תפילת טל האבודה

מועדים לשמחה ושלום רב לכם חברי פורום לשמוע אל הרינה ואל התפילה׳

אני מאוד שמח לקרוא את רשמיהם של חברי הפורום מתפילות שונות, זה גורם לי לחוש כאילו והייתי שם, אך לעיתים קרובות זה גורם לי גם לתחושת פיספוס ואכזבה.
תפילת טל :
התרשמתי לטובה כשראיתי שהחזן ראנד ביצע גם את היצירה המרשימה של לייב גלנץ, לדעתי זו היצירה המתבקשת לביצוע בתפילת טל ולא היצירה של רוזנבלט שהיא בנויה לקונצרטים ולא לתפילות, שהרי לא יעלה על הדעת שהיא תבוצע בדואט בתפילת החג, וכשהחזן מבצע אותה לבד היא הרבה פחות מרשימה.
לפני שנים רבות התפללתי באיזה בית כנסת בירושלים בתפילות הפסח (שמו של בית הכנסת ומקומו פרח מזכרוני) ועבר שם לפני התיבה ישיש חבדניק בשם גבריאל אלפרוביץ, שלטענתו הוא היה חזן ׳גדול׳ היכן שהוא באירופה והציעו לו משרה אצל ׳משכילים׳ ואף הציעו לו סכום ענק במובנים של אותם הזמנים והוא סירב אע״פ שבאותם ימים הוא ומשפחתו רעבו לפת לחם
אבל זהו לא החלק המעניין שבסיפור שברצוני לשתף אתכם,
בתפילת טל שבאותו הפסח ביצע החזן/בעל תפילה יצירה שבנויה על הנוסח, יצירה מאוד מוסיקלית מלאה במעברים בין סולמות והכל על פי פירוש המילים ונוסח התפילה המקובל לנו מדורי דורות, כששאלתי אותו למקורה של היצירה הוא ענה לי שכך אביו וסבו היו מתפללים ׳טל׳, אך הוא לא הצביע לי על שם מדויק של מלחין היצירה,
עד היום אני מחפש מהיכן לקח אותו הישיש את היצירה המופלאה שביצע אז אותו ישיש שיש לציין שקולו לא היה מיוחד כלל וכלל ואף היה קרוב לקטסטרופלי ואע״פ כן הצליח להעביר לקהל את היצירה במושלמות.
היצירה הכי קרובה לביצוע ששמעתי אז שחרוט בזכרוני (אך איני מצליח להזכר עד כדי הקלטה) הוא של אלתר יחיאל קרניאול שיש איזה שהוא דמיון בין היצירות.
אולי אי מי מחברי הפורום ׳לשמוע אל הרינה ואל התפילה׳ שמע על החזן גבריאל אלפרוביץ (יש לציין שעל פי מה שהבנתי הוריו לא היו מחסידי חב״ד) או יוכל להעלות עוד יצירות מתפילת טל שאולי מהם יבוא הפיתרון.

חג שמח, צבי

_________________

מועדים לשמחה, ושלום לך חבר הפורום הנכבד ׳גוי גמור׳׳
שמשום מה קצת כבדות עיניי מלראות את השם הזה, אך בוודאי אלו ראשי תיבות של מדרש כלשהוא.
ראשית כל אתקן כמה משפטים שכתבתי ששיבשו ופגמו מעט בהבנת המקרה.
החזן/בעל התפילה גבריאל אלפרוביץ כשזכיתי לשמוע את תפילתו בצעירותי הנ״ל היה כבן שמונים שנה, ולכן קולו היה קרוב ל׳קטסטרופלי׳
כפי שהבנתי ממנו, בצעירותו היה לו קול באריטון חזק ויפה וכששאלתי אותו לדוגמא של חזן שקולותיהם הזכירו זה את זה, הוא ענה לי : לייבלה וולדמאן.
כך שככל הנראה ועל פי עדותו (הוא בחזקת כשר) בצעירותו קולו היה יפה וחזק ו׳המשכילים׳ רצו לשמוע אותו כחזן בבית תפילתם, אלא שהגיל עושה את שלו וכשאני שמעתי אותו כבר קולו הזדקן לבלתי הכר.
אני מקווה שעכשיו ענין זה ברור לחלוטין ללא עוררין.

עכשיו אעבור לענין השני שלא הוברר לך כדי צרכו :
לא כתבתי שתפילת טל של גדול החזנים יוסלה רוזנבלט אינה נוסח, אלא שיצירה זו המבנה שלה יותר לקונצרט ופחות לתפילה, ובטוחני שיוסלה רוזנבלט עצמו היה משנה אותה בתפילתו ומבצע יותר תפילתי,
ותסכים איתי שיצירה שבנויה לדואט וחזן מבצע אותה לבד היא מאבדת מהטעם הטוב של היצירה כשהקהל מכיר אותה בשלמותה, ולדעתי זה די פטתי כשאדם אחד שר את הדואט.
מה שאין כן גלנץ שלדעתי מדובר ביצירה שבנויה לתפילות ואם איני טועה יצירה זו הולחנה עוד בטרם הגיע לתל-אביב.
אני מקווה שדעתי ומקרה מעניין זה מובנים על בורים.
המשך חג שמח, צבי

_________________

   קשה להאמין שמישהו יכיר את ה"חזן" הזה בעל קול הקטסטרופלי שמשום מה, אצל ה"משכילים" אוהבים קולות כאלה...אך בטוחני שהנוסח שלו היה מלא חן מסיבה פשוטה אחת. הוא התחנך בדור אחר בו ידע כל אחד נוסח.

  וזה מביא אותי לקבעיתך בקשר לקטעים. לומר שרוזנבלט רחוק יותר מהנוסח זו טעות והבעת דעה ללא כיסוי. הנוסח של יוסלה לתפילת טל הוא נוסח ממש. נכון יש עוד סגנונות. גלאנץ הוא לא אחד מהם. גלאנץ כתב בכוונה תחילה עם שינוי מהותי בבסיס הנוסח למילה "טל", שינוי שלטענתו מתבקש מתוך הנוסח. הכל טוב ויפה, אבל לומר שזה עיקר הנוסח, ורוזנבלט נהיה ה"משנה מהנוסח" זהו בבחינת "איפכא מסתברא". זה שהוא מבצע את זה בדואט לא משנה- בתפילה אתה יכול לקצר ולא לחזור פעמיים על אותם קטעים.