"שיאו של המעמד נרשם כאשר הגראי"ל שטינמן, שהגיע במיוחד מבני-ברק, נשא מדברותיו וקראל'מהפכה' בבין אדם לחברו.
"בכל הדורות, עוד מימי סדום ועמורה, רואים שהיוצריכים חיזוק גדול בבין אדם לחברו", אמר הגראי"ל מנהמת ליבו הכואב. "אי אפשר לתארבזמננו שיהודי הורג. אפילו אם היה הורג יהודי פשוט... אנחנו צריכים לתקן את עצמינוולהיזהר בבין אדם לחבירו. זה נורא ואיום, וכל אחד יזהר בכבוד חבירו ונזכה לגאולהשלימה במהרה בימינו אמן.
מה אמר הגראי"ל שטיינמן?
*** הכותרת שונתה לפי תקנות הפורום לאחר שנבחר נושא לאשכול ***
תוקן על ידי עצכח ב- 05/08/2011 10:55:02
נשלח ב-7/8/2011 07:58
נישטאיך
הנושא של פסיכולוגיה וסוציולוגיה של אמרגנים ומתארגנים הוא טוב מאד, וגם שני המונחים שחידשת עבורי.
אבל
לא הבנתי את התרומה של הסיפור של תלמידי ברסלב ביישוב לאחר התאונה.
ראשית, זו לא היתה ממש עצרת. אני משער שזו היתה שבת חיזוק עם טיול באמתלה של התעלות.
שנית, הקטע באדום שציטטת, הוא ודאי פרשנות של בעל הדברים. מה עבר על הבחורים אפשר לדמיין ואין לנו תיאור, אלא רק האמירה הקצרה שלא היו מסוגלים או לא רצו לדבר. וגם זה, האם זה מתאר את השהות בזמנים המשותפים המחוייבים או גם בינם לבין עצמם?
מלבד כל זאת, הם באמת היו כאבלים. ודאגה כל החבורה מסיבות שונות, ששוב, אפשר לשער.
איך זה קשור לאשכול?
***
אני מציע לפתח את הנושא שהגדיר נישטאיך כך:
א. מה ההיסטוריה של עצרות התעוררות?
ב. האם יש להן מארגן רשמי פחות או יותר? מה הדגם של עצרת והאם בכלל יש דגם או דגמים כאלו?
ג. מה התועלת החברתית שלהן? איך הן משמשות כמכשיר סוציולוגי ולאלו מטרות?
ד. לאחר הכרת התחום, איזה מבט אם בכלל מציעות לנו התורה וההלכה?
(לא כל התכנסות שתכריז על עצמה כמיועדת ליראי ה' היא באמת כזו).
אולי יהיה מקום להעלות נושא חשוב מאד שאמנם קיים לא רק כאן:
באיזו מידה בעלי התפקידים בחברה, בישיבה, הם דווקא המעולים או אלו שאינם כאלו כי הם יותר בטלנים, פחות למדנים, יותר בעלי כישורים חברתיים ופחות חכמים ויראים? האם זה יכול להיות אחרת?
שבת לא פשוטה עברה על בחורי ישיבת ברסלב הקטנה מבני ברק, ששהו ביישוב 'אור הגנוז' בצפון הארץ.
ביום שישי, שעות אחדות לפני שבת, יצאו קבוצת בחורים לטבולבמעיין הסמוך ליישוב ובדרכם חזרה נפגעו מרכב שחלף.
כתוצאה מהפגיעה נהרגנחמן פיש ז"ל ויששכר דוב ורקר פונה לבית החולים רמב"ם במצב אנוש.
"מדובר בבחורים מלאיםבשמחת חיים", מספר חברם לספסל הישיבה בשיחה כואבת ל'בחדרי חרדים. "
"נחמןז"ל היה בחור עדין נפש, בקושי היה ניתן לראות אותו או לשמוע אותו. בחור ששקד רובהזמן על תלמודו. קשה לעכל שכבר איננו
"יששכר דוב הוא בחור תוסס וחי יותרבין החברים. כולו מלא ברצון לעשות חסדים ולעזור לזולת. ישר שהוא מגיע לבית מדרש אולחדר אוכל כולם מבחינים בו, מדובר בבחור עם הרבה נוכחות"/
• איך קיבלתם אתהבשורה?
"היה בלבול מאד גדול. הבחורים והצוות לא ידעו פרטים. אף אחד לא ידעמי נפגע ומי נהרג. מספר בחורים רצו לזירה של התאונה והגיעו לשם לפני כוחות ההצלהוגילו את שניים מחבריהם שרועים בצד הכביש.
