| נשלח ב-1/4/2011 16:12 |
 |
| |
רבינו הלל מוירונה
בס"ד,
בזמנו ראיתי בספר אוצר יעקב חלק ז שמביא מכתב מהפילוסוף רבינו הלל מוירונה שבו הוא מפגין את ביטחונו בהבנת דברי הרמב"ם במורה , וכן שהוא בעל ידיעות בהקדמות הפילוסופיות הנדרשות להבנת המורה, יותר מכל בני דורו. דומני שפעם ראיתי שהוא חיבר פירוש ( או שנמצא כתב יד שלו ) על מורה הנבוכים. בחיפוש מקופיא ברשת לא מצאתי שכתב אלא את ספרו תגמולי הנפש ( בו , למרות היותו הולך בדרך אריסטו, הוא מבאר שדעת הרמב"ם דווקא כן תומכת בהישארות הנפש כאינדיבידואל ). גם לא מצאתי ערך עליו בויקיפדיה.
היכן אוכל למצוא ברשת סקירה מקפת על הפילוסופיה שלו? תולדות חייו? מקורותיו? וכו'.
האם ידוע למישהו על חיבור של רבינו הלל למורה הנבוכים?
אגב, לבטח יש כאן חכם שיוכל לערוך עליו ערך בויקיפדיה שיעזור לאשר כמוני.
|
|
|
|
| נשלח ב-17/4/2011 15:11 |
|
| |
סוסרטי גימטריא יאיר לפיד, האתה הוא זה סוסרטי???
|
|
|
|
|
| נשלח ב-6/4/2011 02:52 |
|
| |
ציטרון, יישר כח גדול !
האם יש משהו ממה שציינת גם ברחבי הנט ? או שלא נותרה הברירה אלא לכתת רגלינו לספריות מחקר?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2011 13:45 |
|
| |
הוא נשמע לך רופא אא"ג? ואולי הוא פילאזאף?
|
|
|
|
| נשלח ב-4/4/2011 11:39 |
|
| |
מ'לא שמענו' נעשים דאקטער??
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2011 23:41 |
|
| |
"ברצות המסדיר והקובע את סדר כל הרצונות, יופיע מחקר זה [מקורות החיבור וניתוח] בכרך נפרד והיה למבוא לכרך שלפנינו. בכרך המבוא ימצא הקורא דיון מפורט על קורות-חייו של המחבר, על הגותו והמקום שנועד לה בתולדות ההגות הכללית והעברית של שלהי המאה הי"ג, על קשריו עם חכמי זמנו ועל המניעים העיוניים, המוסריים והמעשיים שהביאוהו לחבר את המסכת".
[מדברי פרופ' יוסף סרמוניטה, מהדיר "תגמולי הנפש", ב"פתח דבר" למהדורתו].
לדאבוננו לא זכינו לכרך המבוא שלו, כך שאם תרצה לקרוא על תולדותיו, תצטרך להסתפק בדוקטורט של סרמוניטה שי"ל בתשכ"ב.
האגרת שאליה הפנה יעקב, ושנתפרסמה ע"י אדלמן ב"חמדתו", נתפרסמה באותה עת [וליתר דיוק שנה לפני כן] ע"י אשכנזי ב"טעמו" - http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43991&st=&pgnum=8
[ראה גם מאמרו של ריצ'לר, איגרת נוספת מאת הלל בן שמואל אל יצחק הרופא?, קרית ספר סב,א-ב (תשמ"ח-תשמ"ט) 450-452 ].
על ניתוח משנתו הפילוסופית, כתב סרמוניטה גם במאמרו: מפלת המלאכים (השגותיו של ר' הלל בן שמואל מוירונא על תורת המלאכים התומיסטית), בתוך: ספר זכרון ליעקב פרידמן (תשל"ד) 155-203.
בזכרוני שגם בכרך הרצאותיו שנדפסו במסגרת "מפעל השכפול", כלול חומר עליו.
דיון לגבי משנתו תמצא גם במכתביו של ר' זרחיה בן שאלתיאל חן אליו, שהתפרסמו ב"אוצר נחמד" מחברת ב', וכן במסגרת מחקרים שנעשו על ר' זרחיה [ראה בס"ז לפרידמן הנ"ל].
תמצותה היבש והצונן למדי, בן העמוד הבודד, על ר' הלל, של פרופ' קולט סיראט, בספרה "הגות פילוסופית ביה"ב" (387-8), מזקיק לדעתי דיון ובירור נוסף, אבל לא כאן המקום.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-3/4/2011 20:34 |
|
| |
סוסרטי,
תודה לך. דומני שכבר נזכר עניין ותוכן האגרת ההיא בספר שציינתי אליו. אבל אני מתקשה להאמין בייחוסה אליו.
מלבד תוכנה המחשיד לענ"ד ואינו תואם לפילוסוף גדול כמותו,
עוד זאת בה שהוא עומד בשנת סד לאלף השישי ומכריז כי חיבר ספר תגמולי הנפש "לעת זקנתו" , וכבר ציין במאמר הבקורת שציין יעקב135 כי ספר תגמולי הנפש נתחבר בשנת ל"א. נמצא שהוא מעל 20 שנה טרם נתחברה האגרת, וכיצד יכנה אותו "לזקוניו?
ועוד זאת בה כי מעולם לא נזכר שם מחבר האגרת בשמו המלא ומקום מושבו. ועוד שהוא אגרת פולמוס מבעלי עניין ומצויים בכגון דא הזיופים הנחנקים באדם גדול שידעו בו שהוא מן הפילוסופים המתנגדים לרבותינו שבצרפת .
ועוד, שבאותו תכריך כתבים נמצא יחד עם האגרות, כתב מיוחס לו גם כן בפירוש אמרות הרמב"ם והוא פותח בקטע השני תוך כדי השטף, " והנה פירושו,שפירש רבינו הלל בנן של קדושים". מה שלא עשה כן בפתיחת ביאור קטע ראשון ברמב"ם נראה וסמוך לו.
אשר כל זה לענ"ד מחשיד מאד. ולדעתי הסיבה הראשונה שציינתי מכריעה את הכל. ( וידוע לי שאין זו דרך החוקרים בעניינים כאלו ). אך אולי הכל הבל והיא אכן לו. וצל"ע. ולעת עתה אני מן הכופרים בייחוס האגרת אליו.
*
יעקב,
תודה רבה לך. על המציאה. האם נמצא גם ביאורו על הקדמות המורה לחלק ב שציין סוסרטי ?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/4/2011 20:43 |
|
| |
ראה גם כאן:
|
|
|
|
|
