| נשלח ב-6/7/2011 12:23 |
 |
| |
על רבניות ונשות תלמידי חכמים
ירוחםשמ כתב:
דינו
בשביל להיות רבה יש ללמוד קשה ולהבחן, ורק לאחר מכן מקבלים את התאר הנכסף רבה.
מה שאין כן רבנית המקבלת את התאר- בלא כל עמל מתחת החופה.
ברדקית כתבה:
| ירוחםשמ כתב: |  | דינו
אני מקוה כי טעות בהקלה יצאה מתחת ידך- אםשלום לא רבנית, היא רבה.
בשביל להיות רבה יש ללמוד קשה ולהבחן, ורק לאחר מכן מקבלים את התאר הנכסף רבה.
מה שאין כן רבנית המקבלת את התאר- בלא כל עמל מתחת החופה. |
|
להיות "אשת תלמיד חכם" זה לא כל כך פשוט כמו שזה נשמע.זה נכון שעמידה תחת החופה היא תנאי הכרחי, אך ממש לא יחיד
לא חוכמה להסתכל על הרבנית כשהיא בת 60 והשנים העמוסות כבר מאחוריה..
תראה אותה בגיל 27.. מקלחת מהר מהר את חמשת ילדיה, אין יד בוגרת נוספת בשטח, משכיבה לישון עם נשיקה , מסדרת מלמעלה ומכינה ארוחה לבעלה שישוב מבית המדרש. רק לחצי שעה.... אח"כ ימהר לעיסוקיו עד השעות המאוחרות של הערב... והיא תישאר עם הכביסה והניקיון, עם הכלים והמבחנים שצריך לבדוק למחר
הסתכל עליה בימי שישי הלחוצים , כשהתלמיד חכם שלה חוזר הביתה חצי שעה לפני שבת ,להתקלח ולהכין את הנרות...
אני רואה אותה מהמרפסת.. יורדת עם כולם לגינה בשבת בצהרים כחום היום, כדי שבעלה יוכל ללמוד בנתיים, או לנוח.
(שמעתי פעם על אשתו ז"ל של אחד מגו"י שגם הלכה ללדת לבד את כל ילדיה...)
אל תקראו את הסיפור מהסוף, קיראו אותו מהתחלה......
לפעמים באמת יותר קל לשבת באולפנה וללמוד תורה "נורא קשה" וגם להיבחן
צענערענע כתבה:
לברדקית עם בקשת המחילה מה כל זה שייך לנושא? הרי הנושא היה קבלת תואר ברבנות ללא עמל (ולא מדובר בתואר בנושא : עקרת הבית המושלמת.)
(או עקרת הבית המקריבה את חייה בשביל לימוד התורה של בעלה)
ברדקית כתבה:
לא מדויק..
הנושא היה העמל המושקע ברכישת התואר רבנית, לעומת התואר רבה
ועל כך הערתי, כי אף התואר רבנית נקנה הוא לרוב בעמל רב וביזע יומיומי ולאורך שנים.
ירוחםשמ כתב:
הרי לפי תאורך את העבודה הקשה היזע והדמעות שמשקיע הרבנית, בשביל לזכות בתאר כביכול(ואם היא תהיה עצלנית ולא תעשה כך לא תקרא רבנית?)
הרבה נשים חסודות הנשואות לאברכים שהם עדיין לא רבנים גם חיות כך, להן לא מגיע התאר הנכסף רבנית? הרי הן חייות בדיוק כמו הרבנית.
אם זה קנה המידה? אז למה יגרע תוארם.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2013 14:46 |
|
| |
| אייזין כתב: |  | | זה עוד נדבך בעניין אשתו כגופו וכפי שמצינו בדברי חז''ל אשת חבר כחבר . |
|
איך בדיוק ולמה בדיוק? או שזו עוד אמירה בלי תוכן וממש.
|
|
|
|
| נשלח ב-29/7/2013 11:47 |
|
| |
זה עוד נדבך בעניין אשתו כגופו וכפי שמצינו בדברי חז''ל אשת חבר כחבר .
|
|
|
|
| נשלח ב-26/7/2013 13:58 |
|
| |
עד כאן ההנחה היא שהרבנית מקבלת את תוארה מחמת הרב, והרי לכם מצב הפוך. ראו מאמרו החביב של מונדשיין, בבלוג החביב לא פחות של דוד אסף, "עונג שבת" (=עונ"ש):
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 20:34 |
|
| |
"נפוליאון היה ישן שעה אחת. שאלו אותו: למה? אתה מלך, קיסר, אתה יכול לישון כמו שהמלכים, עד שלוש שעות ביום, מה בוער לך לקום? יש לך עבדים,שפחות. הוא אומר: עד שאני הגעתי להיות נפוליאון אתם רוצים שאני אלך לישון? בשעה שאני ישן אני כאחד האדם, רק שאני ער אני נפוליאון. "
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 13:08 |
|
| |
נדמה לי כי נושא האשכול הוא התאר רבנית ולא רב. כל התאורים המתארים את הרב נכונות- ואפשר להוסיף .
