אשמח אם תוכלו לפשוט לי את הספק: האם צער האדם שווא בין המינים רק משתנה לפי קביעת יכולת הסבל של האדם ע"י הקב"ה? ואני יסביר, ידוע שמעמידים אדם בניסיון כפי כוחו, ממילא לדוגמא אם יכולתיו של האדם הם 10 נעמיד אותו בניסיון של 9.9, אולם אם יכולתו 6 נעמיד אותו בניסיון של 5.9, לשני אנשים האלו הערך של קושי הניסיון לכא' הוא שווה, או שלא, כי לזה ניסיון בחוזק 9.9 ולזה 5.9? האם ילד שאימו לוקחת לו משחק שהוא מאוד רוצה, והוא בוכה וקורע שמלותיו... האם צערו כגביר אדיר שברגע מצא עצמו חסר כל? יש צד שכן.
תוקן על ידי barbrav ב- 16/03/2011 21:45:20
נשלח ב-5/4/2012 15:16
סתגלן כתב:
א. אני מבין מדבריך שלאדם יש נסיונות אולם הן נסיבתיות. ב. הרשה לי לחלוק על דבריך, ולדעתי אין קשר בין אב עשיר או שמח בחלקו לגבי נסיון לגניבה של בנו. ג. האם לדעתך לאדם הראשון לא היה נסיון בעץ הדעת? ומה תענה לפסוק מפורש והאלוהים ניסה את אברהם? או מה תענה לפסוק למען אנסנו הילך בתורתי או לא? ומה תענה על נסיונות איוב שכפי שגילה לו אח"כ אליהוא זה היה לנסותו היכפור בה'? הגיוניי כתב שלא יתכן שיהיו לאדם נסיונות ללמד אחרים ומה תענה לגמ' כמדומני בסנהדרין, לא חטאו ישראל בעגל אלא כדי להורות תשובה לרבים ולא חטא דוד אלא כדי להורות תשובה ליחיד?
בוודאי שאי אפשר ללמוד ולהבין את כל זה כפשוטו,
ניקח אחד לדוגמה, את ניסיון אברהם,
מה פירוש האלוקים ניסה את האברהם ? האם לא ידע כמה אברהם צדיק ויעמוד בניסיון ?
מצד שני נשאל מה עם הן בקדושיו לא יאמין .ראה כאן, הפרדוקס של הן בקדושיו לא יאמין,
הכל תלוי בהנחת היסוד,
האם האלוקים ממש בייביסיטר ומנהיג את העולם ממש כמנהיג,
אז מה הנחת היסוד של התורה בבראשית שלקח לו לבראו את העולם רק שש ימים, לכאורה הוא ממשיך בתפקיד הבייביסיטר, אז למעשה לא גמר ולא יגמור לעולם את מעשיו,
וזה כמובן הויכוח התלמודי לבין האומות בעניין מה עושה האלוקים אחרי ששת ימי הבריאה,
ודווקא חכמינו הבינו שרק בענייני מקרה יכול להיות שהאלוקים מתערב, כלומר בני חי ומזוני וזיווגים,(בכל אופן היום אנו יודעים שאין זה כך, שפוריות יכולים לפתור, ומזוני, אנו לא תלויים בגשם דווקא, וגם החי תלוי מאוד בנו וברפואה, רק זיווגים והחן (= אהבה ממבט ראשון) אפשר שאין לו סיבה דטרמיניסטית ולכן יכול להיות שבאמת האלוקים שולט בזה) תלוי בו, (וכל האומות תלויים במקרה\במזל) אבל בחוקיו מששת ימי בראשית אין שינוי, ואין חדש מתחת השמש, כי לא יכול להיות שהאלוקים מתחרט על חוקיו, כלומר אם עשה חוקים אז לא יכול להיות שלא לקח בחשבון שיצטרך פעם לבטל את החוק, כמו קריעת ים סוף וכדומה,
ולכן אמרים חז"ל שהכל נברא בבין השמשות, ואין ח"ו האלוקים חזר בו,
ובכן איפה בדיוק אתה רוצה להכניס את האלוקים שמחכה לנו בסיבוב ??
