בית פורומים עצור כאן חושבים

הוכחה חד משמעית לזמן כתיבת המקדש דוד והחזו"א

שלום אורח. באפשרותך להתחבר או להירשם
הצג 15 הודעות בעמוד הוסף לדף האישי  דווח למנהל שלח לחבר
נשלח ב-6/6/2011 13:15 לינק ישיר 
הוכחה חד משמעית לזמן כתיבת המקדש דוד והחזו"א

'מקדש דוד' 'חזון איש' 'קדושת לוי' 'נועם אלימלך'

 

לפנינו ארבעה חיבורים חשובים שנוצרו בעולמה של היהדות האותודוכסית. כשאנחנו מבקשים לדעת את הסדר הכרונולוגי של החיבורים, ולזהות באיזו תקופה נוצר כל אחד מהחיבורים הללו, איננו צריכים להשען על מסורות ואמונות, מאחר שמחקר הספרות הניב במשך השנים כלים יעילים וכללים בדוקים, שבאמצעותם ניתן לעקוב אחרי ההשתלשלות ההדרגתית בין חיבורים שונים, ושיוכם הוודאי לתקופה בה נוצרו.

 

מהנתונים השונים שנאספו במשך השנים, עולה בבירור כי סדרם הכרונולוגי של החיבורים הנזכרים הוא: 'מקדש דוד', 'חזון איש', 'קדושת לוי', ו'נועם אלימלך'.

 

כך ניתן להווכח בוודאות כי החיבורים 'מקדש דוד' ו'חזון איש', שייכים שניהם לתקופה מוקדמת בתולדות היהדות האורתודוכסית, בזמן בו עדיין היתה הספרות התלמודית בשלבי ההתגבשות שלה, זכרון הארץ - ממנה גלתה יהדות זו – היה עדיין חי ומפעם בקרבה, וההשפעות הזרות מהעמים הסובבים אותה, עדיין לא הטביעו את חותמן העמוק בספרותה. 

 

במקביל ניתן לקבוע באמצעות הכלים האמורים, כי הספר 'מקדש דוד' מוקדם בפער תקופות ניכר לספר 'חזון איש', והסממנים האמורים ניכרים בו ביתר שאת. ובאותה מידה בידינו לקבוע כי הספר 'קדושת לוי' קודם בהרבה לספר 'נועם אלימלך', שבו באים לשיאם: היחס לספרות התלמודית כיחידה מגובשת, ההתרחקות הרגשית - לצד זו הפיזית – מהארץ על משמעויותיה, והביטוי להיטמעות התרבותית בין העמים [כמובן - לצד שמירה על מאפייני זהות שבטיים].

 

להלן נפרט חלק מהממצאים שאומתו פעמים רבות במבדקים רבים ומגוונים, ממצאים שאינם מותירים מקום לספק ביחס למסקנות האמורות.

 

[יצויין כי המובאות מספר 'חזון איש' מתייחסות אך ורק לספר כמתכונתו המופיעה במאגר בר אילן. מובן מאליו כי הכנסתו למאגר זה במתכונתו המסויימת, מוכיחה כאלף עדים שבאותה תקופה היה היחס לכתבים שנוספו ל'חזון איש', כאל זיוף מוצלח גרידא. טענה הנסמכת בין היתר על העובדה שחיבורים פחותים בהרבה בחשיבותם הוכנסו למאגר, בניגוד לכתבים הנ"ל].

 

הספרות התלמודית

בחיבורים 'מקדש דוד' ו'חזון איש' ניתן למצוא איזכורים רבים של התוספתא, ספרא, וספרי. לעומת זאת בספר 'נועם אלימלך' אין שום איזכור של החיבורים הללו. גם בספר 'קדושת לוי' אין איזכור של התוספתא, ואילו הספרא והספרי נזכרים באיזכורים יחידניים מכלי שני. יש בכך משום הוכחה ברורה ש'מקדש דוד' ו'חזון איש' התחברו בתקופה בה הספרות התלמודית עדיין לא נחתמה לגמרי בתלמוד הבבלי, והעיסוק בתוספתא ספרא וספרי היה עדיין רווח. לעומת זאת בספר 'קדושת לוי' ישנם איזכורים בודדים מכלי שני לספרות זו, דבר המלמד על כך שהספרות הזאת כמעט ונעלמה מהאופק הלימודי. ואילו בספר 'נועם אלימלך' באה תופעה זו לשיאה, כשהחיבורים הללו אינם זוכים לשום איזכור, והעיסוק הלימודי מתרכז בתלמוד הבבלי באופן בלעדי.

