בשבת חשבתי לעצמי שאולי אנו טועים בהבנת סיפור הטיול בפרדס,
הטיול היא פשוט הלימוד של התנ"ך וחז"ל בעצמו,
כלומר כל לומד את התנ"ך וחז"ל לעומק,
יכול
או לצאת בשלום
או להשתגע (אדם אמיתי)
או למות מרוב צער (אדם אמיתי)
או לקצץ בנטיעות,
מה דעתכם ????
תוקן על ידי maxmen ב- 02/04/2011 22:34:18
נשלח ב-28/4/2011 18:31
יתכן אם כך שאפשר לפרש את הפרדס- כפרדס תפוזים ממש. והטיול בו מסתיים ליד בריכת ההשקיה המלאה מים.
נשלח ב-28/4/2011 16:46
כידוע, הרמב"ם אומר שמעשה מרכבה זו פילוסופיה. גם החשמל יכול להתפרש כעיסוק במהותו של אלוהים אם ניתן להתבטא כך. בכל אופן אם נפרש פרדס כפילוסופיה ניתן להבין היטב את ארבעת האפשרויות היכולות להתרחש כתוצאה מטיול בפרדס.
נשלח ב-28/4/2011 12:07
איש ועל כך אין לי כל ויכוח איתך. ולכן אסור להתעלם מהתופעה של המיסטיקה- המשגעת את בני האדם. ולהגיד שהתופעה לא קיימת.
נשלח ב-28/4/2011 12:03
ירוחם, כשלוקחים משלים ומטאפורות כתחליף לחיים ולא כתבלין לו, עלולים בהחלט להשתגע או למות, הכל תלוי במינון ובאופן ההתייחסות לדברים
_________________
נשלח ב-27/4/2011 20:11
ירוחםשמ כתב:
איש ממשלים ומטאפורות עדיין אנשים לא מתים ומשתגעים.אין בדברי אלה להסכים כי יש ממש במיסטיקה! יש בזה לאשר כי אנשים מקדמא דנן עסקו במיסטיקה. טבע האדם לתור אחר דברים נסתרים ונעלמים.
ירוחם: ביום שר' חיים או הרב אלישיב ילמדו את ספר חנוך או היובלות ?! הם ימותו או ישתגעו, אני כמעט בטוח בזה, לדעתי אין בזה שום משל זה פשוט יקרה להם,
נשלח ב-27/4/2011 20:05
איש ממשלים ומטאפורות עדיין אנשים לא מתים ומשתגעים.
אין בדברי אלה להסכים כי יש ממש במיסטיקה! יש בזה לאשר כי אנשים מקדמא דנן עסקו במיסטיקה. טבע האדם לתור אחר דברים נסתרים ונעלמים.
נשלח ב-27/4/2011 15:54
משלים ומטאפורות (והליכה איתם איזו כברת דרך) אינם בהכרח מיסטיקה, הם יכולים להישאר בגדר משל מטאפורי.
_________________
נשלח ב-27/4/2011 15:43
לא ברור? מה פרושו של הפרדס? באיזה פרדס יש שיש טהור? ממה מת בן עזאי? וממה השתגע בן זומא? ומה שינה את דעתו של אלישע בן אבויה? ואם תעמיק קצת בהמשך- תגלה עיסוק במעשה מרכבה. ואם תקדים קצת תגלה עיסוק בחשמל, וכל זה לא ברור- כי הנושא הוא מיסטיקה?
נשלח ב-27/4/2011 15:25
לא ברור לי על מה אתה מתבסס אבל שיהיה.
_________________
נשלח ב-27/4/2011 14:13
איש תשובה אפשרית, אם כי מסיפור היציאה מהמערה משמע שהתפיסה שלו ושל בנו את המציאות כן היתה שונה מזו של "בני העולם".
אכן כן- והם באמת נענשו על תפיסת העולם המעוות, שרכשו לעצמם במערה. ואי לכך תפיסת העולם הזו ,אינה צריכה עיון ולימוד.
בענין המיסטיקה בחגיגה- כל הסיפור ובעיקר הדימויים של נכנסו לפרדס- ותוצאות הביקור בו- כופה את המיסטיקה.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-27/4/2011 14:03
ירוחם, תשובה אפשרית, אם כי מסיפור היציאה מהמערה משמע שהתפיסה שלו ושל בנו את המציאות כן היתה שונה מזו של "בני העולם". לגבי מיסטיקה אני לא חושב שזה רלוונטי לדיון. (כי לא ממש ברור שמה שמובא במסכת חגיגה עוסק במיסטיקה)
_________________
נשלח ב-27/4/2011 12:35
איש וכי למה היה צריך סיפורי רשב"י להיות בחגיגה? על פניו אצל רשב"י לא היה כל מיסטיקה לא מובנת הצריכה ראיה- הבנה,
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-27/4/2011 12:18
ירוחם, אין ספק שההקשר הוא אכן דרך הראיה במובן הרחב של המילה (כפי שהבאת) מה שמעניין בעיני הוא הקישור בין עליה המונית לרגל לבין העיסוק במושכלות. ומכאן ניתן להגיע למימרא של ר"ע מה שנראה לי הוא שר"ע פשוט אומר לתלמידיו להבדיל בין אור היקרות של היכלי שיש יפהפיים ומוגדרים היטב לבין מה שמוביל את האדם לדרכי חיים, שזה דוקא הדבר הפשוט החמקמק והזול כ"כ דהיינו המים. דומני שבזה יש תשובה לכל המחפשים תיקון עולם דרך כפיית המושכלות אל תוך המציאות הטבעית, תוך אי הבנה שמדובר בשני דרכים ששניהם יחד אמנם בונים את העולם אך אסור לטעות בהבדלה בינהם לאבני השיש ערך משלהם , להביא את האדם לתודעה גבוהה ושלימה יותר ,להזדהות עם הא-להי שבבריאה וממילא להבנה נכונה יותר של תכלית הבריאה, לעומת המים שתכליתם לקיים את החיים בפועל, רק ע"י שימוש נכון ומשולב היטב של כל אחד מהצדדים האלו ניתן להגיע להבנה נכונה שבה נכנסים בשלום ויוצאים בשלום אחרי הטיול בפרדס. (אגב מעניין שסיפורו של רשב"י כלל לא מוזכר בהקשרים של מסכת חגיגה אלא במסכת שבת)
_________________
נשלח ב-27/4/2011 12:05
כהמשך לדברי- נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי או שמעתי הסבר לגמרא- הדמיה של שיש -למים.
חגיגה דף יד --תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס, ואלו הן: בן עזאי, ובן זומא, אחר, ורבי עקיבא. אמר להם רבי עקיבא: כשאתם מגיעין אצל אבני שיש טהור אל תאמרו מים מים! משום שנאמר +תהלים ק"א+ דובר שקרים לא יכון לנגד עיני.
נראה לי- ר' עקיבא אמר להם לתלמידיו- כשאתם מגעים לבית המקדש-שהיה כאמור מקדש הורדוס וכולו עשוי מאבני שיש- כפי שמסופר בגמרא בב"ב. אל תאמרו השיש הזה הוא- המים .הוא מקור החיים של החיים- האבנים הללו אינם התורה והיעוד. זה שקר.
_________________
מודה ועוזב
נשלח ב-27/4/2011 11:39
איש
המילה ראיה פרושה בעברית גם -הבנה- ראה אני נותן לפניך היום. -והעם רואים את הקולות -רואה אני את דבריך- וכדמ'
יש להניח כי במצוות ראיה-יש גם רובד של הבנה. לא רק לראות ולהראות.