אולי באמת תניח שהשטן (איוב) יש לו השפעה מכרעת על האלוקים ??
אוקיי אז כאן אתה מקבל את חשיבת איוב, שיש שטן !!
התורה בכל אופן לא מכיר בשטן, התורה לא תתן חולשה לאלוקים, האלוקים הוא אחד ואין נושא פנים, בוודאי לא לשטן אם יש בכלל שטן,
לא לחינם יש בחז"ל שאומרים שאיוב לא היה ולא נברא,
אנחנו צריכים להבין שיש הבדלי חשיבה יסודיים בין התורה לבין איוב,
משה רבינו תרגם את איוב לעבדים במצריים,
כי סבלו קשה והתווכחו פילוסופית למה הם סובלים,
ולכן תרגם את הספר\המליצה, לבני ישראל הסובלים כל כח במצריים,
אחרי שנתן להם תורה, הוא שלל למעשה את כל החשיבה של איוב,
קהלת למעשה אחזיר את החשיבה הדטרמיניסטית,
וגם כאן חלק מחז"ל רצו לגנוז אותו,
לסיכום:
תלוי אייך אנו רואים היום את האלוקים,
האם אנו הולכים על פי איוב או קהלת, או כפי תורת משה ???
מה התפקיד שלו ומה התפקיד שלנו ?
אם התפקיד שלו היא בייביסיטר, ואם התפקיד שלנו היא שכר רוחני בעולם הבא הרוחני, אז אין טעם לשום מצווה בתורה, הרי אם בשכר בעולם רוחני עסקינן, אז מה לי שבת דווקא ומה לי ברית מילה דווקא, מצד השכר יכול האלוקים לומר לנו לרקוד טנגו כל היום או לשחק כדור רגל,
אבל אם נלך על פי חשיבת התורה, שתפקידו נגמרת במעשה בראשית, אז יש לכל מצווה "טעם"
אז אין באמת נסיונות ואף אחד לא מחכה לנו בסיבוב,
השכר והעונש הם כאן בעולם הזה ולדורות,
השגחה פרטית קיימת דווקא אם שומרים על חוקי האלוקים בטבע במעשה בראשית,
ובעיקר צריך להבין מהי נבואה,
מה פירוש האלוקים ניסה את אברהם, איך דיבר איתו ? אייך שמע אותו ?
בכל אופן ברור שאין זה כפשוטו,
נשלח ב-4/4/2012 13:52
א. אני מבין מדבריך שלאדם יש נסיונות אולם הן נסיבתיות. ב. הרשה לי לחלוק על דבריך, ולדעתי אין קשר בין אב עשיר או שמח בחלקו לגבי נסיון לגניבה של בנו. ג. האם לדעתך לאדם הראשון לא היה נסיון בעץ הדעת? ומה תענה לפסוק מפורש והאלוהים ניסה את אברהם? או מה תענה לפסוק למען אנסנו הילך בתורתי או לא? ומה תענה על נסיונות איוב שכפי שגילה לו אח"כ אליהוא זה היה לנסותו היכפור בה'?
הגיוניי כתב שלא יתכן שיהיו לאדם נסיונות ללמד אחרים ומה תענה לגמ' כמדומני בסנהדרין, לא חטאו ישראל בעגל אלא כדי להורות תשובה לרבים ולא חטא דוד אלא כדי להורות תשובה ליחיד?
נשלח ב-3/4/2012 23:52
סתגלן כתב:
וממילא, אינך צודק מקסמן, לדעתי, שאין נסיונות. ואגב הרמח"ל רלוונטי גם להיום...
