נתקלתי במאמר חז"ל בארמית שהביאה אותי לחקור האם התחביר בקטע שונה מהתחביר העברי. ויקרא רבה ל"ד י"ב בא"ד: כיון דשמע רשב"י אזיל לגביהון ואמר להון ומה אפקתון, א"ל הא כתבא, שרי קרי הדא כתבא וכו'. התרגום של "שרי קרי" הוא: "החל לקרוא". בארמית מנוקד פועל עבר בשו"א פה"פ: "שְׁרֵי", "קְרֵי", ופועל בינוני נקוד בקמץ: "שָׁרֵי", "קָרֵי". בתחביר העברי (וגם הארמי בד"כ) מתחבר פועל עבר עם מקור כך: הֵחֵל (עבר) לִקְרוֹא (מקור) (שְׁרֵי לְמִקְרֵי). לא נמצא בעברית חיבור שני פעלים בעבר או בעתיד כמו: "הֵחֵל קָרָא" "יָחֵל יִקְרָא".השאלה שלי האם הצורה המופיעה כאן היא חיבור פועל עם מקור, ואז יש לנקד "שְׁרֵי קָרֵי", דהיינו שהניקוד יהיה כפי שמנקדים בינוני שהוא סמוך ודומה ל"מקור", או שמופיע לפנינו מין צורה תחבירית חדשה של חיבור שני פעלים בעבר ויש לנקד "שְׁרֵי קְרֵי".
תוקן על ידי שבח_גרונם ב- 07/03/2011 14:13:13
נשלח ב-7/3/2011 21:38
אני מעוניין לנקד קטע זה ועל כן עלתה השאלה. מה שאת מציעה כבר הצעתי אני.
נשלח ב-7/3/2011 17:18
[שבח,
שאלת תמה - מניין לך מהו הניקוד של הקטע? האם הנוסח שלך מנוקד? ואם כן, בידי מי?
ולעצם שאלתך - בעברית בהחלט ניתן לומר (ולכתוב) "החל קורא", כאשר הפועל הראשון בצורת עבר והשני בצורת בינוני, ואין צורך דוקא בשילוב של צורת עבר עם צורת מקור. לפי הכתוב שלפנינו ייתכן שלזה מכוון הצירוף "שרי קרי", ואם הניקוד אינו תומך בכך, אולי הבעיה בו?]
נשלח ב-7/3/2011 14:39
אמנם כשתרגמתי שרי - החל, עשיתי זאת בהיסמך על תרגום אונקלוס ויהי כי החל - והוה כד שריאו.
