| נשלח ב-1/6/2011 21:58 |
 |
| |
עם שידוך או בלי
עקב כמה הודעות בפורום, אני רוצה לפתוח פה דיון על שאלה בסיסית, והיא: האם יש להכיר בשידוך או בלי? לפני שאני דן בשאלה עצמה אני רוצה להסביר למה יש להכיר בכלל. התשובה על פניה נראית פשוטה ביותר, למה מכירים? בכדי להתחתן! אבל חשוב להגדיר מה זה חתונה. אז לתועלת הדיון נגדיר את המונחים "חתונה" "שידוך" ו"בלי", ועל בסיס הגדרה זו נחזור לדון האם יש להכיר בשידוך או בלי.
חתונה (או נישואין) היא, בחור ובחורה שיש ביניהם קשר רגשי שעובדים ביחד בכדי להשיג מטרה החשובה לשניהם. זו היא הגדרה יהודית מסורתית. בציבור החילוני לא מייחסים חשיבות כל כך למטרות משותפות, מספיק שיש קשר רגשי, וזה כבר סיבה להתחתן. וזה בדיוק הסיבה למה כל כך הרבה זוגות חילוניים מתגרשים.
"שידוך" הכוונה, שההורים (בדרך כלל) מבררים על שני הצדדים, ואם נראה להם התאמה ביניהם מבחינת השקפה מנטליות וכדומה, מפגישים ביניהם. אם נראה לבחור ולבחורה שיש פה בסיס טוב לנישואין, ובדרך כלל דבר זה מתבטא באיזו שהיא משיכה בסיסית, הרי שאחרי בערך חמש פגישות יתארסו.
להכיר "בלי" שידוך הכוונה, שהבחור והבחורה מכירים אחד את השני במסגרת אינפורמלית, ולאחר שמכירים בצורה טובה, בודקים בינם לבין עצמם אם יש מצב לצאת בצורה רצינית, ואחרי היכירות ארוכה יחסית מתארסים.
(לא נדון פה בכלל בבנים ובנות שמכירים לא לשם נישואין אלא לשם להנות.)
בחזרה לשאלה המקורית, האם יש להכיר בשידוך או בלי? אני חושב שנכון יהיה לסדר את המעלות והחסרונות שבכל צד, מה שיאפשר בע"ה דיון פורה בנידון.
יתרונות של שידוך
א. כך הכירו אבותינו ואבות אבותינו במשך דורות, והשיטה הזאת עבדה בצורה יעילה יחסית. אמנם, היום יש יותר גירושין בציבור החרדי, אבל עדיין מדובר על מספרים נמוכים לעומת כלל האוכלוסיה, אולי, בהשערה גסה, 7%-8%.
ב. הרבה פעמים כשאנשים נפגשים סתם, הם לא מפגינים את הפנים האמיתיים שלהם אלא מציגים דמות שתחמיא להם, מכיון שבשידוך מבררים, הרי שאפשר להתרחק מאנשים לא סימפטיים.
ג. כל התהליך מאז הפגישה הראשונה עד לאירוסין או עד שזה יורד מהפרק אינו אורך הרבה זמן. דבר זה מאפשר לעבור הלאה ללא משקעים קשים מדי.
חסרונות של שידוך
א. מכיון שהבחור והבחורה לא נפגשים הרבה, אין להם את האפשרות לבדוק אם הם באמת מתאימים.
ב. לפעמים אפילו אחרי בירורים רבים, עדיין אי אפשר לדעת את האמת.
ג. גם אם מתאימים וגם אם מדובר בשני אנשים טובים, עדיין יכול להיות מצב שחסר לבני הזוג קשר נפשי עמוק. אם שניהם לא מודעים לחסך הזה, מה טוב ומה נעים, אבל כשאחד מבני הזוג זקוק לקשר עמוק, והשני לא מודע בכלל על קיומו של קשר מסוג זה, דבר זה יכול לגרום לסבל שקשה לתאר.
ד. בגלל שהשידוך מתבסס בעיקרו על מה שאנשים אומרים, התפתחה לה מערכת שלימה של סטיגמות, שמקשה מאד על מציאות זיווג למי שאינו נמצא במרכז הקונצנזוס.
ה. בגלל שהשידוך מתבסס בעיקרו על בירורים, הרבה פעמים הבירורים נסובים מסביב לדברים שוליים, כגון כסף, מעמד, יחוס, וכדומה, במקום לברר את הדברים החשובים באמת, כגון מידות, יראת שמים וכדומה.
