| נשלח ב-16/5/2011 23:38 |
|
| |
ספירת העומר - "כדי לטהרנו"; האומנם?
<* style="border-left: #ccc 1px solid; margin: 0px 0.8ex; padding-left: 1ex; padding-right: 1ex; border-right: #ccc 1px solid">כבר שנים שאני רגיל למלמל את ה'יהי רצון' שלאחר הספירה, כמצוות אנשים מלומדה.
עד שפתאום חשבתי על מה שאני אומר.
"אתה ציוויתנו לספור ספירת העומר - כדי לטהרנו מקליפותינו ומטומאותינו".
מה רע ב"לתקוע בשופר - כדי להעלות את ניצוצות הקדושה"
או "להפריש מעשרות מתפוחים - כדי לתקן את החקל תפוחין קדישין"?!
ובמילים אחרות: מה עניין ספירה אצל קליפות?
וכאן מתעוררות להן מספר תמיהות, חלקן מקומיות וחלקן כלליות.
חלקן לא ממש קשור ישירות לנושא שהקפיץ את חמתי, אך זהו המקום לדון בהן.
מהן גדולות וזועקות, מהן קטנות ושוליות:
1. ראשית כל, מה טיבו של 'יהי רצון' זה? מי תקנו? ומנין לו, למחבר הנכבד,
הידע הסודי על הקשר בין ספירת העומר, שכל מטרתה הוא ספירת חמישים יום עד
להקרבת מנחה חדשה לה', לקליפות ניצוצות ושאר מרעין בישין?
2. קליפות וניצוצות אלו, מה מקורן? האם המצאת החסידות הינן, או שמא כבר בספר הזוהר מופיעות הן?
3. ומשנתגלה המקור - אינספור שטויות והבלים משוייכים אחר כבוד לקליפות המדוברות;
שיריים של צדיק - ניצוצות קדושה.
היטלר - קליפה עמלקית.
מקווה - מטהרנו מאותה קליפה נסתרת, שלא לדבר בכלל על שז"ל, וכן הלאה והלאה.
כל חסיד, וגם לא-חסיד, נתקל בוודאי עשרות פעמים באזכורים מסוג זה (לשם ייחוד'ס, יהי רצונ'ס וכו'),
וכאן המקום לברר, מה הן, למען השם, הקליפות המסתוריות הללו???
אז במטותא מכבודכם, אל נא תחייכו לעצמכם ותהמהמו בשפה רפה "נו, העכערע זאכן"...
ונסו להעלות עלי מרשתת תשובות הגיוניות שיתקבלו על דעתי הענייה. *>
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 20:08 |
|
| |
איש יש"כ מה שאני כתבתי "בעשה טוב" כתבת אתה "בסור מרע", היטבת להגדיר את המצב העגום בעצכ"ח א] יום ולילה עוסקים בנושאים אלו, ואין זה סתירה לחוסר הבנה ברמה המינימלית ב] חוזרים דוב ושוב על אותם דברים, ובקיצור אמרים עוסקים בנושאים רצינים בצורה לא רצינית, האם כך מתנהגים "אנשים חושבים"
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 15:08 |
|
| |
גילוי, בשביל לעשות מה שאתה מציע צריך הבנה מסוימת בקבלה, יכולת לסווג ולסדר את האמירות בשמה וכו'. אני מסופק לכמה כאן יש את ההבנה הזו ולו ברמה המינימלית. כך בכל הזדמנות מתנגדי הקבלה חוזרים על אותן מנטרות כלליות , ותומכי הקבלה על אותן תשובות (לעיתים אפולוגטיות ו/או מוטעות) וחוזר חלילה עשרות פענים בוריאציות שונות.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-30/5/2011 14:43 |
|
| |
לכל אנשי העצכ"ח שלום למה לנו האריכות מחדש על כל ענין קבלי בפ"ע, כאילו הנידון על קליפות הספירה, הוא נידון לעצמו, יש לאסוף את כל ההנהגות הקבליות גם יחד, לסווגם למחלקות, לכללים ופרטים לשרשים וענפים וכו'. בקשה קטנה- נא לא להגיב לדברי בצורה לא ענינית