כמו כן ניתן להצביע על תופעה מענינת נוספת, ולפיה ב'מקדש דוד' ו'חזון איש' מופיע מידי פעם הביטוי "מתניתין", ביטוי שיש בו כדי ללמד שבאותה תקופה היו עדיין רווחים טפסי משנה משניים, לצד זה המרכזי. ואילו ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' ביטוי זה אינו קיים, כמובן בעקבות ההתקבעות המוחלטת של טופס המשנה המרכזי, וכפועל יוצא העלמות הטפסים הזניחים.

 

הארץ

בחיבורים 'מקדש דוד' ו'חזון איש' נזכרו פעמים רבות דינים שעיקרן בארץ ישראל. כמו, תרומות, מעשר ראשון, דמאי, ועוד. לעומת זאת ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' דינים אלו אינם זוכים לכל התייחסות, וזאת בעקבות ההתרחקות הפיזית והנפשית מהארץ ממנה גלו לפני זמן רב כל כך.

 

מידות משקלות ומטבעות

ב'מקדש דוד' ו'חזון איש' נזכרות המידות והמטבעות שהיו נהוגות בארץ ישראל, כמו דינר, סלע, סאה, לוג. לעומת זאת ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' מידות ומטבעות אלו אינן קיימות, שוב בשל ההתרחקות העצומה ופער השנים שהשכיח את המושגים שהיו עדיין רווחים בתקופת 'מקדש דוד' ו'חזון איש'.

 

החגים

כאן ניתן לראות דבר מפתיע. ב'מקדש דוד' לעולם לא נמצא איזכורים לחגים שמקורם בתקנת חכמים. יום הכיפורים? כן! פסח? כן! תשעה באב, חנוכה, ופורים אינם זוכים אפילו לאיזכור בודד ב'מקדש דוד'. מובן מאליו שיש לראות בכך הוכחה מוחצת לכך ש'מקדש דוד' התחבר בתקופה בה עדיין לא נתקבלה תקנת חכמים, או לפחות עדיין לא פשטה. לעומת זאת ב'חזון איש' ו'קדושת לוי' חגים אלו נזכרים כחגים לכל דבר, וזאת בשל איחורם היחסי ['חזון איש'] או הרב ['קדושת לוי']. ב'נועם אלימלך' לעומת זאת כבר אין צורך באיזכורם של חגים אלו, שכבר נחשבו כחגים לכל דבר, השתרשו בצורה עמוקה בקרב העם, ונחשבו אולי כלא פחותים מיום הכיפורים וסוכות.

 

החדשים

בשמות החדשים יש משום שרטוט ברור לתהליך ההדרגתי של ההיטמעות במרחב שהתחולל ביהדות האורתודוכסית.

שמות החדשים טבת ותמוז נזכרים ב'מקדש דוד' ו'חזון איש', ואילו ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' הם אינם זוכים לשום איזכור. וזאת כמובן בשל הקלטות השמות הלועזיים של החדשים, ובמקביל זניחת השמות הקדומים. יצויין כי שמו של חודש אדר, הזוכה כמובן אף הוא לאיזכורים ב'מקדש דוד' ו'חזון איש', נזכר גם ב'קדושת לוי', לעומת 'נועם אלימלך' שבו הוא אינו נזכר. וזאת בהתאם למה שכבר הוכח לעיל, ש'קדושת לוי' קודם ל'נועם אלימלך', ובתקופתו – שהיו בה משום סממנים של תקופת מעבר – היו עדיין קיימים שרידים לשמות הקדומים.