ו. אין אפשרות לבחור או לבחורה להציג את עצמם, ומספיק שהבחור או הבחורה עוברים את הגיל האידיאלי שזה יקשה עליהם מאד למצוא זיווג מתאים.
יתרונות בלהכיר לבד
א. ישנה אפשרות להכיר את הבן זוג בצורה עמוקה. אי אפשר להמעיט ביתרון זה. אין להשוות חיי נישואין המבוססים על קשר נפשי עמוק, לחיי נישואין החסרים מרכיב זה - טובים ככל שיהיו.
ב. ישנה אפשרות לבחור והבחורה להציג את עצמם כפי מה שהם ועל ידי זה לשפר במידה ניכרת את הסכוי שלהם למצוא בן זוג ברמה שלהם.
ג. בשידוכים יכול להיווצר מצב שיעברו חדשים רבים או שנים מבלי שום סכוי למפגש משמעותי עם בן זוג פוטנציאלי. דבר זה יכול לגרום לדכאון או למרירות. כשמכירים לבד, תמיד יש אפשרות להכיר. אפילו אם שום דבר לא יוצא מהיכירות זו, עדיין הבן אדם ירגיש שיש לו סיכויים וישאר אופטימי.
ד. מכיון שמדובר בבחור ובחורה שכבר מכירים, השיחה ביניהם תהיה פתוחה יותר, ויתאפשר להם לברר יותר לעומק ויותר במדיוק עמדת הצד השני בכל מה שקשור לשאיפות ולציפיות.
חסרונות בלהכיר לבד
א. מכיון שמדובר בהיכירות עמוקה, הסיכויים שהדברים יצאו מכלל שליטה הם גדולים ביותר. אני מתכוין לחוסר בשמירת הלכות צניעות כדרוש.
ב. לפעמים הקשר הרגשי מסנוור ומתעלמים לגמרי מהשאלה של התאמה על בסיס ציפיות ומטרות.
ג. בדרך כלל קשר מסוג זה אורך המון זמן, מדובר על חדשים אם לא שנים, ואם הוא לא מצליח תהיה הסיבה ככל שתהיה הוא מותיר אחריו המון סבל.
ד. הורים שלא מסכימים לגישה הזו, או לא מסכימים לבחירה של ילדיהם, יכולים להקשות מאד על הילדים שלהם. ההורים יעשו את זה ממקום של הגנה על ילדיהם, אבל פעמים רבים הגנה זו גורמת לכאב בל יתואר.
ה. גם כאן אין בטחון שהבחור או הבחורה לא מעמידים פנים, דבר שאפשר היה לבדוק כשמבררים. אמנם, על חסרון זה אפשר להתגבר על ידי זה שאפילו אם מכירים בצורה עצמאית, עדיין לא מוותרים על שלב הבירורים.
ועכשיו אני מפנה את הזירה לחברים היקרים. האם צדקתי במה שאמרתי? האם יש עוד נקודות שיש להוסיף לרשימה הנ"ל? והשאלה הכי חשובה, מהי הבחירה הנכונה לאדם שבאמת רוצה להתחתן, באיזו גישה יבחר להכיר בשידוך או בלי?
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/9/2011 01:25 |
|
| |
אומר זאת כך-
בנורמל- הייתי מעדיפה שידוך רגיל.
אבל בגל הרקע שלי והעובדה שאין לי משפחה חרדית תומכת- אני משאירה גם את האופציה להיכרות לא בשידוך.
למרות שבדר"כ זה לא ממש אפשרי כי בחור שיתחיל איתי סתם ככה ברחוב סתם ידחה אותי.
זה אף פעם לא נראה טוב.
בקיצור- אין מוצא.
רק להתפלל שזה יבוא- מתישהו...
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 20:43 |
|
| |
זכרנו, רק שזה בא מנקודות ראייה אחרות..
|
|
|
|
| נשלח ב-21/9/2011 20:04 |
|
| |
אז כן היה אשכול כזה....
