קו לדמותו של ראש ישיבה

קו לדמותו של ראש ישיבה

השורות הבאות אינן מתיימרות להציג פרשנות פסיכולוגית לנפשו של ראש ישיבה בישראל. קטנן של מרביצי תורה בישראל עבה ממתניו של כותב השורות, ואין בדעתו להביע עמדה שיפוטית על אנשים אחרים בכלל ומורים לרבים בפרט בטרם הגיע למקומם.

ועם כל זאת, מקריות מעניינת הביאה אל עמודי החדשות רצף אירועים שונים המציגים זוית חשובה, מסוימת מאד, בתודעתו של ראש ישיבה בימינו ובמחוזותינו, ועל אודותיה ראוי לדבר.

ובכן, לעת עתה - ראש ישיבה פלונית מותח את שריריו מול בחור סורר המבכר את מנהג אבותיו על הוראות רבו, מבייש אותו ברבים ומקלקל את שמחת כלולותיו; בסיטואציה דומה, רעהו מפגין את הידוריו בכשרות המאכלים ואת דעותיו האנינות על המזון הראוי ושאינו לבני תורה; מבין כתליה של ישיבה נוספת, מערכת יחסים מורכבת הכוללת התקוממויות ודיכויין, הפגנות עממיות ואכיפה חוקית קפדנית, גולשת אל התקשורת החרדית הבלתי-ליגאלית ומעוררת ענין רב. והחשוב מכל, שתיקה רועמת, בפרשנות המקלה ביותר, היא התנהלותו של ראש אחת מישיבות הדגל של החברה הליטאית לנוכח מעשי אלימות קשים וונדליזם ברברי שעורכים תלמידיו בבר-פלוגתתם.

נאמנים ליסודו של ר' חיים בדבר הסימנים לחזקת שוטה, מצווים אנו לעמוד על הבריח התיכון המאחד את כלל האירועים לכדי תופעה אחת, עמוקה ומרכזית.

הישיבה משמשת בית-גידול לנערים צעירים החוסים בצילה בשנות עיצוב אישיותם, תודעתם ועולם ערכיהם. בישיבה המתנהלת כראוי, ראש הישיבה הוא המורה, המדריך, המנהיג ודמות המופת. מיוחסים שבראשי הישיבות זוכים אף להערצה, לעתים עיוורת, ולמסירות והתמסרות מצד תלמידיהם הנאמנים. אלו שלא זכו נאלצים לדמיין זאת, וגם זה לא מעט.

באתוס הליטאי, הישיבה נתפסת כ'תיבת נח' השטה בשלוה על גלי עולם מבולבל ותוהה, מעין אי של אמת בים השקר והאפסות של העולם הזה. תלמידי הישיבות אינם נזירים, והתערותם בעולם החולין שסביבם עשויה אמנם להיות מרשימה, ועם כל זאת הם צופים על העולם הריאלי מצוהר התיבה. בתודעתם הם אינם חלק ממנו, כי אם משקיפים מעליו. אם תרצו, בחינת להיות עם ולהרגיש בלי.

תודעה שכזו היא משכרת. היא משוחררת ממחויבויות חברתיות, אינה נתונה לביקורת ציבורית ואינה מושפעת - כך נדמה לבעליה - מתמורות ותהליכים המתרחשים בחברה שבה היא נתונה.

תודעה זו משותפת לתלמידי הישיבות ולראשיהם כאחד, בעוד ראשי הישיבות אף מטפחים אותה השכם והערב בעידוד גאוות יחידה וביצירת תחושת עליונות ואגוצנטריות בלב תלמידיהם. רק הכרה מליאה בעמקה של תופעה זו עשויה להסביר כיצד, למשל, ראש ישיבה בישראל אינו בוש לעמוד בראש קבוצת טרוריסטים וכיצד תלמידיו אינם מוגחכים מאליהם בשעה שהם מוסרים את נפשם על זוטותיו של רבם. ככה זה כשעין כמונים היא מרכז ההווייה ואמיץ דולניקר הוא האישיות החשובה בתבל.

