוש באוצר החכמה במהדורת עוז והדר למילה קהלות יעקב התוצאה 0 למילה אבי עזרי התוצאה 0 .
וזאת לעומת מאות פעמים בלי גוזמה, במהדורת אוירבעך שדמי.
נ.ב. אני חושב שיש ליידע את תורם המהדורה הרב הרשי פרידמן מה עשו עוז והדר בכספו.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 22:29 |
|
| |
לאחר בירור העניין-
מערכת "עוז והדר"
רכשו בכסף מלא את השימוש במהריט"א מהדורת שדמי אויערבאך.
מערכת "עוז והדר"
על דעת עצמה עשתה כמנהגם ניפוי סלקטיבי והשמיטו את כל ההערות שמציינות מדבריהם של מרנן הקה"י והאבי
עזרי ועוד מרבותינו.
ברור כי לא ינקו מקפידת
העורכים ומהפגיעה בת"ח שאינם נמצאים איתנו היום.
מי שבידו למחות על העניין
יבוא על שכרו מן השמיים.
|
|
|
|
| נשלח ב-25/12/2011 22:10 |
|
| |
חיפוש האמת
אין ספק שהם רשעים ארורים, לא יסלח להם בזה ובבא.
ר' ברוך זצ"ל יושב בשמים וכועס על חילול כבודם של גדולי ישראל זיע"א אשר הושמטו באופן מכוון וביד זדונית. הוא גם מרחם על ה"עורכים החדשים" על גודל עונשם. ידוע לי באופן אישי שהרב אהרון מרדכי הלוי שדמי מקפיד עליהם מאוד.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/12/2011 01:37 |
|
| |
מענין מאד.
עד עכשיו חשבתי שהחברה שם עשו העתק הדבק כמעשה קוף בעלמא, אבל מסתבר שהם מצאו זמן להשמטות פוליטיות קטנוניות
איכס...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 20:49 |
|
| |
המהדיר הוא חסידי, ר' שך הוא ליטאי, והסטייפלר גם, על אף שהחסידים כן כיבדו אותו. אולי יש קשר.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/12/2011 18:51 |
|
| |
הודעה של *חכםלעצמו*
שערורייה: עוז והדר נגד מרנן בעל הקהלות יעקב והאבי עזרי זיע"אהוצאת עוז והדר הוסיפה למסכת בכורות שבהוצאת הש"ס שלה את הלכות בכורות לרמב"ן עם פירוש המהרי"ט אלגאזי.
בתחילת המהדורה הם מודים להרב ברוך אוירבעך זצ"ל וליבדלחט"א הרב אהרן מרדכי שדמי שליט"א. על השימוש שנעשה במהדורה המהרי"ט אלגאזי שהם הוציאו לאור בשנת תשנ"ג.
אבל מה השימוש הרב שנעשה במהדורה הנ"ל, היה סלקטיבי לחלוטין.כפי שמראה הטבלה המצורפת בזאת.
השמטות מרן בעל הקהילות יעקב זיע"א במהרי"ט אלגאזי שבמהדורת עוז והדר. | הערה כפי שהיא במהדורת אוירבעך שדמי | הערה כפי שהיא בעוז והדר. | | עמוד א פרק א הערה מס 5.
בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ד ח"ב סימן קפ"ז תירץ דסתם משנה ר"מ, ור"מ ס"ל ביבמות צג,א דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם כן יכול להקנות לעובר ללא האם ובכה"ג גם ר"י ס"ל דפטור כיון דאין לישראל חלק באם, אבל התוס' והרא"ש כתבו להלכה דקיי"ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם. ועיי"ע בחיי אריה (הובא באסיפת זקנים החדש),בראשית בכורים, בקהלות יעקב בכורות סי' א' ובבכורי שלמה (בכורות). ומש"כ המהריט"א תוס' ורא"ש היינו לאפוקי הני דסברי דעובר הוי דבר שאפשר להקנותו. | דף א פרק א הערה ה.