 

עולם הבא

מבחינת האיזכורים לעולם הבא, ואף צורת האיזכור, ניתן ללמוד הרבה על הסדר הכרונולוגי, ועל השיוך המדוייק של כל אחד מהחיבורים.

בחיבורים 'חזון איש' 'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך', ניתן למצוא איזכורים לעולם הבא, ואף שימוש במונח "עולמות" [הנובע, כמובן, מאמונה ברורה בעולם נפרד מעולם המעשה הקיים לעינינו]. עובדה שבכוחה ללמדנו שחיבורים אלו נתחברו בתקופה בה הושם דגש רב על השכר והעונש בעולם הבא. לעומת זאת ב'מקדש דוד' לא ניתן למצוא איזכורים כאלו, בשל העובדה שנתחבר בתקופה קדומה יותר.

 

ב'חזון איש' ו'קדושת לוי' ניתן למצוא גם את הביטויים המתייחסים לעולם המעשה כ"האי עלמא" או "עולם הזה". מאחר שבתקופותיהם - למרות המרחק הרב ביניהם - היה עדיין יחס כפול לעולם הזה ולעולם הבא. ואילו ב'נועם אלימלך' ביטויים אלו הינם בבחינת בל יראה ובל ימצא, כמובן בשל התקבעות היחס לעולם הבא כעיקר, שעולם המעשה אינו אלא כטפל לו.

 

הכתיב והשפה

בעוד החיבורים 'מקדש דוד' ו'חזון איש' נותרו נקיים מהשפעות השפות המקומיות, הרי ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' ניתן למצוא השפעות כאלו בשפע. כך לדוגמא "מאור" שב'מקדש דוד' ו'חזון איש' מופיע כ"נהורא" ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך'. גם הנבואה מכונה ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' "נביאות", השפעה ברורה של השפה האידית.

הביטוי "חוקים" אינו מופיע ב'מקדש דוד' כלל. ואילו ב'חזון איש' ו'קדושת לוי' הוא מופיע אמנם, אלא שהוא מצורף ל"משפטים". עם זאת יש לשים לב לכך שב'חזון איש' המילה "חוקים" מופיעה בכתיב חסר "חקים", ואילו ב'קדושת לוי' היא מופיע בצורה מלאה "חוקים", דבר המלמד על התפתחות הכתיב בתקופות שחלפו בין חיבור 'חזון איש' לחיבור 'קדושת לוי'. ב'נועם אלימלך' אנחנו כבר רואים את הביטוי "חוקים" בהתפתחותו המירבית כשהוא מופיע לבדו ללא צירוף.

כבר נזכר לעיל הביטוי "עולמות" שאינו מופיע ב'מקדש דוד', לעומת 'חזון איש' 'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך'. במקביל יש להבחין בכך שב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' מופיע גם הביטוי "עלמין" השאוב משפות זרות, וזאת לעומת 'חזון איש' שמשתמש אך ורק בביטוי העברי הצרוף "עולמות".

הביטוי "משה רבינו", מופיע ב'מקדש דוד' ו'חזון איש' לעולם בכתיב חסר "משה רבנו". לעומת זאת ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' הוא מופיע בכתיב מלא ומורחב "משה רבינו" [אמנם ב'נועם אלימלך' ישנה הופעה אחת בה נכתב "משה רבנו" בכתיב חסר, אלא שמלבד העובדה המוחצת שהופעה זו הינה חד פעמית, לעומת הופעות רבות מספור בכתיב מלא, ישנם חוקרים הטוענים שהופעה זו בזיוף יסודה].

 

הקבלה והחסידות

ב'מקדש דוד' ו'חזון איש' כמעט ולא ניתן למצוא ביטויים לתורת הקבלה והחסידות שפרחו בתקופות המאוחרות של היהדות האורתודוכסית. לעומתם ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' ניתן לראות השפעה משמעותית של התנועות הנזכרות, תורתן, והמושגים שנתחדשו בבתי מדרשותיהן.

