| נשלח ב-24/3/2011 11:00 |
 |
| |
הקדמת רס"ג לספר משלי
.
בהקדמות ניתן למצוא הרבה. פעמים רבות, ההקדמה מתמצתת בתוכה את כל מה שיבוא אחריה בצורה מתודולוגית יותר, בצורה סדורה ומובנית. קיימות לא מעט דוגמאות בהיסטוריה הספרותית של העולם, בהן ההקדמה "גברה" על הספר אותו הקדימה. דומני כי יותר אנשים קראו את הקדמתו של הרמב"ם לפירושו למסכת אבות, מאשר כאלו שקראו את הפירוש עצמו. הקדמה זו זכתה לשם עצמאי - "שמונה פרקים", ואף יצאה לאור בנפרד. דוגמא טובה נוספת היא ההקדמות למדע ההיסטוריה של אבן ח'לדון, ואין מה להאריך כאן.
על רבי סעדיה גאון לא כאן המקום לכתוב. רבות נכתב, ויש לא מעט חומר טוב גם באינטרנט, נגיש לכל קורא. אני רוצה לפתוח כאן דיון, או קבוצת לימוד, בהקדמתו של רס"ג לתרגום ולפירוש שכתב לספר משלי. אם יסתייע, אשתדל להעלות אחת לשבוע לכאן פסקה - או יותר - מההקדמה, ולהעיר עליה כמה הערות. אשמח לכל דיון שיתפתח.
על השקפתו של רס"ג ניתן ללמוד הרבה מאד מההקדמה, כמו גם ממקומות אחרים. דומני כי מי שיביא לשולחן הדיונים ידע שהוא "חיצוני" לטקסט הנדון, צריך לעשות זאת בזהירות, ותוך ציון העובדה. "הנבחר באמונות ובדעות" נגיש גם הוא לגולשים באינטרנט, ואין בעיה לראותו.
שתי הערות "טכניות":
1.
כל פסקה אעלה לכאן בנוסחה המקורי, כפי שמופיע במהדורתו של הרב קאפח זצ"ל.
2.
לאחר הנוסח המקורי, אכתוב תרגום חופשי של הפסקה. אני מודיע מראש, אין כוונתי להעלות לכאן תרגום מדעי משלי, מדובר בתרגום חופשי, האמור להיות זורם יותר. אני לא מתבייש להכריז כי אני מחזיק מולי - בזמן שאני כותב - את תרגומו של הרב קאפח זצ"ל, ומשתמש בו מאד. כדי להקל על הבנת הדברים, וגם בשל כמה מחלוקות שיש לי עם דרך התרגום באופן כללי, ועם מספר דוגמאות ספציפיות, אני מעדיף לנהוג בדרך של "תרגום חופשי".
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2011 22:46 |
|
| |
להערה 4 אריסטו דה אנימה זה "על הנפש" לא "על הנשמה"
|
|
|
|
| נשלח ב-31/3/2011 10:20 |
|
| |
המשך ההקדמה
באשר למה שאחר הפתיחה דלעיל, הרי שיתרונם של בני האדם[1] על שאר בעלי החיים, הוא בכוח הדיבור שיש להם, שהוא השכל[2]. באותו האופן, יתרונם של בעלי החיים על הצמחים הוא בכוח החיות שבהם, וכפי שיתרון הצומח על הדומם ביכולת הגדילה שיש בו. דבר זה, למרות שהוא ברור לכל מי שמעיין בו, אומרים אותו כתבי הקודש, כדברי הנביא "מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ"[3] . פירושו של הפסוק, שהוא – ה' – מלמד אותנו – בני האדם – במיוחד יותר מהבהמות, ומחכמנו יותר מן העופות. | | אמא בעד, פאן אלנאטקין אנמא פצ'לו עלי סאיר אלחיואן במעני אלנאטק אלד'י להם, אלד'י הו אלעלם, כמא ען ג'מיע אלחיואן אנמא שרף עלי סאר אלנאמיין במעני אלחיואניה אלד'י פיה, וכמא אן כל נאמי אנמא פצ'ל עלי גירה מן אלאג'סאם באלנמו אלד'י הו להו. והד'א קול מע מא הו חאצ'ר ללשאהד תנטק בה אלכתב אלמקדסה, אד' יקול אלנבי מלפנו מבהמות הארץ ומעוף השמים יחכמנו, עבארה ד'לך אנה מעלמנא כ'אצה אפצ'ל מן אלבהאים ואפצ'ל מן אלטאיר יחכמנא. |
