למה הישיבות לא מצמיחות 'גדולים'?

מאמר בכותרת זו התפרסם בחדרי חרדים.
איני יודע האם הישיבות פעם הצמיחו גדולים, כמדומני שהחזו"א ועוד גדולים רבים לא למדו בישיבות.אולם עדיין עומדת בעינה השאלה, האם התלמדים המרובים והמאמצים המרובים אכן מניבים את התוצאה.
הרב אזרחי ענה שכיום אין מסירות נפש. המגיב הראשון כבר התיחס לנקודה ותהה האם באמת היתה כזו מסירות נפש, או שאנחנו שומעים רק על הבודדים שהצליחו ולא על הרבים שעזבו או שפרשו לציונות, השכלה וכו'.
יתכן והישיבות אינן אמורות להצמיח גדולים, אלא לגדל שכבת ת"ח שקובעים עתים לתורה וכפי שהבנתי היתה הגישה בישיבות הונגריה. מאידך, הגישה הליטאית מעודדת את הצמחת הגדול, אולם ממתי שהישיבה הליטאית הפכה לנורמה היא נכנסה למבוי סתום. וראו מאמרו של שלמה טיקוצינסקי.

אולי כדאי להתחיל לחשוב על 'אקדמיזציה' מסוימת של עולם הישיבות, קביעת יעדים ועמידה במטלות. יתכן וזה ישפיע גם על רצינות ואיכות התלמידים.

"אגדות ומוסר נצרך לכל, ככסף שנצרך לעניים ולעשירים" (הגר"א, אבן שלמה, ח', כ"ג)

לא הבנת כלום. אם תנסה להקשיב בסבלנות לדברי חכמים, במקום לפעור את פיך כנגדם כרפלקס מותנה המבוסס על הבנה ספונטנית שגויה של דבריהם,  אולי תצליח לומר דברי טעם.  

דרך הבריסקאים ללמוד רק גמרא בשיטה אנליטית ולא לעסוק במחשבה-השקפה. הנכד סטה מהדרך כי היה מיוחד,
שרק יחידי סגולה עוסקים במחשבה-השקפה, ורבי חיים מבריסק לאחר שגער בו משום דרך המסורה לו ולבנו מאבותיהם, קיים חנוך לנער על-פי דרכו.  מה שמראה שאדם יכול להיות חריף בדעותיו אולם מתון בהוראתו.

מה שייך כיבוד אב ואם? השקר רק מבלבל את הילד . זאת הדרך שהבריסקאים חונכו בה אבל  אין זאת אומרת שהיא דרך טובה.

ואולי הנכד  סטה מן הדרך בגלל שהוא זכר את השקר והבין שזו אינה דרכו ?

חכם עדיף מנביא ? לא חכמה היתה כאן ולא נבואה. 
פשוט טיפשות שהביאה (עם עוד טיפשויות אחרות מן הסתם )לתוצאה של סטית הנכד מהדרך.

היה צריך לחזק את דעת האב, משום כיבוד אב ואם ומשום כבוד בנו כי זו הדרך שהבריסקאים חונכו עליה מדורי דורות. אלא שצפה מראש שנכדו יסטה מהדרך של בריסק ויעסוק גם במחשבה-השקפה, ולפיכך לימוד חסידות עשוי  להחזיק אותו בדרכו המקורית. הגרי"ד סיפר את מה שאירע ואמר: כעת אתם מבינים מה זה "חכם עדיף מנביא"? 
 

תוקן על ידי מם80 ב- 30/07/2017 22:24:54

גם לשקר וגם להכניס את הילד לקונפליקט ?

בשביל מה הוא היה צריך לחזק את דעת האב? הרי הילד ידע את דעת האב.

בפעם הראשונה ר' חיים חיזק את דעת בנו ואמר אותה לנכדו. בפעם השניה אמר את דעתו-הוא לנכדו. אנשים גדולים מסוגלים להכיל דעות שלכאורה סותרות זו את זו, מתוך הבנה כללית יותר של האמת.

וגם לשקר תזדקק מאד

בעלבעמיו,

חשיבה הלכתית מקורית איננה בהכרח מחשבה-השקפה מקורית.

בילדותו של הגרי"ד סולובייצ'יק, המלמד מפעם לפעם לימד גם תניא וסיפר סיפורי חסידים. אביו, רבי משה, לא היה שבע רצון מזה, וכשהיו אצל ר' חיים סיפר לו על כך, ור' חיים גער בנכדו ואמר לו שלא טוב מה שהוא עושה ושעליו ללמוד עם המלמד רק גמרא. אח"כ ביקש מהאבא לצאת מהחדר, אזי אמר לנכדו: "תשתמע טוב מה שאני אומר לך: תמשיך ללמוד עם המלמד שלך תניא. אתה עוד תזדקק לזה מאד!".

מ
ר' חיים מבריסק עסק באגדה?

התורה עצמה נכתבה עם הרבה השפעה חיצונית .(חוקי חמורבי,סיפורי המבול שרווחו בכל התרבויות מסביב ועוד ועוד.)
לאחר מכן היו חז"ל שהיו בקיאים בחכמת הגויים ואכמ"ל.
גם בהמשך הדורות הייתה השפעה עצומה של חכמת הגויים למשל על הרמב"ם שהיה בקי בערבית ובפילוסופיה יוונית וכמוהו היו בקיאים ברמה כזאת או אחרת שאר חכמי ימי הביניים.

במאתיים השנים האחרונות החלה הירידה ההדרגתית כאשר היהדות הפכה מיהדות לחרדיות  היא נכנסה לבועה שהפכה להיות הרמטית יותר ויותר עד שהיום הבועה אטומה לחלוטין.

בתנאים כאלה  יש רק תוכים. ותוכים לא יכולים להיות גדולים.