כך ניתן למצוא ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' ביטויים כמו: "העלאת הניצוצות", "אור אין סוף", "הצדיק" ועוד. כך גם היחס לאלקי ישראל תופס משמעות רחבה בהרבה כ"מלכו של עולם" "ריבונו של עולם" [דבר שיש בו גם משום עדות ברורה על החיבור בין היהדות האורתודוכסית באותה תקופה למרחב ה'גויי' העולמי].

אלוקי ישראל מכונה ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' כ"ה' צבאות". הרב מכונה כ"אדוננו מורנו" בחיבורים אלו. ואף נזכר בהם "המגיד" ככינוי לרב משפיע [יצויין כי גם ב'חזון איש' נזכר "מגיד משנה", אלא שמלבד ההבדל הלשוני בסמיכות הכינוי "מגיד" ל"משנה", לעומת הכינוי מגיד כשלעצמו, ישנו הבדל מהותי בין "המגיד" ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך', שעיקר תורתו נאמרת בעל פה, ל"מגיד משנה" ב'חזון איש' שעיקר תורתו נמסרת בכתב].

זאת ועוד, ב'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' נזכרת התורה בכינוי "תורת ה'", לעומת 'מקדש דוד' ו'חזון איש' שמכנים אותה בשם הסתמי "תורה" [ברור שיש בכך גם כדי להצביע על היכרות של 'קדושת לוי' ו'נועם אלימלך' עם תורות נוספות, הדורשות בידול וזיהוי של "תורת ה'"].

 

מן הראוי לציין כי הממצאים שהובאו במאמר זה, הינם חלק קטן מתוך אוסף נרחב של נתונים שנבדקו ואומתו בצורה מדעית, ואשר יפורסמו בקרוב.




דווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-9/6/2011 00:06 לינק ישיר 

חביבי, בקשר לזהותך, לא ביקשתי עוד הוכחות, אינך צריך להדגיש זאת. אבל באמת..די להשוות בין הפוסט שלך על הוכחות חד משמעיות לנכונות של הפתק הקדוש (שפרסם בזמנו נתן העזתי), למחקר בענין המקדש דוד, ולראות כי שניהם יצאו מתחת יד אחת.
צר לי על זמנך היקר שמתבזבז, כגון על כתיבת בדיחות בענין המקדש דוד או הפתק וכדומה.
לא אכנס לדיונים על העתקות, שכן הכתיב הוא נושא משני.
גם כל הדימויים לספרות מודרנית לא מתאימים, ובודאי לא על המודיע והארץ, הרי הטענה שהתורה נכתבה אחרי הנביאים, לא טוענת כי מחברי התורה התייחסו לנביאים כמו שהמודיע מתייחס לשלמה ארצי, אלא שהנביאים היו מקור השראה.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-8/6/2011 22:48 לינק ישיר 

דינו.
א. אינני יודע מיהו הקריסטוס האיום והנורא שעליו אתה מדבר באשכול השני. אני בכל אופן לא משתעמם בשום כולל.
ב. יש תחת ידי עוד הרבה דוגמאות אחרות [ועדיין לא גמרתי לבדוק את הפרק...].