(מעניין שאלה שהגיבו בו, לא זכרו את קיומו...)
|
|
|
|
| נשלח ב-5/6/2011 02:11 |
|
| |
אינסופית, את טוענת שהציבור הד"ל שכן מכיר לבד, לא כל כך מצליח למצוא זיווג כמו בציבור החרדי. אני לא מסכים עם ההוכחה שלך. החברה שאנו מכנים בשם הד"ל מקיפה קשת רחבה מאד של אנשים. חלק ניכר מהציבור הד"ל לא ממש מחפש להתחתן מיד. כמובן, אם יגיע נסיך חלומותיהם אז כן, יתחתנו, אבל קודם צריך פרנסה, קריירה, הגשמה עצמית, וכדומה. אי אפשר אם כן לקחת את הניסיון של הציבור הד"ל ולהחל אותו על אותם חרדים שבאמת מחפשים להתחתן.
אני מסכים איתך שחלק ניכר מהציבור החרדי חי באושר נפלא עם בת זוגם. נדמה לי לאחרונה יצא איזה שהוא סקר שגילה שמכלל האוכלוסיה הציבור החרדי יש לו הכי הרבה שלום בית. אני לא המלצתי להכיר לבד כמו שלא המלצתי להכיר עם שידוך, אני רק הצבעתי שיש יתרונות בלהכיר לבד, והבחור הבוחר יבחר.
שאלת מנין לי שאין להשוות חיי נישואין המבוססים על קשר עמוק לחיי נישואין החסרים מרכיב זה. התשובה שלי היא ממה שאני רואה אצל חברים ומשפחה. אני רואה זוגות נשואים עם שלום בית והכל, אבל הניצוץ חסר. הבעל והאשה חיים בשותפות עם הרמוניה שלימה אבל לא יותר מזה. לעומת זאת יש זוגות שאתה נמצא בקרבתם אתה מרגיש משהו נפלא, הכימיה שיש ביניהם משרה רוח טובה מאד על כל הסובבים, ונוסכת חוט של חן וחסד על הזוג עצמם. אני בכל מקרה רוצה אוירה זו בשביל עצמי.
ולבסוף תגובה שקבלתי באישי:
קראתי את המאמר שהעלת לדיון.
אתה צריך להבין דבר מספר דברים..
מאוד חשוב לדעת באיזה גיל מדובר.אם בגלאי ה19-22,ברור שעדיף שידוך.רישמי.עם שדכן מקצועי..
אך כשאתה מגיע לגילאים של 24+ החבר'ה החרדים,בנים ובנות,לא ימתינו "בשילוב ידיים" לשדכנית/ן שיואיל בטובו,להציע הצעות לא קשורות.יש להם מעגלים חברתיים משלהם,הם מכירים האחד לשני...אמנם זה לא ממש "שירות עצמי"..שבחור מכיר את הבחורה ישירות,
אבל זה כן בחור רווק,מתקשר להציע לבחורה את חבר שלו או להפך.
באמצע יהיה ,(בהתחלה בכל אופן..) מישהו/מישהי צעיר/ה שינסה לעזור,לטובת שני הצדדים..ולתת מעצותיו בראש הצעיר..
ולא עיצות של איזה שדכן בן 80..זה פאסה..
יש לי חברה,שיצאה עם בחור..והם לא התאימו.שעה אחר כך(!),היא התקשרה להציע לו את חברה שלה.
לזה אני קוראת מצווה אמיתית...חסד.
למה לא,בעצם?..מדוע בחורים/בחרות משחקים "בונקר" בעוד הם יכולים בהחלט להעביר שמות לחברים שלהם?..
חייבים להלחם בתופעת הרווקות..!
וכיצד נלחם?..שנתאמץ לפתוח את העיינים והאוזניים,להביט מסביב מסביב ולמצוא את הזוג המתאים הבא..
בציבור הדתי לאומי הרימו את הכפפה ויש ארגונים כמו "ישפה" ועוד שחבר'ה צעירים,דואגים לחברים שלהם..
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/6/2011 20:51 |
|
| |
ישועות,
מסכימה איתך. הגדרת כראוי.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/6/2011 13:02 |
|
| |
זוג שמתחתנים בדרך שידוך רגילה בדר"כ ההתאהבות מגיעה אחרי החתונה, קודם רואים שיש התאמה שיש מכנה משותף ואז הולכים ומתאהבים משא"כ בהכרות רגילה בדר"כ מגיע ההתאהבות קודם. לכן אני חושב שאחוזי הגירושין בציבור החילוני הוא יותר גדול.
