| נשלח ב-31/8/2011 02:50 |
 |
| |
מצוה טאנץ ?( דאנס? טראנס? ) - מחפש מקור קדמון.
כיון שאני משער שלפי כמה מחכמי מזרח אירופה זצ"ל מנהג המצוה טאנץ ( נ"א: דאנס, נ"א: טראנס ) הינו קדום ונהג מדורי דורות כמובן...כמו כן אני משער שהם טוענים שיש לו מקורות אף בחז"ל , לכן אשמח לדעת מה הם המקורות עליהם הם נשענים ומהיפרשנותם ?
|
|
|
|
| נשלח ב-9/9/2011 02:12 |
|
| |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2011 07:33 |
|
| |
לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע מוטב יאכלו תמותות שחוטות ואל ירקדו לפני הכלה בדרך לחדר יחוד
|
|
|
|
| נשלח ב-8/9/2011 04:37 |
|
| |
האסטרטג, אתה רציני? זה הטיעון שלהם? יש לכך מקור כתוב ?
|
|
|
|
| נשלח ב-6/9/2011 15:06 |
|
| |
לענ"ד יש כאן סטייה ניכרת, מהנושא שפותח האשכול פתח,
החסידים לא תפסו איזה מאמר בחז"ל ותפסו ע"ז טרמפ, החסידים מעולם לא הצטיינו בהידור אחר מצוות,
בדרך כלל הם חידשו מנהגים ומצוות חדשים והפכו את זה למשהו יותר ממצווה שבתורה, משהו יותר נעלה מתרי"ג מצוות
ככה זה בשיריים, ככה זה ברוב רובו של המנהגים שהומצאו במאתיים שנה האחרונות,
כמו"כ במצווה טאנץ החסידים לא מחפשים לאמץ בזה איזה מצוות כיצד מרקדין, פשוט זה לא הקטע שלהם.......
אלא כל הענין מתחיל ונגמר בחטא הידוע שהחסידים מאוד השתדלו להכניס את זה בכל דבר שזז, ובפרט באשה - שהיא מקור כל הבעיות, וככה במצווה טאנץ הם מתפללים מבקשים מכוונים, שהחתן חס ושלום לא יפול בחטאים,
אם תשאלו אותי אישית אני לא מאמין בזה, איך בדיוק נכנסים כוחות חדשים לחתן ולכלה ע"י ריקוד, אני הייתי שולח במייל לחתן לדעתי זה יותר טוב
אה אני לא צודק?????????
|
|
|
|
| נשלח ב-5/9/2011 09:11 |
|
| |
בוידאו הנ"ל היא רצה אחריו ולא הוא לפניה ועצם הופעתה בפני המון פרחי חסידים הינה צביעות לשמה ברם משם הם נסעו בקוי מהדרין
|
|
|
|
| נשלח ב-4/9/2011 04:33 |
|
| |
גם אם היה כתוב בגמרא " כיצד רוקדין יד ביד עם הכלה" אין מקור לכך שמותר לאדם זר לכלה לעשות זאת. כי אין שום סיבה וטעם לעקור הלכות אחרות של הרחקה מן הנשים מפני הוראת הריקוד , כל זמן שאין לכך הכרח מחייב. ( ועולא שאני ) על אחת כמה וכמה שאין לזה כל זכר בתלמוד.
עד שלא יימצא לכך היתר מפורש מן התלמוד, אין שום "מקור" בכך שכן עשו כמה וכמה רבנים בעבר, כי גם עליהם תסוב השאלה " וזו מניין לך להיתירא?" אז אם נשיב כי הם כעולא, ממילא אין ראיה להיתר לאחרים.
דומני שאצל התימנים בחו"ל היה אכן נהוג להושיב את החתן ליד הכלה בחדר שבו נערכו הקידושין, והת"ח ( לא קלי העם ) היו מרקדין בפניהם. אבל ח"ו לא נגע בה איש, לא ביד לא במטפחת ולא ברצועה שבין קרניה.
