כמה יהודים יש בעולם? ומיהו יהודי?

לפי מה שהבנתי, הנוכח רוצה לדון בהתפתחות הלכות גיור. זה נושא חשוב מאד. הנוכח מעלה כרגיל נקודות מעניינות רבות, אלא שחוששני, לפי מיעוט ידיעותי, שהעובדות שהוא טוען להן לעתים אינן מדוייקות ואילו הפרשנות שהוא מציע על סמך המקורות שלנו לעתים אינה מדוייקת ולא מבוססת. אבל הנושאים ודאי מעניינים וראויים להרחבה.

אני מעיר בינתים כמה הערות נחוצות לדעתי על דבריו ועל הנחות היסוד שלהם.

הנוכח כתב:

הקדמה נחוצה: 
אשכול זה אינו מיועד לאלו הסבורים כי את כל ההלכות קיבלו חברי הכת הפרושית מפי משה רבינו על הר סיני, אלא שלפחות בחלק מהדברים מדובר ברפורמות שנדמו להם כמתאימות לזמן ולסיטואציה ולפעמים הם מצאו להם כל מיני רמזים מהמקרא. את הסמכות לעשות זאת הם שואבים ממנהיגותם את העם. 

תמה אני מדוע להרחיק מן האשכול את אלו שמאמינים בתורה מסיני. אני מאמין בתורה מסיני ויודע כי בתורה יש מסורת ממשה רבנו, יש כללי יסוד, יש מטא-כללים למציאת תשובה לשאלות מתחדשות. כלומר, כל מה שכתב הנוכח אם כי במונחים אחרים במקצת.

כלומר, כל מה שהנוכח מציג כאילו זה לא חלק מן המסורת היהודית שלנו עד היום אינו כך. זה בדיוק תיאור של תולדות ההלכה.
תכף אוכיח מיניה וביה שהעמדה שלך אינה המיינסטרים של היהדות.

אם יש מה להעיר הרי זה השימוש במילה שלדעתי יש בה טעם לפגם: "הכת הפרושית". המונח "פרושי" יש בו טעם לפגם למה? והמונח "כת" הוא גם לא מדוייק. למה?

הנוכח כתב עוד:

ובכן, ברור כי רפורמות אלו לא חייבו את כל העם מהרגע שהכת הפרושית נוצרה. יש צורך שהן תשתרשנה או שתיעשינה בקונסטלציה של מנהיגי העם כולו.

אכן, יש שינויים מרכזיים בהלכה (לדוגמא, החלפת הכתב מרעץ לאשורי בימי עזרא הסופר). ובוודאי ששינויים אלו אמורים להתקבל על העם. לא הבנתי מה פירוש " בקונסטלציה של מנהיגי העם כולו". אם הכוונה היא שצריך שהמנהיגים יעמדו פה אחד מאחורי השינוי יתכן שזה נכון (ויתכן שדי ברוב).

בכל אופן, צריך ללמוד את הנושא של חלות שינויים, מפני שזה נושא סוציולוגי, וההלכה מתחשבת בסוציולוגיה. (למשל, אנו מכירים את העיקרון שתקנה שלא התקבלה על רוב הציבור אינה מחייבת).

הנוכח כתב עוד:

כמו כן ברור כי הן לא חלות למפרע (למשל ירמיהו לא ייענש על כך שלא הניח תפילין). 

נכון. ויש לכך ביטוי בהלכה. מצד שני, כיון שנשתרש אצלנו הרעיון שההלכה אינה משתנה לעולם, יש נטיה להסתכל אחורה ולשאול: אז איך אז הם לא חששו לכך וכך? וגם התשובה האמיתית שהחשש הזה לא היה קיים אינה מסופקת בדרך כלל, אם כי נמצא כזאת בגמרא ("עדיין לא גזרו אז על סתם יינם", לדוגמא).
זה לגבי גזרות דרבנן אבל העניינים הפרושיים שהם דברים דאורייתא כביכול התלמודיסטים התייחסו כאילו נהגו מאז ומעולם (כולל הגיחוך שדוד חקר בנושא טמון באש). לעולם לא תמצא בגמרא על עניין דאורייתא שהוא לא נהג בעבר. והנה קיימתי את הבטחתי מתחילת ההודעה.

