אחת ממצות העשה היא האמונה ביחודו של ה' כפי שכותב החינוך,
ספר החינוך מצוה תיז
מדיני המצוה, מה שאמרו זכרונם לברכה שחייב כל אחד מישראל ליהרג על מצות יחוד, לפי שכל שאינו מודה ביחודו ברוך הוא כאילו כופר בעיקר
והנה רוב המתפללים נוסח ספרד- המבוסס על הסוד- אומר
לשם יחוד קב"ה ושכינתה- ליחד שם י'ה בו'ה , וגו'
מה פרוש האמירה הזו לאדם פשוט- יש הקדוש ברוך הוא ויש השיכנה= 2 בקבלה זה הזכר והנקבה . שהם 2 הם מופרדים ואנחנו בעושנו מצצות עשה מיחדים אותם יחד. בלי זה הם ישארו מופרדים.
תוקן על ידי מנהלי_משנה ב- 15/05/2011 00:46:26
נשלח ב-18/5/2011 00:33
ירמיהו כתוב -בכל מקום אשר תזכיר את שמי אבא אליך וברכתיך. לכאןרה אין בעיה- חוץ מהבעיה ההלכתית שבמקום טמא לא מזכירים את שם ה'. כפי שכתבתי השו"ע כותב שאת הקדיש יש לאמר 4 אמות- מבית הקברות- כנראה מהסיבה שהמקום טמא.
בעיני הפסול הוא אם מתפללים ומבקשים בקשות מהמת.
נשלח ב-18/5/2011 00:09
ב"ה.
האם יש פסול בעיניך בתפילות לקב"ה בקרבת קברי הקרובים הקבורים?
נשלח ב-17/5/2011 23:51
צענע הפורום הזה לא המקום לפסיקת הלכות- ניסחת את זה יפה- הפורום משמש להחלפת ידיעות או דעות. ואי לכך אני רק מביא לידיעתך. בשו"ע יורה דעה שעו כתוב- לאחר הקבורה מרחיקים 4 אמות מבית הקברות ואמרים קדיש- כך גם בקש"ע אין לומר קדיש תוך ארבע אמות של הקברים.
אין כל פסול בעייני לבקר בקברי קרובים- אבל בהחלט אני רואה פסול בתפילות לקבורים.
נשלח ב-17/5/2011 23:33
כלומר ,לפי דבריך,כל אלה שעולים אחת לשנה לקברי קרוביהם שנפטרו כדי לומר קדיש ופרקי תהילים במנין כולם עוברים עברה?
תוקן על ידי צענערענע ב- 17/05/2011 23:34:27
נשלח ב-17/5/2011 19:10
ירמיהו ודאי שהדרש הראשון קרוב יותר לליבי. אבל דרשתי את מה שדרשתי. לאור הירידה הגדולה לקברי צדיקים- ר' נחמן הרבי המשיח- ווצדיקים אחרים. שהחלו לשמש ולהחלף את ארץ ישראל בקדושת גדולה יותר באוקינא פולין רומניה ואמריקה.
צענע דרשתי היתה דרוש ורעיון , ממנה השתמע שיעקב לא רצה שבני ישראל ירדו לקברי אבות. את ההרחבה לע"ז של דרישה אל המתים, את עשית. הפכת את הסיפור של כלב, למקור להתפלל על הקברים. למרות שלפי ההלכה, כפי שכתבתי-אסור להתפלל בבית העלמין ודאי לא להוציא את שם ה' במקום טמא,
נשלח ב-17/5/2011 19:00
שערי הדרוש לא ננעלו אבל אין זאת אומרת שבגלל דרוש שלך אתה יכול לקבוע כללים חדשים בנוגע לשאלה מהי עבודה זרה .
מפני שאחרת על סמך אותו הגיון -מחר יקומו מאה דרשנים כמוך ועל סמך דרשתם הם יחליטו חילול שבת מהו וידרשו מאתנו להתייחס לכך ברצינות.
תוקן על ידי צענערענע ב- 17/05/2011 19:01:44
נשלח ב-17/5/2011 18:59
ב"ה.
ירוחםשמ,
חלילה לי מלרמוס את זכויותיך. אדרבה - יגדיל תורה ויאדיר! (בתנאי, כמובן, שזה למען צדקו...)