כעת חשוב לצרף לדיון את המציאות הבלתי נמנעת, הנוצרת כאשר עדת צופיו של איש נבון ככל שיהיה מורכבת מנערים בני 18 עד 22, היא המשוב היחידי והתמידי המצטבר בנפשו ושביעות רצונם היא אמת המידה הבלעדית לפעליו. תלמיד חכם נכבד עשוי לאמץ גינונים תיאטרליים במסירת שיעור כללי ולראות במבע המוקסם שבעיני תלמידיו אישור לחשיבותו ולמעמדו הרם, בעוד צופה מן החוץ יראה לפניו מופע קומי משעשע.

מחקר סוציולוגי ימצא מן הסתם ענין רב בשאלה כיצד חדרו מאפיינים של חצר חסידית, במובן של תודעה כיתתית ואיבוד הפרופורציות באשר למקומה היחסי של החצר הפרטית בעולם הגדול, אל הישיבה הליטאית. לענייננו דיה ההכרה בקיומה של התופעה ובמרכזיותה.

בשלב זה אנו יכולים להתקדם ולבנות לעצמנו פרופיל מדויק של הישיבה הליטאית, ויושם לב כי אנו עוסקים בישיבה כתבנית חברתית בלבד מבלי להזדקק כלל לייעודה המקורי - בית מדרש ללימוד תורה. הישיבה היא אפוא כמין קומונה פרטית בעלת יחס כפול לחברה שסביבה, המונהגת בידו הרמה של ראש הישיבה שאף הוא חלק בלתי נפרד מחברי הקומונה.

כעת עִצמוּ את עיניכם ונסו לדמיין שוב את החתונה האחרונה שהשתתפתם בה, את השלב שבו יצרו חבריו של החתן שתי שורות ארוכות של מוחאי כפים בצִדָיו של רבם העובר בסך. הִזָכרוּ בפניהם האדומות של הרוקדים המולהבים, הִזָכרוּ בפניו המקרינות של ראש הישיבה, והִזָכרוּ גם במבעם האטום של שאר המשתתפים בשמחה. אם גורלכם זימן לכם נוכחות במעמד כזה משני עברי המתרס - פעם כאחד מן הרוקדים ואחרת כאחד מן הצופים, סביר להניח ששורות אלו ידברו אליכם במיוחד.

במידת מה, תלמיד ישיבה כמו גם רבו אמורים לעדכן את תודעתם בשעה שהם יוצאים מתחום הישיבה אל העולם הרחב. ומכל מקום, טשטוש גבולות וגלישה מן התחום הם מעידות אנושיות מוכרות ולגיטימיות. אך טבעי הוא שראש ישיבה יספח את אולם השמחות שבו נערכת חתונת תלמיד אל גבולות תודעתו הקומונית. גם שטח השיפוט של ישיבה המהווה מרכיב מרכזי בישוב נידח בדרום הארץ עשוי להתרחב מבלי משים אל גבולות הישוב כולו.

הקונסטלציה שנוצרה כעת, עם קיומו של אתר חדשות חרדי המציג לעין כל אנקדוטות מהנהגותיהם של ראשי ישיבות, דומה לסיטואציה שבה אב נכנס בפתאומיות לחדר הילדים ומוצא אותם בעיצומו של משחק 'אבא ואמא' פעיל. הילדים מסמיקים במבוכה. מה שנראה טבעי בשעת המשחק הוא מגוחך לעיני האב האמיתי. נאום 'אני לא קדאפי' הוא ביצוע לא רע של ראש ישיבה חברה'מן, כאשר הוא מבוצע בהיכל הישיבה הקדושה. כאשר הוא מופיע ככותרת באתר חדשות הוא משפט מביך.

אם הציר עולם הישיבות-אתרי האינטרנט החרדיים יישאר פתוח לתנועה משך זמן מה, סביר להניח כי תיווצר שחיקה בחומותיה הבצורות של התודעה הישיבתית. מידת ההתחשבות ההכרחית ב'מה יאמרו' הכלל-חרדי ישפיע יותר ויותר על התנהלותם של ראשי ישיבות, מה שיגרום לייבוש הדרגתי בחומרים פוטנציאליים לתנועה בציר. וצריך עיון. ( "הבודד" בח"ח )