ב"ספר המפתח" הלכות יסודי התורה פ"א מופיע הערה: בארבע פרקים הראשונים של הלכות אלו יש מקומות שהשמטנו את הנושאים בספר המפתח והשארנו את הציטוט ואת שמות הספרים"
למעשה כשנסיתי ללמוד כמה נושאים שבהלכות אלו לפי ספר המפתח, משהו שמועיל מאד בהלכות אחרות, מצאתי שלא רק שמות נושאים הושמטו, אלא סוגיות שלמות בענינים אלו זכו להתעלמות כמעט מוחלטת מצד העורכים, והשמיטו מראי מקומות מפורסמים -שגם אני ידעתי [וא"א לומר שהם לא ידעו]
ולא רק בהלכות יסודי התורה אלא בכל מקום שהרמב"ם מתייחס לעניני אמונה ומחשבה.
דבר אחד שלא שכחו הוא לציין כמעט על כל הלכה את אלו [מועט] האחרונים שאומרים שבדברי הרמב"ם מנוגדים לדעת חז"ל. [בעיקר ר"מ גבאי בעבודת הקדש]
ולמשל בהל' ע"ז פ"ב בענין ולא תתורו השמיטו בכלל כל אלו הסוברים שדעת הרמב"ם הוא שמותר לחקור וללמוד ספרים חיצוניים [הובא רק הקושיא על הכאילו סתירה שיש בין דבריו שם ובמו"נ] וכך עוד משלים רבים מלספור.
האמנם זו דרכה של תורה? האם זה תואם את דעת הרמב"ם? והאם זה יפה מבחינה אנושית כשאנשים רגילים להסתמך על המפתח שממצה את הנושא בדעת הרמב"ם.?
תוקן על ידי יהיאור ב- 18/07/2011 00:05:02
נשלח ב-31/7/2011 16:58
היה כאן בעבר אשכול על תירגום הרמב״ם לערבית ושם בעמוד 3 ואילך עלה הנושא לדיון על מעללי וחטאי הרב הילמן מי שיכול ללנקק אשכול זה ועמוד זה לכאן יבורך משמיים - מיימוני אני לא הייתי אז באיזור אבל איך שכחת את הערותיך משם ??? . [ותודה לפרוטוגרס שמשום שלינקק באשכול על החז״א לינק לאשכול על כד יתבין שנגרר למלחמה זוטא בינו לחסידי חב״ד ובו בעמוד 3 באמצע מצאתי לינק זה]
נשלח ב-31/7/2011 00:53
אעתיק את הדברים הרלוונטים. איני רואה שום דיפלומטיות יתרה בסגנון הכס"מ שאין בסגנון הרב קאפח.
לשון הרב קאפח פ"ג ממילה ה"א:
ומה שמביאים בשם תשובת ר"א בן רבנו שאין דעתו נוחה מן המברכים להכניסו לאחר המילה ומעיד שכן דעת אביו ושכן הורה הלכה למעשה, יתכן שראה מעשה באחד שברך לאחר המילה, והיה שם מי שמיחה בו, והשתיקו רבנו, והר"א דימה שכך דעתו, ולא היא. ואנו אין לנו אלא סדר הברייתא ופשט פסק רבנו בהלכה, ומנהג אבותינו תורה. ועיין ידי"צ שהאריך בענין זה, ומענין לענין כנהוג.
לשון הכס"מ פ"א מאישות ה"א:
ומצאתי כתוב שהרמ"ך בהגהותיו העיד שרבינו עצמו הגיה בספרו ושלשתן דבר תורה. וגם אני מצאתי כן בתשובות ה"ר אברהם בנו. מכל מקום לי נראה שאין עדותו נכון ממ"ש רבינו עצמו בפ"ג ומה שכתב בספר המצות שלו. [וההמשך אינו לענייננו]
לא אעתיק את לשונו הטמא של הילמן, אבל מי שיקרא את הביקורת אחרי הציטוטים הנ"ל בהקשרם יראה ללבב.
