בקשת עזרה-ענייני בית הכנסת
לאחר ברכת 'קיץ בריא ופורה'
שאלו לחכמים:
חוקרים רבים* (מקורות לקמן) טוענים כי עד למאה השלישית לא היה מקום קבוע בבית הכנסת לספר התורה ששכן בתיבה ניידת בה השתמשו בעת הקריאה. בתקופת התלמוד החל מהמאה השלישית וביתר שאת מן המאה הרביעית נבנה בבתי הכנסת בכל רחבי הארץ והתפוצות מתקן קבוע לספר התורה
לעומת זאת: שמעתי "סברא" שהדבר נבע מהיותם של בתי הכנסת מחוץ לעיר כמובא בגמ' במקומות רבים.
מהי דעת חכמי הפורום בנדון?
ואדאתינן להכי
האם המקור להנחת ס"ת פסולים בארון הקודש הוא "לוחות ושברי לוחות מונחים בארון"?
תודה מראש
*מקורות למחקרים בנדון וכנ"ל:
ישראל לוין. בית הכנסת בתקופת בית שני. עמ' 23 מתוך: בתי כנסת עתיקים. יד יצחק בן צבי. ירושלים תשמ"ח.
יצחק חמיטובסקי. מתיבה לארון - התמורה באופיו של ארון הקודש בתקופת המשנה והתלמוד. עמ' צט-קכט'. מתוך:כנישתא 3.אוניברסיטת בר-אילן.תשס"ז
|
