| נשלח ב-29/3/2011 14:38 |
 |
| |
הש"ך והט"ז - כמי מביניהם יש לפסוק ?
בויקיפדיה בערכו של הש"ך מובא :
" למרות קביעת רבני ועד ארבע הארצות בשנת תמ"ג 1683 שיש לפסוק כט"ז כשהוא חולק על הש"ך, מקובל לפסוק ברוב המקרים כש"ך נגד הט"ז. וכן רוב רבני פולין נטו בהלכה אחר הש"ך, בעוד שבגרמניה התקבלו פסיקות הט"ז."
מעבר לשאלת המקור למידע זה, מענין אותי יותר לדעת למה הרבנים העדיפו את פסיקת הט"ז על פני הש"ך, ומדוע העולם נוהג בהיפך מלבד בגרמניה?
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2011 20:38 |
|
| |
ואחר כל האמור, אדרבה, מה הטעם שבכל זאת העדיפו רבני ארבע ארצות את פסיקת הט"ז על הש"ך ? ( ספר מגיני זהב שציין אליו שאוטנג, אין לי.)
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 17:35 |
|
| |
כמדומה שראיתי בעבר בספר ישיב משה ]פסקי הגריש"א שבפולין פסקו כהט"ז ובליטא כהש"ך.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 12:43 |
|
| |
הגרי"ח סופר שליט"א יש לו אריכות גדולה בנושא זה באחד מספריו.
|
|
|
|
| נשלח ב-30/3/2011 11:13 |
|
| |
בדרך כלל נהוג באמת ללמוד הט"ז קודם הש"ך
וכמדומה שהמנהג לפסוק כש"ך הוא לפי הכלל שהלכה כבתראי
וגם באו"ח בדרך כלל הפוסקים נוטים למג"א ולא לט"ז
עיין בשו"ע הגר"ז
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2011 23:08 |
|
| |
אמת היא שדברי הש"ך מובנים הם במושכל ראשון, אך דברי הט"ז עמוקים ורק במושכל שני אפשר להבינם.
אנכי (הקטן) בלימווד טוש"ע לומד את הט"ז לפני הש"ך, הואיל ואם הייתי עושה להיפך אזי מכיון שסברת הש"ך פשוטה יותר יש נטיה שלא להשקיע בהבנת הט"ז, על כן יש לבכר את הט"ז קודם הש"ך.
מעין מה שכתב החת"ס ללמוד דרשות חז"ל קודם פשוטו של מקרא, דלאחר לימוד פשוטו של מקרא יותר קשה "להתחבר" לזה.
תוקן על ידי סופר_מהיר ב- 29/03/2011 23:11:48
|
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2011 17:27 |
|
| |
מן הסתם ולמיטב ידיעתי
בחיי שניהם הכריעו כהט"ז שהיה מבוגר וותיק יותר, ואילו הש"ך היה צעיר וכביכול מעיז פנים (הט"ז נולד כעשרים שנה לפני הש"ך ונלב"ע אחריו)
בשנים שאח"כ רבים מהאחרונים נטו לסברות הש"ך במקומות רבים, (ואמנם כך לענ"ד, תולעת ולא איש, סברתו מסתברת יותר במקומות רבים) וכך בסופו של דבר הנטיה הכללית היא להכריע כהש"ך
|
|
|
|
| נשלח ב-29/3/2011 16:27 |
|
| |
עיין על זה בתחילת מגיני זהב פראג תפ.
|
|
|
|
|