"רק מאוחר יותר התברר שקבוצה של 5 בחורים הלכו לטבול במעיין הסמוך לכבוד שבת. אחד הבחורים היה על כסא גלגלים וברגעהאחרון החזירו אותו למקום בו שהו הבחורים בשבת. היה לו ממש נס גדול" .
• איךעברה השבת? "השבת עברה בהתעלות רוחנית מאד גדולה. האסון שפקד את הבחוריםקרב אותנו להקב"ה. הייתה התחזקות מאד גדולה. הבחורים לא היו מסוגלים לדבר אחד עםהשני.
"במוצאי שבת הבחורים שראו את המקרה לא רצו להשתתף בהלוויה בשלהטראומה הגדולה".
________________
מתעניין
<דברים בנאליים שנאמרים השכם והערב במעמדים מרשימים – יש להם השפעה>
אין ספק שיש להם השפעה, אלא שהשאלה היא האם היא השפעה שלילית או חיובית.
________________
עצכ"ח
<... הק' מ' הכותב וחותם בשם עצכח שמשתדל לקיים דברי החכם ספרן>
את שלי אמרתי.
שבוע טוב
נשלח ב-5/8/2011 18:27
תמה אני שאדם שאינו מגדיר את עצמו כחרדי מצא הבנה של טעם בדברי הרב שטיינמן ואילו אלו שחרדים יתקראו בעיני עצמם יתקפו אותו.
אפשר לא להסכים. וצריך להסביר למה. אפשר להציע דברים נוספים שהיה צריך לומר. ולא קשה למצוא. אפשר לשאול מה התועלת בעצרות וכן ראוי לדון. אבל לצאת נגד אמירות חלקיות על סמך ציטוט חלקי במקור שאינו בהכרח אמין, כמדומה שההכשרה העצכחית אמורה לחנך אותנו להיזהר בכגון דא - הק' מ' הכותב וחותם בשם עצכח שמשתדל לקיים דברי החכם ספרן.
_________________
נשלח ב-5/8/2011 16:23
יש כאן נקודה מעניינת
אני חושב שירוחם נגע בנקודה העקרונית אבל הוא לא צודק.
אכן היו כאן דברים בנאליים שנאמרים השכם והערב שרחוקים מלהרשים אנשים שיכליים. אבל זו בדיוק השאלה האם דברים בנאליים שנאמרים השכם והערב במעמדים מרשימים – יש להם השפעה. לדעתי כן הרבה אנשים אינם שיכליים וגם חלק מהשיכיליים משופעים באיזה אופן מדברים מרשימים גם אם אין בהם תוכן ואכן דברים אלו מעוררים אנשים לשים לב להתנהגותם. ירוחם כנראה סובר שלא.
נשלח ב-5/8/2011 11:19
מיימוני, אשכול זה טוב לו שלא נברא משנברא. ראוי לערוך לו לפחות בשלב זה המתת חסד. משום כבודם של ה"ה : הרב שטיינמן, הרב נישטאיך, חכמי עצכ"ח.
נשלח ב-5/8/2011 10:52
נישטאיך
האם הנושא הוא הפסיכולוגיה והסוציולוגיה של מארגנים ואמרגנים?
***
איך דברי התעוררות אמורים להגיע אל העם ולהשפיע עליו?
יש לנו דוגמא של "דברי התעוררות" מימי הנביאים ועד היום הזה.
זה חשוב כדי להבין מה היתה מטרתו של האמרגן שהטריח אותו מביתו, כדי לומר דברים שאין להם משמעות ותוכן, שאינם לכבוד המת או החי.
"הגראי"ל אמר מנהמת ליבו הכואב. "אי אפשר לתארבזמננו שיהודי הורג. אפילו אם היה הורג יהודי פשוט".
מאחר שיהודים הרגו יהודים היה דבר מקובל בימי הנביאים והבתים. האם מה שאי אפשר לתאר הוא דבר רע, המוכיח את הצדק בתיאוריית ירידת הדורות ?
___________
932
<מה שאמר הרב לא יקשה להבין ואין צורך לחדש בזה כלל. אלא שאנחנו לא מוכנים לקיים את הדברים האלה במעשים>
האם לדעתך בגלל ההספד יעמדו אנשים בתור כדי לקיים את הדברים האלה במעשים?
תוקן על ידי נישטאיך ב- 05/08/2011 07:09:33
נשלח ב-4/8/2011 21:09
עודד הרב אמר דברים בנאליים. דברים הנאמרים השכם והערב. בכל הזדמנות- הבעיה כפי שאמרתי שהם רק אמירות. אמירות מסג זה היו אמורים להיות במעשים אופרטיבים, אבל הם נשארו בגדר אמירות מילים מילים.