אם יורשה לי, אעיר רק כי דרשתך משרתת עקרון אחר - קדושתה וחשיבותה של ארץ ישראל. בכך שקברו לא יהיה במצרים, לא יצאו יהודים מארץ הקודש. אך בעקרון הנידון כאן, אין לדרשתך כל משמעות. מה לי הכא מה לי התם? אדרבה, קל יותר ליהודי ארץ ישראל להגיע לחברון מאשר למצרים! כך שהמקום אותו בוחר יעקב לקבורה אינו מונע את "עבודת האלילים" ( - לשיטתך).
נשלח ב-17/5/2011 18:54
צענע
האם את יודעת כי בבית הקברות אסור להתפלל- לפי מה שכתוב בשולחן ערוך- אסור להגיד קדיש בבית הקברות. אבל את יכולה להגיד שבעל השולחן ערוך לא ידע על הסיפור של כלב.
נשלח ב-17/5/2011 18:50
ירמיהו אכן אני מכיר את המדרש. אבל אין זאת אומרת שאני לא יכול לדרוש מדרש משלי והסבר משלי. מה עוד שראיתי את הרעיון הזה במדרש התימני הגדול. אבדוק הערב אם יהיה לי פנאי. בכל מקרה יש לי את אותן הזכויות לפרש ולדרוש כמו לכל אחד אחר בעבר בהווה ובעתיד. שערי הדרוש לא ננעלו
אתה לקחת את זה למקום שונה: כדי שלא יבואו מארץ ישראל להתפלל על קברו!
וההבדל בין הדרכים ברור. והוא משמעותי.
(ובתוך הדברים עלה במחשבתי שכאן נעוץ ההבדל: מפני המצרים חשש יעקב, כי האדם שבזכותו התברכו יהפוך אצלם לאליל. מפני בניו לא חשש, כי הם יודעים שהתפילה, גם ליד קברו, היא לקב"ה, כפי שאכן עשה כלב)
נשלח ב-17/5/2011 18:11
יונתן
לא הבנתי מה ענין הכוכבים לכאן.
תוקן על ידי צענערענע ב- 17/05/2011 18:53:29
נשלח ב-17/5/2011 18:00
יונתן, איך שלא יהיה לא זכור לי מקור שאומר שעצם ההליכה לקברי צדיקים הוא דרישה אל המתים. (להבדיל מהסתייגות עקרונית מביקור בבתי קברות וכד' שאני בהחלט כן מכיר, אבל זו לא הלכה אלא הנהגה , וכידוע יש גם הנהגות אחרות בענין הזה)
_________________
נשלח ב-17/5/2011 17:48
פי האתון קודם כל לא מוזכר בכלל באגדה הזאת עלייה לקבר, רק שישראל יעברו ליד המקום הזה ורחל "תצא על קברה". שנית, אני לא יודע מאיפה אם הפרט בסיפור שישראל יעברו ליד הקבר הוא ג"כ מדברי חז"ל או מדברי רש"י..
צענע
ואני יודע שאפשר שתחפשו ותמצאו דברי יחידים מחכמי האמת רבותינו ע"ה בתלמוד ובמשנה ובמדרשות, שדבריהם מראים שבעת תולדות של אדם גרמו הכוכבים כך וכך. אל יקשה זה בעיניכם, שאין דרך שנניח הלכה למעשה ונהדר אפירכי ואשינויי. וכן אין ראוי לאדם להניח דברים של דעת שכבר נתאמתו הראיות בהן, וינער כפיו מהן ויתלה בדברי יחיד מן החכמים ע"ה, שאפשר שנתעלם ממנו דבר באותה שעה, או שיש באותם הדברים רמז, או אמרם לפי שעה ומעשה שהיה.
נשלח ב-17/5/2011 17:02
האם אלה שכתבו את האגדה על כלב בן יפונה לא הכירו את הפסוק "אל תדרשו אל המתים"?
מסקנה:צריך להבין מתי זו דרישה אל המתים ומתי לא.
הרי כל פסוק בתורה זקוק לפרשנות ופסוק זה אינו יוצא מן הכלל.
נשלח ב-17/5/2011 16:55
האגדה על רחל מבכה על בניה שאמר יעקב ליוסף כסיבה לקבורתה על אם הדרך היא לא מופיעה בחז״ל אלא איפה?