אבל נא להתיחס לנושא האשכול הרבניות. איזה תואר זה רבנית? ולמה לא בעצם אשת הרב? כמו אשת הירקן?
האם התשובה במה שאמרו פעם- כי סנדלר לא יכול לישון, כי כשהוא ישן הוא לא סנדלר, לעומת הרב שממנו אנו מצפים אפילו כשישן שיהיה רב.?
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 08:54 |
|
| |
דומני כי חלק מן הויכוח אינו באמת ויכוח. המונח "רב" בימינו כולל משמעויות שונות, ולעתים חלק מן הדוברים מתייחסים לרב במשמעות א' והחולקים עליהם עונים ביחס לרב מטיפוס ב', ולא פליגי.
במחשבה ראשונה, בלי לעיין יותר מידי אני יכול להציע ארבעה טיפוסים, שאת כולם אנו מכנים "רב" אם כי התפקידים (ולכן גם הדרישות) של כל אחד שונים מאלה של משנהו.
התואר "רב" ניתן ל:
א. פוסק הלכה.
ב. מורה תורני, ראש ישיבה.
ג. מנהיג קהילה מוגדרת.
ד. מנהיג ומורה דרך לציבור כללי.
ר' חיים מבריסק לדוגמה (שהיה רב על פי כל קנה מידה) לא פסק הלכה. הוא היה למדן, וכיהן כמנהיג הקהילה. החפץ חיים לא נשא ככל הידוע לי בשום תפקיד רשמי, אך היה פוסק מובהק ומורה דרך כללי, וכן על זה הדרך.
הדרישות מאדם על מנת שימלא את תפקיד הרב בהצלחה תלויות בתפקיד אותו אנו מייעדים לו.
הייתי חבר כמה שנים בקהילה שזכתה לרב שבעיני הוא מופת לרב קהילה ואני מאחל לכל קהילה רב כמותו. הוא לא היה פוסק דגול, וכאשר הפנו אליו שאלות מסובכות הוא לא התבייש להגיד שהוא צריך להתייעץ עם סמכויות הלכתיות אחרות, אך הוא ידע להנהיג את הקהילה ולרומם את חבריה לתורה, לעבודה ולגמ"ח בצורה מרשימה. לא הייתי הולך ללמוד בישיבה שזהו ראש הישיבה שלה, אך מאד הייתי רוצה שזה יהיה רב הקהילה שלי. מאידך, אני לא בטוח שאני רוצה שראש הישיבה שלי ינהיג את קהילתי. לכן, לפני שמדברים על מה נדרש מרב, צריך להגדיר את התפקיד שמייעדים לו ומכך לגזור את הדרישות.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-12/7/2011 07:30 |
|
| |
תלמיד טועה
לא התכוונתי שרב צריך להיות עובד סוציאלי. איני יודע אפילו מה הן כל הדרישות מעובד סוציאלי. אבל בוודאי שיהיו דברים משותפים לזה ולזה.
(אפשר למצוא מאפיינים משותפים כמעט לכל דבר, אפילו לעורב ולשולחן כתיבה - לואיס קרול, הפרק על הכובען, ועיין הערת גרדנר במהדורה המוערת והמומלצת שיצאה בעברית).
ובוודאי שרב אמור להיות בעל ידע במקורות. אם כי יש מקום לעיון בשאלה מה היקף הספרות ההלכתית שעליו ללמוד.
הנה כמה מאפיינים שעולים על הדעת במחשבה ראשונה:
א. יראת שמים - גם כאן יש מקום לעיין מה זה. לירא מעם ה', לרצות לעשות רצונו, לאהוב האמת מפני שהיא אמת, לא לירא מבשר ודם. לא לכפוף את ההלכה לאינטרסים.
ב. ידע. עליו להכיר מקורות (רשימה?) מהתלמוד, מהמפרשים גם כן? מספרות הפסק?
ג. מחוייבות לשיטות פסק (זה לכאורה דבר פשוט ועם כל זאת הוא מעורר בעיות לא פשוטות. האם רב רשאי או חייב להתאים את פסקיו לספר זה או אחר?