קביעתך על צורת חיינו. נכונה. אבל אולי תוכל לפרט בידך הטובה איזה משטר ואורח חיים אלטרנטיבים אתה מכיר וממליץ לנו לאמץ.
במחילה אל תתחיל באידיאולוגי נוסח המדינה של אפלטון, או אוטופיה אחרת. חברה מציאותית
זה שזו חברה וכלכלה נוצרית- אם היא טובה עדיין זה לא פוסל אותה, נדמה שרוב רובה של האנושות כולל סין והודו מאמצים אט אט את צורת החיים הזו- כנראה שהיא המתאימה ביותר להמוני האנשים. כמובן לא לפילוסופים למוסלמים האדוקים והחרדים היהודים.
נשלח ב-4/8/2011 20:58
שלום,
מה שאמר הרב לא יקשה להבין ואין צורך לחדש בזה כלל. אלא שאנחנו לא מוכנים לקיים את הדברים האלה במעשים.
מה שאמר במילותיו שלו יכול כל אחד לקרא בישעיהו פרק א. בעברית פשוטה, ברורה לכל ילד. אני משער שישעיהו ידע גם קצת תורה ועמד על עיקריה כשאמר את דבריו.
עובדה היא שכאן, בארץ, אנחנו מקיימים חברה וכלכלה שהם העתק של התרבות האמריקאנית נוצרית. אפשר שרוב הקוראים אינו מודע לעומק הרגש הנוצרי אצל האמריקאנים, ולביטוי הנוצרי בתפיסת החברה והכלכלה שלהם. אנחנו, כאן, סתם מעתיקים מהם כקופים. אין צורך לומר שתרבות נוצרית זו של האמריקאנים מנוגדת ביותר לרוח שלנו, ובאמת, גם לרוח ההומניסטית-נוצרית של חברות אירופאיות רבות.
עודד
נשלח ב-4/8/2011 18:35
מימוני האשכול עוסק בכך שאנשים חושבים לא מבינים מה בעצם אומרים אלו שלא אומרים כלום וכולם חושבים שהם אמרו דברים נשגבים.
נשלח ב-4/8/2011 18:12
הודעת הנהלה:
רציתי לתקן את הכותרת אבל קראתי ולא הבנתי מה האשכול בא לומר. יש ציטוט קצר מהרב שטינמן שאינו ברור כלל. האם זה בא לומר שהרב שטינמן דיבר לא ברור? שדברי ההתעוררות שלו לא היו מתאימים לנושא/זמן/מקום?
למה זה חשוב?
שמא הכוונה היא שיש בעיה עם דברי ההתעוררות מהסוג הזה? שהם אופיינים ולא פרטיים של הרב שטיינמן במועד מסויים אחד?
כמדומה שכבר היה אשכול של מקסמן על הבעיה של עצרות התעוררות. ואולי כדאי לשלב את שניהם. איני דוגל בשילובים, אבל צריך למצוא איזה שהוא נושא משותף!
האשכול, בעל האשכול והמגיבים מתבקשים להצדיק את קיומו של אשכול זה.
הכותב וחותם בשם עצכח למרות שהתעצל להחליף ניק. הק' מ'.
הרבנים החרדים בדרך כלל לא לומדים תיאולוגיה/פילוסופיה/מוסר (אני לא מתכוון לשינון ספרי מוסר ואמירה "אוי כמה אנו גרועים צריך לתקן") או אפילו רטוריקה.
נמחק משפט אחד שאינו נובע מן העובדות דלעיל - עצכח.
תוקן על ידי עצכח ב- 05/08/2011 18:25:53
נשלח ב-4/8/2011 17:26
שיא המעמד היה אישיות הדובר (בעיני הכותב)
האם דברים של טעם, כנראה אף אחד לא אמר?
(שונה הנוסח מקביעה לשאלה כיאות למי שלא היה במקום - עצכח)
תוקן על ידי עצכח ב- 05/08/2011 18:23:36
נשלח ב-4/8/2011 16:06
נמחק בידי עצכח
תוקן על ידי עצכח ב- 05/08/2011 18:21:56
נשלח ב-4/8/2011 14:11
נישט מה הוא אמר- הוא אמר מה שתמיד אומרים. הוא לא חידש כלום בשפה ובתוכן.
אם היה אומר- צריכים באמת לתקן את הבין אדם לחברו ולכן חובה עלינו בני תורה להתגיס כולנו כמו חברנו ואחנו לשרות לציבור ולכלל, היתה יכלה להיות איזו חשיבות לדבריו. אבל מילים בלי תוכן הם מילים כמו הנרצח הראשון.
