בעבר העליתי כאן התנגדות גדולה לתרבות העליה לקברים שפשתה לאחרונה. אני אישית בא מרקע שלא הולכים לקברים, מה גם שאני כהן, ועלינו להתרחק מקברים. אחת הסיבות נגד הייתה זו בדיוק - אם זה לא אפשרי לכהנים לא יתכן להפלות את הכהנים...
על כל פנים קראתי לאחרונה את החוברת שר' אריה לוין כתב בתרצ"ה על תולדות הלשם שבו ואחלמה. בעמ' כב' (יש כ"ג עמודים), מספר ר' אריה על הנסייבות שהביאוהו אותו לעלות לקבר הלש"ו ככלות השבעה וכותב:
"ושפכתי שיחי בדמעות שליש כאשר שמעתי מפיו הק' וכמובא בספרו חלק ד' בשם הגר"א זי"ע אשר "בזמן הזה השראת השכינה אצל קברי צדיקים" ובשובי משם הביתה נתבשרתי כי מצב החולה נשתנה לגמרי לטובה..."
האם ניתן למצוא את הטקסט המלא?
אנקדוטה: יש לי טופס שבו קרעו את עמוד השער ובראש ההקדמה אותיות דר' אריה לוין כותרת החוברת. אני משער שהאיש העניו הזה תלש את עמוד השער שלא יראו את שמו, וכתב בכי"ק את הכותרת (כתב ידו כ"כ ניכר שאין לטעות - הכתב המרובע הקטן). כמה אופיני לאיש. את השער אפשר לראות בספרו של רז , צדיק יסוד עולם, מול עמ' 264.
נשלח ב-18/9/2011 06:36
איני רואה מדוע ההשתטחות ואמירת פסוק או 2 לוקח יותר שתי דקות (גם ללא יקה)
נשלח ב-18/9/2011 03:48
מנשה, לא הובעה כאן השקפתי האישית על איך צריך להתפלל אלא כתגובה על חיווי דעתך כי התפילה ארכה 2 דקות בהתאם להשקפתך האישית. ובהמשך, כי הגר"א הצטער מחמת ביטול הזמן. (זו גישה די דומה לההוא שהוכיח שמשה רבינו הלך עם שטריימל מהפסוק ויצא משה וגו' ) הוספתי שמקסימום יש אינדיקציה הפוכה מהשערתך ממשמעות לשון "והשתטח".
אגב, לידיעתך, כך היתה נראית תפילתו של רבי עקיבא:
"תניא, אמר רבי יהודה, כך היה מנהגו של רבי עקיבא, כשהיה מתפלל עם הצבור – היה מקצר ועולה מפני טורח צבור, וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו – אדם מניחו בזוית זו, ומוצאו בזוית אחרת, וכל כך למה? מפני כריעות והשתחויות." (ברכות לא.)
היום היו קוראים לזה תפילה חסידית....
תוקן על ידי אפיקטוזין ב- 18/09/2011 04:18:21
נשלח ב-16/9/2011 16:46
יתכן מאוד.
נשלח ב-16/9/2011 09:23
אז הגר"א התחרט על כך שהלך לקבר אמו מכיוון שהוא היה שם יותר מדי זמן?
(אני רק מנסה למצוא איזושהי קוהרנטיות בדבריך).
נשלח ב-16/9/2011 07:29
למה אתה מסתכל למטה על יקים או במי שחושב שכלב התפלל במהירות וביעילות - כן, כי זה מראה על כבוד לזולת ולמקום, שלא מורחים זמן, ומרוכזים במה שצריך. בשמים שומעים היטב. אם עצם ההליכה להתפלל/להשטתח על קבר היא היוצא מן הכלל אז פשוט שיש לעשות זאת במהירות וביעילות.
ראה דברי הגמרא. כמה מילים נאמרו? בהנחה שכלב היה יקה או ליטבק ולא היה חזן מדופלם - הוא גם לא חזר על המילים....והיכן יהושע היה?
לשפוך שיח אפשר בכל מקום ובכל שעה. ומה שהזכרת דימוי הברסלבר: כבודו ידע שר' נחמן כתב להלכה (כן!) בספריו שדווקא התפילה הפרטית נאמרת מחוץ לבית הכנסת. היות שקבר רשב"י הוא מזמן בית כנסת/שטיבל שלא לדבר על הני כהני גלילאי דהיתירא שמסתובבים שם ומברכים .... פשוט שאין להשתטח שמה. והמבין יבין.
