| נשלח ב-7/4/2011 11:59 |
 |
| |
מה שמות הרבנים המגשימים את הבורא ?
מפורסם בעולם כי בזמן רבינו הרמב"ם היו רבנים המגשימים את הבורא. כך מופיע בדברי הרמב"ם בעצמו , ובאגרתו במיוחד. וידועים דברי הראב"ד בנושא, ועוד ועוד ספרים. והמפורסמות א"צ ראיה. כך מקובל הן בעולם התורה והן אצל החוקרים. עד שיש אומרים שאלמלא הרמב"ם עד היום היו נמצאים בינינו מסיעת המגשימים.
ואם כי נאמין שאכן היו רבנים המגשימים את הבורא, ואף אם נאמין כי היו רבים רבים כפי הרושם הנוצר מכתבי הפולמוס, אך כשמחפשים ב"רחל בתך הקטנה" את שמות אותם הרבנים המגשימים, אני מתקשה מאד למצוא את שמותם. לפני שנים הפנה אותי מישהו אל רבי משה תאקו ( הנזכר באשכול הסמוך בעניין פרקי שירה ) מחבר ספר כתב תמים כאילו היה אחד מהם . אך כשקראתי את ספרו תוך התעלמות מהקדמת המו"ל, לא הבנתי ולא התרשמתי כלל כי היה באמת מהמגשימים. כלומר מאלו הנותנים לבורא דמות וצורה מוחשית. כי כל דבריהם ידברו על התגלות נבואית או תפישה רוחנית ולא תיאור ממשי בגשם וחומר. והרי זה ממש כעין "וארא את ה' " או "דמות אדם" הנזכר בדברי הנביאים.
ובזאת שאלתי: אם אכן היו רבים מחכמי ישראל שסברו כי הקב"ה הוא גוף ולו דמות הגוף ,כמו שטענו בעלי הפולמוס דאז, עם צורה תבנית וגשם, וכך צורתו האמיתית בפני עצמה, ולא המתגלית ביד דמיון הנביאים,אם כן מי הם ומה שמותם? איך אפשר שתופעה נפוצה כל כך בתפיסת האל נעלמה ואין לה זכר מפורסם ומצוי בכל הספרות מאז ?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2012 18:57 |
|
| |
ברבינו יונה שהוזכר לעיל כתוב, לא ח"ו עין ממש ואוזן ממש, אלא כנגד השמיעה והראיה.
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2012 17:13 |
|
| |
הרמב"ם כותב בספר מורה הנבוכים חלק א ( פ"א ) כי יש שחשבו שהקב"ה הוא גוף וגשם , אלא שהוא יותר זך ובהיר.ע"ש.והגר"י קאפח כתב ( בהערה 6 ) שכוונתו גם לספר שיעור קומה לאור מה שכתב בתשובותיו ומה שנמצא מכת"י אצלו מספר קדום.
ולכאורה נראה שעיקר כוונת הרמב"ם כלפי כת מהישמעאלים שהאמינה כי הכרח הוא שהקב"ה הוא גוף, אלא שהוא גוף זך ובהיר וכינו אותו בשם אור לחושבם שהאור אינו גשם ממש. כמו שכתב הרשב"ץ בספר מגן אבות ( ח"ב פ"ד) מאבן רושד הראשון . כי זה בדיוק כפי שמתאר הרמב"ם.
|
|
|
|
| נשלח ב-21/10/2011 10:13 |
|
| |
בספר הנ"ל, מלחמות ה' לרבינו אברהם , לא מצאתי דבר חדש בעניין ( קראתיו פעם בהוצאת הרר"ב מרגליות ), אלא שחכמי צרפת הודיעו שאינם מאמינים שהקב"ה גוף חלילה, והמחבר מאשימם שהם נותנים לו מקום ( בשמים ) ובכך ממילא עשאוהו גוף. אבל זהו היסק פרטי שלו ואינו מוכרח כלל שזו היתה באמת כוונתם. ( ולי נראה שכל כוונתם היתה לטרנסצדנטיות של האל ולכך כינוהו "שמים" ).
*
בפירוש רבינו יוסף בכור שור ( תלמיד רבינו תם ) על התורה מביא בפירוש שהקב"ה אינו גוף ולא דמות הגוף, וכל מה שכתוב בדימיונות המקרא הכל כחלום ודמיון של מראה נבואה ולא שכך הוא באמת. והרי הר"י בכור שור הרי היה מרבני צרפת ומבעלי הפולמוס נגד הנצרות , וממשיכי מסורת רש"י ובית מדרשו ותלמידיו, ואיך ייתכן שרש"י יסבור שהקב"ה גוף ( ח"ו ) ואין קול ואין עונה כשהר"י הנ"ל כותב בהיפך הגמור ואינו מזכיר כלל שיטת רש"י ההפוכה? אלא ודאי שמעולם לא היתה שיטה אחרת בזה, וכל התיאורים המבאים בדברי הראשונים, על פי דרכו הם מובנים וכיוצא בזה , ולא חשב איש מעולם שהקב"ה חומר או בעל דמות הגוף.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2011 18:55 |
|
| |
תודה על ההפניה, אשתדל לעיין הלילה. גמח"ט !