לכן נראה שעדיין זקוקים למקור ברור יותר מן התלמוד המתיר לגבר לרקד עם אשה נשואה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/9/2011 06:21 |
|
| |
בשמחה
<אתה צודק שאכן הט"ז מפרש כמותך, שרש"י מתכוין לומר ש'מרקדין' היינו שאומרים לפניה וכו'. אבל הט"ז עצמו כותב שהשו"ע לא פירש כך. אלא פירש כפשוטו מצוה לרקד בפניה וגם לומר וכו'. עכ"פ זה מספיק 'מקור' למנהג שנהגו עפ"י שו"ע מפורש שפירש כן ברייתא מפורשת> הט"ז אינו מפרש כמוני אלא שאני מפרש כמותו. השו"ע לא כתב שמצוה לרקד "בפניה", אלא שמצווה לרקד "לפניהם", ורק בטור שהוא מקורו של השו"ע הלשון הוא: "ולרקד בפניה". יש להעיר שאף שהטור כתב: "ואיתא במדרש למה לא אכלו הכלבים כפות של איזבל לפי שהיתה מרקדת בהן לפני חתן וכלה...", הוא כתב שהמצווה היא לרקוד (רק) לפני הכלה. על ריקודים לפני החתן גם מצאנו בתלמוד הירושלמי (חגיגה פרק ב ה"א): "... היו מלאכי השרת מקפצין לפניהן כבני חופה שמיחין לפני חתן...". לא התעלמתי מדברי השו"ע או הטור שמהם ניתן להבין שהריקודים הם מצווה, אלא שהיה ברור אצלי, שאין הברייתא או הלכות הטור והשו"ע המקור ל"מצווה טאנץ" שהוא עם הכלה, מפני שלשונם ולשון הברייתא, הוא: "לפני" הכלה. וגם שהריקוד לפני החתן והכלה אינה מצווה רק לקרוביהם, או לקדושים אשר בארץ, אלא על כל אחד, וכפי שהוא לשון השו"ע הוא: "מצוה לשמח חתן וכלה, ולרקד לפניהם, ולומר שהיא נאה וחסודה...". יש לציין שהרמב"ם לא הביא את הריקודים או את האמירה בהלכותיו, אלא רק את המצווה של לשמח את הכלה והחתן, שאותה הוא הביא בהלכות אבל פרק יד הלכה א. שאלתי היא: האם ייתכן שלדעת הטור והשו"ע האמירה "יש לומר כלה נאה וחסודה", וכיצד יכולה אמירה שהיא "חובה לומר" לשמח, והיא דומה להקפדה על ניחום אבלים בנוסח קבוע.
שבת שלום
תוקן על ידי נישטאיך ב- 02/09/2011 06:30:07
 |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 19:00 |
|
| |
פעם קראתי סיפור על פראנקפורט בזמן הרב נפתלי כ"ץ שם מתואר מצוה טאנץ שעשו אז
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 05:54 |
|
| |
עיין בחכמת מנוח כתובות טז ע"ב.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 00:42 |
|
| |
נישטאיך -
אתה צודק שאכן הט"ז מפרש כמותך, שרש"י מתכוין לומר ש'מרקדין' היינו שאומרים לפניה וכו'.
אבל הט"ז עצמו כותב שהשו"ע לא פירש כך. אלא פירש כפשוטו מצוה לרקד בפניה וגם לומר וכו'.
עכ"פ זה מספיק 'מקור' למנהג שנהגו עפ"י שו"ע מפורש שפירש כן ברייתא מפורשת.
|
|
|
|
| נשלח ב-1/9/2011 00:21 |
|
| |
לפי הבנתי המנהג הוא מנהג טבעי שבחתונה ירקדו עם החתן ועם הכלה., אלא שבין יראי שמים הקפידו שגברים שרוקדים עם הכלה יעשו זאת בהפסק מטפחת וכדו' ואכן בתמונות מחתונות לפני 60-70 שנה רואים שרקדו עם הכלה בהפסק של מטפחת באורך של כ20 ס"מ. אצל הירושלמים זה נקרא עדיין "כשר טאנץ" שמעיד שהריקוד היה יכול להיות לא כשר או כשר.
מה שקרה בחתונות ההמוניות של ימינו כשנוצר הצורך להפרדה הרבה יותר רצינית הריקוד הזה קיבל את הצורה הנוכחית עם גארטל של כ30 מטר ועם ריקוד של הגבר בנוכחות הכלה שעומדת מכוסה ופאסיבית בצד מחזיקה בצד השני של הגארטל
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2011 15:59 |
|
| |
בשמחה <רש"י מפרש את המילה 'כיצד', ולא את המילה 'מרקדין', מרקדין – כפשוטו> איני יודע היכן ראית זאת, נוסח פירש"י שלפני הוא: "כיצד מרקדים, מה אומרים לפניה", הרי שהוא מפרש גם ה"כיצד" וגם את ה"מרקדין", שפירושו של "כיצד" כאן אינו "איך", (כבכל מקום), אלא "מה", ו"מרקדים" אין פירושו מערכת תנועות קצובות כבכל מקום, אלא "אומרים". מקורי? טורי זהב אהע"ז סימן ס"ה סק"א. מה הביא את רש"י לפרש כן? מפני שעל השאלה "כיצד מרקדים", באה התשובה "כלה כמות שהיא" או "כלה נאה וחסודה", ולא "דבקה" או "הורה". <כי אסור לספר שבחו של אדם בשבת - מפני תקנת חז"ל (ביצה ל"ו ע"ב) אין מרקדין בשבת <? אין מרקדין בשבת היא גזרת חז"ל ולא תקנת חז"ל. תמיהני למה לא ציינת להלכה (טוש"ע או"ח סימן תקו סעיף א): "אין מרקדין את הקמח בתחילה ביו"ט".
תוקן על ידי נישטאיך ב- 31/08/2011 16:05:32
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2011 09:45 |
|
| |
רש"י מפרש את המילה 'כיצד', ולא את המילה 'מרקדין'.
מרקדין - כפשוטו.
וכי אסור לספר שבחו של אדם בשבת - מפני תקנת חז"ל (ביצה ל"ו ע"ב) אין מרקדין בשבת ?
ועי' גם בגמ' שם בהמשך - דף י"ז ע"א.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/8/2011 08:07 |
|
| |
תוקן על ידי נישטאיך ב- 31/08/2011 08:10:48
|
|
|
|
|