בשו"ת שואל ומשיב מהדו"ד ח"ב סימן קפ"ז תירץ דסתם משנה ר"מ, ור"מ ס"ל ביבמות צג, א דאדם מקנה דבר שלא בא לעולם, ואם כן יכול להקנות ללא האם ובכה"ג גם ר"י ס"ל דפטור כיון שאין לישראל חלק באם, אבל התוס' והרא"ש כתבו להלכה דקיי"ל אין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם ועיי"ע בחיי אריה (הובא באסיפת זקנים החדש), בראשית ביכורים, ובבכורי שלמה (בכורות) ומש"כ המהריט"א תוס' ורא"ש, היינו לאפוקי הני דסברי דעובר הוי דבר שאפשר להקנותו. | | עמוד כח פרק ה הערה 112.
עיי' בנזר הקודש בכורות לג,ב אות ג' מה שהעיר על זה, ובשו"ת נודע בשערים סי' י"ז ובמנ"ח מצ' רפ"ז אות א' ובשו"ת חסד לאברהם (תאומים) מהדו"ג יו"ד סי' צ"ז וסי' ק"ב, ובסה"מ לרס"ג ח"א עשה פ"ו ובהגהות שם, ובקהלות יעקב ע"ז סי' ז' מה שביאר בדברי המהריט"א, ובשו"ת אגרות משה או"ח א' סי' י"ד. | עמוד קסו פרק ה הערה קז.
עיי בנזר הקודש בכורות לג, ב אות ג מה שהעיר על זה, ובשו"ת נודע בשערים סי י"ז ובמנ"ח מצ' רפ"ז אות א' ,ובשו"ת חסד לאברהם (תאומים) מהדו"ג יו"ד סי' צ"ז וסי' ק"ב, ובסה"מ לרס"ג ח"א עשה פ"ו ובהגהות שם. | | עמוד רצה פרק ד הערה 63.
בספר יד דוד על ב"ק דף י"ב ע"ב כתב דמתני' אתיא נמי כרבנן, ואע"פ דמזיק הקדש פטור, מ"מ התוס' בב"ק ו, ב כתבו דמזיק הקדש משלם קרן מדרבנן, וא"כ י"ל דהכא משלם מחצה מדרבנן. וכ"כ בספר דברי שאול יוסף דעת הל' בכור סי שי"ג סע' ג. ועיי"ע בקהלות יעקב על בכורות סי כ"ה דפירש מתני' כרבנן דר"י הגלילי, ואע"פ דהוי ממון גבוה מ"מ אדם המזיקו חייב לשלם מדינא דגרמי, מאחר והתורה זיכתה לו דלאחר שחיטת הבכור שהומם לכו"ע הוי ממונא דידיה ועיי"ש שהאריך. | עמוד קמד פרק ד הערה נח.
בספר יד דוד על ב"ק דף י"ב ע"ב כתב דמתני' אתיא נמי כרבנן, ואע"פ דמזיק הקדש פטור, מ"מ התוס' בב"ק ו, ב כתבו דמזיק הקדש משלם קרן מדרבנן. וכ"כ בספר דברי שאול יוסף דעת הל' בכור סי שי"ג סע' ג. | השמטות מרן בעל האבי עזרי זיע"א במהרי"ט אלגזאי שבמהדורת עוז והדר. | ההערה כפי שהיא מופיעה במהדורת אוירבעך שדמי | ההערה כפי שהיא מופיעה במהדורת עוז והדר. | | עמוד קג פרק ו הערה 41.
עיין בשו"ת מלבושי יום טוב חלק ב' יורה דעה סימן כ' ובראשית ביכורים בכורות מ, ב מה שהעירו על דברי המהריט"א, ועיין עוד בספר חידושי ברכת הזבח על הרמב"ם כאן הלכה ז' (נדפס באסיפת זקנים סוף מנחות) ובספר הגהות מים חיים (פר"ח) על הרמב"ם שם, מנחת חינוך מצוה רפ"ו סוף אות ב' ובריש מצוה ש"ס,חידושי הגרי"ז חלק ה' תמורה ז, א, אבי עזרי קמא הלכות איסורי מזבח פרק ג' הלכה ה' , בית ישי סימן קכ"ו אות א. | עמוד רג פרק ו הערה מא.