שורה תחתונה ברור כשמש שכ"שיטה" אסור לזה לקרות אפשר להסתכל אצל הציבור הדת"ל ששם זה יותר מקובל וישנם הרבה מקרים שנעשו איסורים חמורים בזמן ההכרות דבר שלא היה קורה בדרך שידוך רגילה, לכן הציבור החרדי בראשות רבניו מתנגד לזה כמובן שההתנגדות לזה כ"שיטה" קבועה אבל תמיד יש מקרים ח"פ שלא אמור להיות מזה דבר רע ולהפך זה יכול להביא תועלת, הרבה תועלת.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 13:42 |
|
| |
אני לא אכנס ליתרונות או לחסרונות מכיוון שיש לי נסיון אך ורק בצד אחד שהועלה כאן. לא ניסיתי את שני האפציות!!!
מה שראיתי זה דבר פשוט
"מה' אשה לאיש" וכמו שמו"ר מביא בשם גדולי עולם שבזיווג רואים את ההשגחה במוחש ממש.
והרבה דרכים למקום להביא לגמור השידוך
מן השמיים מסובבים בהרבה דרכים מופלאות שהשידוך אם הוא צריך לצאת לפועל ייצא גם נגד הטבע.
מסופר על החזון איש זצ"ל שנכנס אצלו אדם לברר על בחור אחד שהזון איש הכירו וענה לשואל "יכול להיות יותר טוב" אמר השואל: הרי כל אחד יכול להיות יותר טוב... ושוב שאלו על יראת שמים של הבחור ועל המידות וכו' וכד' ועל הכל נענה אותו אדם במשפט אחד "יכול להיות יותר טוב" והיהודי אומר אכן בכל דבר יכול להיות יותר טוב ... כשיצא אותו אדם אמר לחברו שליווהו שהחזון איש שיבח את הבחור... והשידוך יצא לפועל בס"ד.
את המעשה סיפר החזון איש לאחותו ואמר : "זהו דבר משונה, הרי בר דעת הוא השואל וכי אינו מבין מה שמדברים עמו..? אין זאת אלא שכששידוך צריך לצאת לפועל לא יעזור כלום!!!.
הקב"ה בעצמו מאז בריאת העולם עסוק בלזווג זיווגים כידוע לכולם
ואין אנו פרופסורים לשידוכים גם אם אנו חושבים את עצמנו לבעלי ניסיון!!
וכידוע קשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף וזה מדובר לפי חלק מהדעות על זיווג שני מכיוון שזה לפי מעשיו
וכבר מובא בספרים שבזיווג שני יכולים להינשא רווק ובתולה.
וישנם דעות שלפי מעשיו זה מגיל 20.
וכאשר בחור נפגש עם בחורה בצורה לא של שידוך שניהם לא עושים זאת בפרהסיה אלא במקומות נסתרים ומבודדים בדרך כלל ומ"ור מביא שיש איסור ייחוד גם בשטחים הללו למרות שהם פתוחים.
ובדרך כלל בחור ובחורה שיוצאים לא בשידוך לא יירחק היום שהם ייגעו אחד בשני לפני חופתם בין בתקופת ההיכרות ובין אחרי הנישואים ומובא בקבלה שזה גורם לדברים נוראיים בין היתר נזק בשלום בית.
אני לא צד בעניין מכיוון שניסיתי אך צד אחד אך יכול אני להגיד לכל אלו שמנסים את הדרך הנוספת שלא בצורת שידוך
ראיתי כתוב וכתבה זאת בחורה חכמה "שלהכיר לא בשידוך זה בזבוז זמן גם אם אתחתן בגיל 30"
שיהיה בהצלחה לכולם בזיווגם הראוי להם
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 13:38 |
|
| |
אנסופית- את נשמעת מאושרת- ואני שמחה בשבילך!
את עצמך אומרת שיותר נח להכיר לא בשידוך,
שיש יתרון- אבל הוא לא משמעותי בעינייך..
(לא מסכימה איתך שהוא לא משמעותי אבל, שיהיה..)
אז למה ללכת דווקא על שידוך? אם יש בדרך השניה יתרון אפילו אם הוא קטן..
_________________
בכדי לתת צ'אנס לאושר, חייבים להמשיך לחיות.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 12:14 |
|
| |
זאת ועוד,
כתב פותוח האשכול הנכבד:
"אין להשוות חיי נישואין המבוססים על קשר נפשי עמוק, לחיי נישואין החסרים מרכיב זה - טובים ככל שיהיו.