יש תחת ידי עוד הרבה דוגמאות שיכולות להבדיל בין ספרי התורה בינם לבין עצמם.
תעשה לי טובה ואל תתעקש שאעלה אותן. גם ככה בזבזתי מספיק זמן ואנרגיה לבדוק לאמת ולערוך.
אני בלאו הכי לא התכוונתי לשכנע אותך [כידוע שיחת המשגיח על כח הנגיע'ס] אני מציע לכל אחד לבדוק בעצמו את הנתונים, בדיקה פשוטה תגלה את האמת המבישה.
אתייחס כאן רק לעקרונות.
א. כשכתבתי על ההעתקות התייחסתי בפירוש לשינויי כתיב וזה בהחלט דבר שיכול לנבוע מההעתקות או משינויים מאוחרים ללא כוונת זדון [וזה בהחלט מסביר את השינוי 'הוא' ו'היא'. הגע עצמך אם לנקוט את הדוגמא מרמב"ם פרנקל - אם נמצא ספר מתקופת הרמב"ם שבו מחוברת המילה של למילה שלאחריה הכי נוכל להוכיח שספר זה קדום למשנה תורה להרמב"ם? מובן מאליו שברמב"ם פרנקל הדבר נעשה בהעתקה מאוחרת ללא כוונות מפליגות אלא פשוט מדרך הכתיבה, וזאת גם במהדורות מדוייקות ביותר. או דוגמא אחרת: במהדורת מקבילי בכל מקום שהרמב"ם כתב וכו' או וגו' שמו במקום זה שלש נקודות [כזה: ...], ועכשיו אם נמצא ספר מלפני מאה שנה שכתוב בו וכו' או וגו' נוכל להוכיח שהוא התחבר לפני משנה תורה להרמב"ם?].
ב. כשרואים שבחלק מספרי התורה לא מופיעות מילים מסויימות שוב לא ניתן להוכיח מאומה שמילים אלו לא מופיעות בנביאים ובכתובים שהרי גם בספרים מאותה תקופה ומאותו מקור הן אינן מופיעות [בעצם אותה טענה מתייחסת גם להופעות בחלק קטן ומוגדר מן הספר, אלא שבאמצעות הספרים האחרים הטענה מודגמת ביעילות].
ג. אם נניח שיחזקאל והספרים שנתחברו לאחר שיבת ציון חזרו להכתב בנוסח הקדום שוב בטלו לגמרי כל ההוכחות לשינויי התקופות.
ד. אפשר בקלות לערוך רשימה עצומה של מילים ומושגים שיש בהמודיע ואין בהארץ ולהיפך. לדוגמא קטנה בעלמא, תחשוב רק מצד אחד על כל המושגים שקשורים ב'חסידות': בנש"ק, משב"ק, השולחן הטהור, הנגיד הנכבד, העסקן המפואר, ענף עץ אבות, שושילתא דדהבא, אספקלריה המאירה, וכו' וכו'. ומצד שני על שמות כמו עמוס עוז, א"ב יהושע, אריק איינשטיין, שלמה ארצי, או על שמות של שחקני כדורגל ואמני פיסול וכו' וכו'. גם בכתיבת החדשות עצמן יש הרבה הבדלים [ואכן יש הבדל בין המודיע ליתד...] הבדלים גדולים ורבים מ'ההבדלים' שמצאת ב'מחקרך'.
 



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/6/2011 11:18 לינק ישיר 

דבר אחד יש להכיר טובה לפותח האשכול,שהחזיר לכאן את דינו,שנוכל להתבשם מדבריו.

איזה ספרים הוא חיבר?ומה הכוונה שנגנבו?.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-7/6/2011 08:52 לינק ישיר 

אריסטוטלס דמן כפרי
כבר הצעתי לך לפני כשנתיים, להתחיל להשקיע בטיעונים במקום בבדיחות. יש כאלו שמתפרנסים מפיליטונים, אני לא שולל את העיסוק הזה, ייתכן שאם תשקיע תגיע לרמתו של פ. חובב (ואז תוכל להתפרנס בכבוד, במקום לשבת ולהשתעמם בכולל מתוך הדחק בלימוד דברים שאינך מאמין בהם ולא בהמונם, וכידוע שעמום מביא לידי חטא). אבל לענינינו בדיחותיך אינן מועילות. אם היית מנסה לבדוק ולחשוב ברצינות, היית מגלה שאכן, גם בחזו"א, במקד"ד, בקדושת לוי, ובנעם אלימלך. יש שיטות היסטוריות ללמוד על התקופה בהם נכתבו. (כשם שאת סגנון כתיבתך ניתן לגלות בכל ניק שתבחר).

היסטוריונים עסוקים מלא פיהם במחקרים היסטוריים של הטקסטים שבספרות הרבנית, ללמוד ממנה את ההיסטוריה. וגם לקבוע את זמן כתיבתם. כך לדוגמא, כל תורתו של גרשום שלום על התפתחות הקבלה, יסודה בלימוד ובדיקה שיטתיים של הטרמינולוגיה בספרות הקבלה. בדיוק כך, כיצד המושגים מתפתחים, כיצד דברו כתבו וחשבו בתקופה זו וכיצד באחרת.