הערות לפסקה השניה: רס"ג קובע כאן מדרג בין הברואים. מדרג זה ברור; מלמעלה למטה – בני האדם, בעלי החים, הצמחים והדוממים. חלוקה זו, שהיא על דרך הפילוסופיה היוונית[4], מגדירה היטב גם את המאפיין המהותי המבחין בין מדרגה למדרגה. בין בני האדם לבין החיות והבהמות מבחינה התבונה. כלומר, למעט השכל – בני האדם והחיות דומים. האדם הוא חיה חושבת, חיה מדברת. יתרונו של האדם על החיות, דומה ליתרונן של אלו על הצמחים. כוחות החיות שבהם, החושים, התנועה, התפיסה – כל יתרונות החיות על הצמחים. גם כאן יש אמירה ערכית; היותו של האדם חושב, אינה משמעותית יחסית לחיות, יותר מאשר יתרון החיות על הצמחים. השכל, מבחינה זו, אינו "חלק אלוקי", כפי שחוש הריח של הכלב אינו כזה. יחד עם הסייג על גודל יתרון התבונה האנושית, יש כאן הכרה בכך שמדובר ביתרון. בניגוד לתפיסה שבאה לידי ביטוי בדברי קהלת, כי יתרון החכמה אינו משמעותי, וכי " וּמוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה אָיִן", לא כך הדעה שבכאן. אם נחבר דברים אלו לרעיון שבפסקה הקודמת, נקבל רצף רעיוני ברור. ה' חפץ עבור בני האדם את הטובה ואת העושר. כדי שיזכו באלו, הרי עליהם להשיג את הידיעה. כדי לאפשר השגה זו, הבחין ה' בת בני האדם משאר החיות ונתן להם תבונה.
[1] אלנאטקין. כלומר – המדברים. מכנה את בני האדם על פי כוח הדיבור שלהם. והשווה לתרגום אונקלוס לבראשית ב' ז', שאת הפסוק "וַיִּיצֶר ... אֶת הָאָדָם... וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" תרגם כך: "וברא... ית אדם... ונפח באפוהי נשמתא דחיי והות באדם לרוח ממללא: כלומר: מה שהופך את האדם ל"לנפש חיה", הוא כוח הדיבור, התבונה. [2] אלעלם. מדובר כאן, להבנתי, בתבונת האדם. בשכלו. בתבונתו, וראו הערה קודמת. [3] איוב לה יא "מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ, וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ". מלפנו=מאלפנו. ה' מאלף את בני האדם יותר מאשר את בהמות הארץ, ומחכים אותם יותר מאשר את העופות. [4] אריסטו. "על הנשמה" (Περὶ Ψυχῆς).
|
|
|
|
|
| נשלח ב-28/3/2011 13:31 |
|
| |
.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2011 21:06 |
|
| |
| צענערענע כתב: |  | " מקריאה שטחית של ההקדמה נראה שכוונתו במילה ידיעה היא לשכל.
הוא מדבר בהמשך שהמפתח לטוב והאושר הוא בהתגברות השכל על הטבע-התאוות.
הוא מתאר את יתרון התבונה על הטבע :"לפי שזה יודע מה שידוע לזה וזה אינו יודע מה שידוע לזה"
בקיצור לא מצאתי חידוש מרעיש.
אשמח אם אתבדה. |
|
אולי במקום שבו את לא מוצאת חידוש תשאלי את עצמך קצת שאלות כמו למשל מהו שכל? על איזה שכל מדובר? עיוני/מעשי? פועל/נפעל? היולי? שכל או נפש או נשמה? אף אחד מהנ"ל?
לא מצאת חידוש מרעיש? הרי הרס"ג היה ראש הראשונים לדבר בשפה כזו בכלל וזה אינו חידוש?
חוץ מהקראים שכתבו כך לפניו ואולי יצחק הישראלי שהיה פילוסוף אבל לא תלמיד חכם מסדר גודל של הרס"ג. הרס"ג הוא ראש ה'מדברים' והוא כל כולו חידוש. היהדות שאת חיה היום עוצבה הרבה מאד על ידו, וזה כנראה כבר לא חידוש....
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2011 20:58 |
|
| |
מואדיב היקר,
גם הרב קאפח עצמו תרגם בדומה להצעתי וז"ל: "וראשם ומפתחם היא הידיעה".