"
מעניין אותי על סמך מה הוא כותב את הקביעה.
שכן, ממבחן המציאות הגלוי לעין לא ראיתי שזוגות שהיו מאוהבים בטרוף לפני החתונה התגרשו פחות,
חיו יותר ביחד,
היו למופת ודוגמא בבית המפואר שהם הקימו.
אבל אני מכירה הרבה בתים מפוארים שנוצרו בשידוך.
יכול להיות שאתה צודק - אבל בתור רווק אתה בטח לא יכול לדעת את זה.
ושוב - אני לא מנותקת בכלל,
תקראו קצת את האשכולות הישנים שלי תראו שאני בעצמי ניסיתי להכיר בעצמי בלי שידוכים,
אבל המסקנה הסופית שלי היא
שטוב מאוד להכיר לבד - בשביל התקופה שלפני.
של החיפוש,
של האירוסין,
של הביטחון לקראת הנישואין.
החוסר וודאות בשידוכין הוא נסיון קשה מאוד, מאוד...
ועוד אתה בפה של כולם...
אבל לחיי הנישואין אח"כ?
המציאות מוכיחה שזה לא יתרון משמעותי.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 11:24 |
|
| |
שיר נשמה,
מה שאני יודעת ממני ומחברות שלי שהתחתנו לאחרונה
(ממגוון של עדות ערים ומגזרים)
את מגלה אחרי החתונה דברים מעצבנים שלא חשבת עליהם,
גם אצל הבנאדם שאת הכי מאוהבת בו
אבל את גם מגלה דברים טובים,
מדהימים,
שלא חלמת עליהם.
והרוב חיים טוב עם שניהם.
די לפחד כ"כ הרבה.
יהיה כיף.
ועם מה שלא נעים משלימים - אם את ילדה גדולה מספיק.
ועוד משהו,
שכמעט בטוח לא תבינו ולא תסכימו,
גם אני בקושי מבינה.
אז אל תגיבו ישר, פשוט תחשבו.
אם לא הייתי נשואה לבעלי היום,
בנאדם שיש לי איתו באמת חיבור מופלא והערצה הדדית,
לדעתי לא היינו ביחד. כבר היינו נפרדים.
כי דווקא בקטעים הלא נעימים,
הויכוחים,
ההסתגלויות למפחה שונה והרגלים אחרים,
אם אנחנו לא נשואים -
זה יכול נורא להרחיק.
גם בהיכרות של 3 חד'.
אבל אם יש את המסגרת היציבה של הנישואים,
קל יותר להתייחס לזה כאל משב רוח חולף.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 11:24 |
|
| |
לדעתי אין שום סיבה לפסול את הדרך של היכרות עצמאית. לאנשים מסוימים זה יכול להיות פתרון טוב.
תוקן על ידי מחוץלקופסא ב- 02/06/2011 11:26:43
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 10:08 |
|
| |
שיר - צודקת! כ"כ צודקת.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 10:07 |
|
| |
אינסופית, מה שאת אומרת נשמע סבבה כשאתה מגלה לידך על הספה את הנסיך שחלמת עליו..
אבל אם את רואה שזה לא בדיוק ככה, כי לא היתה לכם הכרות נורמלית.....
זה לא קסום כ"כ...
תוקן על ידי שיר852 ב- 02/06/2011 10:07:34
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 10:07 |
|
| |
כפילות..
תוקן על ידי שיר852 ב- 02/06/2011 10:08:11
|
|
|
|
| נשלח ב-2/6/2011 10:03 |
|
| |
ואיכות הקשר לעיתים כה רבה, שגם אם בסוף נפרדים (ואוהו.. זה כואב..!) את/ה יותר בנוי/ה ועם יותר שאיפות לגבי הקשר הבא שיהיה לך - גם אם זה יהיה שידוך.
אבל אז..
כשיש דברים חשובים שא"א לדבר/לדון/להעלות בשידוך.. מרגישים פספוס.
בא נאמר,
למי שעכשיו מתחיל את העניינים - שילך לשידוך. מי שהתחיל קשר חוץ שידוכי... לא יודעת אם הוא יהיה מסוגל להתחתן עם שידוך בלב שלם.
תוקן על ידי אנוני_מוס ב- 02/06/2011 10:04:38
|
|
|
|
|