|
|
|
|
| נשלח ב-23/5/2011 13:11 |
|
| |
יתכן
עלי לחשוב הרבה על דבריך. לכן תשובתי תתעכב. איקון ירוק מאד לך.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");>
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 13:44 |
|
| |
יוסקה מותק, חבל שאתה מכניס "רגשי" לענין הזה, ולא עונה לענין, יש כאן שתי אפשרויות או שאתה מתפלל לקב"ה או שאתה מתפלל ל"מי שהסדר הנסיבתי נגרם בעטיו" , או כמובן שאלו שתי הגדרות לאותו דבר. אם אתה מתפלל לקב"ה ו/או קורא לו "מי שהסדר הנסיבתי בלה בלה בלה" (או כל הגדרה אחרת) הרי שאינך נגוע בע"ז, ואני צדקתי שאנחנו כן מתייחסים אל הקב"ה עצמו . אם אתה מתפלל אל הבלה בלה בלה דלעיל הרי שאכן יש ביננו מחלוקת מהותית מאוד, בה אתה נגוע בע"ז לתפיסתי שמבוססת על דברי חכמים ובפרט על תפיסת הרמב"ם . ושום הוספת מילים מתפתלות ומשחקי אגו לא תשנה את זה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 13:37 |
|
| |
הוא אשר אמרתי, שאתה ביהירותך תמשיך להישאר בשלך.
'דיקדוקי העניות' האלה לפי הרמב"ם, הם בדיוק מה שמפריד בין מי שנגוע לבין מי שאינו נגוע
משאיר לך את זכות המילה האחרונה....
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 13:15 |
|
| |
יוסקה, "מי שבעטיו בלה בלה בלה", זה בדיוק אליו עצמו. ואם אתה טוען שזה לא הוא עצמו אלא משהו זולתו, הרי שלפי הרמב"ם אתה נגוע בסוג של עבודה זרה. וכפיש כתבתי מההתחלה.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 13:07 |
|
| |
אישציפור, אז סגרנו שבתפילה אין התייחסות אליו עצמו כפי שכתבת - אלא אל מי שהסדר הסיבתי נגרם בעטיו
אבל מן הסתם תמשיך לטעון שאלה דיקדוקי עניות חסרי טעם..
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 13:01 |
|
| |
ייתכן,
1) מה לדעתך היתה כוונתם של חז"ל הרבה לפני הרמב"ם כשאמרו "כל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" או "כל הכופר בעבודת כוכבים כמודה בכל התורה כולה" ? האם זה כל כך מופרך לפרשן שכל התורה עוסקת בהרחקת האדם מעבודה זרה ? 2) האם בעקבות הדברים, האין זה לגיטימי ( ולא באופן מלאכותי או מאולץ, כדברייך) מבחינת הרמב"ם לפרשן במו"נ ש"הכוונה הראשונה מן התורה היא להסיר עבודה זרה "
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 12:39 |
|
| |
יוסקה, יפה אמרת. והאם בזה שאני התייחסתי אליו כאל בעל גילויים שונים, אמרתי משהו על טיב איכויותיו או על מהותו ?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 12:26 |
|
| |
