שו"ת מנחת יצחק חלק ט סימן ה
הנה דברי כ"ת הנ"ל דכתב מעשי"ט, היינו הא דנקרא בדברי האחרונים כתב משיט"א, פסול לכתיבת סתו"מ =ספרים תפילין ומזוזות=, אינו צריך להוכיח מכללא, אלא מפורש כן להדיא בדברי הפוסקים, כמ"ש בתשו' תשב"ץ (ח"א סי' ח') וז"ל עוד שאלת מהו לכתוב מזוזה בכתב הנקרא מאש"ק והוא הנקרא אלמדבד"ב. תשובה, אין בשאלה זו טעם ולא הוצרך דבר זה לכתוב, שהרי כתב מאש"ק אינו נקרא כתב כלל, ומה"ט התיר הרמב"ן ז"ל לכתוב פסוקים בלא שרטוט באגרות בכתב מא"ש לפי שאין זה כתב, ובמזוזה בעיא כתיבה תמה כדאיתא בפ' הבונה (ק"ג ע"ב) ואפילו קוצו של יו"ד מעכבין וכו' עכ"ל, ומאש"ך היינו משיט"א כמ"ש כ"מ, וכן מש"כ התשב"ץ והוא הנקרא אלמדבד"ב כנ"ל, וכדמוכח מדברי הב"י (אה"ע סי' קכ"ו) שם, והנה כי כן כתב בספר מכתב מאליהו, והובא בתשו' בית אפרים (ה' גיטין סי' ק"ו), שנראה שהוא כתב משיט"א, עיין שם, הרי מפורש יוצא שאין זה אף בכלל שאלה, ובמזוזה פסול בודאי, וממילא הה"ד בס"ת ותפילין, (ועי' שם (בסי' ה') מש"כ בדבר לכתוב בכתב אלדמדבד"ב (משיט"א) בגט, מה שפלפל בדברי הרמב"ם (בתשו'), שכתב דיש לכתוב גט רק בכתב הנ"ל ולא באשורי משום קדושת הכתב עיין שם, ועי' בב"י שם).
וכן מפ
 |
|
|
