| נשלח ב-25/3/2011 15:59 |
 |
| |
מיהו מאמין (לרמב"ם)
הרמב"ם בסוף ספר מו"נ (ח"ג פנ"א) כתב:
...השׂגת הידיעה אותו, כמו שהבהרנו. זאת העבודה1 המיוחדת למשׂיגי האמיתות27. וככל שהם מרבים לחשוב עליו ולשהות אצלו, הם מרבים לעבוד אותו. אבל החושב על האל ומרבה להזכירו בלי ידיעה, אלא בעקבות דמיון גרידא, או בעקבות אמונה שקיבל9 מזולתו - הרי, לדעתי, לא רק שהוא מחוץ לבית ורחוק ממנו אלא גם אינו מזכיר את האל באמת ולא חושב עליו, כי דבר זה שבדמיונו ושהוא מזכירו בפיו אינו תואם שום נמצא כלל. אלא הוא בדוי. דמיונו בדה אותו, כמו שהבהרנו כאשר דיברנו על התארים28.
גם בחלק א פ"נ הוא כתב:
...אך אין אמונה אלא אחרי ציור12 כי האמונה היא לקבל-כאמיתי13 את מה שהצטייר13 שהוא מחוץ לנו, לפי מה שהצטייר בדעת15.
אם יחד עם אמונה זו, הושג שאין משהו שונה אפשרי כלל, ולא נמצא בדעת15 מקום לדחות אמונה זאת ואין להעלות על הדעת אפשרות של דבר שונה ממנה - זאת היא ודאות16.
כאשר תפשוט מעליך את התאוות והמנהגים17 ותהיה בעל הבנה ותתבונן במה שאגיד בפרקים הבאים על שלילת התארים - תהיה לך בהכרח ודאות בעניין זה, אזי תהיה מאלה המציירים לעצמם18 את יִחוד השם ולא מאלה האומרים אותו בפיהם מבלי לציירו לעצמם19, שהללו בבחינת מי שנאמר עליהם: קרוב אתה בפיהם ורחוק מכִליותיהם (ירמיה י"ב, 2)19. אלא צריך אדם להיות בבחינת מי שמציירים להם את האמת ומשיגים אותה,
ברצוני לשאול:
הרמב"ם ידע היטב את המסורת היהודית, על האלוקים היחיד שנגלה בסיני ומסר תורת נצח לעם נצח, והמסורת הזאת לא מפרטת את ציור הבורא או יותר נכון את חוסר ציורו של הבורא, היא גם לא מסבירה על חוסר אפשרויות אחרות, מלבד מה שהמסורת אומרת שישנו אלוקים אחד. אין בה שום פילוספיה חוץ מקומץ בודדים שעוסקים במעשה מרכבה. (כמו שהוא עצמו כתב ביד החזקה הל' יסוה"ת סוף פ"ד.)
שאלתי היא
א] ההמון שלא למדו כמותו פילוסופיה איסלמית ויוונית, והם מאמינים בתמימות למה שמסרו להם אבותיהם מפי אבותיהם, או כיום שחלקים גדולים מהיהדות הדתית מאמינה ללא חקירה והוכחה. האם אין הם נחשבים כ"מאמינים", אלא כ א-תאיסטים. הוא מכנה אותם שאינם מזכירים את האלוקים באמת כי האלוקים הזה אינו תואם שום נמצא כלל.
ב] כמו כן, מי שאינו מאמין מכוח הוכחות. כי הוא חושב שהם לא נכונות לוגית, והאמונה שלו מתבססת על אפשרות שמשהו במסורת אמת. לא ייחשב מאמין, כי איננו יודע בוודאות מה אמור האלוקים להיות או להיות. האם גם הוא לא ייחשב מאמין אלא מדמיין.
ג] הרמב"ם החשיב את האמונה באלוקים ואת ייחודו למצוות העיקריות ממצוות התורה כמו שהוא כותב בספר-המצוות, האם מאמין ממוצע שלא יודע התחכמויות גדולות, חוץ מכך שיש אלוקים שהוא הבורא והוא הריבון. האם כל המאמינים האלו לא עונים על דרישת הדת מהם כאמונה.
ד] אם התשובות לכל השאלות הקודמות, שאכן לפי הרמב"ם רק אמונה פילוסופית שמכירה את הגדרות ייחוד הבורא בוודאות הם האמונה היחידה שיש, וכל השאר דמיון.
