| נשלח ב-21/8/2011 09:36 |
 |
| |
תוקן על ידי נישטאיך ב- 21/08/2011 09:37:47
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2011 23:13 |
|
| |
מקסוול
איפה הבומבסטיות- צענע היטיבה להסביר לך את ההגיון במילה גר- כשההמשך הוא כי גרים הייתם בארץ מצריים.
ואם גם אתה חושב שגר הוא יהודי- אז למה הציווי המיוחש בשבילו? ואם הוא יהודי מדוע הוא צריך ציווי לאהוב אותו במיוחד. הרי על יהודי נאמר כבר ואהבת לראך כמוך. אז בשביל מה התורה חוזרת מעל 37 פעם על הגר = היהודי הזה.
בעיקר שאלתי- איפה הבומבה?
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2011 22:16 |
|
| |
פשטן לא חייב לתרגם מילה במילה ואינו חייב להגשים את הבורא. לא הבנתי מה בקישור שסיפקת רלוונטי לשאלה כיצד פירשו הפשטנים את המילה "גר", אבל בכל אופן אין לי כוונה להיכנס לדיון על אונקלוס (לדעתי יש בפורום כמה אשכולות עליו ועל תרגומו). קפצתי בגלל הודעה בומבסטית מסויימת ותו לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2011 21:41 |
|
| |
"הפשטנות" של אונקלוס:
דוגמאות:
- שמות יב, יב: ועברתי בארץ מצרים - והתגליתי בארץ מצרים .
שמות י"ט כ-וירד ה' על הר-סיני - והתגלה ה' על הר סיני -
בראשית כח, יג: והנה ה' ניצב עליו - והנה כבוד ה' ניצב עליו -
ויקרא כו, יב: והתהלכתי בתוככם -
ושכינתי תשרה בתוככם.
ויש שיבוא שינוי בלשון גם כאשר יש צורך לנהוג כבוד באבות האומה: - בראשית לא, יט: ותגנב רחל את התרפים - ותקח - שם כז, לה:
בא אחיך במרמה = בא אחיך בחכמה .
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2011 21:31 |
|
| |
אונקלוס הוא פשטן?
"את המילה "גר" במקרא אנו מוצאים במשמעות אדם זר, מארץ אחרת, שבא להתגורר בארץ זרה לו. זאת, בניגוד ללשון חז"ל, בה בדרך כלל סתם "גר" הוא "גר צדק", כלומר, מי שנכנס לכלל ישראל במילה וטבילה, וקיבל עליו מצוות.
דוגמא למשמעות המקראית מופיעה בפסוקים שלנו: "כי גרים הייתם בארץ מצרים": במשפט זה בוודאי לא מדובר על איזה תהליך המרת זהות, אלא המשמעות היא שהתגוררנו בקרב עם זר. גם במקומות רבים נוספים בתורה, מוזכר שעם ישראל היו "גרים" במצרים[1]. דוגמאות למשמעות זו בהקשרים אחרים הם: "גר ותושב אנכי עמכם" (דברי אברהם לבני חת, בראשית, פרק כ"ג, פסוק ד'); "ויקרא את שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה" (דברי משה בקריאת שם בנו, שמות, פרק ב', פסוק כ"ב). כך גם פירש רש"י: [1] עיינו, למשל, שמות , פרק כ"ב פסוק כ', פרק כ"ג פסוק ט'; פרק י"ט פסוק ל"ד, ועוד.'
הסתירה בין פשטי המקראות לבין ההלכה בביאור המילה "גר":
http://www.etzion.org.il/vbm/archive/13-parsha/45ekev.rtf
|
|
|
|
| נשלח ב-20/8/2011 20:29 |
|
| |
ירוחם, חסוך הצהרות בומבסטיות המלוות באצבע מאשימה ומגנה כלפי מסלף היהדות התורן לפי דעתך. כידוע לכל לומד אונקלוס, פעמים שהוא מתרגם גר - דייר, ופעמים שמתרגם גיורא. ואם אונקלוס אינו פשטן, מיהו פשטן?