למשל, העובדה שהחזו"א והמקד"ד עסקו בזרעים באופן שיטתי, באמת קשורה בתקופה. אפשר למצוא פה ושם דברים הנוגעים לזרעים בספרים מכל תקופה שהיא, אבל עיסוק מכוון בנושאי א"י הוא ענין שהתחדש בתקופה זו, הח"ח קבע שהמשיח בדרך, וייסד כולל לדינים של לעתיד לבא, כשבראש הכולל עמד המקד"ד, והחזו"א באותו זמן וברוח אותה תקופה, עלה לארץ ולכן השקיע בנושאים אלו רבות. אם הייתי מביא לך את פאת השלחן מבלי שהיית יודע את הרקע שלו, גם היה קל לראות שהוא היה מאלו שעלו לארץ בין תלמידי הגר"א להביא את הגאולה, ולכן עסק בזרעים. וכן היו הדברים נוגעים לו למעשה.

צריך רק להבדיל בין בדיחות טפלות, ובין נסיון רציני להבחין במשקעים היסטוריים בספרות. גם בספרות החסידות ישנם מחקרים רבים המראים על השפעות שונות, בין השאר על השפעת ספרי חסידות על בעל הפלאה בחיבוריו השונים. וגם בנעם אלימלך וקדושת לוי אפשר ללמוד דברים רבים על זמן חיבורם (וידוע הקשר בין תורות החסידות למאורעות וללחץ הפיזי שהיו נתונים בו היהודים בפולין). כשם שהחיבור 'נפלאות מהר"ל' הוכר כמזוייף על פי סגנונו שהשתמש בלשון מאוחרת מבלי דעת (הוא תיאר למשל שמסתכלים במורה שעות שקורין זייגער, בזמן שלא היה דבר כזה בזמן המהר"ל).

באופן כללי, שוב, מבלי להיכנס לבדיחות, קל להבחין באמת בסגנון בין תקופות שונות, ומי שיקבל לידיו 1) שטיקל תוירה מאחד מראשי הישיבות של 150 השנים האחרונות 2) דף מאחד מחידושי הראשונים, לא משנה מי. ידע בקלות להבחין מי ומי ההולכים, לפי הסגנון, הנימה, צורת הניתוח, הנושאים המעסיקים את הכותב, ועוד הרבה פרמטרים.

זו ממש לא המצאה שלי, אלא דעה די מקובלת, שכך בודקים זמן חיבורים של טקסטים. בהתחשב בעוד הרבה גורמים כמובן, שאיני מתעלם מהם בדברי, בהמשך וקודם לכן.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-7/6/2011 00:21 לינק ישיר 

אריסטוטלס כתב:
בנשק וגונדא דיליה.
אתה קודם יורה את החץ ומחליט על מטרותיהם של הספרים ואח"כ מסמן את המטרה. וכך בטיעונים מעגליים סחור סחור מנסים לאחז עיניים ולערבב את הקורא.
(מצטער, שאר השטויות אינם ראויים לציטוט)


אם יש לכבודו ילדים כבר שית כבר שבע, לא חכימין ולא טיפשין, ישאלם נא האם הם מזהים הבדל בין יהושע, שופטים, שמואל ומלכים, לבין תהילים איוב ומשלי. בטוחני שכבודו ילמד משהו על השאלה המעניינת: מי באמת ירה כאן את החץ ושירטט סביבו את העיגול...



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2011 23:38 לינק ישיר 

בנשק וגונדא דיליה.
עם התובנה המעמיקה שהעלית בדבריך, תוכל להשתמש גם לגבי אוספי גיבובי השטויות שאתה נוהג להעתיק מכתבי דינוזאורוס. 
אתה קודם יורה את החץ ומחליט על מטרותיהם של הספרים ואח"כ מסמן את המטרה. וכך בטיעונים מעגליים סחור סחור מנסים לאחז עיניים ולערבב את הקורא.
דוקא משום שיש לי הערכה לכישורי השבעת הקולמוס של דינו', ודוקא משום שאני יודע שמדובר באדם מוכשר שבסך הכל יש לו חוש ביקורת כשמתחשק לו להפעיל אותו, דוקא משום כך מעצבן אותי לראות כיצד הוא מנסה לערבב את הקורא, ולהטביע אותו בים של נתונים לא רלונטיים. 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2011 21:22 לינק ישיר 