***

הנוכח פתח נושא חדש והוא הופעתה של הנצרות. כרקע להערכת שאלותיו יש לדעת כי הנצרות החלה בתור כת יהודית והמצטרפים אליה חוייבו בקבלת עול מצוות. רק לאחר הופעתו של, נדמה לי, פאולוס, חל שינוי מהותי. הנצרות החלה לפנות לאומות העולם וגם ויתרה על המצוות המעשיות.

מדובר בתהליכים שעברו על הנצרות במאות הראשונות לקיומה. לגבי תקופה זו מעיר הנוכח:

אם כן, בטרם השתלטו הפרושים על העם, נוצרה כת אחרת שנקראה הכת הישועית. כת זו עשתה בעצם את הגיור התנ"כי המקורי (שמסתכם בהצהרה "עמך עמי ואלוהייך אלוהיי") להרבה מאוד לא-יהודים. בשלב זה נוצרו עשרות אלפי גרים שהם יהודים לכל דבר (כזכור הרפורמות הפרושיות לא חלות למפרע שכן באופן זה גם דוד המלך עליו השלום אינו יהודי). לפי המקרא וההלכה גרי צדק הם יהודים לכל דבר ועניין. 

בשלב מסוים הוחלט להוסיף לאמונה הנוצרית עקרון אמונה שהפך אותה לסמי-פוליתאיסטית אודות יש"ו כבן האלוהים. האם זה גורע מהיותה יהדות?

לקמן כתב הנוכח:

2. על פי הנראטיב הנוצרי המקובל זה התרחש ע"י פאולוס אולם מהמחקר ההיסטורי עולה שהמצב לא לגמרי כך. היו כל מיני כתות שחשבו אחרת, ואם כן יוצא שהמוני מגיירים וגרים התגיירו לאמונה מונותאיסטית טהורה ולהם בנים ובנות. 

כמה הערות חשובות.

בנוגע ליהודים:

"בטרם השתלטו הפרושים על העם" – ניתן להבין מכאן שהיתה כפיה של כת על עם שלם. זו תיאוריה אפשרית, אבל לא כל מה שאפשרי נכון או הולם את העובדות שיש בידנו.
אל תשים מילים בפי. ייתכן והייתה כפייה (הן בתקופת הבית השני בזמנים בהם גברה ידם על יד הצדוקים - למרות שקשה לראות איך מועצת גדולי התורה נחשבת למנהיגת העם האולטימטיבית כאשר יש את מועצת חכמי התורה שחושבת אחרת, והן בתקופת הגאונים בעזרת השלטון הבבלי/פרסי) אבל לצורך העניין אפשר להתייחס לכך כאל תהליך היסטורי שבגללו השתלטה תפיסת העולם הפרושית על העם היהודי (בעיקר חורבן הבית ואובדן מוקד הכוח של הצדוקים & הצורך הנואש ברפורמות שתייסדנה עם בגלות)

הגיור התנ"כי המקורי... מסתכם בהצהרה "עמך עמי ואלוהייך אלוהיי". – האמנם? נכון שהמקום היחיד שיש בו תיאור של מה שקרוב לגיור הוא השיחה בין נעמי לרות במגילת רות. נכון גם שחז"ל השתמשו במקור הזה כדי לדייק הלכות (אם כי יש לדון אם ההלכות נלמדו משם או שהפסוקים רק שימשו כ"אסמכתא"). אבל יתכן גם שהגיור לא התבסס רק על חילופי משפטים אלו אלא כלל יותר מזה. יתכן גם שהגיור בפועל התבצע רק אחר כך. למעשה, כלל לא ברור מתי התגיירה רות, האם זה היה בנישואיה לבנה של נעמי, בשעה שחזרו יחד לארץ ישראל, או כאשר עמדה לפני ייבום.

