| נשלח ב-9/6/2011 12:12 |
 |
| |
מונותאיזם התפתחות או קבעון?
המונותאיזם נחשב כהתפתחות והתקדמות ביחס לעבודת אלילים "מפגרת". לכאורה יש מקום להטיל ספק בהנחה רווחת זו.
על משקל דברי הרמב"ם הידועים (מלכים ומלחמות פי"א ה"ד) "וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו אינן אלא לישר דרך למלך המשיח ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד", ניתן לומר כי גם אם נקבל שהמונותאיזם כשלעצמו "מתקדם" יותר ביחס לאמונה באלים רבים, באופן פרדוקסלי, דווקא הרעיון המונותיאיסטי, לנוכח נראותו הנאורה, "מכשיר" וכך בעצם מקבע את החשיבה והתפיסה הדתית ומהוה מעצור בפני חשיבה ביקורתית.
הדיון הוא מתודולוגי. לא פילוסופי אלא סוציולוגי. ואינו קשור לקבלת או אי קבלת הרעיון המונותיאיסטי. המאמין יכול להסכים כי המונותאיזם משמש גם כמעצור, אך להתייחס לכך בחיוב.
תוקן על ידי ייתכן ב- 09/06/2011 12:20:35
|
|
|
|
| נשלח ב-21/8/2011 14:07 |
|
| |
למה
מעצבנים
אותי
על
הבוקר
?!?!?!?!?!
"ערכים המשותפים של שתיים מהדתות העתיקות בעולם... ומוקיעות כל צורה של אלימות פוליטית".
ביהדות? פחחחח
אגב, בהקשר זה, משהו מעניין ששמתי לב לאחרונה:
במצבת מישע המפורסמת, כאשר מישע מתאר איך הוא השתעבד לעמרי/אחאב מלך ישראל ("ארבעים שנה" = הרבה זמן), הוא אומר את הדברים הבאים:
וָאַעַש אֶת הַבָּמָת(הבמה) זֹאת לִכְמֹש בַּקִרְחֹה (מצודת העיר) בָּמַ[ת יֵ
שַע כִּי הֹשִעַנִי מִכָּל הַמְלָכִן וְכִי הֶרְאַנִי בְּכָל שׂנְאַי (במפלת שונאי). עָמְרִ
י מֶלֶך יִשְרָאֵל, וַיְעַנוּ אֶת מֹאָב יָמִן רַבִּן (=ימים רבים), כִּי יֶאֱנַף כּמֹש בְּאַרְ
צֹה.
(הקיטועים בתוך המילים במקור)
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%A2#.D7.AA.D7.A2.D7.AA.D7.99.D7.A7_.D7.94.D7.9B.D7.AA.D7.95.D7.91.D7.AA
מההתנסחות אפשר ללמוד שגם מאמיני כמוש ידעו שאם הם מפסידים בקרב לישראל אין זה מפני שכביכול כמוש ניגף לפני יהווה (או בעל או עשתורת, זה שבית עמרי עבדו) ח"ו, תפיסה פרימיטיבית פגאנית אלילית... (עוד מילים שמטרתן ליצור רגש שלילי שימנע את האדם מלחשוב בהיגיון), אלא שכמוש התאנף בעמו והשתמש בישראל כשבט עברתו, וכמו שאומר ישעכמוש ה כֹּה אָמַר כְּמוֹש: הוֹי יִשֹרָאֵל, שֵׁבֶט אַפִּי; וּמַטֶּה-הוּא בְיָדָם, זַעְמִי. ו בְּגוֹי חָנֵף אֲשַׁלְּחֶנּוּ, וְעַל-עַם עֶבְרָתִי אֲצַוֶּנּוּ--לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז, ולשימו (וּלְשׂוּמוֹ) מִרְמָס כְּחֹמֶר חוּצוֹת. ז וְהוּא לֹא-כֵן יְדַמֶּה, וּלְבָבוֹ לֹא-כֵן יַחְשֹׁב: כִּי לְהַשְׁמִיד בִּלְבָבוֹ, וּלְהַכְרִית גּוֹיִם לֹא מְעָט. ח