ההסכן הסכנתי

על הפסוק בפרשת בלעם (כג ל) דרשו חז"ל במסכת עבודה זרה ד: ולא עוד אלא שאני עושה לך רכיבות ביום ואישות בלילה כתיב הכא ההסכן הסכנתי וכתיב התם (גבי אבישג מלכים ב א) ותהי לו סוכנת.

והדברים תמוהים, מה ראו חז"ל לדרוש כך.

והנה דרכם הרבה להפליג בעניינים אלו דוגמת שבע בעילות בעל אותו רשע (נזיר כג:)), ושלש עשרה מפות קינחה (סנהדרין כב) וכמה שיטות במספר הבעילות של זמרי בן סלוא (שם פב:).

אך אם במקרים אלו דרשתם היא רק הפלגה המתבססת על הכתוב, יש כמה מקרים, דוגמת ההסכן הסכנתי, שכלל לא מובן מה גרם לחז"ל להביא את הסיפור למחוזות אלו.

ההסבר היחיד העולה על דעתי (על פי נגלה, על פי סוד יש לי כמה וכמה הסברים) הוא הצורך "להניח דעת התלמידים יגיעי הגלות והצרות הקוראים בסדרים בשבתות ובמועדים ולמשוך ליבם ובקצת דברים נעימים לשומעים וליודעים חן". לשון רמב"ן בפתיחת פירושו על התורה.

אך עדיין יש לתמוה האם זו הייתה הדרך היחידה לומר דברים נעימים.

אני מנסה לדמיין ראש ישיבה או אדמו"ר האומר מדעתו חידושים מעין אלו. מה זה אומר על תקופתנו או על תקופתם ובכלל על רמת הלשון בדרשות ואגדות המבוססות על תיאורים מעין אלו.

אתה חושב שבאמת נח דיבר עם העורב? [שאז נצרפו ביחד עם אתונו של בלעם ונחש של אדם]
אלא שהם רוצים להעביר לנו איזה מסר בסיפור זה, צא ושבור את הראש [או עיין במפרשים] מהו. 

סנהדרין קח:
וישלח את העורב אמר ר"ל תשובה ניצחת השיבו עורב לנח אמר לו רבך שונאני ואתה שנאתני רבך שונאני מן הטהורין שבעה מן הטמאים שנים ואתה שנאתני שאתה מניח ממין שבעה ושולח ממין שנים אם פוגע בי שר חמה או שר צנה לא נמצא עולם חסר בריה אחת או שמא לאשתי אתה צריך אמר לו רשע במותר לי נאסר לי בנאסר לי לא כ"ש.
רבונו של עולם, מאיפה הם הביאו לנו את זה?

תוקן על ידי ייתכן ב- 30/10/2011 00:43:45