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2011 18:25 |
|
| |
צבי
בכל מקום בתורה ובנ"ך כשכתוב גר הכוונה לגר שהוא גוי- כך לפי כל הפשטנים והפרשנים, העיוות הזה לקרא ליהודי שהתגייר גר היא המצאה גזענית מאוחרת יותר.
הרי הדברים הגיוניים- אם היתה לך הו"א שהגר הכתוב בתורה הוא גר של היום. הרי כיהודי הוא אינו צריך אזהרה מיוחדת, הרי לפי ההלכה הוא יהודי לכל דבר. וחלים עליו דיני התורה כיהודי
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2011 18:23 |
|
| |
כפי שהבטחתי, חלק א'
מבוא לכללי הפרשנות והפסק לפי התלמוד והראשונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2011 17:10 |
|
| |
ירוחם!
תעזור לי להבין אותך, למה אתה בטוח שעל פי פשט גר שבשעריך כולל גוי שלא נכנס לתוך העם היהודי.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2011 13:52 |
|
| |
תלמיד
איך שצענע הסבירה. אנו מביעים תמיהות. הפורום הוא מקום להבעת תמיהות וברור - אני לא מתיימר לשנות הלכות- חבל.
הרמב"ן כותב בהקדמה שלו לספר המצוות השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם הקדמה והנני עם חשקי וחפצי להיות לראשונים תלמיד, לקיים דבריהם ולהעמיד, לעשות אותם לצוארי רביד ועל ידי צמיד, לא אהיה להם חמור נושא ספרים תמיד. אבחר דרכם ואדע ערכם. אך באשר לא יכילו רעיוני אדון לפניהם בקרקע אשפוט למראה עיני. ובהלכה ברורה לא אשא פנים בתורה. כי י"י יתן חכמה בכל הזמנים ובכל הימים. לא ימנע טוב להולכים בתמים:
כך גם אני נוהג וחושב, ההלכות המשונות והלא הגיוניות ומוסריות לא מקובלות עלי ולא עולות בדעתי לקבלן למשל! דברים פרק ה (יג) וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ:
תסביר לי בבקשה איך אפשר ללמוד לאחר הפסוק הזה- נכרי ששבת חייב מיתה? למה? כי יש דרש טוב? מבטלים דיברה?
תוקן על ידי ירוחםשמ ב- 19/08/2011 14:05:00
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2011 13:47 |
|
| |
כתב מיימוני "הצעתי לו איפיון כללי. כל מה שתורם להכרעה הלכתית שאינו מיוסד על הכללים הנוגעים לאותה הלכה בלבד.
זה יכלול אם כן כללים כמו "דרכיה דרכי נועם", דברי הרמב"ם על תכלית התורה"
החלק הראשון נסקר ומודגם היטב בספרו של הרב אליעזר ברקוביץ "ההלכה כוחה ותפקידה"
אולם "דברי הרמב"ם על תכלית התורה", כאן נכנסים לכאורה לשדה מוקשים שכן אם לתרגם את הדברים למונחים אחרים, הרי מדובר בפשטות בסוגיית טעמי המצוות, בה כמדומני לא אמר אדם מעולם שסברה אנושית בנתינת טעמים למצוותיה של תורה תשנה משהו מבחינה מעשית (וכמו שנמסר בשם בעל "בית הלוי" שטעם הוא מלשון תבלין המנעים את האכילה. לא יותר. וראה מאמרו של גולדמן הנזכר "המצווה כנתון יסוד של הדת") אכן יש לחלק בין טעמים שנדרשו ע"י המעיינים לדורותיהם, מדעתם, לבין העולה באופן ברור מדברי התורה עצמה (וכבר הובא פעם חילוק זה בשם הג"ן, מפורש יוצא מדברי הרא"ש בתוספותיו) אלא שמקרים אלה המתפרשים בתורה אינם מרובים. ולגבי תכלית התורה, באופן כללי, הרי שוב אנו מכניסים ראשינו בין הרים גדולים: אינה דומה תכלית התורה במשנת הרמב"ם לזו העולה מספר הכוזרי ועוד, והדברים עתיקים.
תוקן על ידי ספרן ב- 19/08/2011 13:45:34
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2011 13:02 |
|
| |
ספרן
קודם כל ואחרי הכל, תודה.