עיין בשו"ת מלבושי יום טוב חלק ב' יורה דעה סימן כ' ובראשית ביכורים בכורות מ, ב מה שהעירו על דברי המהריט"א, ועיין בספר חידושי ברכת הזבח על הרמב"ם כאן הלכה ז'( נדפס באסיפת זקנים סוף מנחות) ובספר הגהות מים חיים (פר"ח) על הרמב"ם שם, מנחת חינוך מצוה רפ"ו סוף אות ב' ובריש מצוה ש"ס, חידושי הגרי"ז חלק ה תמורה ז, א. | | עמוד קנו פרק ח הערה 138.
בנחל יצחק ח"א סימן סי מ"ט ענף ו גם כתב דהרמב"ם סתם דבריו בדין שני יוסף בן שמעון וסמך על מה שפסק בהל' בכורים, וביאורים נוספים בדברי הרמב"ם ראה בשו"ת עונג יו"ט סי' צ"ח וסי' ק', ובנחל יצחק סי' מ"ט ענף ב', ובשו"ת מלבושי יו"ט ח"א דיני ברירה סוס"י י"ד, ובשפת אמת ובראשית ביכורים בסוגיין מח, א, ועיי"ע בקובץ שיעורים ב"ב תרל"ז ובאבי עזרי קמא מדע בהוספות לפי"א מה' ביכורים הי"ז, ושם מהדורא חמישאה הל' ביכורים פי"א ה"כ, ועיי"ע שם מהדורא קמא זרעים הל' ביכורים שם. | עמוד רל פרק ח הערה קלח.
בנחל יצחק ח"א סי' מ"ט ענף ו' גם כתב דהרמב"ם סתם דבריו בדין שני יוסף בן שמעון וסמך על מה שפסק בהל' בכורים, וביאורים נוספים בדברי הרמב"ם ראה בשו"ת עונג יו"ט סי' צ"ח וסי' ק', ובנחל יצחק סי' מ"ט ענף ב', ובשו"ת מלבושי יו"ט ח"א דיני ברירה סוס"י י"ד, ובשפת אמת ובראשית ביכורים בסוגיין מח, א, ועיי"ע בקובץ שיעורים ב"ב תרל"ז. | | עמוד רכה הלכות חלה אות ט הערה 84.
בספר חלת לחם סי' ו' אות י' תירץ הקושיא דהא גופא דאסור לאכול בתבואה קבע היינו גם מטעם זה דשמא יערים עיי"ש ועיי"ע באבי עזרי קמא הל' בכורים פ"ח ה"ו מש"כ בביאור דברי הרשב"א. | עמוד קט הלכות חלה הערה פג.
בספר חלת לחם סי ו' אות י' תירץ הקושיא דהא גופא דאסור לאכול בתבואה קבע היינו גם מטעם זה דשמא יערים. | נ.ב הדוגמאות שהובאו הם מעט מתוך דוגמאות רבות שכל מעיין בשני הספרים ימצא אותם במהרה.
וכאן הבן שואל מה להם לעוז והדר נגד מרן הסטייפלר והרב שך זיע"א.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 22:29 |
|
| |
האם ההדרת המהרי"ט היא מפעלו הספרותי היחיד של ר' ברוך אויערבאך זצ"ל? (לבד מכתבי אביו זצ"ל)
תוקן על ידי ציון_במשפט ב- 28/02/2011 22:51:43
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 22:03 |
|
| |
אליהוא, לצערי לא זכיתי להבין את התירוץ. בגלל שכתבו שקיבלו רשות לכן לא רצו להוציא שקר??? על כל פנים אני שמח לשמוע שמהדורת וגשל נהגו בהגינות בענין זה.