כִּי, יֹאמַר: הֲלֹא שָׂרַי יַחְדָּו, מְלָכִים. ט הֲלֹא כְּעָר דִיבוֹן: אִם-לֹא כְמֵידבָא חֶשְׁבּוֹן, אִם-לֹא כְיָהַץ בַּעַל מִעוֹן. י כַּאֲשֶׁר מָצְאָה יָדִי, לְמַמְלְכֹת הָאֱלִיל; וּפְסִילֵיהֶם, מִירוּשָׁלִַם וּמִשֹּׁמְרוֹן. יא הֲלֹא, כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְשֹׁמְרוֹן--וְלֶאֱלִילֶיהָ: כֵּן אֶעֱשֶׂה לִירוּשָׁלִַם, וְלַעֲצַבֶּיהָ. {פ} (קאי אחורבן מקדשות האל יהווה דממלכת ישראל וממלכת יהודה)
יב וְהָיָה, כִּי-יְבַצַּע כְּמוֹש אֶת-כָּל-מַעֲשֵׂהוּ, בּשׁוֹמְרוֹן וּבִבֵית אֵל--אֶפְקֹד, עַל-פְּרִי-גֹדֶל לְבַב מֶלֶךְ-יִשְֹרָאֵל, וְעַל-תִּפְאֶרֶת, רוּם עֵינָיו. יג כִּי אָמַר, בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי, וּבְחָכְמָתִי, כִּי נְבֻנוֹתִי; וְאָסִיר גְּבוּלֹת עַמִּים, ועתידתיהם (וַעֲתוּדֹתֵיהֶם) שׁוֹשֵׂתִי, וְאוֹרִיד כַּאבִּיר, יוֹשְׁבִים. יד וַתִּמְצָא כַקֵּן יָדִי, לְחֵיל הָעַמִּים, וְכֶאֱסֹף בֵּיצִים עֲזֻבוֹת, כָּל-הָאָרֶץ אֲנִי אָסָפְתִּי; וְלֹא הָיָה נֹדֵד כָּנָף, וּפֹצֶה פֶה וּמְצַפְצֵף. טו הֲיִתְפָּאֵר, הַגַּרְזֶן, עַל, הַחֹצֵב בּוֹ: אִם-יִתְגַּדֵּל הַמַּשּׂוֹר, עַל-מְנִיפוֹ, כְּהָנִיף שֵׁבֶט וְאֶת-מְרִימָיו, כְּהָרִים מַטֶּה לֹא-עֵץ. {פ}
טז לָכֵן יְשַׁלַּח הָאָדוֹן כְּמוֹש צְבָאוֹת, בְּמִשְׁמַנָּיו--רָזוֹן; וְתַחַת כְּבֹדוֹ יֵקַד יְקֹד, כִּיקוֹד אֵשׁ. יז וְהָיָה אוֹר-יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ, וּקְדוֹשׁוֹ לְלֶהָבָה; וּבָעֲרָה, וְאָכְלָה שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ--בְּיוֹם אֶחָד. יח וּכְבוֹד יַעְרוֹ וְכַרְמִלּוֹ, מִנֶּפֶשׁ וְעַד-בָּשָׂר יְכַלֶּה; וְהָיָה, כִּמְסֹס נֹסֵס. יט וּשְׁאָר עֵץ יַעְרוֹ, מִסְפָּר יִהְיוּ; וְנַעַר, יִכְתְּבֵם. {ס} בקיצור, כנראה גם הרעיון הזה הוא לא המצאה של מאמיני האל יהווה. אולי המואבים היו מונותאיסטים? ואם כן קשה מה היה כל כך אכפת לאלוהים אם יקראו לו כמוש או יהווה?!
תוקן על ידי thepresent ב- 21/08/2011 15:06:36
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-22/6/2011 20:16 |
|
| |
שלום,
כתב אישציפור
זה לא משנה ברגע שהחליטו שהכח שברא את העולם הוא כח מוגדר (אש/מים/פריון וכד') זו כבר טעות, כי הפכו נברא לבורא.
כמובן זה בהנחה שהטענה שלך אכן נכונה, ועובדי האלילים ראו באלילים בוראים ולא רק כוחות שליטים כאן ועכשיו.
המשפט הראשון נראה שגוי לוגית בעיני. וכי מדוע אי אפשר שהבורא יהיה מוגדר היטב. אולי דוקא הוא, הבורא שהוא שלמות אמת הוא המוגדר היטב, וכל שנתהוו ומציאותם חלקית, גם הגדרתם אינה מלאה.