(וגם אמשלום, וגם כל מי שטרח וניסה ללמד זכות).
מצד שני, אני יכול להבין את אלו שחוששים. אם לא קראו מה שכתבתי, איך יכירוני. ואם קראו מה שפגע בעקרונות אמונתם, כמו שותף סוד, איך יבליגו.
כבר כתבתי שאני מנסה להכין אשכול שמציג את שיטת הלימוד הראויה בעיני עם מעט מקורות, אלא שזה אשכול ארוך ולוקח זמן.
אני מציע ומבקש לחזור לנושא.
המונח מטא (או "מטה") הלכה מיוחס לפרופסור אליעזר גולדמן. יש עליו כמה ספרים ומחקרים חדשים. וכפי שהוזכר כאן, גם על ידי, זה מונח לא מוגדר ברורות.
הצעתי לו איפיון כללי. כל מה שתורם להכרעה הלכתית שאינו מיוסד על הכללים הנוגעים לאותה הלכה בלבד.
זה יכלול אם כן כללים כמו "דרכיה דרכי נועם", דברי הרמב"ם על תכלית התורה, המטא-הכלל שמחייב שמרנות הלכתית, שמזהיר מפני סתירת מסורות מקובלות גם אם הן אינן מתחייבות מההלכה (כפי שהתבאר באשכול על לם ורב יוסף המתנגד למנהג שגוי או שאינו מחוייב), ועוד כללים, שקיויתי שיסייעו לי לאספם.
כיון שהנושא אכן אינו ברור ואינו מוגדר, אזי סביר שיהיו אי הבנות ואי הסכמות. זה יטען שמטא הלכה פירושה כך וזה יטען שפירושה אחר. זה יסתמך על חוקר פלוני שהציע כך וזה יציע משלו. וכל זה אפשרי בהחלט.
מה שאני מציע הוא לעסוק כרגע באיסוף דוגמאות. אמנם, כיון שהאשכול הזה התארך דיו, סבורני שכדאי לייחד אותו לנושא המסויים של "האם מותר להטיל מום בעצמו" בלבד. מטא הלכה - באשכול נפרד שאשתדל לפתוח. ביקורת על שיטת הלימוד שלי - אציג אותה באשכול אחר ואז יוכל כל אחד לבחון האם זה נכון לדעתו אם לאו ולציין סברות ומקורות.
אולי זה קצת יקשה על מי שרוצה את כל התשובות ואת כל הנושאים באשכול אחד. אבל אחד מקניניההצלחה הוא לשמור על סדר.
_________________
שומר פיו ולשונו - שומר מצרות נפשו
< type="text/">document.write("");
|
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2011 12:05 |
|
| |
| tzvi11 כתב: |  | תלמיד שאינו טועה!
זה אחת הבעיות הגדולות של הרבה מחברי הפורום המבלבלים במכוון או שלא במכוון בין רצונותיהם משאלותיהם דיעותם תקוותם וכוו', לבין הכתוב. |
|
לצבי
מפתיע שלא הבחנת שחברי הפורום לא מבלבלים בין משאלותיהם לבין הכתוב.
חברי הפורום מביעים תהיות ובקורת על הכתוב.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2011 12:03 |
|
| |
תלמיד!
בהחלט זה לא אומר שאני מסכים איתך בכל דבר, אבל במה שאני מסכים אני אומר.
|
|
|
|
| נשלח ב-19/8/2011 11:55 |
|
| |
צבי אתה צריך להיות מודע לסתירות בין ההלכה ומוסר (ככל הנוגע לאשכול זה. יש עוד סתירות) . אני פותרן בצורה ה"קלה" של אחיזת ההלכה והסתכלות עליה כמי שאינה מורה מוסר. קדש וגרש את אשתך (ולא היא אותך), אבל התנהג איליה כשווה לכל עניין. לרוב האנשים כאן זה מפריע. אינך יכול להתעלם מכך שאני "מוריד" את ההלכה ללקט יבש של צויים שאין מטרתו לא חינוכית ולא הסדרת יחסי החברה. אני בטוח שלא תתלהב מכך.
|
|
|
|
|