לגבי יחסי אהבה-שנאה עם הרמב"ם, לא התכוונתי רק שאין לומדים מו"נ, אלא לגישה שתורת הרמב"ם מסוכנת וצריך היתר לעסוק בה ואין צריך היתר לומר שהיא מסוכנת. כל הסגנון המתנצל והמפותל שפותח כדי לחלוק על דורות קודמים אין עושים בו שימוש כשבאים לקבור את הרמב"ם מחוץ לגדר. חשבתי שהדברים ידועים ומוסכמים ולא ציפיתי שתכחיש אותם, ולצערי אין לי רשימת מקורות ומראי מקומות. נחיה איש בהתרשמותו.
נשלח ב-31/7/2011 00:52
אבל הנה מציאה בשבילך שזימן לי ה' כעת.
"זאת כוונת רבינו משה ולא כוונת משה רבינו".
ובנוסח שונה במקצת:
"אתה מקשה עלינו מרבינו משה ולא ממשה רבינו".
הנוסח הראשון מיוחס לאברבנאל ומובא בספרו של יעבץ "אור החיים". הנוסח השני הוא משל היעבץ עצמו.
כמדומה שליעבץ היה חשבון ארוך נגד המתפלספים, וראוי לעיין בכתביו בנושא זה. בכל אופן, מדובר בדור של מגורשי ספרד. היום לא נראה לי שהיו משתמשים בניסוח כזה. אם הנידון היה פילוסופי, אזי היו אומרים ביתר חדות שזה כבר לא "תורה". ואם זה בנושא שבו מקורות הרמב"ם אינם ברורים אבל אין בו הכחשה ל"מקובל", דברי הרמב"ם היו קשים, אם בכלל, רק "לכאורה".
צר לי, אבל לא ידוע לי על כך. מצד שני, אולי כוונתך שהמורה נבוכים מוחרם אצל חלק מן ה"חרדים"? או שכל מה שאצל הרמב"ם מנוגד לאמונות המקובלות כגון הקבליות, נזקף לחובת "הפילוסופיה הארורה הטעתו"?
לגבי דחייית דברי הראב"ם, כמדומה שכוונת הרב הילמן היתה לסגנון של הדחיה ולא רק לדחיה עצמה.
לגבי דחיית הרב קאפח את עדות הר"א בן הרמב"ם, כך עשה בעניין אחר הכס"מ ריש הל' אישות יעויי"ש, כך שלא ברור (בלשון נקייה שספק אם אדם כהילמן ראוי לה) איזו סיבה יש בדוגמא זו לפסול את הרב קאפח.
נשלח ב-30/7/2011 21:59
מיימוני, האם לא תסכים שאצל החרדים מותר לומר על הרמב"ם דברים שאסור לומר על אף ראשון או אחרון מלבדו?
נשלח ב-23/7/2011 23:45
יהי אור . אם תעבוד לפי המתווה שהצעתי למיימוני תוכל למצוא מאות כאלו אם לא יותר . אולם עיקר הטענה היא על אלפי המ״מ הדנים בדברי הרמב״ם גופא ולא נושאים הלכתיים על סדר היד לכן אם כבר החלטת כן להכנס לדוגמאות היה עליך להציג מראי מקומות של ספרים הדנים בדברי הרמב״ם בנושא.
נשלח ב-23/7/2011 23:35
עוד השמטות בספר המפתח: בהל' שבת פרק י"א בהלכה שמתרת להרוג כינה בשבת משום שאינה פרה ורבה אין שום איזכור של כל הקושי והפולמוס בענין זה [אמנם אינו קשה כ"כ שהמפתח לס' זמנים חסר מאד בד"כ] וכן בהל' מאכלות אסורות פרק ב' [הלכה י"ג ואילך] בכל הלכות שרצים שאינם פרים ורבים יש התעלמות מוחלטת של הקושי הזועק בענין זה
נשלח ב-20/7/2011 20:12
איני יודע. סבורני שלא. אם כי למד הרבה מאד בעצמו. כמו שרגילים אצלנו.
למרחביה, יישר כוח ומעתה יש לשאול איך יכול היה הרב הילמן לכתוב כן, והרי מייחסים לו זכרון פנומנלי. ושמא ראה כן במקום אחר מכתבי הרב קאפח?
והעיקר כדברי יהי אור, שגם אם נכונים היו דברי הרב הילמן (וראינו שלא כולם מדוייקים) עדיין אין בזה נימוק מוצדק להשמטה. ולעולם הסיבות הפוליטיות עיקר.