לגבי המשפט השני. ראשית, תוכל לבדוק בעצמך וללמוד מה חשבו 'עובדי האלילים'. למשל קרא את תאוגוניה של הסיודוס.
במיוחד ראוי שתקרא את הדיאלוג טימאיוס של אפלטון. ידיעתו ממש הכרחית לכל העוסק בעניני אלים, והשפעתו על התרבות המערבית, יהודים נוצרים מוסלמים וסתם בעלי השכלה, היא עצומה ביותר.
בקשר לכינוי 'עובדי אלילים' והשגיהם בתפיסת האל, ראוי לשנות היחס לפחות לגבי חלקם. אפנה אותך למה שהבאתי בשיחה 'מונותאיזם ישראלי ומונותאיזם יווני'.
עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-14/6/2011 14:23 |
|
| |
ייתכן
לא הבנתי, להיכן אתה רוצה ל"התקדם" מעבר למונותאיזים? לאתיאיזים? הרי המונותיזים לא סותר לאתיאיזים יותר מהפלורלתיזים.
ואם אתה מדבר על התקדמות מדעית, מוסרית, או אחרת, איך המונותיזים הוא סתירה לזה?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2011 09:37 |
|
| |
עודד,
זה לא משנה ברגע שהחליטו שהכח שברא את העולם הוא כח מוגדר (אש/מים/פריון וכד') זו כבר טעות, כי הפכו נברא לבורא.
כמובן זה בהנחה שהטענה שלך אכן נכונה, ועובדי האלילים ראו באלילים בוראים ולא רק כוחות שליטים כאן ועכשיו.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2011 01:26 |
|
| |
אגב מוכרחני לומר שאני המום מהשקרים הדמגוגיים שבסוף המאמר. וזה עוד באתר של משרד החינוך... בושה.
|
|
|
|
| נשלח ב-12/6/2011 01:00 |
|
| |
באמת מי אמר שהכוונה לדיינים?
לדוגמה, חוקי חמורבי:
כב. כי יגזל איש גזל ונתפש – האיש ההוא מות יומת.
ואם לא ימצא הגוזל, ובקש האיש הנגזל כל אשר נאבד ממנו לפני אלהים; העיר וראש הזקנים, אשר על אדמתם ועל גבולותיהם נגזל הגזל, כל אשר יאבד ישלמו לו.
http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=9523
|
|
|
|
| נשלח ב-11/6/2011 21:36 |
|
| |
שלום, אישציפור, אפשר שהדברים שאתה מסביר, והרוב מבין אותם בדרך זו, אינם באמת הכוונה המקורית של הכתובים, אלא שעם הזמן התרגלנו למחשבה זו. אם הקב'ה הוא בורא עולם ממילא כל כח אחר כפוף לו. אבל המאמינים באלים אחרים יחסו את הבריאה לאלים שלהם. ועוד, אפשר שטעם האיסור שונה. ראה הפרק 'חשיבה יהודית בקטגוריות הלניסטיות' באשכול: 'מונותאיזם ישראלי ומונותיאיזם יווני' שפתחתי. מפורסם מאד חיבורו של לוקרציוס 'על טבע היקום' שמצוי גם בתרגום לעברית וראוי מאד לקריאה. הוא נותן לנו תאור יפה מאד של התפיסה האטומיסטית העתיקה. התפיסה שונה מאד מהתפיסות התאיסטיות. משום בחינה ודאי שאי אפשר לכנות אותה 'מפגרת', 'בלתי נאורה', חסרת 'מוסר'. עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2011 15:20 |
|
| |
עודד,
רק בנוגע לאלהים אחרים שהתנ"ך מדבר עליהם.
אחד ההוראות הנפוצות למושג אלהים בתנ"ך הוא תקיף/שליט/בעל עוצמה , לכן גם דיין בשר ודם מכונה בשם אלהים ("ונקרב בעל הבית אל האלהים") ואכן בעולם העתיק עבדו כל מיני כוחות , החל מהשמש והירח דרך כח הפריון כח המים והאש וכד'. אחד החידושים המרכזיים של יודעי השם ומאמיניו היה שהכוחות אינם מנהלים את העולם, כלומר ברור שיום נקבע לפי זריחת השמש ושבלילה מאירים הירח והכוכבים, ושלמים יש כח עצום (את זה גם אנחנו צופי הצונמי יכולים להבין...) וכן לאש (מי ששכח ראה מקצת מזה בחנוכה האחרון בכרמל) וכן על זה הדרך, אלא שאין להם ריבונות="אלוהות" משל עצמם, הם חלק מהבריאה , והתבטלות והערצה של כח שאין מאחריו כלום זו אווילות.
