מאמר ידוע ונפוץ הוא: "צדיק גוזר והקב"ה מקיים", שייתכן שמקורו הוא במסכת תענית דף כג עמ' א:
"תנו רבנן: מה שלחו בני לשכת הגזית לחוני המעגל? 'ותגזר אומר ויקם לך ועל דרכיך נגה אור', 'ותגזר אומר', אתה גזרת מלמטה והקדוש ברוך הוא מקיים מאמרך מלמעלה".
או במסכת מועד קטן דף טז עמ' ב:
"אמר אלוקי ישראל לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלקים, מאי קאמר? אמר רבי אבהו, הכי קאמר: אמר אלוקי ישראל: לי דבר צור ישראל, אני מושל באדם, מי מושל בי - צדיק, שאני גוזר גזרה ומבטלה".
לברכות ולהבטחות אין כל ערך, אם הן לא התקיימו, ואעפ"כ אנו מוצאים שאנשים בעת צרה פונים לאדמו"רים, גדוילים ובאבות לקבלת ברכה, והם מספרים שה... בירכו והבטיחו ש... ותוך זמן קצר התברר שההבטחה לא התקיימה ולא תתקיים לעולם.
לפני מספר ימים התבשרנו שרח"ק הבטיח שהגרמי"ל יבריא, לא עבר אלא זמן קצר והוא ז"ל.
שאילתי:
מיהו הצדיק היכול לגזור והקב"ה יקיים?
האם ישנו מי שיכול להבטיח שהקב"ה יקיים את שהוא גזר עליו?
נשלח ב-30/6/2011 12:40
פי
כתבת:
<ועל כן נוקט ברכותיו בלשון פסקנית>
האם יש להאמין שהוא אמר בלשון פסקנית, או שיש הקלטה מדבריו? כשלעצמי איני מאמין ל"ידוע שהוא אמר".
נשלח ב-29/6/2011 18:16
הווה. אני הייתי מלמד זכות על קנייבסקי אם כי זה יותר מידי יצירתי . הרב המברך שתפס אומנות אשתו בזה כידוע ליודעים ... מאמין בדברי הצמח צדק ״ טראכט גוט וועט זיין גוט״ ועל כן נוקט ברכותיו בלשון פסקנית ״הדולר יפול״ או ״נתניהו ינצח״ או הגרמי״ל יבריא וכיוצא בזה רבות ״ מי שיתרום לזה יינצל מזה ומובטח לו זה וכו׳״ אלא שמה לעשות והמתברך לא חונן בחומר הזה שנקרא לחשוב או שהוא אינו במצב כזה מחמת צרותיו או כמו הגרמי״ל שעד כמה שידוע לנו כרגע לפני שישכתבו את ההיסטוריה הוא לא היה במצב תיפקודי כלל ועל כן מכיוון שלא ״חשבו״ המתברכים טוב לא נהיה להם טוב... כמובן שלא באתי לשלול סגולה זו ובעיני היא בדוקה ומנוסה על אף הלגלוגים שבדרך ורק ללמד זכות על פה קדוש באתי.
נשלח ב-29/6/2011 15:24
גילויהאמת כתב:
נזכרתי במעשיה נאה בזמן הבחירות בין ברק לנתיהו אמר רח"ק שנתניהו ינצח, והנה הגיע היום ו.. נכנס תלמידו הרב מן ושאלו הרי הרב אמר.. השיבו רח"ק- חיים רצה משהו אחד והקב"ה רצה אחרת, ללמדך שאף רח"ק יודע שיש גבול לברכותיו ואף כשאומר בלשון ודאי כך יהיה אין הכוונה שבאמת סבור שודאי שכך יהיה
שוב מתברר שהלוגיקה התלמודית שולטתתת!!!111
אנסה לרמוז על מה זה באמת מלמד בעזרת סיפור אחר: ראובן סיפר לשמעון על אדמו"רו ששבת אחת אכל סיר צ'ולנט שלם ולאחר מכן "העיד על עצמו" (כמנהג האדמו"רים) שלא היה זה אלא מפני שהמבשלת שפכה לשם נפט והוא לא רצה שתתבייש. אמר ראובן: מה ניתן ללמוד מסיפור זה? אמר לו שמעון: אמור אתה! אמר ראובן: שהאדמו"ר שלי הוא צדיק נשגב שרגישותו לזולת מתגברת על הקושי בלאכול סיר שלם של צ'ולנט מלא בנפט. אמר שמעון: לאו דווקא. מלמד שהאדמו"ר שלך הוא מאוד יצירתי. ברעבונו אכל סיר שלם וכדי להצדיק גרגרנות זו המציא סיפור על מבשלת ונפט... חשיבה ביקורתית וזה.
נשלח ב-29/6/2011 14:22
נזכרתי במעשיה נאה בזמן הבחירות בין ברק לנתיהו אמר רח"ק שנתניהו ינצח, והנה הגיע היום ו.. נכנס תלמידו הרב מן ושאלו הרי הרב אמר.. השיבו רח"ק- חיים רצה משהו אחד והקב"ה רצה אחרת, ללמדך שאף רח"ק יודע שיש גבול לברכותיו ואף כשאומר בלשון ודאי כך יהיה אין הכוונה שבאמת סבור שודאי שכך יהיה, כמובן שהמון העם מאמנים בני מאמינים בטוחים שאם הרב אמר... עד שהוצרך הרב מן לשאול את רח"ק.. כ"ז כתבתי רק לשמח אבל לגופו של ענין, יש לדון: א. מי, מה, ולמה, כוחו של.. לברך ולהתפלל ב. האם ראוי לעסוק בזה ועד כמה, (כמובן הנושא ה"בוער" הוא שימוש ועדות הצדקה למינהם בברכות וסגולות)
נשלח ב-29/6/2011 13:32
פי המסוק חשוב מאד בקברו של רבי יונתן בן עוזיאל- בלי מסוק - היה המלאך דומה לציפור.
