פשוטה של משנה, הוצאה בשבת מרשות היחיד לרשות הרבים, דאוריתא, וחייבים על שגגתה חטאת ועל זדונה כרת.
פשיטא? לא לפי ריה"ל!
(נ) אמר הכוזרי: אם הדבר כן מודה אני כי הרבני ההולך בשני הדרכים האלה יתרון לו על הקראי בנגלה ובנסתר מלבד זאת בטוח לבו בתורתו מדעתו כי נמסרת היא מדור לדור על ידי חכמים נאמנים אשר חכמתם באה להם מאת האלוה ית' הקראי לעמת זה תגיע השתדלותו אל אשר תגיע אינו בטוח בתורתו מדעתו כי השתדלותו אינה כי אם דבר שבסברה ובהתחכמות ואין לבו בטוח כי המעשה אשר הוא עושה רצוי בעיני האלוה ואף גם זאת יודע הוא כי יש באמות העולם אנשים רבים המשתדלים בדתם הם הרבה יותר ממנו אולם עלי לשאלך עוד בדבר הערוב אשר בו הקלה במצות השבת איככה מתירים את אסר האלוה ית' על ידי תחבולה נקלה ופחותה כזאת:
(נא) אמר החבר: חס ושלום כי יסכימו המון החסידים והחכמים על התרת קשר מקשרי תורת האלוה ית' הלא הם הם אשר חזקו את הקשרים האלה באמרם ועשו סיג לתורה ואסור זה של הוצאה והכנסה מרשות היחיד לרשות הרבים ומרשות הרבים לרשות היחיד הוא אחד הסיגים שעשו הם כי התורה לא אסרה אסור זה אולם אחרי עשותם את הסיג הזה עשו בו דרך להקלה ראשית למען לא יחשב האסור שאסרו הם מתוך השתדלותם לחזק את המצוה כעומד במדרגה אחת עם אסור התורה ושנית למען הקל מעט על העם בהלוך ובטלטול אך כדי שיגיעו בני אדם לקלה זו ברשות הטילו עליהם את מעשה הערוב לשם הבחנה בין המעשה המתר לגמרי לבין הסיג ולבין עצם האסור:
והשאלות: 1. מה מקורו של ריה"ל נגד משנה וגמרא מפורשות? 2. ריה"ל לא שמע על "הערמה"? מה עם מכירת חמץ? פרוזבול וכו'??
נשלח ב-16/7/2011 21:45
כושןרשעתיים
נשלח ב-15/7/2011 16:43
בנושא המצורע, חזרתי וקראתי בתרגום אבן שמואל, ואכן הדברים אינם כפי שזכרתי. אינני זוכר כעת באיזה תרגום קראתי בזמנו, אך הגיוני שהמקור דומה לדברי אבן שמואל, ושם אין קושיה.
לגבי כבשן האש, אינני מוצא את זה עכשיו, ואשתדל להבא למצוא מקור עוד לפני שאני מציין דבר-מה פרובוקטיבי כזה.
נשלח ב-2/6/2011 12:24
לרשעתיים, לדעתי פשוט לא הבנת את דברי ספר הכוזרי לאשורם בעניין המצורע (בנוגע לדניאל איני זוכר כעת אם והיכן כתוב בכוזרי דבר כזה). חבל שאינך נותן קרדיט לאדם גדול זה, שהיה איש האשכולות ממש, ולא הניח מקצוע בתורה שלא עסק בו, ובוודאי שלא טעה בדבר משנה שהכל יודעים אותה.
נשלח ב-2/6/2011 07:42
כושן התואיל להפנותינו למראי מקומות בכוזרי?
נשלח ב-2/6/2011 01:42
יש מספר טעויות בולטות בספר הכוזרי. כתוב שדניאל היה בכבשן האש. כתוב שיש דין מצורע כאן ועכשיו (ומשתמע שהכהן לא צריך להכריז על טומאה למרות דין המשנה... מישהו מעלה על דעתו שכהנים הכריזו על טומאת צרעת בספרד של ימי הביניים?).
ריה"ל לא היה גדול בהלכה, ואין שום סיבה או צורך להאמין שהיה כזה.
נשלח ב-1/6/2011 21:03
אלי, על לא דבר. לבקשתך, תרגם הרב שילת: ...ומכלל הסייגות אשר סיגו, שאסרו ההוצאה וההכנסה מרשות יחיד לרשות יחיד* מה שלא אסרה זה התורה...