תלוי כמה אתה כאב נותן לבן ואז יש לו פחות נסיונות, למשל, אב עשיר לבן אין ניסיון לגנוב, לאב השמח בחלקו אין לבן ניסיון לגנוב וכו' וכו',
ברצוני לומר שכל ניסיון שיש לאדם יכול ליות שאשמים ההורים והמחנכים, או הוא בעצמו כי יש לו עיניים גדולות ורוצה דברים שלא יכול להשיג,
אבל בשום אופן אין ניסיון מהאלוקים, אף אחד לא מחכה לנו בסיבוב להכשיל אותנו,
לגבי הרמח"ל: (הוא רלוונטי ועוד אייך הוא היה גאון משש)
לא התכוונתי לזלזל בו ח"ו, כוונתי לומר 1, אין אני ואתה יכולים לדבר ולשאול אותו במילא הוא לא רלוונטי לויכוח, 2, לא היה לו את הידע שיש לנו היום,
יוצא שאם רוצים להביא ראיה מקדמון יש לנו את שני הבעיות האלה, 1, הוא לא חיי איתנו היום שנוכל לשאול אותו, 2, אפי' שאמר וכיוון דווקא ובמיוחד לנושא הויכוח, יכול להיות שלא היית לו את המדע של היום,
לשם ההתרשמות אני הצטט את האבן עזרא,
אבן עזרא קהלת פרק ה
יש אומרים אין משיבין את הארי אחר מותו (פירוש: שיש שאומרים שאי אפשר להתווכח עם קדמונים מתים max ) התשובהרוח אל עשתנו כלנו ומחומר קורצו הקדמונים כמונו (כלומר זועק האבן עזרא, אין הבדל בבינה, 1+1=2 לעולמים וכל בור אפריקאי מאז ומתמיד יודע ש1+1=2 במילא והיות שהאלוקים ברא אותנו אותו דבר בבינה, מאדם הראשון עד לעולמים, במילא מה יעזור שנדבר בשם המת ? מה יעזור שהמת אמר ? max ) ואוזן מלים תבחן (לנו יש בינה אחידה מאז ומעולם, ולכן נשמע ונבדוק עם בינתינו האם צודק דבריו או לא, max ) וכלנו נדע כי דניאל היה נביא ורב על כל חרטומי בבל וחכמיה (אפי' נביא אומר אומר משהו שהיא נגד הבינה החכמים לא קיבלו זאת max) והנה אמרו חכמים ז"ל טעה דניאל בחשבונו והחשבון הוא דבר קל (בחשבון כמו 1+1=2 זה דבר קל שבוודאי לא נקבל משום אדם ואפי' נביא ואפי' מי האלוקים חשבון לא נכון, max ) ועוד כי ירמיה הנביא בזמן דניאל היה ואחר שהראו חכמינו הראיה על טעותו האמור יאמר להם אילו היה דניאל חי היה מטעה המטעים אותו, (זועק האבן עזרא האם לו דניאל היה חי כן היה יכול להוכיח את הטעות שלו ?? הרי מה יעזור שנעלה את כל החכמים באוב ? אם טעו אז טעו !! לדעתי האישית הם לא טעו הם פשוט פסקו הלכות לקהילה שלהם המקומית ולפי הדרך ארץ של מקומם ומדינתם, ולכן לו יכולנו באמת לעלות אותם באוב בוודאי היו מסכימים איתנו, max )
נשלח ב-30/3/2012 15:21
אשכול מעניין אין מה לומר, גם השאלה, וגם התפתחות האשכול.
לגבי השאלה הבסיסית נראה שאי אפשר לענות על זה ולעולם גם לא נדע זאת. והשאלה היא שאלתית גם לגבי כל סוגי התחושות והכאבים והחוויות. ולאמיתו של דבר, לדעתי אין בזה כל כך נפקא מינה.
לגבי מה שהתפתח בין מקסמן לאסטרו, יש בזה לדעתי מכלול פרטים ואמת מסוימת בשני הצדדים. אנסה לגעת בכמה מהם.
לגבי השגחה פרטית, אלו שהתחנכו על ברכי התורה מאמינים שכל מה שקורה לאדם שלא היתה יכולה להיות בבחירה, הינה בהשגחה פרטית. וממילא גם המחנכים לכך אינם משקרים. ואינם מפחדים היות וזאת האמת לדעתם.
נסיון, הוא כל דבר שהאדם היה מעדיף לו לא היתה לו בזה אפשרות בחירה והיה נמנע ממנו הצורך להחליט בין שתי האופציות. ולדוגמה פשוטה. אדם שעצל לקום בבוקר להתפלל, אם הוא אדם מאמין, הוא היה מעדיף שתינטל ממנו אפשרות הבחירה ולא תהיה לו ברירה אלא אוטומטית יקום ויתפלל. וכל עוד ואין זה כך, הרי שיש לאדם נסיון, וממילא, אינך צודק מקסמן, לדעתי, שאין נסיונות.