אין בדבר אלו כדי לשלול את תרגומך שהוא לגיטימי לחלוטין. תדכורך, שגם בעברית ראשם ומפתחם זה ברבים, ויכול להתפרש כשניהם.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2011 12:10 |
|
| |
"חובה רק לציין: זו משמעות המונח "ידיעה" - לפי פרשנותו של הרב קאפח את רס"ג. רס"ג עצמו, שחי לפני הרמב"ם, לא פירש כאן למה כוונתו, ודאי שלא הפנה מראה מקום לספר שיחובר בעתיד "
מקריאה שטחית של ההקדמה נראה שכוונתו במילה ידיעה היא לשכל.
הוא מדבר בהמשך שהמפתח לטוב והאושר הוא בהתגברות השכל על הטבע-התאוות.
הוא מתאר את יתרון התבונה על הטבע :"לפי שזה יודע מה שידוע לזה וזה אינו יודע מה שידוע לזה"
בקיצור לא מצאתי חידוש מרעיש.
אשמח אם אתבדה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2011 10:53 |
|
| |
| חימאייר כתב: | | | צענע
המתרגם דכאן הוסיף את המילה לשניהם. תרגום מילולי יותר של רס"ג יהיה "בראשם ומפתח להם הידיעה". ...
|
|
הכתוב במקור הוא "...וראסהמא ומפתאחהמא אלמערפה."
הצורה הדקדוקית במלה הערבית היא צורת הזוגי. "בראשם" היה נכתב "ראסהם", ו"מפתח להם" - "מפתאחהם". הסיומת היא יציקת המלה בתבנית הזוגית; בראש שניהם, וכן במפתח שניהם. שניהם - כמובן - הם הטוב והאושר שהוזכרו לפניכן.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2011 10:50 |
|
| |
| צענערענע כתב: | | תודה למרחביה.
באשר למושג ידיעה נאמר בהערה 7 שהרס"ג מתכוון למשמעות המפורטת במורה נבוכים ח"ג פרק י"ב.
|
|
חובה רק לציין: זו משמעות המונח "ידיעה" - לפי פרשנותו של הרב קאפח את רס"ג. רס"ג עצמו, שחי לפני הרמב"ם, לא פירש כאן למה כוונתו, ודאי שלא הפנה מראה מקום לספר שיחובר בעתיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 23:29 |
|
| |
מואדיב, תודה.
הייתי מבקש ממך לנסות לבאר את שורות הפתיחה להאמוה"ד. הם גם מרתקות (מזווית אחרת).
מרחביה, תודה.
האם יש ברשת ספרים אחרים של הר' קאפח (בpdf).
(למי ששאל היכן ניתן להשיג את הספרים הללו. אני הזמנתי אותם אצל הר' רצון ערוסי בקרית אונו).
תוקן על ידי ja_mubarak ב- 24/03/2011 23:40:25
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 22:41 |
|
| |
צענע
המתרגם דכאן הוסיף את המילה לשניהם. תרגום מילולי יותר של רס"ג יהיה "בראשם ומפתח להם הידיעה".
גם אני לא כתבתי שהם זהים וגם אריסטו לא. תדקדקי בדבריו.
אושר הוא טוב אנושי. או אושר הוא טוב אבל הוא לא זהה לחלוטין עם הטוב יכול להיות טוב שאיננו אושר.
לגבי ידיעה. בהחלט הוא סבור שידיעת המושכלות היא המפתח לאושר.
אינני יודע להערתו של מי הפנית אבל לא הייתי ממהר להצמיד את הידע במונחיו הרסג"ים לזה של הרמב"ם, גם אם זה נורא מפתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 22:23 |
|
| |
תודה למרחביה.
באשר למושג ידיעה נאמר בהערה 7 שהרס"ג מתכוון למשמעות המפורטת במורה נבוכים ח"ג פרק י"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 19:26 |
|
| |
.
צענערענע:
"טוב" ו"אושר", הם מושגים. לא ראיתי שרס"ג מגדיר אותם בהמשך, אבל כשנמשיך - אולי נראה משהו.
גם לגבי הידיעה, דומני כי רס"ג לא טורח להגדירה, משום שמדובר במושג ברור. "אנא עארף" = אני יודע. המלה בה הוא משתמש היא מאותו השורש - מערפה. ידיעה. לדעת דברים. או כפי שראינו איך מגדיר הרס"ג את החכמה - לדעת דברים - ניתן גם להסביר מהכיוון ההפוך.
