מראה חיצוני לפני ואחרי חתונה אצל בחורות

אני אמשיך את דבריה של חכמה

זה לא חכמה לדון בנות כשהן נמצאות במסגרת חינוכית, רק כשהן עוזבות אותה ניתן לראות את הפנים האמתיות של אותה בחורה אם זה לטוב או לרע!

לדעתי, הבנות במרכז מתלבשות פי אלף יותר גרוע מהבנות האמריקאיות.

אבל אין ילדה קטנה בתת מודע ששואלת אותך בקול קטן וצייצני: "אבל אם לה מותר, למה לי לא? היא הרי
צריכה להחמיר הרבה יותר ממני..."?


(מצחיק שאצל הבחורים כשהם קטנים הם מתלבשים איך שרוצים וכשמתחילים להתבגר הם עוטים
על עצמם את התלבושת החרדית להידמות ל-"אבא" שלהם ולא יעזבו את התלבושת הזאת עד סוף
חייהם (אברכים לפחות) ואילו אצל בנות זה בדיוק הפוך...)

תוקן על ידי אדם_ה1 ב- 27/05/2011 18:39:39

מזדקן, בדיוק כמו שאתה כותב, כתב מרן הגאון רבי שלום משאש, רבה של ירושלים, וכן הבאתי באשכול סמוך, מתוך שו"ת "אוסרי לגפן" חלק ט' עמ' קע"ה, להגאון המקובל רבי יהודה שיינפלד שליט"א:

"אי אפשר לאסור להתנאות ברה"ר, דכך טבע האשה מבריאת העולם (עכ"פ מאז שאכלה מעץ הדעת), ובזמן חז"ל יצאו בתכשיטין לרה"ר בימות החול, ורק בשבת אסרו שמא תשלוף להראות לחברתה, ומבואר שהתכשיטין היו להתנאות לפני חברותיה ולא רק בפני בעלה, ומפורש בחז"ל שמשמחים אותה ברגל בבגדי צבעונין, ועיין כתובות (סה.) רש"י ד"ה לך ולחברך ולחברורך, "שלא אתבזה על הבריות", הרי שכך דרך האשה מאז ומתמיד, צא ובדוק אצל הנשים הצנועות ביותר, שלובשות בגדים נאים יותר מבעליהן שלובשים חליפה שחורה פשוטה".

"ונשאר לדון רק בדין לפני עיוור, דמשום ירידת הדורות וריבוי הבעלי תשובה, טוענים רבים שהפאה גורמת להם הרהורים וההולכות בפאה מכשילות אותם. אבל באמת הניסיון מוכיח שהיום אדרבה, פנויות גורמות להם הרהורים יותר מאשר נשואות, מפני שנכנסים לדמיון אולי תסכים להינשא להם, וממילא אם נבוא לאסור משום לפני עיוור, נצטרך לאסור גם על פנויות לצאת לרה"ר, אפי' בצמות, ובפרט כמה נערות יחד שא"א להעלים עין מהן, וזו גזירה שא"א לעמוד בה".

כל הענין של "פאה מכוערת לרחוב" נובע מעיוות מוחלט של מושגי הצניעות, ואין שום ענין לאשה להתכער ברחוב, כמו שניתן לראות בדברי הפוסקים שהבאתי כאן.

והצניעות היחידה היא להסתובב בחוץ כמה שפחות, ולא לעבוד עם גברים באורח קבע, וכדומה.

וכמובן שאין לאשה ללבוש חצאית מעל הברך או בגדים צמודים מאוד, או פאה ארוכה מאוד באורך מוגזם שמושך תשומת לב. אולם לבוא ולומר שאשה צריכה לצאת החוצה מכוערת, אפשר אולי לומר זאת ב"דרך מוסר", אולם ההלכה לא מחייבת זאת, ובדורנו, "חומרות" שכאלה מביאות בנקל לידי קולות, ולדוגמא - כשהבעל מסתכל על נשים אחרות ולא על אשתו ה"מחמירה" ונראית כמו סמרטוט.

ומכאן לטעות שנכתבה כאן ע"י שיר: "ההגיון נותן שבחורה צריכה להתגנדר לפני החתונה (שבחורים יחזרו אחריה) ולהתלבש בפשטנות אחרי החתונה שהיא כבר אשת איש". אין זה נכון כלל. כי בחורה לפני החתונה, במשך עשרים שנות חייה (בממוצע), אינה צריכה כלל להתקשט ולהתגנדר, אלא כשהיא יוצאת לפגישות וכו', וזה רק בתקופה קצרה מאוד בחייה. כי למי היא צריכה להתקשט?

אולם אשת איש, בוודאי צריכה להתקשט לבעלה, גם כשהם יוצאים יחד לרחובה של עיר, וכמו שהבאתי מדברי הפוסקים בקישור הנ"ל. כי כשהיא תהיה מכוערת, בעלה יסתכל על נשים אחרות.

אני לא אקנה פאה מכוערת לרחוב כי זה גם לא צנוע!

אם בעלי ירצה- אז ברור שזה מה שאני אעשה,
הוא יוכל לקבל בבית כל מה שהוא ירצה.
בעז"ה.
וברחוב הוא יקבל אישה עם מראה מכובד ומכבד אבל לא מנקר עיניים.

בבית שתעשה מה שבראש שלה, או בראש שלו יותר נכון.
ברחוב אישה צריכה להיות צנועה ומכובדת.
לא סותר מראה מטופח ונקי ועדכני.


לצערנו לא רק האמריקאיות .. :(

_________________

בכדי לתת צ'אנס לאושר, חייבים להמשיך לחיות.

ואם האברך גר בלוס אנג'לס, אז היא צריכה להתלבש בג'ינס כדי שהוא לא יפזול לכיוון הגויות?

(בכלל האופנה המודרנית חדרה מאוד בציבור הבנות האמריקאיות בארץ.. כאילו חוץ ממכנסים כבר יש הכל..)

מה קשור, למה צריך לתת לו את זה ברחוב ולא בבית?

_________________

בכדי לתת צ'אנס לאושר, חייבים להמשיך לחיות.