יתכן כמובן שהגיור בימי רות נראה אחרת לגמרי מאשר הוא בהלכה, של חז"ל או של היום. אך כפי שכתבתי פעמים רבות בזמן האחרון, "יתכן" זה רק "יתכן". זו לא עובדה. ולא תמיד צריך להתאמץ לפרוך את "היתכן" אם אין לו ראיות.
מגוחך. מה שכתוב בתנ"ך הוא הפשטות, ולא ההמצאות של חז"ל. נדמה לי שזה ברור לחלוטין. בתנ"ך כתוב שדוד רצה לשתות מים - אתה באמת חושב שהוא התעניין ב'טמון באש'?

בנוגע לנוצרים:

לפי גרסתו של הנוכח, כאשר הצטרפו לישועים גויים רבים על ידי הכרה באלוהיהם הם הפכו ליהודים. ולכן "הם גרי צדק".

תמהני על קביעה זו. ראשית, איני יודע לאיזו מן התקופות היא מכוונת. אם לתקופה שבה הנוצרים קיבלו את החובה לשמור מצוות, ולא תבעו את האמונה שיש"ו הוא אלוהים "בנסתר", אלא רק ראו בו מנהיג ומשיח, יתכן באמת שמי שמקבל עליו את האמונות ואת המצוות ייחשב כיהודי. חסר עדיין תנאי חשוב שמופיע בתלמוד: אישור של בית דין. (וכן מילה וטבילה כמובן).
תגיד, אתה לא קורא? כל הפואנטה של האשכול היא שכל עוד לא השתלטו הרפורמות הפרושיות הן לא מחייבות. לכן אין צורך באישור של בית דין, לא בטבילה ולא במילה (לפחות לא כטקס קרדינלי למעבר ליהדות. וגם אולי בכלל לא, מה רע לחשוב שמילה זה רק לצאצאי אברהם כשם שאיסור טומאת מת הוא רק לכהנים? או שמלך יכול להיות רק מצאצאי אברהם ולא גר?)

אבל אם תלמידי יש"ו אכן תבעו את כל הנ"ל, מתעוררת אכן שאלה מעניינת אם המצטרף לנצרות הקדמונית יכול להחשב כגר.התשובה לשאלה 2 של הנוכח תלויה במה בדיוק קיבלו על עצמם המצטרפים החדשים ואם היה להם אישור רשמי. נראה שכדאי לפתוח דיון בפני עצמו בשאלה אם צריך אכן אישור של בית דין לגיור.

איני יודע מה המקור המחקרי של הנוכח, אבל בשעתו פירסם חוקר חשוב מאמר על תופעת היהודים הנוצרים בראשית ימי הנצרות. מסתבר שגם יהודים לא ראו פסול בהצטרפות לנצרות אשר לא כללה אז לא התרחקות מההלכה ולא החשבה יתרה של יש"ו כאלוהים (וגם לא לידת בתולים וכו' וכו').

אם מדובר בתקופה מאוחרת יותר, אז לא היו בה לא קבלת מצוות ולא מערכת אמונות יהודית.
אפשר לשאול כמה הספיקו להצטרף לפני (ברור לך שלא כל הכתות הנוצריות קיבלו את האמונה של פאולוס עד השלטתה בעזרת קשרי דת-שלטון [הקלאסיים בכל דת] של הכת הקתולית, וכל מה שעשו הכתות האחרות גם אחרי פאולוס הוא הצטרפות לעם היהודי (אני משתמש במונח הזה ולא ב'גרות' שכן המונח גרות מעורר אסוציאציות של הצורה הפרושית שלו ואז אתה מגיע לטאוטולוגיות מסוג "הנוצרים לא התגיירו [קרי לא פעלו לפי הכת הפרושית] ולכן הם לא יהודים)  לכל דבר.

נראה פשוט שקבלת האמונה הנוצרית כולל אלוהותו של יש"ו אינה יכולה להחשב כקבלת האמונות היהודיות.
למה? זה מונותאיזם שחושב שאלוהים יכול להתגלם בטבע. דומה לפנתאיזם. וכי יהודי שחושב שאלוהים עשה קולות על הר סיני הוא לא מונותאיסט? משה תאקו וחכמים אחרים (הרבה מאוד מהתנאים והאמוראים אם לא כולם, וצר לי שאני מאכזב אותך) שחושב שאלוהים יכול להתגלם? ומיד נשווה לקבלה.