אריסטוטולס אם תבדוק תגלה כי כל הפעמים שמצאת סטירות לדינו זה במקומות בהם מטרת התורה חוקים ומצוות.
ואכן ההשוואה צריכה להיות בין המקומות שמגמתם היא "היסטרוגרפית".
ובטוחני שאם תעשה בדיקות במקומות אלו בדיוק תגלה את ההבדלים.

ויש לעיין בפרשות שמעורב בהם היסטרוגרפיות עם חוקים מה דינם. 
ובטוחני כי דינו יוכל לכתוב תשובה בהשבעת קולמוסו הידועה והכל יבוא על מקומו בשלום.



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2011 20:27 לינק ישיר 

עם כל הכבוד לפותח האשכול, ויש כבוד, הפארודיה הנחמדה שלו היא פארודיה ותו לא. אם לדעתו ניתן להקביל בינה לבין הטיעונים המוכיחים את קדמות ספר התורה לנביאים ראשונים, ואת סדרם הכרונולוגי של נביאים ראושנים עצמם, אינו אלא טועה ומטעה.

הרי איש אינו מנסה לקבוע את זמנו של תהילים מתוך השוואת תוכנו לספר התורה, למשל. הכל מבינים שלהבדיל מהספרים שמגמתם היסטוריוגרפית, תהילים חובר למטרה שונה לחלוטין. באותה מידה איש אינו מנסה לבדוק אם האודיסיאה קדמה לספר ישעיהו, או שמא הוא זה שקדם לה. יש להבחין בין ספרים שמגמתם שווה, לבין ספרים שנכתבו לצרכים שונים ובמגמה שונה לחלוטין.

לכן כל הפלפולים הנאים המשווים בין ספרי הלכה לספרי חסידות הם "פורים-תורה" נחמדה ותו לא. בעצם, אם פותח האשכול התכוון ברצינות, הרי ניתן להפריך את כל ספרו של הגר"ח על הרמב"ם, שהרי ישנם הרבה "פורים-תורה" שנראים במבט שטחי דומים לו עד מאוד.




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2011 15:57 לינק ישיר 

ולאיזו מסקנה אתה חותר, אריסטו?



תוקן על ידי עצכח ב- 06/06/2011 23:47:03




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2011 14:49 לינק ישיר 

והוא שאמר קהלת "הבל הבלים ... הבל הבלים הכל הבל-אחד-"



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2011 14:45 לינק ישיר 

"סדנא דכל ההבלים חד הוא."




דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
נשלח ב-6/6/2011 14:24 לינק ישיר 

לכל היקעס שצריך לדגדג אותם בבית השחי חזק כדי לעורר בהם את רגש הצחוק.
כן כן, זו פרודיה על האקדמיה ליהדות. ונכון שגם ביקורת המקרא לוקה באותם כשלים. אך זה בדיוק מה שאני טוען, שאין שום הבדל בין השטויות האלו לאלו. סדנא דכל ההבלים חד הוא. 




דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2011 14:23 לינק ישיר 

ריאל סטטיס

יש כיוונים האם המקדש דוד נטה לצדוקיות או שהיה פרושי?



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2011 14:12 לינק ישיר 

בא לקלל ונמצא מברך.



דדווח על תוכן פוגעני

מנותק
נשלח ב-6/6/2011 14:02 לינק ישיר 

אריסטוטלס
זו יריה נוספת לכיוונה של האקדמיה ליהדות?



דדווח על תוכן פוגעני

מחובר
   
בית > פורומים > דת ואמונה > עצור כאן חושבים > הוכחה חד משמעית לזמן כתיבת המקדש דוד והחזו"א
מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
הוסף לעמוד האישי  דווח למנהל שלח לחבר
1 2 לדף הבא סך הכל 2 דפים.

bholext