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2011 08:56 |
|
| |
מוטי
עיין במלחמות ה' לבנו של הרמב"ם. במהדורה שבהיברובווקס מע' 17 ואילך.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/10/2011 00:34 |
|
| |
גרוס, תודה על הערתך. עיקר הדיון שלי לא מוסב על הטחת ההאשמות שהיתה באותה תקופה, זה ברור לשני הכיוונים. חלק נאשמו בהגשמה וחלק במינות ואפיקורסות וכיוצא, כדרכם של בעלי פולמוס תיאולוגי לוהט. העניין הוא במישור העובדתי, האם אכן מה שקרא לו הרמב"ם "הגשמה" הוא כפי מה שמבינים חלק מהחוקרים או כפי המקובל כיום, כי לדעתי כוונת הרמב"ם כלל לא היתה כפשוטה, היינו הגשמה חומרית, אלא במה שלדעתו נחשב טעות תיאולוגית הוא כינה זאת כהגשמה. ( ברור שהראיות שמביא הרמב"ם כהוכחה לתפיסה מגשימה אצל אותם רבנים, אינן נחשבות כלל כראיות, אלא הן מביעות תפיסת אלוהות שונה שאינה לדעתם כרוכה בהגשמה ממש.)
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2011 23:02 |
|
| |
הרמב"ם כותב במפורש באגרת שפגש אנשים אלו, ויתכן שמדובר בחכמי ההר, אמנם ייתכן שלא כתבו את דבריהם בספר אך לדעתי אפשר לסמוך על עדותו של הרמב"ם. כי אם נחשוד את הרמב"ם כפסול לעדות...
|
|
|
|
| נשלח ב-9/10/2011 19:36 |
|
| |
הגיע לידי ספר ערוגת הבושם, ושם בחלק ד נמצא מבוא הספר מאת הפרופ' אורבך ז"ל , עברתי עליו, אין בו אף שם של חכם מישראל שהגשים את הבורא בצלם ודמות חומר ממש.ובכלל נראה לי שאלמלא היה נסחף אחרי סטיגמות שקובעו ע"י קודמיו אודות הר"מ תאקו , היה בנקל מבין מה שיש להסביר בדבריו בספר כתב תמים, ולא תופסם כשיא פשטותם .
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2011 19:41 |
|
| |
ההפניה לרבינו יונה אין בה כלום.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/5/2011 14:56 |
|
| |
לריח שמניך,
תודה על ההפניה, חיפשתי את הפירוש ברשת ולא מצאתי. אם תוכל בבקשה להפנות למקור עצמו או לצטט את כאן את דבריו, יועיל מאד.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2011 07:43 |
|
| |
עיין רבינו יונה על אבות פ"ב מ"ב "עין רואה ואוזן שומעת".
הוא בא לאפוקי מדעת____________ ??
|
|
|
|
| נשלח ב-5/5/2011 22:49 |
|
| |
ספרא,
אם לא תוסיף ביאור בסוגריים לא תצטרך להניח שמחבר הספר היה מן המגשימים את הבורא. לכן לא תוסיף ולא תסבור. ואם תתעקש לסבור כי היה מן המגשימים, לכל היותר סברתך יש כאן, הוכחה ממחבר הספר אין כאן. ואני הקטן , לחומר הנושא הנדון, חפץ בהוכחות חד משמעיות ולא בסברות הקורא.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 23:54 |
|
| |
ספרא, נראה לך שרש"י היה מכלל אלה? הרי אין שום הגיון להגשים מלבד הבנת המקראות והמדרשות כפשוטם כדברי הראב"ד. ואם כך, מי שלא איכפת לו נכנס אוטומטית בכלל המגשימים.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/5/2011 22:46 |
|
| |
שועתק, אינך מבחין בין גדולי ישראל שהיו בעד ההגשמה, לבין גדולי ישראל שלא היה כזה אכפת להם, כלומר, שלא סברו את ההגשמה אבל לא ראו בכך כפירה ומינות ולא ראו צורך לעורר על זה. [וזה פחות או יותר שיטת ראב"ד].
|
|
|
|
|