האם בזמנינו תיתכן אמונה אמיתית העונה לדרישות הרמב"ם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2011 09:31 |
|
| |
| שגעת_אותנו כתב: |  | | ברצוני לשאול: הרמב"ם ידע היטב את המסורת היהודית, על האלוקים היחיד שנגלה בסיני ומסר תורת נצח לעם נצח, והמסורת הזאת לא מפרטת את ציור הבורא או יותר נכון את חוסר ציורו של הבורא, היא גם לא מסבירה על חוסר אפשרויות אחרות, מלבד מה שהמסורת אומרת שישנו אלוקים אחד. אין בה שום פילוספיה חוץ מקומץ בודדים שעוסקים במעשה מרכבה. (כמו שהוא עצמו כתב ביד החזקה הל' יסוה"ת סוף פ"ד.)שאלתי היא א] ההמון שלא למדו כמותו פילוסופיה איסלמית ויוונית, והם מאמינים בתמימות למה שמסרו להם אבותיהם מפי אבותיהם, או כיום שחלקים גדולים מהיהדות הדתית מאמינה ללא חקירה והוכחה. האם אין הם נחשבים כ"מאמינים", אלא כ א-תאיסטים. הוא מכנה אותם שאינם מזכירים את האלוקים באמת כי האלוקים הזה אינו תואם שום נמצא כלל. ב] כמו כן, מי שאינו מאמין מכוח הוכחות. כי הוא חושב שהם לא נכונות לוגית, והאמונה שלו מתבססת על אפשרות שמשהו במסורת אמת. לא ייחשב מאמין, כי איננו יודע בוודאות מה אמור האלוקים להיות או להיות. האם גם הוא לא ייחשב מאמין אלא מדמיין.ג] הרמב"ם החשיב את האמונה באלוקים ואת ייחודו למצוות העיקריות ממצוות התורה כמו שהוא כותב בספר-המצוות, האם מאמין ממוצע שלא יודע התחכמויות גדולות, חוץ מכך שיש אלוקים שהוא הבורא והוא הריבון. האם כל המאמינים האלו לא עונים על דרישת הדת מהם כאמונה.ד] אם התשובות לכל השאלות הקודמות, שאכן לפי הרמב"ם רק אמונה פילוסופית שמכירה את הגדרות ייחוד הבורא בוודאות הם האמונה היחידה שיש, וכל השאר דמיון.האם בזמנינו תיתכן אמונה אמיתית העונה לדרישות הרמב"ם. |
|
א) אני מכיר שתי שיטות, אחת שהרמב"ם הסתפק שההמון ידע השינון בלבד חלק מהאמתות (כמדומני ששבייד דואג בגחשה זו) ) וגישה אחרת שאה"נ, ובשביל ההמון התורה היא מסגרת מדינית (צטטתי פעם את מרק שפירא).
ב) אכן, וראה הערתו של הרב קאפח בח"א פ"נ על אמירת אני מאמין.
ג) כנ"ל
ד) כפי שציין תלמיד זו שאלה קשה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/3/2011 09:06 |
|
| |
שגעת היטבת לשים אצבע על כמה מהקשיים העקרוניים בדעתו. ביותר קשה,בנושא שהעלית, שאגלאי מילתא למפרע עם התקדמות המדע כי הר"מ עצמו נדחק לפינת "ההמון" כי כל הוכחותיו מבוססות על מה שנראה היום כפילוסופיה שאבד עליה הכלח
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2011 23:21 |
|
| |
נושא מעניין מאד
ובכלל אני חושב שצריך להגדיר את מצוות האמונה מה נחשב אמונה ומה לא. מההכרות שלי גם רוב החילונים מהמאמינים באלוקים, אבל כמו שהרמב"ם כותב לא מספיק להגיד שאתה מאמין צריך לצייר ציור בלב. אז השאלה היא מהו הציור שמספיק בשביל לצאת ידי חובת האמונה?
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2011 20:51 |
|
| |
ב. אדם כזה מוגדר בדברי אליהו הנביא כ"פוסח על שני הסעיפים" ועל אדם כזה הוא אמר "אם לבעל לכו אחריו" כיון שכל עוד מציאות ה' היא לא האמת בהרגשת הלב והאמונה היא על דרך הגורל כמעט שאין כל עדיפות לעבודת ה' מעבודת אלילים
ומהסיבה הזאת רק אם הוא ילך אחרי הבעל וידבק בו ויכיר על ידי כך שאין בו ממש רק אז הוא יהיה מסוגל לשוב אל ה' בכל ליבו "ובמקום שבעלי תשובה עומדים לא יכולים לעמוד אפילו צדיקים גמורים"
ד. הרמב"ם מדבר בעיקר על עבודת ה' שהוא יצירת מצב של הזדהות שלמה עם מציאותו ועם רצונו ואכן הוא מדבר בשפה של חכמי דורו ובכל זאת נראה שעיקר הדגש שלו הוא על ההשגה העצמית שלא תלויה בדעות האחרים ובזה הוא ודאי מדבר על אלו שהאפשרות בידם
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-26/3/2011 19:59 |
|
| |
שגעת:
הרמב"ם מתחילה עושה הבדלה בין ההמון למשכילים, אז מה השאלה, המשכיל חייב מבחינתו להיות פילוסוף,
זה נשמע שכל משכיל חייב להיות פילוסוף, אבל האמת היא שכל משכיל הוא פשוט פילוסוף אחרת הוא לא משכיל הוא שייך לההמון שלגביהם הרמב"ם כתב את היד החזקה כאילו אין פילוסופיה כלל וצריך להאמין שהעולם עומד בגלל הקרבנות,
_________________
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
