המדריך ההלכתי לזונה ישראלית במסיבה של גויים

אעתיק לשון הרמב"ם, פרק י"ב מהל' מאכלות אסורות הכ"ו:
  
זונה גויה במסיבה של ישראל היין מותר, שאימתן עליה ולא תיגע. אבל זונה ישראלית במסיבת גויים יינה שלפניה בכליה אסור, מפני שהן נוגעין בו שלא מדעתה.

מדוע נזקקו חז"ל לציור המוזר שמתואר לעיל, של יהודים שהגיעו לשפל המדרגה שמקפידים על איסור דרבנן של סתם יינם? אציע שלוש אפשרויות.

1. המצב לא יותר הזוי מהמנהיג בהמה מן היבשה עם חיה שבים, או מהנופל מהגג ובועל את יבמתו. אדרבה, הלכה זו נשמעת מגוחכת דווקא כי היא יותר אקטואלית מכמה הלכות אחרות בש"ס, ולכן במבט ראשון היא נקלטת כהלכה למעשה ולא כהשלכה רחוקה של דרכי הלימוד, ורק כתוצאה מהסיווג הלא-נכון היא נראית מוזרה.

2. כפלח הרימון רקתך. רבים הם מחללי שבתות שמקפידים על כשרות, למרות שאיסורי חזיר ובשר בחלב קלים משבת. אצל חלק מהעם האיסור החמור ביותר שעליו מקפידים אפילו מחללי שבתות ואוכלי טריפות, הוא גילוח בתער. (ביודעי ובמכירי קאמינא. לא הייתי מאמין לולא מראה עיניים.) יש דינים שנקלטים בציבור כעיקרי הדת שגם עבריינים גדולים מקפידים עליהם, ויש שנקלטים כמשהו שעושים בשנת אבל כשצריך להתחזק. אולי בימי חז"ל סתם יינם היה נחשב איסור חמור מאוד שאפילו בשעת מסיבה עם זונה גויה היו מקפידים עליו.

3. לפני זמן מה רעשה העיתונות המשועממת סביב דברי האפיפיור שהתיר שימוש בקונדום להומוסקסואל שעוסק בזנות, כצעד ראשון לקבלת אחריות על עצמו. העיתונאי אנדרו סאליבן, קתולי והומוסקסואל מוצהר, למד מהדברים שהכנסייה אינה מתייאשת אפילו ממי שהגיע לשפל המדרגה, ואומרת לו שאפילו הוא יכול למצוא אצלה הדרכות ששייכות אליו. אצלנו אפשר להסביר באופן דומה, אבל זו כבר דרשנות.

והמוסיף יוסיפו לו מן השמיים.

תוקן על ידי מקסוול ב- 30/07/2011 21:52:03

פי האתון,
אני לא מקבל את האפולוגיה שלך, אבל לא מצליח להצביע על כשל ספציפי. רק "לא נראה לי".
חילך לאפולוגטיקא!

נוכח, התורה דיברה בהווה מה דינו של שוכב עם אשה שנעשתה זבה או נדה תוך כדי מעשה . וכן לאכילת נבילה שמטמאה גם אם קנו אותה במונסי בהכשר... . וזאת למרות ובפרט ששללו מעשים אלו בכוונה תחילה. לגופו של אשכול ברור שלחכמינו היתה מומחיות למצוא קווי קיצון בדוגמאות שנקטו שכנראה עזרו להם לשנן את ההלכות ולזוכרן אולם מצאנו בסנהדרין ביטוי חריף על אחד שהגזים עם זה ( הביטוי הוא קבסתן למרות שארתח נקט השבוע באחד האשכולות דוגמא זו שעליה הגיב רבו של השואל בלשון צער זו , מסתמא לא דק) .

מעניין מה מראה לנו העובדה שהתנ"ך מדבר על הלכות טומאה למי ששוכב עם נידה/זבה וכן מי שאוכל נבלה.

ליצנות למה לי? קודם נשמע אם יש פה משהו שהליצנות מותרת בו. ובכל מקרה, בא חבר יקר, כותב מליבו, לא חייבים להסכים, אבל רק בדרך ארץ.

_________________

שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו < type="text/">document.write("");

מוכרת מזון. הסיבה לדעה השלילית כלפיה במקרא, זה בגלל ההכשר.

_________________

[אמשלום, "אוהד מתוסכל"? מי שצועק מהיציע "אני הייתי מבקיע את הבעיטה הזו" הוא אוהד חנון עם משקפיים עגולים ומראה של שמאלני. אוהד אמיתי מדבר קודם כל על האמא של השופט, שכידוע קשורה היטב לנושא האשכול!!]

_________________