ד. מידות טובות.
ה. התחשבות בצרכי אלו שנשענים עליו.
ו. "כתפים" שמאפשרות לו לפסוק בלי להיות "ירא הוראה".
ז. הבנה במטא-הלכה. (מה זה כולל?)
הדברים ראויים לעיון באשכול מיוחד.
***
נישטאיך
תודה על המקור. בהזדמנות בל"נ.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2011 15:35 |
|
| |
נכון, יש כאלו שיראתם כובשת את חכמתם. אז נזרוק התינוק עם המים?
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2011 15:18 |
|
| |
ואני ראיתי הרבה רבנים שלמדו 60 שנה, והם נהיו רבנים גדולים- למרות שבעצם היו ליצנים. לפעמים אתה יכול לקרא את פסקיהם, המצחיקים יותר מהרבה פיליטונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2011 14:19 |
|
| |
ירוח
אתה מעניק חשיבות גדולה לתארים בעטד הם בעיני כקליפת השום.
רב בחצי שנה, גם עם 10 דיפלומות - יהיה לץ אם יתיימר להיות רב
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2011 14:08 |
|
| |
תלמיד
האם קובע כמה זמן משקיעים בלימוד? או כמה יודעים? השקעה בלימוד להשגת תאר רב למשל, לא צריכה היום להיות יותר מחצי שנה מקסימום, כוונתך כנראה כמה למדו קודם וכמה לומדים היום? בקיצור אם הם לומדים,
הרי לא יעלה על הדעת כשיש ליהודי שאלה יחפש את הרב לשאול, למרות שבעיר אחרת יש רב שלומד יותר.
לסיכום לא היתה כוונתי על אם שלום כפוסקת הלכות, כל כונתי היתה להעריך גם תוארים של אנשים אחרים, ובעיקר לא להעריך נשים שתוארם נרכש מתחת החופה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2011 13:35 |
|
| |
האשכול עוסק ברבניות שבמקום להשקיע 30 שנה בלימוד מתיש של הספרות ההלכתית (כשם שנוהגים פוסקי הלכה מובהקים) מנסות לקצר את הדרך ולהעשות רב ע"י תאר שני, עבודה סוציאלית והתעמקות בתרבות יהודית וסוברות שזהו (ורק זהו?!) תפקידו של רב. אז למה שנשים שזכו שתבאנה נחמה נפשית ע"י בקבוקי יין וללא השקעה קשה של תואר שני בעבודה סוציאלית לא תקראנה רבניות? ובלאטו הכי הויכוח שיצר ירוחים (ועוד) שניטש ניטש על השם רבה/רבנית כאשר מאחוריו עומד הרבה יותר – מהו רב. לשיטת אמשלום רב אינו דווקא מומחה להלכה. תמהני מדוע השאלה אודות חשמל וחרש אינה אמורה להידון בכלים הלכתיים נטו? ה"סטיה" הגדולה ביותר מכך – שאני מכיר – היא ה"בונה" של החזו"א, וזו אינה סטיה. הוא בסה"כ דן בזה כמבטך חלקים זל"ז, שהוא בונה.
|
|
|
|
| נשלח ב-8/7/2011 13:23 |
|
| |
תלמיד טועה
צריך אם כך לברר את תפקידיו של הרב. כאן האשכול עוסק ברבניות, לא? אשתדל לפתוח אשכול כזה עם סיכום. זה נראה לי חשוב ביותר. אבל אם תרצה, תתחיל אתה בינתים.
אחד היסודות לאשכול כזה הוא אבחנה שראיתי בשם מיכי אם כי תמיד חשבתי שגם אני חידשתי זאת לעצמי. יש פסיקה טכנית שהיא יישום של עקרונות המצויים בשולחן ערוך. ויש שאלות נכבדות יותר, אם בגלל הרגישות והצורך של השואל ואם בגלל שהן פשוט חדשות ואין להן מקור ברור. (חשמל, חרש מלידה שלמד לדבר בלי לשמוע).
התחום שמכתיב את צורת התגובה נקרא אצלי "מטא הלכה" וזה אחד השימושים במונח זה. פוסק זקוק לפיכך להבנה במטא הלכה.
כתבתי בקיצור על קוים שאמורים להיות באשכול ההוא. לא בזה. אחרי הדיון אפשר לדעתי לחזור לשאול אם רבניות גם כן יכולות לעמוד בתנאים אלו. נדמה לי שיש פריחה של תופעת רבניות גם במחנה שלנו, האורתודוכסי והחרדי.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