ואגב הרמח"ל רלוונטי גם להיום...
נשלח ב-3/2/2012 00:01
אופק20 כתב:
שלום :)
לא מיותר, אולי לפעמים המעשה נעשה בשביל אדם אחר, שיראה משהו וילמד מזה.
זה נכון שמשפטי ה' ישרים צדקו יחדיו כלו' יש הרבה שיקולים בכל דבר שקורה לנו ולא רק מה שאנחנו רואים בעיניים לדוג' אם מישהו צריך למות וזה עלול לפגוע באחד מקרוביו שלא מגיע לו הצער הזה, הנידון יכול להנצל ואם קורה משהו זה אומר שכל ההשלכות מדוקדקות.
זה נכון, ולכן אני מסכים קצת עם מה שאת אומרת.
אבל זה לא הגיוני שלאדם יהיה ניסיון בידיעה שהוא לא יכול לעמוד בו אך ורק כדי שמישהו אחר יראה וילמד מזה כי בני אדם הם לא חפצים אלא קודם כל יש להם תפקיד משל עצמם אחר כך ללמד אחרים.
נשלח ב-8/1/2012 09:05
שלום :)
לא מיותר, אולי לפעמים המעשה נעשה בשביל אדם אחר, שיראה משהו וילמד מזה.
נשלח ב-5/1/2012 19:29
שלום אופק!
האם יש טעם להעמיד אדם בנסיון שאינו יכול לעמוד בו בידיעה מראש שבאמת הוא לא יעמוד בו?
האין זה מיותר?
נשלח ב-5/1/2012 08:59
אולי לא. אולי לפעמים יש לאדם נסיון שהוא לא יכול לעמוד בו, והוא אכן לא עומד בו כמובן, אך לא נתבע על זה?
חוץ מזה- לפעמים אדם בעל כח סבל של 10 מתנסה בנסיון של 9.9 ולמחרת בנסיון של 4.4?
נשלח ב-2/6/2011 00:39
barbrav כתב:
אשמח אם תוכלו לפשוט לי את הספק:
האם צער האדם שווא בין המינים רק משתנה לפי קביעת יכולת הסבל של האדם ע"י הקב"ה?
ואני יסביר, ידוע שמעמידים אדם בניסיון כפי כוחו, ממילא לדוגמא אם יכולתיו של האדם הם 10 נעמיד אותו בניסיון של 9.9, אולם אם יכולתו 6 נעמיד אותו בניסיון של 5.9, לשני אנשים האלו הערך של קושי הניסיון לכא' הוא שווה, או שלא, כי לזה ניסיון בחוזק 9.9 ולזה 5.9?
האם ילד שאימו לוקחת לו משחק שהוא מאוד רוצה, והוא בוכה וקורע שמלותיו... האם צערו כגביר אדיר שברגע מצא עצמו חסר כל? יש צד שכן.
תוקן על ידי barbrav ב- 16/03/2011 21:45:20
"ידוע שמעמידים אדם בנסיון כפי כוחו" -כך כתבת.
האם המציאות מוכיחה את זה?
לדוגמא האם כל אותם האנשים בשואה ששלחו יד בנפשם או שיצאו מדעתם האם הנסיון שעברו היה לפי כוחם?
אתמהה.
נשלח ב-23/3/2011 22:18
אסטרו_נט כתב:
את האמת, אין לי סבלנות אליך..
לא יעזור לך כלום מותק, התשובה הקלסית היית צריך להיות שזה אלוקים עשה ולא אנחנו,
ובדיוק על זה אני זועק העצלות גורמת לזרוק הכל על אלוקים,
מילא לא היה מזיק, אבל זה מזיק והיזיק אותנו בכל ימי ההיסטוריה שלנו,
לו הייתי לרגע "יעקב אבינו" הייתי זועק ומחריב עולמות בשמים, איפה עשרת הבנים שלי ??? איפה הם עשרת השבטים ??