*** אציין שגם אני שמעתי את מו"ר ע"ה (הגרג"נ) מביע זלזול בתירגום הרב קפאח ונדמה שאולי בסוף העיון בכמה ספרים אמר להסתכל בו ושמא לא, ושכחתי. אלא שאז הלכתי שבי אחרי הגישה הזו ותמה אני שמו"ר התנגד לספר וכמדומה שאמר שמתרגם ומשנה גרסאות, כפי ההאשמה הרווחת נגדו. ואולי יימצאו כאן עוד מתלמידי מרן כי איני זוכר יותר.
באף אחד מספרי מוסד הרב קוק אין תיקונים במהדורה שניה, ומסתבר שהם האחראים ומטעמים כספיים למה שאין תיקונים בפירוש המשנה או במורה מאז שהדפיסום.
נשלח ב-20/7/2011 15:15
הרב קאפח לא כותב על ראב"ם את מה שהילמן מייחס לו. הנה העמודים הרלוונטיים.
תוקן על ידי מרחביה ב- 20/07/2011 15:24:47
נשלח ב-20/7/2011 14:43
מפי עדות: הגרד"ל מסר את הגהותיו למשניות [כהרגלו למסור הגהות שנדפסו בכמה ספרים בעילום שמו ובגילוי שמו] טהרות לאיזה ספר לא זוכר כרגע מהו בתנאי שלא יביא אף דבר מתרגומו של הרי"ק.
מיימוני עדיין נראה לי שזה קצת חוצפא להגיד שראב"ם העיד עדות שקר. כמובן לא חייבים לקבל כל פרשנות שלו לדברי אביו. וכמדומה לי שרוב המפרשים לא מקבלים את דעתו כמכרעת. ואולי בפרט לא לגבי הפילוסופיה שלו. בכל זאת אפשר להתנסח ביתר עדינות ולא בגסות כמנהג הרב קאפח. וכמו כן לגבי מנהגים שונים. בכל זאת כל שורת הטענות לא מצדיקה מחיקתו לגמרי. בשאלה לגבי פירוש מילת אתעקד הנה כנראה אין לה תרגום מדייק לגמרי לעברית וכמו הרבה מילים שמבטאים יותר במדוייק בשפות שונות. ופירושה המדוייק הוא משהו בין לדעת ולהאמין. אבל אי אפשר להתעלם מכך שהרמב"ם לא כתב בשום מקום בחיבורי בעברית את המונח להאמין לגבי האמונה בה'. כך שברור שהרמב"ם עצמו היה מתרגם לדעת ולא להאמין. וכדעת הרב קאפח. [אכן הרב קאפח עצמו כנראה משתמש בשני התרגמים בשריריתות שלגבי כל אמונה נכונה לדעתו הוא כותב דעת ולגבי אמונה לא נכונה אמונה. תוכל לבדוק לבד בספר אמונות ודעות שלו. ] ובכל זאת לתרגום הרב קאפח מעלות רבות על התרגומים הקודמים. ולהתעלם ממנו הוא סילוף עובדות.
נשלח ב-20/7/2011 13:51
מיימוני. חן חן על הביקורת החלקית אבל מסודרת על דברי הילמן -לענ״ד זה יותר משנאת המן מאשר אהבת מרדכי...- אבל לכל הפחות דיברת ולא החרשת . כשלמדתי בסלבודקא היה שולח הגרד״ל לברר אצל מומחים לערבית מקומות שנתקשה בהם וידע שיש שינויים המיישבים העניין בתרגומו של הרי״ק אולם סירב אפילו לבדוק מהו תרגומו , אמרו אז בשמו שהרי״ק למד כל הקושיות והסתירות שבחיבורי הר״מ ורק לאחר מכן תירגם לפי הצורך ( כל חוקר קורות חייו של הרי״ק יצחק לשמע התיאוריה מה גם שלמרות שהיה ת״ח מובהק לתלות בו עד כדי כך זו קצת גוזמא ויתרה מכך מניין ידע את הסתירות הנובעות מהחילוקים הישיבתיים כצווי דינים ועוד שנתחדשו במאה האחרונה...) . לענ״ד טענתו של הילמן שאף פעם לא חזר בו הרי״ק ולא הודה ברבים בטעות יש בה משהו לומר על אישיותו ולא על כושר תרגומו.
סבורני שלא. אם כי למד הרבה מאד בעצמו. כמו שרגילים אצלנו.