***

גיור עם אמונה בקבלה

 הנוכח כתב עוד:

. האם גיור של רב שמאמין בקבלה הדיליאונית/לוריאנית או 'מגשים' אינו תקף? איפה עובר הגבול? 

אכן יש שאלה אם גר שמתגייר על מנת שיאמין בקבלה גיורו תקף. לאידך גיסא, יש מקום לדון לדעת המאמינים בקבלה אם גר שמתגייר על מנת שלא להאמין בקבלה אם יהיה גיורו תקף.

יש לשאול זאת גם לגבי הלכות שהתחדשו, מנהגים ועוד. הרמב"ם כותב כי גר שמתגייר על מנת שלא לקבל אפילו "דקדוק קל מדברי סופרים" אינו גר. האם זה מדאורייתא או מדרבנן? ומה לגבי מנהגים? או מחלוקות בהלכה? האם גר יכול לומר שהוא מתגייר על דעת פסקי השולחן ערוך ולא פסקי הרמ"א? או לפי הרמב"ם?

כדי שלא להוציא לעז על הגרים בני זמננו, יש לומר שהם בוודאי גרי צדק (אם קיבלו עליהם מצוות ושאר התנאים כמו מילה וטבילה ואישור של בית דין). ומה שמלמדים אותם על הקבלה, אם מלמדים אותם, הרי זו טעות שנוספה על העיקר. זאת כמובן לדעת כותב שורות אלו...

 יפה. אתה מבין את הדילמה. ואתה מבין שיתכן ואתה, אשתך וילדיך או חתניך וכלותיך אינם יהודים ע"פ ההלכה (והרי על פי החרדים אין קל מלבטל גיור למפרע)

***

בין נוצרים ליהודים

הנוכח טען עוד כי הנוצרים שהצטרפו לכת היש"ועית הפכו ליהודים, הפכו לרוב, ולכן שינויי ההלכה, אם היו כאלו, של חז"ל אינם מוסמכים ואינם חלים על הרוב. ולכן הנוצרים מאז הם היהודים וההלכה החז"לית היא תוספת שלא התקבלה ולכן היא איסור.

אני סבור שכל אחד מהמשפטים האלו אינו נכון. הנוצרים שהצטרפו לכת לא התכוונו בדווקא להצטרף ליהודים הה? וגם חלון הזמן שהיה עם אפשרות כזו היה צר מדי. יפה. אנחנו מתקרבים לעניין - זה מה שדרשתי: להוכיח שבחלון הזמן עד התייצבות הרפורמות הפרושיות אין דיי בכדי להפוך את הנוצרים לרוב העם היהודי. prove it! זאת גם בלי הבעיה של הצטרפות ללא בית דין. דשנו בטאוטולוגיה הזו כבר. שינויי ההלכה של חז"ל, אם היו כאלו, נעשו על פי התורה וזו הסמכות הנדרשת להם. עם ישראל לפיכך הם נושאי המורשת של התורה ושל חז"ל והנוצרים לא. וגם בטאוטולוגיה הזו דשנו.

***

תקנות חז"ל ו"בל תוסיף"

זו שאלה שעומדת בפני עצמה. אילו חז"ל היו באמת מוסיפים תקנות שלא התקבלו על הציבור, יתכן שהן לא היו חלות. ויש כאלו והגמרא עצמה מזכירה אותן (פת גוי שאינו אופה מקצועי ושמן של גויים לדוגמא). בכל אופן, תקנות חז"ל שאינן מוצגות כפרשנות לתורה וידועות כתקנות שחידשו חכמים אינן נכללות ב"בל תוסיף". אם כי הנושא הזה טעון לימוד ובירור בפני עצמו.

כבר כתבתי על זה כאן ולא זכיתי לקבל תשובה (כמו ב99% מהפעמים, ואת זה אני אומר כי אולי שכחתי את אותו אחוז שקיבלתי תשובות; אינני זוכר אף פעם שקיבלתי תשובה) מכל מקום זה לא הנושא עכשיו. לצורך הדיון אנחנו מקבלים כי זכותם של חכמים להוסיף ולגרוע.