וכך זועקים רחל ולאה בלהה וזלפה,
כל גדול הדור שעולה השמימה פוגש מיד את יעקב אבינו וארבע האמאות ומקבלים מהם זעקות וצרחות מה עושו לשמור על צאצאיהם,
אז מה הם עונים להם ?? לא היית לנו ברירה רצינו אוטובוסים נפרדים והם לא הסכימו לכן זרקנו אותם מקהל השם,
זה מה שהם עונים להם ???
מיד יעקב אבינו יביא את ר' פנחס שיצטט להם את דבריו של לפני אלפיים שנה,
אל פתח אהל מועד יקריב אותו: ואל פתח אהל מועד לא הביאו ר' פנחס בשם ר' לוי משל לבן מלכים שגס לבו עליו והיה למוד לאכול נבלות וטרפות, אמר המלך זה יהיה תדיר על שלחני ומעצמו הוא נידור, כך לפי שהיו ישראל להוטים אחר עבודה זרה במצרים והיו מביאים קרבניהם לשעירים, ואין שעירים אלא שדים וכו' והיו ישראל מקריבים קרבנותיהן באיסור במה ופורענות באות עליהן, אמר הקב"ה יהיו מקריבין לפני בכל עת קרבנותיהן באהל מועדוהן נפרשים מעבודה זרה והם ניצולים (ויקרא רבה כב ח)
על אוטובוסים אתם מדברים ?? נבילות וטריפות הייתם צריכים להאכיל אותם על שולחנכם בבית,
ורחל ולאה רצות להביא את ר' חייא לצטט את דבריו של לפני אלפיים שנה,
אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת, תני ר' חייא שלא תעשה את הגדר יותר מן העיקר שלא יפול ויקצץ הנטיעות,
על אוטובוסים אתם מדברים ?? ר' חייא מדבר על תקנות כמו כלי זמר בשבת, שהייתם צריכים להתיר בשבת העיקר שלא יקצצו בנטיעות,
על איזה אוטובוסים אתם מדברים כלל ????
שר' יוחנן חשב על הרוח הוא חשב קודם שיהיה מי שילמד את הרוח, אחרת מה הועיל כלל ??
ומה עשו מהרוח ?? שכל יום ויום נפסיד את ילדינו ובנותינו ??.
היסוד העיקרי שברוח שהיא נדבק בלבבות, ולא רוח שדוחף את הלבבות החוצה מהאומה,
נשלח ב-23/3/2011 21:51
את האמת, אין לי סבלנות אליך..
נשלח ב-23/3/2011 21:44
אסטרו_נט כתב:
2. כנראה גם הרמח"ל שיקר וגם תורת הקבלה משקרת, רק מקסמן אומר את האמת.
לגבי הטענה שהאמונה בהשגחה פרטית גורמת לעצלות כי אפשר לסמוך על אלוקים שיעשה בשבילי הכל, זה אינו נכון כי ההשגחה פרטית מתייחסת להתנהלות בעולם הזה, לגבי העולם הבא רק אנחנו אחראים וזה גם מה שמחנכים, בדבר הזה לא רק שאין חיסרון אלא להיפך, אנחנו מאפשרים לאדם להיות רגוע לגבי העולם הזה, אבל מצד שני להרגיש את חובת ההשתדלות שגורמת לו לפעול ולעשות אך בלי לצפות לתוצאה כאן ועכשיו, כשאין צפיות אין אכזבות, זו נקודה חשובה בפסיכולוגיה היהודית.
3. הפחד הוא רגש חיוני, כמובן כל עוד הפחד הוא רציונלי, כאשר הפחד אינו רציונלי הוא מוגדר כחרדה. אין כל רע בלהפחיד ילד שלא לעבור באור אדום וכך גם ברוחניות, כל עוד ההפחדה היא רציונלית זה לא יגרום לבעיה נפשית.
