חצויה
שלום לכולם, אני חדשה פה, למרות שאני קוראת און אנד אוף כבר כמה שנים. אני בת 24 גדלתי במשפחה חילונית והתחלתי הליך של חזרה בתשובה בגיל יחסית צעיר. סיימתי תיכון חרדי ועשיתי סמינר ה' ו'. אפשר לומר שהייתי חניוקית/ פרומערית/ צדיקה/ וואטאבר יו וואנה קול איט. בשידוכים של אז.. הייתי נפגשת רק עם טובי הבחורים. (עד כמה שאפשר לבחורה חוזרת בתשובה עם הורים גרושים) על אינטרנט לא היה בכלל מה לדבר. אבל איכשהו התגלגלתי לעולם הזה.
היום, אני כבר כמה שנים אחרי הסמינר, רוצה להתחיל לימודים אקדמאים. אחרי עליות ומורדות, והפסקה רצינית, החלטתי להיכנס שוב לעולם השידוכים, הפעם עם יותר רצון, ידע ואמונה. אני כבר לא אותה ילדה קטנה שהייתי פעם, היום אני כבר משהו אחר. וזו בדיוק הבעיה.... אני גדלתי בבית חילוני אבל חזרתי בתשובה, אבל זה היה בגיל צעיר אז היום אני כבר אמורה להיקרא חרדית. רק שאני לא חילונית, כבר לא חוזרת בתשובה, ובטח שלא חרדית. אני סוג של יצור כלאיים, ומרגישה שאין עוד בחור כמוני, כי אני שילוב של כל העולמות. ואיכשהו אני מרגישה שאני לא שייכת לאף אחד מהם.
איכשהו הצלחתי להפנים שאני כבר לא אתחתן עם בן תורה שיושב ולומד. וכאן מתחילה דילמה שלי ושל עוד רבות כמותי אני מאמינה. בארץ, התפיסה כלפי בחורים שאינם בחורי ישיבה זה שהם סוג ב'. למרות שהם יכולים להיות יראי שמיים, מכאן, ברגע שבחור יוצא מהישיבה הוא מרגיש ככה ואוטומטית נהיה כזה. אז טבעי שקשה מאוד למצוא בחור שיושב ולומד ושגם יש לו מקצוע. מה גם, שרוב הבחורים בארץ שיצא לי להכיר, רוצים לראות טיוי ולשמוע שירים חילוניים ועוד כמה דברים כאלה אחרי החתונה. מה שמבחינתי הוא יהרג ואל יעבור. ואז, אחרי שיצאתי עם בחור אמריקאי, הבנתי שהסגנון הזה של חוצניקים יכול להתאים לי מאוד. כי אלה בחורים שגדלו בבתים פתוחים, אבל לא יותר מדי, יש להם ערכים טובים, וביחד עם מקצוע הם גם קובעים עיתים לתורה. יש רק בעיה "קטנה" לרוב הם מעוניינים בבחורות חוצניקיות. וגם ממילא אף שדכנית עוד לא הציעה לי כזה בחור.
אני נוטה לחשוב שאני חכמה, ואולי מכאן נובעות כל הדילמות שלי בחיים. לכן אני פונה אליכם, ואל הנסיון והידע שלכם, תעזרו לי להבין את עצמי. תגידו לי מה דעתכם, ואם אתם הייתם מתמודדים עם מצב כמו שלי.
תודה.
 |
|
|