אתה יודע -כי אם יהודי מחליט שהעגל שלו הוא אלוהים ועובד איתו ע"ז, למרות שהעגל נשאר עגל ולא יודע מה קורה לו. הורגים גם את העגל.
נשלח ב-29/6/2011 13:14
ירוחם. אני דיברתי על מבקשי הברכות ולא על נותניהם. אני חושב שקנייבסקי והרב אדלשטיין לא רואים עצמם כבאבות הוברי שמיים אלא מכירים את מקומם , באשר לראשון איני בטוח כי מברך ללא הרף וללא חשבון ואף משמיעים לנו את ברכותיו כהבטחות ואמירות בסגנון שציטט נישט , אולם האחרון כפי שמתפרסם אודותיו הוא אינו אומר מה יהיה אלא מברך ומתפלל. לגבי המסוק לא הבנתי למה הוצרך מלאך למסוק עד שכינית אותו בשם גבריאל ואז הבנתי . מכיוון שאמרו חז״ל ״ מיכאל באחת גבריאל בשתיים ״ אם ישתמש בכישורי התעופה האישיים שלו יוכל להשתטח בדרום אמריקה או אי שם בערבות סין לכן הוצרך למסוק....
נשלח ב-29/6/2011 13:01
פי נדמה לי כי הכוכב התורן בעמוקה היום המגיע עם מסוק כמלאך גבריאל- הוא ליטאי- הרב אידלשטיין.
נשלח ב-29/6/2011 12:50
נכון שהתופעה הלא עניינית של השלכת יהב על בשר ודם חדרה לציבור הליטאי בהיקף גדול ועמוק יותר בשנים האחרונות אולם האמונה הבלתי מעורערת ביכולות המברך לכאורה נפגמת בציבור זה מהר יותר באשר בקרב הציבור החסידי. אולם כד דייקת שפיר קא חזית דיש לובשי ארוך ליטאיים לנושא זה ויש לובשי קצר חסידיים מאד .(לובשי קצר אינו היכר מספיק שהרי החבדניקים לובשי קצר אולי צריכים לומר שולחי יד בזקנם המאמינים כאחרון החסידים בדורות עברו...)
בכלל לא. אני מאמין באמונה שלימה שלא רק שהבריא, אלא אף שלאחר שההבטחה התקיימה הוא שוב לא יהיה חולה לעולם! _________
גילויהאמת
<הנושא חשוב יש בו הרבה מה לדון>
אנשים פונים לא רק לאדמו"רים/גדוילים/באבות אלא אף לבבונים, הברכות הפכו לתעשיה המגלגלת מליונים, ולא אחת אנו שומעים על" קדוש"שאינו דורש תשלום עבור ברכותיו, בעוד שלמעשה, הוא או משב"קו אינם מסרבים לקבל תרומה פטורה ממס.
<הטענה שהנה צדיק בירך ולבסוף.. מעלה גיחוך, וכי אין בורא לעולם>
וא"כ איך "צדיק" יכול להבטיח, האין בורא עולם?
<ברור שאף צדיק שיכול לברך וכו' אין כל ברכותיו מתקיימות<
את זה גם אתה יכול לעשות, ולמה שלא תפתח משרד לברכות?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 29/06/2011 06:24:39
נשלח ב-28/6/2011 15:44
גילוהאמת האמת שגילית -הגמרא אומרת- אל תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך- לכל הדיוט יש כח לברך. לפעמים ברכתו מתגשמת ולפעמים לא. בדיוק כמו לכל הצדיקים והגדולים.
נשלח ב-28/6/2011 14:24
נישט, עד מתי תהיה לנו למוקש ?... אתה מפקפק בכך שהגרמי״ל הבריא?
נשלח ב-28/6/2011 13:58
הנושא חשוב יש בו הרבה מה לדון, אולם הטענה שהנה צדיק בירך ולבסוף.. מעלה גיחוך, וכי אין בורא לעולם, ברור שאף צדיק שיכול לברך וכו' אין כל ברכותיו מתקיימות.
נשלח ב-28/6/2011 12:52
אותי יותר מענין איפה אנחנו מוצאים צדיק שמקיים את מה שהקב"ה גוזר.
יהודי נכנס לאדמו"ר ובכה אשתו עומדת למות- נתן פדיון גדול ובקש שהרבי יעזור לו. לקח האדמור את הפדיון, נכנס לפני ולפנים, יצאה ואמר לחסיד -לך לביתך בשלום, נלחמתי המלאך המוות ולקחתי לו את הסכין. הלך החסיד לביתו שמח וטוב לב- אבל שוד ושבר בני ביתו בוכים אשתו נפטרה לפני דקה. חזר בריצה לבית הרבי וצעק רבי! הייתוכן- הרי אמרת לי כי לקחת למלאך המות את הסכין? צעק הרבי- המנוול- כנראה שבידיו - חנק אותה!
נשלח ב-28/6/2011 12:38
מי שמתקיים בו עשה רצונו כרצונך מתקיים בו גם כדי שיעשה רצונך כרצונו.
ולעצם העניין,
כל עניין הברכות וההבטחות הפך להיות מאוס שבמאוסים וחילול השם שאין כמוהו.