זיבעציג, ההערות מועילות מאד וגדושות בחומר רב מספרי האחרונים, ועל כך הכאב הגדול היאך העיזו לגנוב ולהעמיד פנים כאילו זו עבודה שלהם בשעה שעורכיהם הדגולים לא הצליחו [למיטב ידיעתי] להוסיף אפילו מראה מקום אחד!
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 17:18 |
|
| |
תכל'ס אלו הערות מועילות או חיצי הפניה כדרך המגיהים?
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 15:35 |
|
| |
נראה ליישב שכתבו שקיבלו רשות לשימוש בעבודתם המועילה, ולכן לא רצו להוציא דבר שקר מפיהם, כביכול קיבלו רשות להעתיק את המהדורה על קרבה וכרעיה, [כולל פיסוק, קיטוע, חלוקה לס"ק, תיקוני טעויות, וההערות].
צא וראה את ההבדל בינם לבין מהדורת וגשל החדשה, שלמרות שלא הכניסו הערות כלל ורק השתמשו בעצם המהדורה, מ"מ כתבו שהדפיסו את מהדורת אויערבאך שדמי, ואף כתבו את שם העורכים בראש המדור על יצירתם.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 00:51 |
|
| |
הקונדקטור, אודה ולא אבוש. כן הדבר בוער בעצמותי, כיון שאינני סובל רמאות ושקר, ובפרט בגסות שכזו.
לגופו של ענין, אני אעתיק כאן את לשונם מלה במלה. כפי שכבר ציינתי, בעמוד השער אין שום איזכור לרבנים הנ"ל והם הוזכרו רק בסקירת המהדורות השונות. וכך כתבו [לאחר ציון המהדורות הקודמות]:
בשנת תשנ"ג נדפס פירוש המהרי"ט אלגאזי במהדורה מפוארת ומשובחת ע"י הרב ברוך אויערבך זצ"ל ויבדלחט"א הרב אהרן מרדכי שדמי שליט"א. במהדורה הנוכחית נעשה שימוש רב בעבודתם המועילה, ותשואות-חן על רשותם לזה שניתנה בעין-יפה.
מיד לאחר מכן, בשיא הציניות האפשרית, מופיעה פיסקה אודות "מהדורת עוז והדר" ושלל מעלותיה [הדפסה מפוארת, תיקון טעויות, השוואת כתבי יד] למותר לציין כי כל הדברים הנ"ל כבר נעשו במהדורת הרב אויערבך והרב שדמי, כולל ההשואות לכת"י המוזיאון הבריטי [כמובא בצילום הכת"י שם], כך שאינני רואה שום מעלה במהדורת עוז והדר על פני המהדורה הקודמת. אולם יותר מכל מקומם המשפט הבא: "בשולי הגליון הוצגו בהערות וביאורים הפותחים שער לבקר בהיכל רבינו המהריט"א ולחזות בנועם דברותיו". משפט זה הוא סמל החוצפה, כיון שכאמור לעיל, כל ההערות כולן מועתקות אחת לאחת מהמהדורה הנ"ל. וכיצד באים ומנופפים עם ההערות הללו כמעלה על פני המהדורות האחרות.
כל מלה נוספת מיותרת...
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/2/2011 00:13 |
|
| |
כל הסיפור של מסכת בכורות הוא תעלומה, היה פעם אשכול בפורום על זה, מה קרה שם?
ולגופן של טענות, אם זו היתה טענה יחידה על עוז והדר ניחא, אך נראה לי שבכגון דא אמרו 'אין עשן בלי אש'
|
|
|
|
| נשלח ב-27/2/2011 23:33 |
|
| |
שיח"ח. הדבר בוער בעצמותיך עד שאינך מוציא מתחת ידך דבר שלם. היכול אתה להביא כאן מה בדיוק לשון הקרדיט המלא לרבנים הנ"ל למען נוכל להוציא משפט לאשורו ונדע הכצעקתה עשו כלה ונצא עליהם בשצף קצף בכל לשונות של תדהמה. או שמא נקטו כלשון הנהוג בחיבור המוענק/נמכר לצורך העתקה בהוצאה מורחבת.
|
|
|
|
|