4. בהעדר הפחדה אין תחושת מחויבות לתורה ולמצוות בין היתר. אמנם ניתן לתת תחושת זכות על ידי גרימת התלהבות אבל גם לפחד רציונלי יש תפקיד חשוב, לפעמים צריך לפחד לפעמים צריך להתלהב, נניח להגיד לילד שאם יעבור באור אדום הוא עלול להיפגע נשמע הגיוני יותר מאשר להגיד לו שאם הוא יעבור באור אדום הוא יזכה לאריכות ימים. יתר על כן גם לרגש מתלהב יש לשיטתך את הצד השלילי של תחושת העדר רווח במקרה של חוסר הצלחה.
הדוגמה שהבאת עם הסמים לגרום לו לחשוב שהוא יסבול זו הרי גם הפחדה אז כאן אתה סותר את עצמך.
1, הרמח"ל לא חיי היום במילא הוא בכלל לא רלווטי היום,
חוץ מזה שהשכילו להבין שהחינוך של פעם גרם ש90% מהאומה היתבוללו או במקרה הטוב הם חילונים,
ואם ברצונך להמשיך להפסיד את צאצאיך כמו במאות אחרונות ?! אז רק שתדע שאתה לוקח אחריות לזה לדורי דורות,
לגבי עולם הבא:
העולם הבא כפשוטו היא צאצאיך, ואם אתה רוצה להפסיד את העולם הבא כפשוטו לטובת עולם הבא של הדרש ?! זכותך ! אבל אתה כנ"ל לוקח אחריות על מעשך ואל תחכה לאלוקים שיבוא להציל אותך או את צאצאיך,
2, לא לעבור באדום היא פשוט אמת שיכול להיפגע, מה שאין כן לשקר,
התמכרות לסמים היא אמיתית, וכך התמכרות ל..... היא אמיתית והיא שאלה של בין אדם לחברו שזה אשתו,
אין כאן עבירה של בין אדם למקום, נקודה,
נשלח ב-23/3/2011 21:32
2. כנראה גם הרמח"ל שיקר וגם תורת הקבלה משקרת, רק מקסמן אומר את האמת. לגבי הטענה שהאמונה בהשגחה פרטית גורמת לעצלות כי אפשר לסמוך על אלוקים שיעשה בשבילי הכל, זה אינו נכון כי ההשגחה פרטית מתייחסת להתנהלות בעולם הזה, לגבי העולם הבא רק אנחנו אחראים וזה גם מה שמחנכים, בדבר הזה לא רק שאין חיסרון אלא להיפך, אנחנו מאפשרים לאדם להיות רגוע לגבי העולם הזה, אבל מצד שני להרגיש את חובת ההשתדלות שגורמת לו לפעול ולעשות אך בלי לצפות לתוצאה כאן ועכשיו, כשאין צפיות אין אכזבות, זו נקודה חשובה בפסיכולוגיה היהודית.
3. הפחד הוא רגש חיוני, כמובן כל עוד הפחד הוא רציונלי, כאשר הפחד אינו רציונלי הוא מוגדר כחרדה. אין כל רע בלהפחיד ילד שלא לעבור באור אדום וכך גם ברוחניות, כל עוד ההפחדה היא רציונלית זה לא יגרום לבעיה נפשית.
4. בהעדר הפחדה אין תחושת מחויבות לתורה ולמצוות בין היתר. אמנם ניתן לתת תחושת זכות על ידי גרימת התלהבות אבל גם לפחד רציונלי יש תפקיד חשוב, לפעמים צריך לפחד לפעמים צריך להתלהב, נניח להגיד לילד שאם יעבור באור אדום הוא עלול להיפגע נשמע הגיוני יותר מאשר להגיד לו שאם הוא יעבור באור אדום הוא יזכה לאריכות ימים. יתר על כן גם לרגש מתלהב יש לשיטתך את הצד השלילי של תחושת העדר רווח במקרה של חוסר הצלחה.
הדוגמה שהבאת עם הסמים לגרום לו לחשוב שהוא יסבול זו הרי גם הפחדה אז כאן אתה סותר את עצמך.
