"הרי את מקודשת לי... בקרונפלקס זה" /התארסתי!

רגע לפני שקיעה, אזור הטיילת מול היים בתל אביב, ישבנו שתינו על הספסל כשבאופק משמאל החלו להידלק אורות יפו.
השמש נטתה כלפי מטה. הגלים התנפצו על החוף, כמתקשים להיפרד מהמחזה - והגוון האדום כבר שלט ברקיע.
הצעתי לה נשואין, במילים פשוטות אמרתי לה שאין מושלמת בשבילי יותר ממך, ואני מרגיש שאת זאת אשתי.
היא ענתה שמבחינתה ממזמן היא הרגישה כך, ותעיד השקית הקטנה שביידה שכבר התלוותה לפגישה הקודמת.
היא הגישה לי את השקית, הייתה שם קופסא מועצבת עם שוקלדים קטנים עטופים, ומחזיק מפתחות מעוצב.
היה כתוב עליו 'איתך בכל צעד'...
שתקנו שתינו, שתיקה שמקרבת אל מול השקיעה והגלים המתנפצים, ונזכרנו בלא מילים בתחילת דרכנו המשותפת...

***
הפגישה הראשונה הייתה מוצלחת, שלאחרייה לקחו אותי רגלי מאליהם לכותל, כאילו הרגישו מה שכבר יקרה.
הפגישה השנייה הייתה מוצלחת יותר, שלאחריה קבענו כבר איפו הפגישה השלישית תהיה ואיחלנו 'להתראות'.
לאחר כמה שעות של שיחה בפגישה השלישית שהתקיימה בשטח פתוח, חזרנו למלון והרגשתי צורך לחשוף את עצמי.
כשהתישבנו, סיפרתי לה על הקונפליקט שלי 'הקרונפליקט של קרונפלקס' מבחינתי זה היה המבחן להמשך דרכנו.

על הקונפליקט, סיפרתי לכם כאן-
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=22&topic_id=2906378&forum_id=17053היא הייתה המומה, מכיוון

היא הייתה המומה מכיוון שחשבה שהיא מכירה אותי והנה התגלה לה צד אחר שבי- מה גם שהיא לא יידעה בדיוק...
לאחר יומיים היא הודיעה 'כן'. ולפגישה הרבעית הבאתי כבר צרור דפים מודפסים, ובהם מה שכתבתי לבלוג.
היא אמרה שמבחינתה 'הרגש' אמר להגיד כן גם לאחר מה שסיפרתי לה, היא חכתה יומיים בשביל שהשכל יגיד גם הוא.
היא הבינה אותי, הבינה שזה בנה אותי, והבינה מעל הכל את הצורך לצאת מהקופסא, ולבטאות זאת באופן חיובי.
הייתי מאושר לראות שהיא אפילו מרוצה מהכתיבה שלי, ואף ביקשה לקרוא עוד- ממש שלא התאפקה כשקראה הכל.

תמיד דיברנו על 'יציאה מהקופסא' והנה הייתה לי הזדמנות לראות עד כמה זה נכון לגביה, כשסיפרתי לה על הפורום.
עברו עוד כמה פגישות, שאנו נהנים לחכות ולהיפגש זה עם זה ולהכיר את עצמנו, והגיעה הפגישה שם מול השקיעה.

***
הבטתי במחזיק המפתחות שעליו נכתב 'איתך בכל צעד' והבנתי למה היא מתכוונת, היא חייכה כקוראת את מחשבותי.
השאיפה הרוחנית המשותפת, המטרות המשותפות, הנכונות להובלת עגלת החיים המשותפת, היציאה מהקופסא שלנו ייחדיו. ההבנה והרגישות, החכמה והמוכשרות, השנינות, הפתיחות והכנות, וכך שאתה רואה שהבנאדם יודע לאהוב.

הם אלו שהובילו אותנו לאותו רגע מאושר שהצעתי לה נשואין,
בהם החלטתי שהיא זאת שתהיה שווה את מאמצי ללא גבולות להופכה למאושרת, בלי שום קשר להרגשתי.

אך לא רק בגלל זה החלטתי כך, גם הקונפליקט שלי היה סוג של 'יושב בסתר - עליון' דווקא מתוך ההסתר הגיע העליון.
הוא שגרם לי להבין שאם היא תסכים ותאכל את הקרונפלקס הזה, למרות שלכוארה הסמינר שבו למדה הוא מאוד 'סגור'. ובגללו הבנתי שהיא אשתי לעתיד, ואני הוא זה שתפקידי להמשיך את שמחתה הטבעית ולדאוג לכך, בכל מחיר.

לפעמים אנו מגיעם למצבים שאולי נדמה לנו שהם לרעתנו, כמו מה שחשבתי על הקונפליקט שלי- שכתבתי אותו בדיוק יומיים לפני שהכרנו. אך אינו כן, הכל זה לטובתנו ובזכותו גילתי מי זאת שתהיה אהבת חיי.
זה מה שהיא רמזה לי במחזיק המפתחות המעוצב 'איתך בכל צעד', שהיא בתוך הקופסא ויצא אלי כמותה.

היה ווארט, היה מדהים מכל כיוון, כשגילתי גם שזכיתי במשפחה מושלמת, ממש 'אך טוב וחסד ירדפוני'.
מלבד המשפחה והידידם הגיעו רבנים וחברים, שיבחו ושבחו- ואפילו הציעו לאביה להשים מסכה של לוטו כשהוא יוצא לרחוב.
אני צחקתי באותו הזמן על המסכה שלי בתור קופסאת הקרונפלקס. אך רק אני והיא יודעים מי זה קרונפלקס.
בלילה ההוא, באופן מוזר לא נרדמתי, ידעתי שזהו 'ליל החרטות' וכל הזמן שאלתי את עצמי למה אני לא מתחרט?!

----
תודה למקום שיש לו קשר לקונפליקט שלי- התובנות שכתבתי ושהחכמתי מאחרים הפכו אותי לבוגר וחכם יותר.
תודה לכל אלו שהחוו דעתם לגבי הקונפליקט, כי רק מתוך אותם העצות וההבנה גיבשתי את עמדתי בנושא.
בהזדמנות זאת אני מאחל לכולם חיים מאושרים בלי רגע אחד משעמם, בין ברוחניות ובין בגשמיות, ובקרוב אצל כולם.

קרונפלקס,
שכבר אינו חי בקונפליקט- אלא רואה את חסד ה' וכמה שזה לא מגיע לו, כנראה שזה בזכותה.
אגב, קחו בחשבון שאת מה שתכתבו באשכול זה ייתכן ואני יראה לה. (סתם כי בא לי להתרבב) 

נעמה בהצלחות גמלך.

וטיע, תודה רבה!
משום מה עושה לי הרושם שב...