הנה מאמר שכתבתי לפני מספר שנים
אשר לענ"ד מבטא את הפירוש האולטימטיבי לפסוקים הנדונים
וגם מתרץ את מרבית הקושיות והררי התירוצים בענין.
=======================
בס"ד
שם המשחק: תקציב
במגילת אסתר (פרק ג' ח-יא); "ויאמר המן לאחשורוש ישנו עם אחד מפוזר ומפורד... אם על המלך טוב יכתב לאבדם ועשרת אלפים ככר כסף אשקול על ידי עושי המלאכה להביא אל גנזי המלך... ויסר המלך את טבעתו... ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך".
תמצית הדברים: המן מציע למלך אחשוורוש סכום כסף (כפי הנראה -) אגדי, תמורת הסכמתו לרעיון של השמדת היהודים, והמלך – במחי יד – נותן את הסכמתו, ומעביר את הטבעת – החותמת להמן, תוך כדי וויתור מוחלט על הכסף המוצע לו.
לו הייתי אחשוורוש, סבורני, הייתי נעלב ונפגע עד עמקי נשמתי מההצעה הכספית, המלך השולט בכיפה, ונוהג לערוך מסיבות ומשתאות רבי פאר והדר, (פרק א') "בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו ימים רבים... לכל העם הנמצאים בשושן... משתה שבעת ימים... מטות זהב וכסף על רצפת בהט ושש... והשקות בכלי זהב...", כל אוצרות תבל תחת ידו, ובשבילו, כל סכום – נכבד ככל שיהיה – גם אם מדובר ב'עשרת אלפים ככר כסף', הוא כאין וכאפס, לא נחשב למאומה, ונראה שעצם הצעת הכסף יש בה כדי בזיון וקצף למלך האדיר והנורא.
אבל בפועל לא זה מה שהתרחש, לא ראינו שאחשוורוש הגאה הגיב בצורה זו, רק בדחיה אלגנטית של הכסף, יחד עם הסכמה גורפת לעצם התכנית, וגם המן, שהיה שטן לא קטן, לא חשש מלהציע את ההצעה שלו, ולהיפך, נראה שהוא דווקא תכנן שעל ידי הכסף הוא יקנה את לבו של המלך, ויביא אותו לכלל הסכמה להצעתו, שהרי תוך כדי דיבור ל"יכתב לאבדם" אמר מיד "ועשרת אלפים ככר כסף...", הרי שהכסף אינו ענין צדדי ותוספת לדחיפת הענין, אלא הוא לב לבו של ההצעה, אם כן, היכן נמצא ההגיון בהצעה שכזו?!
אם נרצה לעמוד יותר על חשיבותו ומרכזיותו של ה"כסף" בכל הענין, נקרא בהמשך (פרק ד'), כאשר מרדכי יוצא לרחוב וזועק זעקה גדולה ומרה, אסתר שולחת את התך "לדעת מה זה ועל מה זה", "ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודים לאבדם..." שוב אנו רואים שמה שהפחיד את מרדכי יותר מכל הוא "פרשת הכסף" שהמן הציע לאחשוורוש, ומדוע באמת מרדכי חושש דווקא מהכסף, שבסופו של דבר לא ניתן, ונשאר הלא רק בגדר הצעה בלבד?! היה מתאים יותר שמרדכי יתמקד בעצם הגזירה של השמדת כל היהודים, למה הוא נתפס ב"כסף"?!
אכן – במובן הפשוט ביותר – יש כאן ענין פרקטי, מדהים בפשטותו, והוא אקטואלי בכל מצב, בכל מקום ובכל זמן. היום נוהגים לקרוא לזה "תקציב", התקציב – הינו סכום כסף המוקצב מראש למטרה מסויימת, כל תכנית ופרוייקט הכרוכים בהשקעה או בהוצאה כספית, צריך שיהיה תכנון מפורט מאין ילקח הכסף לביצוע הדבר, ואין הבדל בין מצב ש'יש' כסף למצב ש'אין' כסף, כל מדינה או גוף כלכלי עורכים תכנון שכזה אחת לשנה, בתוספת שינויים בהתאם לצרכים המשתנים, אך לצורך עריכת 'תקציב' או הכנסת שינוי כלשהו בו – כפי שנהוג במחוזותינו – יש לדון עם אנשי מקצוע, ולשבת על המדוכה יומם ולילה, עד שיעלה "עשן לבן", ולרצות את כל בעלי האינטרסים השונים בסביבה, ודבר כזה עלול להמשך זמן רב, כמקובל וכידוע, כל תכנית שלא היתה צפויה מראש, דינה להתגלגל על גלגלי הבירוקרטיה הסבוכים, ולמרוט את עצביהם של אלו שחפצים ביקרה.
ובדיוק מהדבר הזה חשש המן הרשע, והוא דאג להבטיח את עצמו מפני מצב של עיכובים מיותרים בביצוע תכניתו השטנית, וכך, לאחר שהוא מרצה את דבריו בגודל הנחיצות להתפטר מהעם השנאוי עליו; "ישנו עם אחד... ולמלך אין שווה להניחם", בוודאי התרשם שדבריו נופלים על אוזן קשבת, והוא עובר להצעה קונקרטית; "אם על המלך טוב יכתב לאבדם", אבל לא אחד כהמן הרשע יתן לתכניתו שתהיה למרמס ברגליהם של פקידי האוצר במלכות אחשוורוש, ולאחר שהמלך יתן את אישורו לעצם התכנית, יעבור זמן רב עד שיחליטו מהיכן יילקח התקציב לכך, שהרי וודאי הוא הדבר שפרוייקט רב היקף שכזה – השמדת היהודים בכל העולם, עולה כסף, הרבה כסף, והוא מוסיף מיד; "ועשרת אלפים ככר כסף אשקול...", אל דאגה מלכי האדיר! חסכתי לך הרבה כאב ראש וטרדות, התקציב כבר כאן... נשים לב היטב לדבריו; "אשקול על ידי עושי המלאכה", על איזו "מלאכה" הוא מדבר, אם לא על מלאכת ההשמדה ההמונית...
אחשוורוש, שוודאי הבין היטב ללבו, מיהר להעביר אליו את טבעתו, באמרו לו "הכסף נתון לך והעם לעשות בו כטוב בעיניך", כלומר; בענין הכסף – התקציב – ראה את הענין כמסודר, ומכאן והלאה נשאר לך רק להתחיל מיידית לעשות בעם כטוב בעיניך...
ועכשיו מובן היטב חששו של מרדכי הצדיק דווקא מ"פרשת הכסף", פשוט מאוד, אילו לא היה המן מציע לאחשוורוש את הכסף, אזי אפילו אם היה מקבל את הסכמתו המוחלטת, היה הענין נתון לעיכובים רבים מצד התקציב, לא כן עכשיו שכבר הוצע התקציב, והמלך אמר את מילתו "הכסף נתון לך והעם..." הרי זה מצב שונה לחלוטין, שהרי כבר עברו כל שלבי התיקצוב לתכנית. והדבר הזה מפחיד את מרדכי היהודי יותר מכל... וכאן נתבונן בדבריו של מרדכי; "ויגד לו מרדכי... ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך", לשם מה אמר המן לשקול את הכסף? "ביהודים לאבדם", כדי לממן את מלאכת אבוד היהודים חלילה, אם כך - אומר מרדכי הצדיק - ישנה סיבה טובה לדאגה, ועל כך אני זועק ומרעיש עולמות...
