והזוכה הוא... היא...

אריה, אני ממש לא מסכים עם הגישה שלך. ברור שבעל תשובה ראוי להערכה רבה מאד על שקם ושבר דפוס התנהגות בלתי ראויה, ובחר בדרך טובה, אבל אני חושב שזה בלתי אפשרי למחוק את העבר. אותו בעל תשובה שחווה מה שחווה לעולם לא ישכח את הדברים האלו, והם גם יגדירו לו במעט או בהרבה גישתו לעתיד.

ובאשר לדברי משתוקקת הם נראים לי כתמימים ביותר ובלתי צודקים לחלוטין. המשפט "תחלופת נשים זה דבר נורמלי" הוא הזוי וחסר כל קשר למציאות. החשיבה שאפשר לאדם לחוות בצורה סדירה פעם אחר פעם מצבים מוקצנים ומחייבים (וכל קשר אישות הוא מוקצן ומחייב) ואחר כך לעזוב אותו מבלי שזה ישאיר צלקות עמוקות היא חשיבה מוטעית לגמרי. כל בחורה שחווה קשרים רבים, באיזה שהוא שלב מגיעה למצב שהיא חסרת אמון בעצמה, לא מאמינה לבחורים, מרירה, שלילית ומיואשת. לדעתי, אין גורל אכזרי יותר מאשר להיוולד כבחורה חילונית. כמות הניצול, השקרים, המניפולציות הרגשיות, התקוות שהתנפצו, היא הרבה יותר מאשר אדם מסוגל לסבול.

ומה באשר לבחור חילוני שהוא החצי השני במחול השדים הזה? האם הוא נשאר תמים, אופטימי, חיובי, אחראי, בשל לזוגיות בריאה, אחרי כל מה שהוא עולל? התשובה היא לא ולא ולא!! בחור שחווה הרבה קשרים לומד לראות את האשה יותר חפץ מאשר אדם, לומד שהוא יכול לקבל ממנה את מה שהוא רוצה מבלי להחזיר מאומה, לומד להשוות בין החוויות הרבות שהוא חווה ותמיד להשתוקק לחוויה עוד יותר סוערת, לומד לא להשקיע את נפשו, עודף ההנאות הגופניות שוחק מה שנשאר מרוחניותו, וכן הלאה. אני אשאיר את זה לקוראים לשפוט אם בחור כזה ראוי לקשר בריא? (אם הוא באמת בעל תשובה, זאת אומרת שהוא עבר לפחות חמש שנים בשמירת נגיעה, ולפחות חמש שנים בחיים אחראים, יש אולי על מה לדבר. וגם אז צריך לחשוב אלף פעמים.)

לסיכום: הבחירה שתיאר שווה גרוש, היא בחירה שמקבילה למציאות במידה רבה מאד, ואם בחורה בוחרת בבעל תשובה (מזן כזה) ולא בגרוש (מסוג של שווה גרוש, שאגב נשמע בחור ממש על רמה), הרי שמדובר בבחורה שפועלת לפי סטיגמות ולא לפי הגיון בריא, וההפסד כולו שלה.

(ובמאמר המוסגר: אין לי מושג מאיפה משתוקקת החליטה שפעם התגרשו בגלל שהיו חולי נפש, והיום כשמתגרשים שני הצדדים אשמים, נשמח לשמוע הבהרות.)

משגיח, תודה על תגובתך כאן שעוזרת להבין את העניין מנקודת מבטך בתור נשוי.
דעתי היא גם כן, שמה שהכי חשוב זה איך ייראו החיים ואם ההתמודדות תהיה סבירה. כמו שאתה מציג את זה, לאישה יותר קשה הרעיון להתחתן עם גרוש. אז אם רוב הבעייתיות מסתכמת ברעיון מאשר בתכלס, עד כמה יהיה לה טוב עם האדם הזה, זה נקרא התמודדות סבירה. יהיה עדיף למישהי לעבוד על עצמה להתרגל לרעיון ושיהיו לה  חיים טובים עם מישהו, מאשר לשלול בצורה עיוורת רק בגלל סטטוס..

אני מסכים איתך אתה שוה יותר מגרוש....למרות שאתה צריך להבין שכשבחורה שומעת הצעה או באה לפגישה היא לא כל כך רואה בעיני רוחה את החיים הפרקטיים והמעשיים שיהיו לה (כלומר איך היא תחייה את החיים שלה) אלא חושבת בעיקר על המערכת היחסים הרומנטית (כלומר,איך תיראה מערכת היחסים שלה) ו קשה לאשה לדמיין שהיתה לך מערכת עם אחרת ,ואולי עוד יש לך בלב, ואולי אתה משווה, ואולי יום אחד תתחרט לך ותגיד לעצמך (!) שההיא כבר הייתה עדיפה וכו' בקיצור אתה לא מאה אחוז שלה. אולי בגלל שאתה גבר קשה לך להבין את זה אבל לאשה זה כל מה שמעניין אותה.מה שעצוב בזב שכנשוי אני יכול לומר שאחרי החתונה זה כ"כ לא מעניין כי מתחילים להתעסק בחיים עצמם ולא רק באיך מערכת היחסים שלי. לדעתי עדיף לבחורה להתפשר על גרוש (כשהיא ביררה והוא לא אשם כמובן) מאשר על מכוער ואני נוקט את הדוגמא הזו רק בגלל שהיא שולית יחסית משום שתראה נשאר לתמיד והוא בעיה בעצם וההיסטוריה של הבנאדם תישאר בהיסטוריה, חזק ואמץ!

כל עניין לגופו .....לכן אני לא רוצה לכת את דעתי(זה נוש' רגיש,ואין לי בו הרבה ידע)
נשאר לי לאחל לך המון הצלחה!!!!!

משתוקקת, נשמע מעניין. אני חושבת שיש מן האמת לגבי ההתייחסות לחוזר בתשובה.
אך לא ממש מסכימה עם ההסתכלות על גרושים.
גם היום יש המווווווווווון סיפורים שהתגרשו בגלל חולי נפש וכו'...
יש המווווווון מקרים שרק צד אחד אשם.
או אשם מאד והצד השני אשם קצת בגלל שלא שייך לדרוש ממנו להיות לא אשם כשהמצז כ"כ לא בסדר.

אין לי מושג מה הייתי מעדיפה אילו עמדתי בסיטואציה הזו...