ובהערה: * כך כי"פ2. בכי"א כתוב: 'רבים יחיד' ויש שתי נקודות מעל 'רבים' כסימן למחיקה. ער' על פי קטע גניזה: רבים ולהיפך. ת' (מ'לרשות'): לחצר ובהיפך. אם ת' גרס כגירסת קטע-הגניזה, הרי שפירש מדעתו שב'רשות רבים' הכוונה כאן לחצר, שהיא רשות לרבים השוכנים בה. אך ייתכן שגרס כמו שהיה כתוב בכי"א, 'לרשות רבים יחיד', ואז ברור שהכוונה לחצר, או שגרס כבפנים והבין ש'רשות יחיד' זו חצר חצר היא [והיה יכול להבין גם שהכוונה להוצאה מבית לבית שלא דרך רה"ר, או להוצאה לכרמלית, שאף היא נקראת לפעמים 'רשות היחיד' (שבת ו:)]. וק' הדפיס במהדורתו בעקבות ער' 'לרשות הרבים', וצוח על כך בהערה שהדברים אינם מובנים, שהרי איסור סקילה הוא, ולא שת ליבו להערת ער' המביאה את הנוסח 'יחיד'.
ראשי התבות שבהערה: כי"פ2 - כת"י סט.פטרבורג EVR.ARAB I 3088 (קטע-גניזה של המקור הערבי) כי"א- כת"י אוקספורד 1228 (כתב היד השלם של המקור הערבי) ער'- המקור הערבי במהד' בנעט ובן שמאי ת'- תרגום יהודה אבן תיבון לפי כ"י מינכן 264 ק'- תרגום הרב קפאח
נשלח ב-1/6/2011 19:33
ליאור, תודה רבה!
אם יעלה בידך, אנא העתק לטובתינו את ההערה המדוברת.
נשלח ב-1/6/2011 18:42
בנוגע לשאלה על דברי הכוזרי מאמר שלישי גרסת כת"י סט.פטרבורג EVR.ARAB I 3088 ׁ(המקור הערבי): שאסרו ההוצאה וההכנסה מרשות היחיד לרשות היחיד. גרסת כת"י אוקספורד 1228 (כת"י של הספר בערבית): רבים יחיד. ויש סימן מחיקה על המילה "רבים". ועיינו עוד בהערתו של הרב יצחק שילת במאמר ג' בכוזרי שהוציא בתרגומו (הערה 42).
נשלח ב-1/6/2011 14:43
חברה, תתרכזו בשאלה. האם הכוזרי לא מביע דעה ההפוכה לכל האורתודוקסיה המסורתית?
נשלח ב-1/6/2011 14:43
שלמה היה אכן איש אשכולות.
הספיק להיות מלך בגיל 12 (לפי חז"ל [מגילה י"א.:] מלך על אימפריה עולמית. יתירה מכך, הוא הצליח למלוך על ישויות מטאפוריות כמו שדים ורוחות), לכתוב ספרי משלים מזרחיים, לתקן תקנות פרושיות כמו נטילת ידיים ועירוב וקווי מהדרין ולהעביר אותן מדור לדור בחשאי עד שבסוף מישהו החליט להפיץ את זה ל'עמך', לבנות מקדשים ומזבחות למולך ולכמוש, וכל זאת כשהוא מחזיק 1000 נשים!!!
_________________
נשלח ב-1/6/2011 14:20
שלמה תיקן עירוב תחומין- הוא למד שלא יצא החייט במחטו- כלומר המחט היא משא- אמר- אם המחט משא- אז החוט מחיצה.
נשלח ב-1/6/2011 13:58
שוב אתם קוראים לילד שיבוא לצעוק את הצעקה הרלבנטית
ברור שבימי ירמיהו (תסלחו לי שלא אדבר על ימי משה כי אני לא בטוח שהיה כזה והיו כאלו) היו סוקלים את מי שהעביר משא מעל לעשרה טפחים :) (ולא היו עושים זאת משתי קומות או משהו כזה אלא כמו שמתואר ב Life of Brian ובסקילתה של סוראיה M) וברור שלעומת זאת לא היו סוקלים חייט שיצא במחטו כך שהקיבוע של התקנות יצר, מלבד ההחמרות האדירות, גם כמה נישות מותרות חדשות שלא היו מותרות קודם. למשל מסחר ממש כאשר לא מתקיימים התנאים האוסרים או העברת משא מעל לעשרה טפחים או שניים שעשאוה.
_________________
נשלח ב-1/6/2011 12:40
תלמיד
נשלח ב-1/6/2011 12:18
"ועדיין קיימת שאלה יסודית, אילו היו לנו רק דיני דאורייתא, כיצד היתה נראית השבת שלנו?"
היית כה רגיל איליה ותמה איך נראית שבת סיוטית המלאה "דרבננים"
נשלח ב-1/6/2011 12:15
כנראה כל הדברים האלה היו אסורים ג"כ, אבל מה שאפשר לקטלג בתור "מלאכה" מענישים ומה שלא ג"כ אסור אבל א"א להעניש (אבל בכל זאת זה אסור, כמו שהרמב"ן שהזכרת כמדומני שאומר שעובר על עשה..)
השאלה העיקרית שנשארת היא בדין ההוצאה, איזה מין "מלאכה" זה...