הרב מיימוני, כתבת צריך לחשוב. אולי יוסיפו אחרים משלהם. אולי תוסיף אתה? מותר גם לענות, לא רק לשאול. יש כאן שתי הנחות סמויות. א. לשאלה יש תשובה. ב. יש מי שרק שואל. אז אם הכוונה אליי, בחיפוש מהיר ניתן לגלות תשובות שונות שכתבתי גם על דברים שאינני מסכים עם המכלול שלהם. שאלה נקודתית שאני סבור שיש לה תשובה טובה (להבדיל מתירוץ) אני גם טורח להעלותה על הכתב. יש בהחלט שאלות שאין עליהם תשובה. חלקן ניתן להשאיר בצריך עיון כיוון שהאלטרנטיבה אינה טובה יותר וחלקן יש בהן כדי לחשוב מחדש על ההנחה עליה השאלה מוסבת. ולשאלה דנן. אני יכול לחלק את שאלתי לשניים. א. כלפי קדמונים (הרמב"ם ועוד) שקידשו מלחמה על ההגשמה והשיתוף וכלפי אנשים כאן בפורום העוסקים בשאלה האם אין בקבלה משום מינות. בתורה אנו רק רואים תעמולה (לא במובן שלילי) בעד תפיסת אל מסוים ושלילת כל האלים האחרים. ברור לחלוטין כי בשלב כינון דת יש לשלול כל אופציה אחרת. בעצם, מדובר בשלילה "פוליטית" של כל דת אחרת. על הרמב"ם וסייעתו הייתי אומר שכיוון שהוא יצא מתוך הנחה כי הפילוסופיה קודמת רעיונית לקנון היהודי והוא הקדיש את מיטב מרצו למנוע סתירה פילוסופית לתורה, לכן הוא קידש מלחמת חורמה על כל תפיסה דתית שאינה תואמת את הרעיונות הפילוסופים שהוא קיבל למוחלטים. מאותה סיבה הוא אף ניסה (באופן מלאכותי ומאולץ לטעמי) לפרשן את כל התורה כעוסקת בהרחקת האדם מעבודה זרה, היינו מאמונות שאינן עולות בקנה אחד עם התפיסה הפילוסופית שלו. אילולי שהוא חיבר גם את "משנה תורה" (ואולי למרות זאת) ניתן היה לומר כי הרמב"ם בעצם מודיע על ביטולה של הדת. כדי להמתיק את הגלולה הוא נותן לכל המצוות טעמים הגיוניים ומסתברים, אך מוציא לגמרי את העוקץ העיקרי של הדת. קבלתה כאקסיומה מחייבת מחמת עצמה. עליך, הרב מיימוני, אני באמת מקשה. מדוע אתה רואה בקבלה וכו' משהו כל כך נורא ושלילי. "מינות" על כל המשתמע. ממך אני מצפה להסבר ואין טעם שאני אנסה לתרץ בכוחות עצמי. במידה מסוימת, ההסבר שנתתי על הרמב"ם נותן מענה גם על העצכחיים. פשוט הקבלה מעמידה להם מראה לא נוחה מול העיניים. לא מספיק לומר שזה פשוט לא נכון. אז צועקים. זהירות! מינות!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 12:24 |
|
| |
איפה מצאת בדבריי התייחסות אליו עצמו - האם בזה שהתייחסת אליו כעל זה שבעטיו נגרם הסדר הסיבתי התייחסת אליו עצמו ? אמרת משהו על טיב איכויותיו על מהותו ?
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 12:01 |
|
| |
יפה, כלומר אתה כן מתייחס אליו עצמו ולא רק אל פעולותיו (ואדרבה בהקשרים מסוימים אסור להתייחס אל פעולותיו) וכפי שמראש כתבתי. מ.ש.ל.
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 11:32 |
|
| |
רק אל הקב"ה פירושו שאתה מתפלל לזה שבעטיו נגרם הסדר הסיבתי = תוארי פעולותיו, שהם הסימן היחיד שיש ממנו -
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-22/5/2011 09:57 |
|
| |
יוסקה, אדרבה אולי תסביר לי אתה למה הרמב"ם מתכוין כאשר הוא מחייב שחובה להתפלל רק אל הקב"ה ומי שמתפלל אל דבר זולתו נגוע בע"ז ?
_________________
|
|
|
|
|