מיימוני,
המהדורה שאני מחזיק בידי היא בהוצאת "הועד להוצאת ספרי רס"ג". אין לי מושג היכן ניתן להשיג, אולם הדפוס הוא דפוס "עקיבה יוסף ירושלם", ושנת ההוצאה היא "ה,תשל"ו ליצירה, ב,רפ"ז לשטרות".
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 16:36 |
|
| |
לחימאייר
מכיוון שהוא כתב שהמפתח לשניהם היא הידיעה הרי ברור שהוא לא חושב שהמונחים זהים במשמעות שלהם.
והמילה הצלחה גם היא אינה מובנת בלי פרוט.
ולגבי הידיעה-אם הכוונה העיסוק בידע גם פה כנראה הוא התכוון לידע מסוג מסוים ולא ידיעה מכל סוג.
תוקן על ידי צענערענע ב- 24/03/2011 16:37:49
|
|
|
|
| נשלח ב-24/3/2011 16:27 |
|
| |
ברוך ה' אלוהי ישראל,
כלומר: כידוע חז"ל והראשונים חילקו את שאר האומות לשרים\מלאכים (= דטרמיניזם) ורק ישראל היא ישירות תחת האלוקים, ולכן דווקא אלוקי ישראל,
היחיד באמת,
נראה שיש ח"ו הרבה כוחות, (ולפני רגע אומר אלוקי ישראל משמע שיש ח"ו עוד כוחות אלוקי שאר האומות ) ולכן אומר שהוא יחיד באמת, כמו מטוס אחד היא אחת אפי' היא מורכבת מהרבה חלקים, כך האלוקים הוא אחד כלומר כל הבריאה ביחד איתו הם אחד,
הקדמון לכל דבר,
כלומר שאלוקים קדמון לפני הבריאה, וכאן זה סתירה למילים שהוא יחיד באמת, אפשר לומר שאפי' שהוא היה לפני הבריאה, אבל הבריאה היא גם הוא בעצם, במילא הוא ממשיך להיות יחיד,
אשר חכמתו היא בכך שהוא יודע הכל,
כלומר חכם = ידע,אז כל מי שיודע הוא חכם, ולפי הכמות ידע הוא חכם יותר, ולכן חכמתו היא בזאת שהוא יודע "הכל"
(מרגיז אותי כל פעם מחדש דעת הראשונים בעניין, שהכל חכמה אצלו, ואז יוצא שחכם מספיק גדול הוא חצי אלוקים)
ומשמעות כוחו היא בכך שהוא שולט על כל דבר,
כנ"ל כל בעל כוח שולט, ולכן הוא בעל הכוח הכי חזק ולכן שולט בכל,
(שוב כנ"ל, מרגיז מאוד להדביק לאלוקים כוח, ומזה לחשוב שאלוקים פשוט יותר בעל כוח מנמרוד למשל, אבל כך גם התנ"ך מגדיר בעלי כוח כאלוקים, כמה שמשה יהיה אלוקים לפרעה,)
שהוא חפץ עבורנו את הטוב ואת האושר.
כלומר הטוב שלו לא מוכרח להיות האושר שלנו, ולכן אומר הטוב ואת האושר, או אפשר לומר, הטוב לאו דווקא טוב לנו בכל מצב, יכול להיות שמעשה טוב לכלל היא לא גורם לאושר לפרט והפוך, ולכן אומר שאלוקים רוצה שיהיה לנו טוב וגם שנהיה מאושרים, כלומר טוב לבד היא לאו דווקא אושר, ואושר לבד היא לאו דווקא טוב, במילא חייבים את שניהם,
בראשם של הטוב והאושר והמפתח לשניהם = דיעה.
כלומר, איך יש באפשרותינו להיות טובים ומאושרים ?! המפתח של הטוב ולאושר היא הידיעה, (אבל רק המפתח לכספת, אבל חייבים למלא את הכספת על ידיי מעשים, ובאיזה מעשים ?! כאן צריך את הידיעה,)
יוצא לי לומר שהרס"ג אחז בדיעה, שהכל בידינו אנו, כלומר כמה שנחכים יותר כך נהיה טובים ומאושרים,
ובלי חכמה ודעת אין כלום,
והדגש היא על הידיעה שהיא רק "מפתח" כלומר שלא נהיה כחמור נושא ספרים ?! חייבים מעשים בכדי להשיג את הטוב והאושר
תוקן על ידי maxmen ב- 24/03/2011 16:43:07
|
|
|
|
|
|