נשלח ב-23/3/2011 20:17
אסטרו_נט כתב:
1. בהחלט צריך לנסות, לא בטוח שחייבים להצליח
2. אולי כדאי שאתה תסביר מה זה השגחה פרטית לשיטתך
3. יש כאן שתי צדדים ונראה לי שאתה מתמקד רק בצד אחד, מצד אחד כשמחדירים לילד שהוא מחויב להתגבר על הניסיון הוא יחוש ברגשות אשם במידה והוא לא יעמוד בניסיון, מצד שני החדרת המחויבות גורמת לילד תחושת סיפוק ואושר כאשר הוא עושה דברים. כדי שהדבר לא יגרום לתחושות אשם צריך להכיר את האיזון הנכון, את יכולותיו וקשייו של הילד, ולתת לו משנה סדורה וברורה ולא לבלבל אותו במחויבויות סותרות, אני לא חושב שבמקרה הזה המדע עולה על תורת הנפש המובא בספרי חכמי היהדות אלא להפך, מה שכן אני לא בטוח עד כמה המחנכים בקיעים בתורת הנפש כך שלפעמים אפשר לגרום לנזקים, אז מה עדיף? לתת לילד לגדול בלי מחויבות?= אדישות- שעמום- בטלה
4. כאמור: הגזמה פראית ולא אחראית, צריך לאזן וללמוד כיצד להחדיר מחויבות בלי לגרום לנזק אבל לא לבטל את תרי"ג המצוות.
2, אין השגחה ישיר, ומי שמחנך לזה הוא משקר, וגורם הרבה סבל לאדם, וגם לעצלות כי אלוקים גדול ויעזור,
יש בטבע את כל הצרכים לאדם שיוכל לחיות טוב ולקיים את התורה והמצוות, כלומר האלוקים עשה הכל מראש ואין שינויים,
האדם חייב לדעת שיש עליו אחריות למעשיו לו ולדורות הבאים שלו,
אלוקים לא תתערב לא לטוב ולא לרע, הכל קיים מתחילה הטוב והרע, וחייבים לבחור בטוב,
3, צריך לחנך לפי דרכו של ילד, אבל אין שום סיבה להפחיד אותו, להפך הוא צריך לדעת שאף אחד לא מאיים עליו,
בידו להיות טוב לו ולדורותיו,
חייבים לחנך לרציונליות, ולא למכור לו לוקשים,
4, מה זה קשור לתריג מצוות ? איפה בתריג מצוות יש הפחדות ??
אני אתן דוגמא קיצונית אבל בכל זאת בכדי לראות את האבסורד,
המחנך לא יכול לשקר לבחור שלאונן אסור וזה שפל וכדומה, בזמן שהוא בעצמו מעונן עם אשתו כל שני וחמישי, אפי' שהוא כבר בגיל ששים ותלמיד חכם ויושב במזרח,
אפשר פשוט להסביר לו שאם הוא יתרגל לזה ?! הוא יתמכר לזה כמו לסמים, ואז הוא יסבול מזה וגם אשתו תסבול מזה כי הוא מספק את עצמו על חשבונה,
נשלח ב-23/3/2011 19:43
1. בהחלט צריך לנסות, לא בטוח שחייבים להצליח 2. אולי כדאי שאתה תסביר מה זה השגחה פרטית לשיטתך 3. יש כאן שתי צדדים ונראה לי שאתה מתמקד רק בצד אחד, מצד אחד כשמחדירים לילד שהוא מחויב להתגבר על הניסיון הוא יחוש ברגשות אשם במידה והוא לא יעמוד בניסיון, מצד שני החדרת המחויבות גורמת לילד תחושת סיפוק ואושר כאשר הוא עושה דברים. כדי שהדבר לא יגרום לתחושות אשם צריך להכיר את האיזון הנכון, את יכולותיו וקשייו של הילד, ולתת לו משנה סדורה וברורה ולא לבלבל אותו במחויבויות סותרות, אני לא חושב שבמקרה הזה המדע עולה על תורת הנפש המובא בספרי חכמי היהדות אלא להפך, מה שכן אני לא בטוח עד כמה המחנכים בקיעים בתורת הנפש כך שלפעמים אפשר לגרום לנזקים, אז מה עדיף? לתת לילד לגדול בלי מחויבות?= אדישות- שעמום- בטלה 4. כאמור: הגזמה פראית ולא אחראית, צריך לאזן וללמוד כיצד להחדיר מחויבות בלי לגרום לנזק אבל לא לבטל את תרי"ג המצוות.