כיון שהתרבות ששלטה אז בעולם (בעצם בדר"כ גם היום, אבל מי סופר ?)התבססה על אלילות והערצת כח, התורה אסרה את זה באופן חמור וחסר סובלנות מחד ומאידך ביססה את ההבנה שגם הכח מצוי אחרי הכל באופן שלם אצל מי שבאמת הריבונות בידו, שיכול להתמש בכוחות שבבריאה כגרזן ביד החוצב. וכך לבסס את ההבנה שמעבר להיות האמונה בהשם אמת, היא גם ראויה וכדאית בטווח הארוך.
כמובן זה רק פן אחד ולאו דוקא המרכזי שבהם במאמצי התורה לבסס את קיומה ואת העם שקיבל אותה, בתוך עולם שמנוכר לערכיה ובאופן טבעי אף עוין אותם.
בכל מקרה אני לא חושב שיש טעם אמיתי לדון בהסטוריה רחוקה מבלי שנבין באופן מספק את ההקשרים התרבותיים שלהם, ומבלי שנהיה ביקורתיים כלפי ההקשרים התרבותיים של ימינו אנו. (הנחת הנאורות ודתות "אהבה" למינהן למשל...)
שבת שלום.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2011 14:12 |
|
| |
שאלות אחדות
שלום. באיזה מובן, מבחינה סוציולוגית, מונותיאיזם 'מתקדם', ופוליתיאיזם – הנחת ריבוי אלים, - 'מפגר'? [מי שהניח קיום אלוהות אחת ויחידה הם חלק מן הפילוסופים היווניים והם ידועים בשמם. המקרא רווי כולו בפוליתיאיזם. במקור, עם ישראל נדרש לעבוד רק את האל שלו, אבל אין כלל הכחשה בקיומם של אלים אחרים. זו תשובה גם לדייר]. באיזה מובן המונותיאיזם הוא 'נאור'? – בהכרזת האהבה שלו, אשר מרוב אהבה אינה סובלת את האחר ורודפת אותו עד חורמה? דווקא היוונים והרומאים, שהיו פוליתאיסטים, היו סובלניים יותר, משום שהיו מזהים אלים זרים עם האלים שלהם, וכך יצרו כביכול אחדות דתות. 'קיבעון' נדמה בעיני כהיפוכה של ה'נאורות'. האין זאת? מהי הגדרת 'נאורות'? עודד
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2011 13:14 |
|
| |
הדברות-מעשה פלא של השפה העברית, קוראים -הדברות ,כשרק צד אחד מדבר.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/6/2011 13:03 |
|
| |
פרזנט,
יש הגיון פשוט שלא מצריך לימוד.
אם היתה לך מעט חשיבה ביקורתית היית מבין את זה לבד, עד אז תמשיך לבלבל את המח עם סרטונים של נוצרים דבילים (או לחילופין בוגרי ישיבה קטנה בסגנון שלך) שפתאום התחילו לשים לב שהתנ"ך הוא לא מה שהם חשבו תמיד.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 18:41 |
|
| |
זו ממש לא הייתה הכוונה שלי אבל מה זה משנה אתה כל כך צפוי ונדוש
שכל דבר תפרש לפי ראש הספגטי שלך.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/6/2011 18:17 |
|
| |
באסה, הה? עולם מורכב שמתקשה לעמוד ברצונות של 'דייר'...
באמת מוזר העניין הזה. אנשים ש, באמת, הכירו ועשו וניסו כל שטות שאפשר להעלות על הדעת וכל דעה לוגית ורעיון פילוסופי שיפטור אותם מהאחריות למעשיהם והבינו שהכל בולשיט ומצד שני מגיעים אנשים טפשים שלא מכירים כלום ובועטים בכל הידע העצום והמוסר על סמך שניים שלושה סרטונים דמגוגיים ושקריים*
* של הידברות
|
|
|
|
|
