אני חושב שכל אדם מאמין...

את הברז בתודעתי אפשר להחליף באמצעות שיפוצניק, אבל את המלט בתודעתך  --- הו, פה נדרשת חברת בנייה...

_________________

כן -- זה בערך המהלך [הכושל] של אריסטו 

_________________

האם זו לא השארת הנפש האריסטוטלית?

צענע,


הבנת אותי נכון מאד. אני מודע לכך שהמסקנה מגוכחת -- אבל היא נובעת במישרין ממה שכתבת: "המהות של ידע הוא האיחוד כלומר אני והידיעה הפכנו לאחד ואותה ידיעה הופנמה  כבר כחלק ממני ."


ואם את רוצה, אראה לך עוד מסקנה מעניינת שנובעת מהגדרתך:


נסתמך על כלל פשוט: אם א זהה ל-ב ו-ב זהה ל-ג, אזי א זהה ל-ג. למשל, אם הירח זהה ללבנה והלבנה זהה למאור הקטן, אז הירח זהה למאור הקטן. עד כאן זה לא בעייתי, הלא כן?

עכשיו, את כותבת: "המהות של ידע הוא האיחוד כלומר אני והידיעה הפכנו לאחד". אני מבין את הביטוי "הפכנו לאחד" כאומר "הפכנו לזהים". 

עכשיו נניח ידיעה כלשהי שמשותפת לי ולעוד מישהו. נגיד: גם אני וגם שכני יודעים שהארץ היא כדור.

לפי הגדרתך יוצא שאני זהה לידיעה הזאת, וגם שכני זהה לידיעה הזאת. אבל משני הדברים הללו, לפי הכלל דלעיל, נובע שאני זהה לשכני.  

_________________

לצענע,

האם תסכימי שאם דבר מה הוא חלק ממשהו אחר, והמשהו האחר הזה הוא חלק מעוד משהו, אז הדבר הראשון הוא חלק מהדבר השלישי?

למשל, אם מלט הוא חלק מלבנה, והלבנה היא חלק מבניין, אז המלט הוא חלק מהבניין. 

צורה אחרת לנסח זאת: אם הבניין מורכב [בין השאר] מלבנים והלבנים מורכבים [בין השאר] ממלט, הרי שהבניין מורכב [בין השאר] מממלט. 

עד כאן מקובל?



עכשיו, את אומרת שאם אני יודע על משהו, אז המשהו הזה הפך לחלק מתודעתי.

עכשיו, נגיד שהמשהו הזה הוא בניין והוא מורכב [בין השאר] מלבנים שמורכבים [בין השאר] ממלט. האם זה אומר שעתה התודעה שלי מורכבת גם היא [בין השאר] ממלט?   

_________________