נשלח ב-16/9/2011 06:19
לי זה לא נשמע כך. התיאור של מה שאמר על הקבר בגמרא הוא של משהו קצר. מה גם שכלב בקש למנוע משהו, ולא לאחר מעשה.
נשלח ב-16/9/2011 02:29
מנשה, אתה יודע מה זה: "הלך ונשתטח על קברי אבות" ? לך זה כנראה נשמע כמו איזה ייקה שעמד לו מחוייט ופיקסס הודעת SMS או שתיים לייתר ביטחון, וקיווה שמישהו שם למעלה יעבור היום על תיבת המייל שלו לכן כתבת "שלדעתי כלב היה 2 דקות שמה לפי מה שעשה שם" לי זה יותר נשמע כמו ברסלבר שהרגע פונה מביתו על הוצל"פ והחליט שאין לו לאן ללכת כי אם אל קבר הרשב"י במירון לשם הוא מגיע בריצה כולו נסער מבכי, נשכב כולו על הקבר ומודיע שהוא לו עוזב כאן עד שייושע!!
נשלח ב-15/9/2011 19:50
יכול להיות. אבל הגיד 2-3 פסוקים/בקשות בהחלט יכול לקחת 2 דקות. לא צריך יותר מזה, והקב"ה שומע תפילות, ובשום מקום לא כתוב שהתפילה צריכה להיות ארוכה.
נשלח ב-15/9/2011 16:54
יש אנשים שגם אוכלים את הטשולנט בשתי דקות.
נשלח ב-15/9/2011 16:51
ציינתי לעיל שלדעתי כלב היה 2 דקות שמה לפי מה שעשה שם. מוכן שהיום יהיו עד 3 דקות בקבר רק במקרים חריגים.
נשלח ב-15/9/2011 14:29
אין כאן המצאה חסידית ולא דורש אל המתים ותמהני על חכמים שכמותכם שנעלמו מכם פסוק וגמרא מפורשים: סוטה לד,ב "ויעלו בנגב ויבא עד חברון ויבאו מבעי לי' אמר רבא מלמד שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות . . והיינו דכתיב ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וגו'" ובתענית למה יוצאין לבית הקברות פליגי בה ר' לוי בר חמא ור' חנינא חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים [מאי בינייהו איכא בינייהו קברי גוים - וזו אגב, תגובה לד' מנשה על החיי אדם] יחד עם זאת יש להבדיל הבדל גמור בין קברים סתם שעלים דיבר הגר"א שממשיכים טומאה וקליפות ולבין קברי צדיקים.
נשלח ב-14/9/2011 17:33
אני בכלל לא מבין את הויכוח.
הציטוט מת"ז אומר שהשכינה שורה על הצדיקים שאינם בין החיים. מאיפה לקחו שזה נהיה מקום תפילה?
נשלח ב-7/9/2011 22:12
המנהג ללכת לבית הקברות בערב יום הכיפורים הוא ממהרי"ל, ונפסק כך ברמ"א סי' תרה.
נשלח ב-1/9/2011 20:09
יוצא שאצל הגר"א יש את תקוני הזוהר ומצד שני האגרת. את ת"ז הבין ר' אריה לוין כפשוטו, אם כי כמסופר בקונטרס על הלש"ו, רבו רמז על כך לפני מותו, אזי יתכן שזה לא היה נוהג של קבע אלא לנסיבות מאוד מיוחדות.
אתה צודק שחינגת הקברים בדורנו היא בעיה קשה גם בלי הגר"א. מה שחסר הוא שהליטאים (ז"א המכנים עצמם ליטאים) יחזיקו שקברי צדיקים אינם מטמאים ויעלו במצעד כהנים לקברי בתי העלמין. אני משוכנע שאנחנו בדרך לשם sooner or later.
נשלח ב-1/9/2011 17:16
גם לי קשה עם זה ואולי עוד יותר ממך.
אבל מה זה קשור לגר"א? אין שום הוכחה שלגר"א היו דיעות כאלה. ספריו מלאים בדברים דומים. ספר קול התור אפילו אם רובו זיוף מראה שהיה צד מאד לא ראציונלי אצל הגר"א.
